הקשר בין הדולר, למניות המומלצות בת"א - חזק מתמיד

דביר עוליאל, אנליסט מאקרו בתכלית תעודות סל, מתייחס להפסדי בנק ישראל על הר הדולרים - וההשלכות על המשק
|
(9)

תוכנית רכישות המט"ח של הוכיחה שהיא אינה יעילה למניעת התחזקות השקל, כאשר הפסדי העתק שנוצרים לבנק פוגעים ברווחת כלל המשק. הפתרון לפגיעה מהשקל החזק, צריך לדעתי להיות דרך שינוי במיסוי ולא על ידי התערבות של בנק ישראל.

כשבנק ישראל החל בתוכנית רכישות המט"ח, הטענה היתה שספקולנטים מובילים להתחזקות השקל ולכן הבנק צריך להתערב ולפעול כנגדם בשוק. אחרי חמש שנים של התערבות כבר די ברור שהתחזקות השקל לא נובעת מ- "מתקפת ספקולנטים" אלא מירידה גדולה בייבוא עקב גילויי הגז, צפי לייצוא גז וכמובן לאור הנתונים הטובים של המשק הישראלי, כך שאין כיום היגיון כלכלי נבון מאחורי תוכנית רכישות המט"ח.

בפועל התכנית יוצרת הפסדי עתק לבנק ישראל, כיוון שהדרך בה הבנק את הרכישה היא על ידי הנפקת לציבור, כשבכסף המתקבל הוא רוכש דולרים. על המק"מ הוא משלם של 1% ועל הדולרים הוא מקבל ריבית של 0.25%, כלומר מפסיד 0.75% בשנה על כלל הסכום, כשבנוסף הוא מפסיד גם מהמשך התחזקות השקל מול הדולר.

ההפסד מאז 2008 מסתכם כבר ב-44 מיליארד שקלים

משנת 2008 ועד היום, הפסיד בנק ישראל 44 מיליארד שקל מתוכנית הרכישות. ולמה אכפת לנו מהפסדי בנק ישראל? כי בנק ישראל אמור להעביר את הרווחים שלו למשרד האוצר, וכשאין רווחים, לא עובר כסף והאוצר מעלה מיסים שמשפיעים על כולנו.

אומנם לא מדברים על זה מספיק, אבל להתחזקות השקל יש צדדים חיוביים. כמו שהיצואנים מפסידים, היבואנים מרוויחים. לנו בתור אזרחים יותר זול לקנות דברים מחו"ל או לטוס לחו"ל, ובתיאוריה מוצרי הייבוא היו אמורים להיות עבורנו זולים יותר. מכיוון שחלק עיקרי מהצריכה שלנו הוא מוצרי ייבוא (מזון, רהיטים, דלקים, רכבים ועוד), השקל החזק היה אמור להוביל לכך שנשלם פחות שקלים על כל מוצר. למה אני אומר בתיאוריה? כי בפועל לא הייתה הוזלת מחירים במשק, כפי שמשתקף מהאינפלציה שעלתה בשנת 2013. הדבר נובע לדעתי בגלל שחלק נכבד מהענפים במשק הם ריכוזיים, כלומר אין תחרות ובמקום להוריד מחירים, היבואנים לוקחים את הרווחים שנוצרו מהתחזקות השקל לעצמם.

הפיתרון המועדף

פיתרון שלדעתי עדיף למשק, הוא פיתרון קצת שונה ל"בעיית" התחזקות השקל. משרד האוצר צריך לחוקק מס רווחי מט"ח וזיכוי מס על הפסדי מט"ח. המשמעות היא כזו: נחליט למשל שבשיווי משקל, דולר אחד שווה 3.8 שקל. ונניח שכיום הדולר הוא 3.5 שקל, כלומר יצואן מפסיד 30 אגורות על כל דולר ייצוא ויבואן מרוויח 30 אגורות על כל דולר ייבוא. כלומר ישנם רווחים והפסדים שנוצרו רק משום שהשקל התחזק מול הדולר.

