חייבים לראות: הצרות שמאיימות על הבנקים באירופה, ב-3 גרפים
הבנקים באירופה סובלים ממספר בעיות קשות: חשיפה לאג"ח ממשלות בקשיים, חובות בעייתיים ונזילות נמוכה. התדרדרות משבר החוב של כמה ממדינות אירופה עלולה להחמיר עוד יותר את המשבר של חלק מהבנקים. בטור זה אבחן אילו מהבנקים נמצאים בקשיים יותר מאחרים, ומה יכול לאוששם.
לשאלות קשות יש לפעמים תשובות פשוטות. מה קורה עם אירופה? האם המערכת הבנקאית שלה קורסת? כדי להשיב על השאלה נתבונן בשלושה גרפים.
מי הם הבנקים החשופים ביותר לאג"ח של ממשלות מדינות אירופה הפריפריאליות?
הגרף הראשון משיב למעשה על השאלה, מה יקרה אם אחת מהמדינות: איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל או אירלנד, לא תצלח את המשבר הנוכחי. הבנקים הספרדים, Banco Santander ו-Banco Bilbao, הבנקים האיטלקים Intesa Sanpaolo ו-Unicredit הינם הפגיעים ביותר. פעם, לפני המשבר, אג"ח ממשלתית נחשבה לנכס חסר סיכון, לכן אותם בנקים רכשו אג"ח של הממשלות שלהם. כיום, כשיחס החוב הציבורי לתוצר של איטליה עומד על 120% ושל ספרד על 68%, אגרות החוב שלהם כבר לא כל כך בטוחות. המסקנה העולה מהגרף היא, שמספר בנקים וכמה חברות ביטוח גדולים באירופה, עלולים לקרוס אם תחול הרעה במצבן הכלכלי של המדינות הפריפריאליות בגוש.
השוואת איכות האשראי בבנקים החשופים ביותר למדינות פריפריאליות באירופה
הגרף השני מתאר בעיה נוספת במערכת הבנקאות האירופית, והיא קשורה לאשראי בעייתי, קרי אשראי שנמצא בפיגור או בהסדר כלשהו. היחס המקובל בבנקים בעולם המערבי עומד על 2%-4%. הבנקים האיטלקיים בולטים לשלילה, בהם שיעור האשראי הבעייתי גבוה מ-10%, וכך גם הבנקים הצרפתים. הבנקים הללו העניקו אשראי מקומי בעיקר, וכשהמיתון במדינותיהם החריף, החלו לווים רבים להגיע לחדלות פירעון. ככל שיחס זה עולה, גובר הסיכוי למחיקות על הפסדי אשראי. ברבעונים האחרונים היחס הזה הולך ועולה. בצורה זו, אם החשיפה לאג"ח של ממשלות לא תחסל אותם, יש סיכוי שהאשראי הבעייתי כן.
בחינת נזילות
אם עוד לא שבענו מגרפים מפחידים, הגרף האחרון מסביר עד כמה תכופה הבעיה. חלק מהבנקים נאלצו לגייס הון במהירות, בכדי לעמוד בדרישות הון שונות או ביחסי כיסוי חובות בעייתיים. בעת משבר, האשראי לטווח קצר (של עד שנה) היה האשראי הזמין ביותר.
כך, הבנקים הצרפתים, למשל, ממומנים במעל לכ-40% באשראי שמועד פירעונו בשנה הקרובה. בעיית הנזילות יכולה להיווצר, כאשר לקוחות הבנק, בין אם מסיבה מוצדקת ובין אם לאו, ממהרים בהמוניהם למשוך את כספם מהבנק. חלק ניכר מהפיקדונות של הבנקים האירופים (בעיקר הצרפתים) נמצא בידי קרנות כספיות אמריקניות, והללו צמצמו בכ-60% את חשיפתם לאירופה בשנה האחרונה. אם נוסיף לכך את העובדה שהבנקים המופיעים בגרף סבלו חדשות לבקרים מפרסומים שליליים ומהורדות דירוג במהלך השנה האחרונה, נוכל בנקל להגיע למסקנה העגומה, שלא דרוש הרבה בכדי ליצור בהלה המונית במערכת הבנקאות האירופית.
על מנת להתמודד עם הבעיות החמורות של הבנקים באירופה, הועלתה לאחרונה הצעה להקים קרן בבעלות ה-ECB, אשר תעניק ערבות לפיקדונות בבנקים באירופה. התמהמהות ההחלטה בנוגע לשמירה על יציבות הבנקים הגדולים באירופה עלולה לאיים על עתידו של גוש האירו.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 4.לקוח של מזרחי טפחות 07/06/2012 07:39הגב לתגובה זוכתבה מעולה ומאירת עיינים, אולם איך תסבירי את העובדה שיועצי ההשקעות בסניפי הבנק שלך אינם מכירים ואינם מודעים לאותה אינפורמציה. האם זו בעיה בתקשורת ביניכם?
- 3.שפו גברתי,אבל איך זה שיש עליות? (ל"ת)בני 06/06/2012 21:27הגב לתגובה זו
- האחד 06/06/2012 23:12הגב לתגובה זונתוני המאקרו גם מארהב וגם מאירופה על הפנים, והעליות היום נבעו מתקוות לחדשות מנגיד הבנק באירופה ומהרחבה כמותית 3 בארהב שגם היא לא עומדת על הפרק. גם לפני שבוע היו יום אחד עליות חזקות ואחריה כמה ימים של התרסקות. העליות הן עדר ללא שום בסיס ומהר מאד הן גם יחזרו להיות ירידות.
- 2.ג'ונסי 06/06/2012 11:30הגב לתגובה זואם היית יכולה לענות הייתי שואל איפה קרדיט סוויס בסיפור הזה... תודה
- 1.מנטליסט 06/06/2012 09:53הגב לתגובה זושלום. כתבה יפה, מקצועית ומאירת עיניים. אומרים שהריבית באירופה תרד אולי. נקווה שזה ישפר קצת את המצב...
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
