מנהל חטיבת החדשות - רשות השידור: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"
אמש בזמן האירוע במרכז ההומו לסבי בתל אביב, עלו לשידור ערוצים 2 ו-10 ונכנסו לנוהל שידור ישיר המקובל באירועים מסוג זה, אשר כלל דיווחים מזירת האירוע בלב תל אביב. אלו שרגילים לפנות במצבים מסוג זה דווקא לערוץ הראשון הופתעו לראות כי הערוץ ממשיך לשדר דרמת הרכש "זירת הפשע".
אי השידור עורר סערה ורשות השידור זכתה הבוקר לביקורת רבה. בעקבות כך, נזף מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, במנהל החדשות של הערוץ הראשון, על ההחלטה השגויה לא לשדר את אירוע הפיגוע אמש, בת"א. מבירור שערך שקלאר, בעניין ההחלטה שלא לשדר מפגוע השנאה נגד הקהילה ההומו-לסבית עולה כי ההחלטה היתה מוטעית ונבעה משיקול דעת שגוי, כך נמסר מרשות השידור. בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.
שאקלר ציין כי "למרות הפגיעה ברמת הכוננות בערוץ בשבתות הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ בכח אדם, ראוי היה לעשות מאמץ ולשדר את האירוע הטרגי".
עוד נמסר מרשות השידור כי בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.
יש לציין כי רמת הערכות הנמוכה באופן משמעותי בשבתות מאשר בימי חול הינה מטעמי חיסכון רמת הכוננות בערוץ הראשון. ההערכות לטובת שידור מבזק, מצריכה זמן רב יותר מאשר במערכות אחרות. אי לכך, מה שעשוי לקחת דקות בערוצים 2 ו-10 עשוי להימשך כשעתיים בערוץ הראשון.
אורי לוי, מנהל חטיבת החדשות: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"
מנהל חטיבית חדשות רשות השידור, פנה במכתב למנכ"ל רשות השידור בו הוא נוטל על עצמו את האחריות על העדר שיודור מפיגוע השנאה ואומר כי "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עליי".
לדבריו, "ברור לי כי היה צריך לשדר, אפילו באיחור ניכר אחרי שני הערוצים, למרות שלא יכולנו להנפיק שידור ראוי ובעל ערך לציבור בשל התנאים".
במכתב משתף לוי את מנכ"ל הערות בדרך קבלת ההחתלטות ואומר כי "יש לזכור כי ההחלטה על רמת הכוננות בערוץ בשבתות, ובכלל, היא החלטה מושכלת, הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ כוח אדם. עוד הוא אומר כי הוא התריע מספר פעמים כי "הקיצוץ פירושו פגיעה חמורה ברמת הכוננות".
לוי אומר במכתבו כי" לכלולנו ידוע כי לא נוכל לעלות לשידור אלא שעתיים לאחר האירוע. לדבריו, " המסטר, המפעיל את הבניין, לא מאוייש, אנשי הניידות בבית, כמו כל כוח האדם הנדרשלביצוע שידור מיידי".
על פי לוי, ההודעה הראשונה התקבלה על ידו ב-23:25, ובשעה זו ירדה מהפרק האפשרות כי מדובר בפיגוע חבלני וההערכה הייתה כי מדובר היה באירוע פלילי (בשעה זו טרם נודע כי מדובר באוכלוסיה הומו-לסבית) והעובדה כי ערוצים אחרים היו כבר 15 דקות באוויר - לא ראיתי טעם להתארגן לפתיחת שידור מאוחרת".
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