כעת, על בנק ישראל להימנע מלהתערב בשוק המט"ח, ומשרד האוצר צריך לדאוג שהיצואן יקבל 3.8 ש"ח על כל דולר ייצוא. מנגד, ליבואן תהיה בחירה. הוא יוכל למכור במחיר גבוה, כאילו הייבוא שלו לא זול יותר, ואז לשלם את הרווח הנוסף כמס, או שהוא יוכל להוזיל את המוצר בשיעור התחזקות השקל, וכתגובה הצרכנים יגדילו את הביקוש, כלומר יקנו מספר רב יותר של מוצרים במחיר זול יותר.

המדינה תהנה מרווח גבוה יותר של מע"מ, וכולי, וכך תממן את החזרי המס ליצואנים. כלומר היצואנים לא יפגעו מהתחזקות השקל, היבואנים לא ירוויחו מהתחזקות השקל וכלל המשק ירוויח מהתחזקות השקל.

כמובן שגם לתוכנית זו יהיו את הבעיות שלה, אבל התוכנית הקיימת אינה משיגה את מטרותיה והיא גם פוגעת במשק. לכן צריך לשקול אלטרנטיבה ולפתח אותה כך שתועיל כמה שיותר.

אז בינתיים - מניות שורה שניה-שלישית

כל עוד התוכנית של בנק ישראל קיימת והשקל ממשיך להתחזק, למשקיע בשוק המקומי כדאי להתעניין במניות השורה השנייה והשלישית, שהן לרוב מוטות יותר לצריכה מקומית וייבוא, לעומת מניות השורה הראשונה שהן לרוב גלובאליות ומוטות ייצוא. כמו כן, למשקיע ישראלי המשקיע בחו"ל עדיף לנטרל את השפעת המט"ח ולהימנע מחשיפה לסיכון שהשקל ימשיך להתחזק.

*** הכותב הינו עובד של קבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון יועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

תגובות לכתבה(9):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 7.
    רעיון טוב
    אמיר 21/01/2014 20:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רעיון טוב ומאתגר
    סגור
  • 6.
    רעיון מעניין ביותר
    הגרמני 20/01/2014 19:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אחלה כתבה!!! בעיקר הסוף, לקנות מדדי שורה שניה+ נטרול מטבע.
    סגור
  • 5.
    איך יתכן אנליסט מזרחי?
    ינון 20/01/2014 11:39
    הגב לתגובה זו
    2 6
    איך יכול להיות שיש אנליסט או יועץ השקעות יוצא עדות המזרח? הייתם מאמינים לו?? אני לעולם לא!
    סגור
  • תגובתך מבישה ומעידה על בורות לשמה (ל"ת)
    פרובוקטור עלוב 21/01/2014 01:26
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • האמת שיש משהו בדבריך
    אסי 20/01/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    1 2
    לא רוצה להשמע גזען, אבל גם אני לא הייתי משתכנע
    סגור
  • טען עוד
  • 4.
    הפיתרון המועדף : להדפיס 10 מיליארד שקל כדי להפחית שער
    לעשות מה שארה"ב עושה 20/01/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
    3 0
    ולעלות את שער הדולר . בנוסף להפחית מיסים מכל האנשים החנוקים במדינה
    סגור
  • 3.
    רעיון מאוד מקורי ומפתיע - מעניין עם הק. פלופ תבין?! (ל"ת)
    אורי 19/01/2014 22:33
    הגב לתגובה זו
    0 1
    סגור
  • 2.
    רעיון מיניין
    אורן 19/01/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    דביר.בהחלט רעיון מעניין העלתה פה. השאלה הנשאלת היא מה יקרה עם הדולר יעלה מעל ה 3.8(כמו בדוגמא)?
    סגור
  • 1.
    מעניין
    חיים 19/01/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    1 1
    פיתרון מעניין
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות