הקשר בין הדולר, למניות המומלצות בת"א - חזק מתמיד

דביר עוליאל, אנליסט מאקרו בתכלית תעודות סל, מתייחס להפסדי בנק ישראל על הר הדולרים - וההשלכות על המשק
דביר עוליאל | (9)
נושאים בכתבה שער הדולר

תוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל הוכיחה שהיא אינה יעילה למניעת התחזקות השקל, כאשר הפסדי העתק שנוצרים לבנק פוגעים ברווחת כלל המשק. הפתרון לפגיעה מהשקל החזק, צריך לדעתי להיות דרך שינוי במיסוי ולא על ידי התערבות של בנק ישראל.

כשבנק ישראל החל בתוכנית רכישות המט"ח, הטענה היתה שספקולנטים מובילים להתחזקות השקל ולכן הבנק צריך להתערב ולפעול כנגדם בשוק. אחרי חמש שנים של התערבות כבר די ברור שהתחזקות השקל לא נובעת מ- "מתקפת ספקולנטים" אלא מירידה גדולה בייבוא עקב גילויי הגז, צפי לייצוא גז וכמובן לאור הנתונים הטובים של המשק הישראלי, כך שאין כיום היגיון כלכלי נבון מאחורי תוכנית רכישות המט"ח.

בפועל התכנית יוצרת הפסדי עתק לבנק ישראל, כיוון שהדרך בה הבנק מבצע את הרכישה היא על ידי הנפקת מק"מ לציבור, כשבכסף המתקבל הוא רוכש דולרים. על המק"מ הוא משלם ריבית של 1% ועל הדולרים הוא מקבל ריבית של 0.25%, כלומר מפסיד 0.75% בשנה על כלל הסכום, כשבנוסף הוא מפסיד גם מהמשך התחזקות השקל מול הדולר.

ההפסד מאז 2008 מסתכם כבר ב-44 מיליארד שקלים

משנת 2008 ועד היום, הפסיד בנק ישראל 44 מיליארד שקל מתוכנית הרכישות. ולמה אכפת לנו מהפסדי בנק ישראל? כי בנק ישראל אמור להעביר את הרווחים שלו למשרד האוצר, וכשאין רווחים, לא עובר כסף והאוצר מעלה מיסים שמשפיעים על כולנו.

אומנם לא מדברים על זה מספיק, אבל להתחזקות השקל יש צדדים חיוביים. כמו שהיצואנים מפסידים, היבואנים מרוויחים. לנו בתור אזרחים יותר זול לקנות דברים מחו"ל או לטוס לחו"ל, ובתיאוריה מוצרי הייבוא היו אמורים להיות עבורנו זולים יותר. מכיוון שחלק עיקרי מהצריכה שלנו הוא מוצרי ייבוא (מזון, רהיטים, דלקים, רכבים ועוד), השקל החזק היה אמור להוביל לכך שנשלם פחות שקלים על כל מוצר. למה אני אומר בתיאוריה? כי בפועל לא הייתה הוזלת מחירים במשק, כפי שמשתקף מהאינפלציה שעלתה בשנת 2013. הדבר נובע לדעתי בגלל שחלק נכבד מהענפים במשק הם ריכוזיים, כלומר אין תחרות ובמקום להוריד מחירים, היבואנים לוקחים את הרווחים שנוצרו מהתחזקות השקל לעצמם.

הפיתרון המועדף

פיתרון שלדעתי עדיף למשק, הוא פיתרון קצת שונה ל"בעיית" התחזקות השקל. משרד האוצר צריך לחוקק מס רווחי מט"ח וזיכוי מס על הפסדי מט"ח. המשמעות היא כזו: נחליט למשל שבשיווי משקל, דולר אחד שווה 3.8 שקל. ונניח שכיום הדולר הוא 3.5 שקל, כלומר יצואן מפסיד 30 אגורות על כל דולר ייצוא ויבואן מרוויח 30 אגורות על כל דולר ייבוא. כלומר ישנם רווחים והפסדים שנוצרו רק משום שהשקל התחזק מול הדולר.

כעת, על בנק ישראל להימנע מלהתערב בשוק המט"ח, ומשרד האוצר צריך לדאוג שהיצואן יקבל 3.8 ש"ח על כל דולר ייצוא. מנגד, ליבואן תהיה בחירה. הוא יוכל למכור במחיר גבוה, כאילו הייבוא שלו לא זול יותר, ואז לשלם את הרווח הנוסף כמס, או שהוא יוכל להוזיל את המוצר בשיעור התחזקות השקל, וכתגובה הצרכנים יגדילו את הביקוש, כלומר יקנו מספר רב יותר של מוצרים במחיר זול יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המדינה תהנה מרווח גבוה יותר של מע"מ, מס חברות וכולי, וכך תממן את החזרי המס ליצואנים. כלומר היצואנים לא יפגעו מהתחזקות השקל, היבואנים לא ירוויחו מהתחזקות השקל וכלל המשק ירוויח מהתחזקות השקל.

כמובן שגם לתוכנית זו יהיו את הבעיות שלה, אבל התוכנית הקיימת אינה משיגה את מטרותיה והיא גם פוגעת במשק. לכן צריך לשקול אלטרנטיבה ולפתח אותה כך שתועיל כמה שיותר.

אז בינתיים - מניות שורה שניה-שלישית

כל עוד התוכנית של בנק ישראל קיימת והשקל ממשיך להתחזק, למשקיע בשוק המקומי כדאי להתעניין במניות השורה השנייה והשלישית, שהן לרוב מוטות יותר לצריכה מקומית וייבוא, לעומת מניות השורה הראשונה שהן לרוב גלובאליות ומוטות ייצוא. כמו כן, למשקיע ישראלי המשקיע בחו"ל עדיף לנטרל את השפעת המט"ח ולהימנע מחשיפה לסיכון שהשקל ימשיך להתחזק.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אמיר 21/01/2014 20:42
    הגב לתגובה זו
    רעיון טוב ומאתגר
  • 6.
    הגרמני 20/01/2014 19:58
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה!!! בעיקר הסוף, לקנות מדדי שורה שניה+ נטרול מטבע.
  • 5.
    ינון 20/01/2014 11:39
    הגב לתגובה זו
    איך יכול להיות שיש אנליסט או יועץ השקעות יוצא עדות המזרח? הייתם מאמינים לו?? אני לעולם לא!
  • תגובתך מבישה ומעידה על בורות לשמה (ל"ת)
    פרובוקטור עלוב 21/01/2014 01:26
    הגב לתגובה זו
  • אסי 20/01/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    לא רוצה להשמע גזען, אבל גם אני לא הייתי משתכנע
  • 4.
    לעשות מה שארה"ב עושה 20/01/2014 09:03
    הגב לתגובה זו
    ולעלות את שער הדולר . בנוסף להפחית מיסים מכל האנשים החנוקים במדינה
  • 3.
    רעיון מאוד מקורי ומפתיע - מעניין עם הק. פלופ תבין?! (ל"ת)
    אורי 19/01/2014 22:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 19/01/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
    דביר.בהחלט רעיון מעניין העלתה פה. השאלה הנשאלת היא מה יקרה עם הדולר יעלה מעל ה 3.8(כמו בדוגמא)?
  • 1.
    חיים 19/01/2014 12:51
    הגב לתגובה זו
    פיתרון מעניין
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.