תהליך הפרישה לגימלאות - משתנים חדשים

ירון שמיר, מומחה אתר Bizportal, מתייחס לשינויים החדשים בתהליך עזיבת מקום עבודה בכלל והפרישה לגימלאות בפרט
ירון שמיר | (2)

תיקון 190 לפקודת מס ההכנסה, שעבר במהלך שנת 2012, חידד עוד יותר את הצורך בתכנון הפרישה לגימלאות. יתרה מכך, בעקבות אותו תיקון "תחילת התכנון" צריכה להיות בגילאים הצעירים (גיל 35 לגבר ו-30 לאשה), עקב העובדה שכל החלטה לגבי קבלת פטור על פיצויי פיטורים בעת עזיבת עבודה, יכולה להשפיע על גובה הפטור שהפורש בפנסיה יהיה זכאי לו.

עקב חשיבות הנושא ומורכבותו חשוב לקבל כל החלטה בנושא עזיבת עבודה, ובוודאי בהחלטה באשר פרישה לגימלאות, בהתיעצות עם אנשי מקצוע מתאימים. יש לקחת בחשבון שבנוסף לאמור בטור זה קיימים משתנים רבים, כמו בחירת מסלול הפנסיה (היכן שניתן), התאמת מוטבים, קביעת רמות סיכון, סדר השימוש בכספים ועוד המחייבים התייחסות מקצועית וכוללת.

השפעת קבלת פטור על פיצויי פיטורים על הפטור על הפנסיה

טרום התיקון, החלטה בדבר קבלת פטור על פיצויים בטווח של 15 שנה ליום קבלת הפטור על הפנסיה השפיעה על גובה הפנסיה הפטורה. נוסחה זו, שקבעה בכמה ישחק כל פטור, ידועה בשם נוסחת השילוב.

תיקון 190 שינה את הנוסחה, אך קבע כי החלטה בדבר קבלת פטור על פיצויים בטווח של 32 שנה ליום קבלת הפנסיה, ישפיע על גובה הפטור שיתקבל. כאן חשוב להבהיר כי קבלת פטור על פיצויי פיטורים אינו שייך לשאלה האם נמשכו כספי פיצויים מהקופות הפנסיוניות, אלא אם התבקש פטור עליהם (במסגרת טופס שנקרא 161 א). פעמים רבות קיימת טעות של יחוס פטור על פיצויי פיטורים לעובדה האם נמשכו פיצויים פטורים מהקופות.

העלאת גובה הפטור על הפנסיה

אם טרום התיקון היה הפנסיונר זכאי לפטור של עד 35% מהפנסיה שלו (או 35% מתקרת קיצבה שעומדת בשנת 2013 על 8,310 ש"ח לחודש) כפוף לנוסחת השילוב, החל מהתיקון יגדל הפטור על הפנסיה ויגיע בשנת 2025 לפטור של עד 67%. פטור זה יגדל בהדרגה החל משנת 2012 על פי מדרגות קבועות מראש.

התיקון כאן הוא כפול. ראשית, בהעלאת גובה הפטור מ-35% ל-67%, ושנית בקבלת הפטור בכל מקרה על הקיצבה המזכה, גם אם הקיצבה בפועל נמוכה יותר.

תיקון המושג קיצבה מוכרת והוצאתו מנוסחת השילוב

בתיקון 190 הוגדר מחדש מושג ה"קיצבה מוכרת". קיצבה מוכרת הינה קיצבה הנובעת מתשלומי העובד מעבר לתשלומיו, עליהם קיבל זיכוי וניכוי בנוסף על הפקדת מעביד לתגמולים שחויבה במס בידי העובד.

קיימים תשלומים נוספים שניתן ליחס לקיצבה המוכרת, אך המוזכרים מעלה הינם התשלומים הנובעים עקב הפקדות שוטפות. חשוב לציין, כי גזירת קיצבה מוכרת אינה קיימת בכל סוגי התוכניות. כך לדוגמא, היא אינה קיימת בקרן פנסיה ותיקה, ולא ברורה עדיין ההתייחסות לפוליסות ביטוח שקיבלו אישור טרום 1995.

יחד עם זאת, אם טרום התיקון הפנסיונר היה יכול לבחור בגבוה מבין הפטור ממס על הקיצבה המוכרת או 35% מהקיצבה בפועל, החל מתיקון 190 מדובר על קיצבה שפטורה ממס (ללא קשר לפטורים אחרים) וניתן ליהנות בפטור ממס עליה החל מגיל 60.

שינוי משטר הפטורים, העלאת גובה הפטור, הארכת תקופת ההשפעה על הפטור (בקבלת פטור על פיצויים) ותוספת הפטור על קיצבה מוכרת, מאפשרים, בתכנון נכון כמובן, להשיג נטו גבוה יותר מהסכומים הקיצבתיים המשולמים. עם זאת לצערנו הרב, נושא זה אמור להיות זמין וברור לכל אזרח, אך זה האחרון נשאר עדיין סבוך ומורכב יתר על המידה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנא הבהר! 08/04/2013 22:59
    הגב לתגובה זו
    אם לקחתי פיצויים לפני כמה שנים בידיעה שאני יותר מ 15 שנה לפני הפרישה עכשיו משנים את הנוסחא לאחור!
  • 1.
    גם הכתבה הזו ממש לא עוזרת להבהיר הנושא. (ל"ת)
    איש 08/04/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: