כיצד השפיעה הודעת הריבית על שוק אגרות החוב בארץ?
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, הודיע ביום שני שעבר על הותרת ריבית בנק ישראל בחודש יוני ברמה של 2.5%. מדובר על חודש חמישי ברציפות שריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי. החלטת הנגיד שלא לשנות את הריבית במשק באה בשל מספר סיבות, ולהלן העיקריות שבהן:
- הותרת הריבית על כנה באה בתגובה למדד חודש אפריל 2012 שעלה ב-0.9% בהתאם לציפיות האנליסטים. כמו כן, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-2.1% כאשר היא עומדת באמצע טווח יעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל - 1%-3%. תחזיות שוק ההון לאינפלציה במשק ל-12 החודשים הקרובים ירדו בשבועות האחרונים ל-2.3% בלבד לעומת 2.5% לפני חודש.
- התגברות החששות ממצבה של המערכת הפיננסית בגוש האירו - המלווה בעליית תשואות באג"ח של ספרד ואיטליה - ובחשש מההשלכות האפשריות של יציאת יוון מגוש האירו.
- רצף מתמשך של נתונים לא טובים של כלכלת ארה"ב מאותתים שלא נחזה בשנה הקרובה בעליית ריבית בארה"ב.
הבה נבחן את השלכות הודעת הריבית של הנגיד ואת המצב הכלכלי הלא פשוט בעולם על מדדי אגרות-החוב הממשלתיות הארוכות ועל מדדי התל-בונד:
מספר ימים לאחר הודעת הריבית התפרסמו נתונים נוספים, גרועים למדי, משוק העבודה האמריקני. נתונים אשר מעלים את הסבירות להרחבה כמותית בארה"ב ולהורדת ריבית המשק. בהודעתו רמז נגיד בנק ישראל על הורדת ריבית במשק בחודשים הקרובים, מה הוביל לעליות שערים חדות באג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות. אג"ח הממשלתיות השקליות לטווח של 5+ שנים זינקו בחודש האחרון מעל ל-2.5% והתשואה עליהן ירדה לרמה של 4.16% בלבד. גם אג"ח הממשלתיות הצמודות לטווח של 5-10 שנים עלו בחודש האחרון בשיעור של כ-1.5% והתשואה בהן ירדה לרמה של 1.47%.
מנגד, נרשמו בחודש האחרון ירידות שערים חדות במדדי התל בונד. מדד התל בונד 60 ירד ב-1.4% והתשואה לפדיון עלתה לרמה של 3.55%. מדד התל בונד השקלי איבד כ-1% והתשואה שלו עומדת על 5.62%.
פער התשואה בין מדדי התל בונד למדדי אג"ח הממשלתיות במח"מ דומה גדל בחודש האחרון וכעת הוא עומד על קרוב ל-3%. לדעתי, יש לנצל את הגדלת פער התשואה והירידה במדדי התל בונד ולהגדיל חשיפה אליהם.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן. לפרטים נוספים: [email protected]
- 3.לאיזו רמה נראה לך שהריבית תגיע עד סוף השנה? (ל"ת)יובל 05/06/2012 12:57הגב לתגובה זו
- 2.אוי 05/06/2012 12:54הגב לתגובה זולא שכחנו
- 1.ליימן איפה היית שבועיים? טוב שחזרת גבר (ל"ת)אורן 05/06/2012 11:31הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?