אחרי שהצוק הפיסקאלי מאחורינו, מה הלאה?
אחרי מספר שבועות של חוסר וודאות בעניין עתידה הכלכלי של ארה"ב, קברניטי הכלכלה הגדולה בעולם הצליחו להגיע להסכם ביניהם שמנע את הגרוע מכל - נפילה מהצוק הפיסקאלי - דבר אשר היה גורר את הכלכלה האמריקנית למיתון נוסף. הצדדים הגיעו להסכם ממש בדקות האחרונות של השנה שעברה, אשר כולל העלאת מיסים לאלו המשתכרים מעל 400 מיליון דולר בשנה. אובמה נאלץ להתפשר על מנת להגיע להסכם (בהצעתו העלאת המס הייתה אמורה לחול על כל מי שמשתכר מעל 200 אלף דולר בשנה). התגובות בשווקים השונים לא איחרו להגיע: המדדים המובילים טיפסו והדולר התרסק מול מרבית המטבעות הנסחרים מולו, להוציא את הין אשר רשם את הביצועים הגרועים ביותר מבין מטבעות העיקריים.
כעת נשאלת השאלה: מה הלאה?
האם אפשר לנשום לרווחה לאורך השנה האזרחית החדשה, או שמא מדובר בעוד פתרון זמני, סוג של דחיית הקץ בעוד מספר שבועות? להערכתנו ולצערנו, הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שהם נראים בפועל. עדיין נותרו מספר אתגרים לא פתורים שעלולים לצוף לאורך השנה ועשויים לגרום לתנודתיות רבה בשווקים. המשוכה הראשונה אותה תיאלץ ארה"ב לעבור הינה - העלאת תקרת החוב עד לחודש מארס. למרות שעדיין נותרו מספר שבועות להתמודד עם הבעיה, השווקים מתחילים להגיב למה שעלול להתרחש בעוד פחות מחודשיים. סוכנות הדירוג הבינ"ל מודיס הזהירה בפני האפשרות להורדת דירוג האשראי של ארה"ב אם לא ימצא פתרון לסוגיית תקרת החוב בארה"ב.
חשוב לזכור כי גם באירופה המצב לא מעודד. העובדה שעניין משבר החוב באירופה נדחק הצידה בשבועות האחרונים, לא אומרת שהבעיות שם נפתרו. המצב הכלכלי של ספרד ממשיך להיות גרוע ובאיטליה מתחוללת סערה פוליטית שעשויה להעיב על השווקים.
למרות האתגרים הרבים, אסור להתעלם מהעבודה שהכלכלה האמריקנית והסינית מתאוששות בקצב מעודד בשבועות האחרונים וזה למעשה עלול לספק דלק לראלי נוסף בחודש הקרוב.
הזדמנויות השקעה בפתח
אנו מעריכים כי השווקים ימשיכו לעלות בשבועות הקרובים ובשל כך יש להיערך לפתיחת עסקאות כנגד הדולר והין אשר אמורים להמשיך לאבד גובה ככל שהסנטימנט החיובי בשווקים ילך ויגבר. המטבעות היותר אטרקטיביים להשקעה הינם הדולר האוסטרלי, הקנדי והניו זילנדי. הפאונד עשוי גם כן להפתיע השנה לאור העובדה שהכלכלה הבריטית יצאה ברבעון האחרון מהמיתון וממשיכה להראות סימני התאוששות משמעותיים לאחרונה.
בסקטור המניות האמריקנית כדאי לעקוב אחרי מניות הבנקים הגדולים של ארה"ב כגון בנק אוף אמריקה אשר עלתה בקרוב ל-20% בשבועות האחרונים. הזינוק הצפוי בסקטור הבנקאות האמריקני בהחלט בא בחשבון לאור העובדה שהכלכלה הגדולה בעולם לא תיפול אל תוך הצוק הפיסקאלי.
ניתן לרכוש תעודת סל בשם XLF הכוללת בתוכה את מניות הבנקים הגדולים בארה"ב כגון בנק אוף אמריקה, וולס פארגו, סיטיגרופ ועוד. התעודה כוללת בתוכה בתי השקעות גדולים. ניתן לשקול להשקיע במדדים המובילים של ארה"ב אשר קרובים לקבוע שיאים היסטוריים חדשים.
לסיכום:
פתרון סוגיית הצוק הפיסקאלי היא רק סנונית אחת מתוך רבות שצריך לעבור השנה. יחד עם זאת אנו מעריכים כי בתחילת השנה המומנטום החיובי יימשך - כדאי לנצל זאת. חשוב להיות עם יד על הדופק על מנת שנוכל לזהות את נקודות המפנה בשווקים בהמשך ולפעול בהתאם על מנת שלא לספוג הפסדים מיותרים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
