חייבים לראות: הצרות שמאיימות על הבנקים באירופה, ב-3 גרפים
הבנקים באירופה סובלים ממספר בעיות קשות: חשיפה לאג"ח ממשלות בקשיים, חובות בעייתיים ונזילות נמוכה. התדרדרות משבר החוב של כמה ממדינות אירופה עלולה להחמיר עוד יותר את המשבר של חלק מהבנקים. בטור זה אבחן אילו מהבנקים נמצאים בקשיים יותר מאחרים, ומה יכול לאוששם.
לשאלות קשות יש לפעמים תשובות פשוטות. מה קורה עם אירופה? האם המערכת הבנקאית שלה קורסת? כדי להשיב על השאלה נתבונן בשלושה גרפים.
מי הם הבנקים החשופים ביותר לאג"ח של ממשלות מדינות אירופה הפריפריאליות?
הגרף הראשון משיב למעשה על השאלה, מה יקרה אם אחת מהמדינות: איטליה, יוון, ספרד, פורטוגל או אירלנד, לא תצלח את המשבר הנוכחי. הבנקים הספרדים, Banco Santander ו-Banco Bilbao, הבנקים האיטלקים Intesa Sanpaolo ו-Unicredit הינם הפגיעים ביותר. פעם, לפני המשבר, אג"ח ממשלתית נחשבה לנכס חסר סיכון, לכן אותם בנקים רכשו אג"ח של הממשלות שלהם. כיום, כשיחס החוב הציבורי לתוצר של איטליה עומד על 120% ושל ספרד על 68%, אגרות החוב שלהם כבר לא כל כך בטוחות. המסקנה העולה מהגרף היא, שמספר בנקים וכמה חברות ביטוח גדולים באירופה, עלולים לקרוס אם תחול הרעה במצבן הכלכלי של המדינות הפריפריאליות בגוש.
השוואת איכות האשראי בבנקים החשופים ביותר למדינות פריפריאליות באירופה
הגרף השני מתאר בעיה נוספת במערכת הבנקאות האירופית, והיא קשורה לאשראי בעייתי, קרי אשראי שנמצא בפיגור או בהסדר כלשהו. היחס המקובל בבנקים בעולם המערבי עומד על 2%-4%. הבנקים האיטלקיים בולטים לשלילה, בהם שיעור האשראי הבעייתי גבוה מ-10%, וכך גם הבנקים הצרפתים. הבנקים הללו העניקו אשראי מקומי בעיקר, וכשהמיתון במדינותיהם החריף, החלו לווים רבים להגיע לחדלות פירעון. ככל שיחס זה עולה, גובר הסיכוי למחיקות על הפסדי אשראי. ברבעונים האחרונים היחס הזה הולך ועולה. בצורה זו, אם החשיפה לאג"ח של ממשלות לא תחסל אותם, יש סיכוי שהאשראי הבעייתי כן.
בחינת נזילות
אם עוד לא שבענו מגרפים מפחידים, הגרף האחרון מסביר עד כמה תכופה הבעיה. חלק מהבנקים נאלצו לגייס הון במהירות, בכדי לעמוד בדרישות הון שונות או ביחסי כיסוי חובות בעייתיים. בעת משבר, האשראי לטווח קצר (של עד שנה) היה האשראי הזמין ביותר.
כך, הבנקים הצרפתים, למשל, ממומנים במעל לכ-40% באשראי שמועד פירעונו בשנה הקרובה. בעיית הנזילות יכולה להיווצר, כאשר לקוחות הבנק, בין אם מסיבה מוצדקת ובין אם לאו, ממהרים בהמוניהם למשוך את כספם מהבנק. חלק ניכר מהפיקדונות של הבנקים האירופים (בעיקר הצרפתים) נמצא בידי קרנות כספיות אמריקניות, והללו צמצמו בכ-60% את חשיפתם לאירופה בשנה האחרונה. אם נוסיף לכך את העובדה שהבנקים המופיעים בגרף סבלו חדשות לבקרים מפרסומים שליליים ומהורדות דירוג במהלך השנה האחרונה, נוכל בנקל להגיע למסקנה העגומה, שלא דרוש הרבה בכדי ליצור בהלה המונית במערכת הבנקאות האירופית.
על מנת להתמודד עם הבעיות החמורות של הבנקים באירופה, הועלתה לאחרונה הצעה להקים קרן בבעלות ה-ECB, אשר תעניק ערבות לפיקדונות בבנקים באירופה. התמהמהות ההחלטה בנוגע לשמירה על יציבות הבנקים הגדולים באירופה עלולה לאיים על עתידו של גוש האירו.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 4.לקוח של מזרחי טפחות 07/06/2012 07:39הגב לתגובה זוכתבה מעולה ומאירת עיינים, אולם איך תסבירי את העובדה שיועצי ההשקעות בסניפי הבנק שלך אינם מכירים ואינם מודעים לאותה אינפורמציה. האם זו בעיה בתקשורת ביניכם?
- 3.שפו גברתי,אבל איך זה שיש עליות? (ל"ת)בני 06/06/2012 21:27הגב לתגובה זו
- האחד 06/06/2012 23:12הגב לתגובה זונתוני המאקרו גם מארהב וגם מאירופה על הפנים, והעליות היום נבעו מתקוות לחדשות מנגיד הבנק באירופה ומהרחבה כמותית 3 בארהב שגם היא לא עומדת על הפרק. גם לפני שבוע היו יום אחד עליות חזקות ואחריה כמה ימים של התרסקות. העליות הן עדר ללא שום בסיס ומהר מאד הן גם יחזרו להיות ירידות.
- 2.ג'ונסי 06/06/2012 11:30הגב לתגובה זואם היית יכולה לענות הייתי שואל איפה קרדיט סוויס בסיפור הזה... תודה
- 1.מנטליסט 06/06/2012 09:53הגב לתגובה זושלום. כתבה יפה, מקצועית ומאירת עיניים. אומרים שהריבית באירופה תרד אולי. נקווה שזה ישפר קצת את המצב...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
