השוק מאותת לפרוסט: עסקת פרולור רעה לבעלי המניות - הנה הסיבות
האם העסקה למכירת פרולור ביוטקלפי שווי של 480 מיליון דולר טובה לבעלי המניות? יממה לאחר העסקה ניתן להרגיש סקפטיות רבה בקרב בעלי המניות לעסקה שתפר פיליפ פרוסט למיזוג בין שתי חברות הנמצאות בבעלותו ובשניהן הוא מכהן כיו"ר.
במסגרת העסקה אמורה חברת אופקו הלת' (סימול: OPK) לרכוש את פרולור באופן שבו לבעלי המניות של פרולור יוצעו מניות של אופקו הלת' (כמעט ביחס של אחד לאחד). במלים אחרות, כל מניה של פרולור אשר שווה 6.32 דולר למניה אמורה להיות מוחלפת במניה חדשה של אופקו הלת' ששווה 6.96 דולר.
מאחר ושוק ההון האמריקני משוכלל במיוחד, ניתן לומר בזהירות כי המשקיעים מתנגדים לעסקה. אם המצב היה שונה הרי שמחירן של שתי המניות היה דומה. שחקני ארביטראז' מתוחכמים גם היו יכולים לנקוט בפוזיציה של רכישת פרולור ומכירת אופקו הלת' בחסר תוך יצירת רווח ארביטראז' - וזה לא קורה.
לא פחות משמונה משרדי עורכי דין החלו לבדוק את העסקה כשהטענה המרכזית שלהם היא שהדירקטוריון של פרולור לא הצליח להשיג את העסקה האופטימלית עבור בעלי המניות. כל משרדי עורכי הדין מצביעים על כך שאיש העסקים פיליפ פרוסט אשר מכהן כיו"ר של שתי החברות אחראי לכך שהעסקה נסגרה במחיר זול.
לא מעט אקזיטים בוצעו בתחום של מדעי החיים בוול סטריט בשנים האחרונות. ובכל זאת, פרמיה של 20% על מחיר המניה בעסקת מניות היא זניחה מאוד. כמו כן, עצם העובדה שמדובר בעסקת מניות שבה לא מועבר מזומן עוד יותר מצביעה על החסרונות של העסקה מבחינת בעלי המניות של פרולור אשר הצביעו ברגליים. המניה עלתה ב-8% בלבד במסחר בוול סטריט.
בעבר התפרסמו דיווחים בכלי התקשורת על כך שחברת טבע שגם בה מכהן פיליפ פרוסט כיו"ר התעניינה ברכישת פרולור אך העסקה לא הבשילה לכדי הסכם. ניתן לנחש שפרוסט העדיף שטבע תרכוש את פרולור ביוטק בעסקת מזומן אך הדירקטוריון לא אישר את העסקה שתפר היו"ר ולכן בלית ברירה פנה למיזוג עם אופקו הלת'.
בתוך מספר שבועות צפויה חברת פרולור ביוטק לפרסם לרשות ני"ע את דו"ח העסקה ולבקש את אישורם של בעלי מניות. כחלק מדו"ח העסקה צפויות פרולור ואופקו הלת' לחשוף את כל התהליך שהוביל לעסקה, האם היו הצעות נוספות והאם הדירקטוריון של פרולור עשה הכל על מנת למקסם את הערך לבעלי המניות ודרש מאופקו הלת' לשפר את ההצעה.
- 5.ניתוח מבריק של תומר קרונפלד (ל"ת)דני משקיע 27/04/2013 19:26הגב לתגובה זו
- 4.בלה בלה 25/04/2013 11:48הגב לתגובה זוויש כמה מ' מניות כבר בשורט
- 3.עדי 25/04/2013 11:24הגב לתגובה זוCertain of OPKO's directors, executive officers and stockholders are directors and stockholders of PROLOR. Specifically, Phillip Frost, M.D., OPKO's Chairman and Chief Executive Officer, and a greater than 5% stockholder of OPKO is PROLOR's Chairman of the Board and a greater than 5% stockholder of PROLOR. Jane H. Hsiao, Ph.D., M.B.A., OPKO's Vice Chairman of the Board and Chief Technical Officer, and a greater than 5% stockholder of OPKO, and Steven D. Rubin, OPKO's Executive Vice President - Administration and a Director, and a less than 5% stockholder of OPKO are both directors of PROLOR and less than 5% stockholders of PROLOR. The Board of Directors of each of OPKO and PROLOR (with the directors noted above abstaining) has approved the Merger and the Merger Agreement. The transaction was also approved by PROLOR's Strategic Alternatives Committee.
- 2.יורם 25/04/2013 11:12הגב לתגובה זוזו הסיבה לפער הגדול
- 1.עדי 25/04/2013 10:55הגב לתגובה זוובעל מניות

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.