אחרי שהצוק הפיסקאלי מאחורינו, מה הלאה?

יחזקאל ינושבסקי, אנאליסט בכיר ב-ATRADE, מתייחס ליום שאחרי הצוק הפיסקאלי. מה צופן עתידה של הכלכלה הגדולה בעולם?
יחזקאל ינושבסקי |

אחרי מספר שבועות של חוסר וודאות בעניין עתידה הכלכלי של ארה"ב, קברניטי הכלכלה הגדולה בעולם הצליחו להגיע להסכם ביניהם שמנע את הגרוע מכל - נפילה מהצוק הפיסקאלי - דבר אשר היה גורר את הכלכלה האמריקנית למיתון נוסף. הצדדים הגיעו להסכם ממש בדקות האחרונות של השנה שעברה, אשר כולל העלאת מיסים לאלו המשתכרים מעל 400 מיליון דולר בשנה. אובמה נאלץ להתפשר על מנת להגיע להסכם (בהצעתו העלאת המס הייתה אמורה לחול על כל מי שמשתכר מעל 200 אלף דולר בשנה). התגובות בשווקים השונים לא איחרו להגיע: המדדים המובילים טיפסו והדולר התרסק מול מרבית המטבעות הנסחרים מולו, להוציא את הין אשר רשם את הביצועים הגרועים ביותר מבין מטבעות העיקריים.

כעת נשאלת השאלה: מה הלאה?

האם אפשר לנשום לרווחה לאורך השנה האזרחית החדשה, או שמא מדובר בעוד פתרון זמני, סוג של דחיית הקץ בעוד מספר שבועות? להערכתנו ולצערנו, הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שהם נראים בפועל. עדיין נותרו מספר אתגרים לא פתורים שעלולים לצוף לאורך השנה ועשויים לגרום לתנודתיות רבה בשווקים. המשוכה הראשונה אותה תיאלץ ארה"ב לעבור הינה - העלאת תקרת החוב עד לחודש מארס. למרות שעדיין נותרו מספר שבועות להתמודד עם הבעיה, השווקים מתחילים להגיב למה שעלול להתרחש בעוד פחות מחודשיים. סוכנות הדירוג הבינ"ל מודיס הזהירה בפני האפשרות להורדת דירוג האשראי של ארה"ב אם לא ימצא פתרון לסוגיית תקרת החוב בארה"ב.

חשוב לזכור כי גם באירופה המצב לא מעודד. העובדה שעניין משבר החוב באירופה נדחק הצידה בשבועות האחרונים, לא אומרת שהבעיות שם נפתרו. המצב הכלכלי של ספרד ממשיך להיות גרוע ובאיטליה מתחוללת סערה פוליטית שעשויה להעיב על השווקים.

למרות האתגרים הרבים, אסור להתעלם מהעבודה שהכלכלה האמריקנית והסינית מתאוששות בקצב מעודד בשבועות האחרונים וזה למעשה עלול לספק דלק לראלי נוסף בחודש הקרוב.

הזדמנויות השקעה בפתח

אנו מעריכים כי השווקים ימשיכו לעלות בשבועות הקרובים ובשל כך יש להיערך לפתיחת עסקאות כנגד הדולר והין אשר אמורים להמשיך לאבד גובה ככל שהסנטימנט החיובי בשווקים ילך ויגבר. המטבעות היותר אטרקטיביים להשקעה הינם הדולר האוסטרלי, הקנדי והניו זילנדי. הפאונד עשוי גם כן להפתיע השנה לאור העובדה שהכלכלה הבריטית יצאה ברבעון האחרון מהמיתון וממשיכה להראות סימני התאוששות משמעותיים לאחרונה.

בסקטור המניות האמריקנית כדאי לעקוב אחרי מניות הבנקים הגדולים של ארה"ב כגון בנק אוף אמריקה אשר עלתה בקרוב ל-20% בשבועות האחרונים. הזינוק הצפוי בסקטור הבנקאות האמריקני בהחלט בא בחשבון לאור העובדה שהכלכלה הגדולה בעולם לא תיפול אל תוך הצוק הפיסקאלי.

ניתן לרכוש תעודת סל בשם XLF הכוללת בתוכה את מניות הבנקים הגדולים בארה"ב כגון בנק אוף אמריקה, וולס פארגו, סיטיגרופ ועוד. התעודה כוללת בתוכה בתי השקעות גדולים. ניתן לשקול להשקיע במדדים המובילים של ארה"ב אשר קרובים לקבוע שיאים היסטוריים חדשים.

לסיכום:

פתרון סוגיית הצוק הפיסקאלי היא רק סנונית אחת מתוך רבות שצריך לעבור השנה. יחד עם זאת אנו מעריכים כי בתחילת השנה המומנטום החיובי יימשך - כדאי לנצל זאת. חשוב להיות עם יד על הדופק על מנת שנוכל לזהות את נקודות המפנה בשווקים בהמשך ולפעול בהתאם על מנת שלא לספוג הפסדים מיותרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: