מנהל חטיבת החדשות - רשות השידור: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"

מנכ"ל הערוץ, מוטי שקלאר נזף במנהל חטיבת החדשות, והורה, כי הנושא יבדק לאלתר ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים
מאיה זיסר |

אמש בזמן האירוע במרכז ההומו לסבי בתל אביב, עלו לשידור ערוצים 2 ו-10 ונכנסו לנוהל שידור ישיר המקובל באירועים מסוג זה, אשר כלל דיווחים מזירת האירוע בלב תל אביב. אלו שרגילים לפנות במצבים מסוג זה דווקא לערוץ הראשון הופתעו לראות כי הערוץ ממשיך לשדר דרמת הרכש "זירת הפשע".

אי השידור עורר סערה ורשות השידור זכתה הבוקר לביקורת רבה. בעקבות כך, נזף מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, במנהל החדשות של הערוץ הראשון, על ההחלטה השגויה לא לשדר את אירוע הפיגוע אמש, בת"א. מבירור שערך שקלאר, בעניין ההחלטה שלא לשדר מפגוע השנאה נגד הקהילה ההומו-לסבית עולה כי ההחלטה היתה מוטעית ונבעה משיקול דעת שגוי, כך נמסר מרשות השידור. בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.

שאקלר ציין כי "למרות הפגיעה ברמת הכוננות בערוץ בשבתות הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ בכח אדם, ראוי היה לעשות מאמץ ולשדר את האירוע הטרגי".

עוד נמסר מרשות השידור כי בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.

יש לציין כי רמת הערכות הנמוכה באופן משמעותי בשבתות מאשר בימי חול הינה מטעמי חיסכון רמת הכוננות בערוץ הראשון. ההערכות לטובת שידור מבזק, מצריכה זמן רב יותר מאשר במערכות אחרות. אי לכך, מה שעשוי לקחת דקות בערוצים 2 ו-10 עשוי להימשך כשעתיים בערוץ הראשון.

אורי לוי, מנהל חטיבת החדשות: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"

מנהל חטיבית חדשות רשות השידור, פנה במכתב למנכ"ל רשות השידור בו הוא נוטל על עצמו את האחריות על העדר שיודור מפיגוע השנאה ואומר כי "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עליי".

לדבריו, "ברור לי כי היה צריך לשדר, אפילו באיחור ניכר אחרי שני הערוצים, למרות שלא יכולנו להנפיק שידור ראוי ובעל ערך לציבור בשל התנאים".

במכתב משתף לוי את מנכ"ל הערות בדרך קבלת ההחתלטות ואומר כי "יש לזכור כי ההחלטה על רמת הכוננות בערוץ בשבתות, ובכלל, היא החלטה מושכלת, הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ כוח אדם. עוד הוא אומר כי הוא התריע מספר פעמים כי "הקיצוץ פירושו פגיעה חמורה ברמת הכוננות".

לוי אומר במכתבו כי" לכלולנו ידוע כי לא נוכל לעלות לשידור אלא שעתיים לאחר האירוע. לדבריו, " המסטר, המפעיל את הבניין, לא מאוייש, אנשי הניידות בבית, כמו כל כוח האדם הנדרשלביצוע שידור מיידי".

על פי לוי, ההודעה הראשונה התקבלה על ידו ב-23:25, ובשעה זו ירדה מהפרק האפשרות כי מדובר בפיגוע חבלני וההערכה הייתה כי מדובר היה באירוע פלילי (בשעה זו טרם נודע כי מדובר באוכלוסיה הומו-לסבית) והעובדה כי ערוצים אחרים היו כבר 15 דקות באוויר - לא ראיתי טעם להתארגן לפתיחת שידור מאוחרת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.