תהליך הפרישה לגימלאות - משתנים חדשים

ירון שמיר, מומחה אתר Bizportal, מתייחס לשינויים החדשים בתהליך עזיבת מקום עבודה בכלל והפרישה לגימלאות בפרט
ירון שמיר | (2)

תיקון 190 לפקודת מס ההכנסה, שעבר במהלך שנת 2012, חידד עוד יותר את הצורך בתכנון הפרישה לגימלאות. יתרה מכך, בעקבות אותו תיקון "תחילת התכנון" צריכה להיות בגילאים הצעירים (גיל 35 לגבר ו-30 לאשה), עקב העובדה שכל החלטה לגבי קבלת פטור על פיצויי פיטורים בעת עזיבת עבודה, יכולה להשפיע על גובה הפטור שהפורש בפנסיה יהיה זכאי לו.

עקב חשיבות הנושא ומורכבותו חשוב לקבל כל החלטה בנושא עזיבת עבודה, ובוודאי בהחלטה באשר פרישה לגימלאות, בהתיעצות עם אנשי מקצוע מתאימים. יש לקחת בחשבון שבנוסף לאמור בטור זה קיימים משתנים רבים, כמו בחירת מסלול הפנסיה (היכן שניתן), התאמת מוטבים, קביעת רמות סיכון, סדר השימוש בכספים ועוד המחייבים התייחסות מקצועית וכוללת.

השפעת קבלת פטור על פיצויי פיטורים על הפטור על הפנסיה

טרום התיקון, החלטה בדבר קבלת פטור על פיצויים בטווח של 15 שנה ליום קבלת הפטור על הפנסיה השפיעה על גובה הפנסיה הפטורה. נוסחה זו, שקבעה בכמה ישחק כל פטור, ידועה בשם נוסחת השילוב.

תיקון 190 שינה את הנוסחה, אך קבע כי החלטה בדבר קבלת פטור על פיצויים בטווח של 32 שנה ליום קבלת הפנסיה, ישפיע על גובה הפטור שיתקבל. כאן חשוב להבהיר כי קבלת פטור על פיצויי פיטורים אינו שייך לשאלה האם נמשכו כספי פיצויים מהקופות הפנסיוניות, אלא אם התבקש פטור עליהם (במסגרת טופס שנקרא 161 א). פעמים רבות קיימת טעות של יחוס פטור על פיצויי פיטורים לעובדה האם נמשכו פיצויים פטורים מהקופות.

העלאת גובה הפטור על הפנסיה

אם טרום התיקון היה הפנסיונר זכאי לפטור של עד 35% מהפנסיה שלו (או 35% מתקרת קיצבה שעומדת בשנת 2013 על 8,310 ש"ח לחודש) כפוף לנוסחת השילוב, החל מהתיקון יגדל הפטור על הפנסיה ויגיע בשנת 2025 לפטור של עד 67%. פטור זה יגדל בהדרגה החל משנת 2012 על פי מדרגות קבועות מראש.

התיקון כאן הוא כפול. ראשית, בהעלאת גובה הפטור מ-35% ל-67%, ושנית בקבלת הפטור בכל מקרה על הקיצבה המזכה, גם אם הקיצבה בפועל נמוכה יותר.

תיקון המושג קיצבה מוכרת והוצאתו מנוסחת השילוב

בתיקון 190 הוגדר מחדש מושג ה"קיצבה מוכרת". קיצבה מוכרת הינה קיצבה הנובעת מתשלומי העובד מעבר לתשלומיו, עליהם קיבל זיכוי וניכוי בנוסף על הפקדת מעביד לתגמולים שחויבה במס בידי העובד.

קיימים תשלומים נוספים שניתן ליחס לקיצבה המוכרת, אך המוזכרים מעלה הינם התשלומים הנובעים עקב הפקדות שוטפות. חשוב לציין, כי גזירת קיצבה מוכרת אינה קיימת בכל סוגי התוכניות. כך לדוגמא, היא אינה קיימת בקרן פנסיה ותיקה, ולא ברורה עדיין ההתייחסות לפוליסות ביטוח שקיבלו אישור טרום 1995.

יחד עם זאת, אם טרום התיקון הפנסיונר היה יכול לבחור בגבוה מבין הפטור ממס על הקיצבה המוכרת או 35% מהקיצבה בפועל, החל מתיקון 190 מדובר על קיצבה שפטורה ממס (ללא קשר לפטורים אחרים) וניתן ליהנות בפטור ממס עליה החל מגיל 60.

שינוי משטר הפטורים, העלאת גובה הפטור, הארכת תקופת ההשפעה על הפטור (בקבלת פטור על פיצויים) ותוספת הפטור על קיצבה מוכרת, מאפשרים, בתכנון נכון כמובן, להשיג נטו גבוה יותר מהסכומים הקיצבתיים המשולמים. עם זאת לצערנו הרב, נושא זה אמור להיות זמין וברור לכל אזרח, אך זה האחרון נשאר עדיין סבוך ומורכב יתר על המידה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנא הבהר! 08/04/2013 22:59
    הגב לתגובה זו
    אם לקחתי פיצויים לפני כמה שנים בידיעה שאני יותר מ 15 שנה לפני הפרישה עכשיו משנים את הנוסחא לאחור!
  • 1.
    גם הכתבה הזו ממש לא עוזרת להבהיר הנושא. (ל"ת)
    איש 08/04/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.