מנהל חטיבת החדשות - רשות השידור: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"
אמש בזמן האירוע במרכז ההומו לסבי בתל אביב, עלו לשידור ערוצים 2 ו-10 ונכנסו לנוהל שידור ישיר המקובל באירועים מסוג זה, אשר כלל דיווחים מזירת האירוע בלב תל אביב. אלו שרגילים לפנות במצבים מסוג זה דווקא לערוץ הראשון הופתעו לראות כי הערוץ ממשיך לשדר דרמת הרכש "זירת הפשע".
אי השידור עורר סערה ורשות השידור זכתה הבוקר לביקורת רבה. בעקבות כך, נזף מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, במנהל החדשות של הערוץ הראשון, על ההחלטה השגויה לא לשדר את אירוע הפיגוע אמש, בת"א. מבירור שערך שקלאר, בעניין ההחלטה שלא לשדר מפגוע השנאה נגד הקהילה ההומו-לסבית עולה כי ההחלטה היתה מוטעית ונבעה משיקול דעת שגוי, כך נמסר מרשות השידור. בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.
שאקלר ציין כי "למרות הפגיעה ברמת הכוננות בערוץ בשבתות הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ בכח אדם, ראוי היה לעשות מאמץ ולשדר את האירוע הטרגי".
עוד נמסר מרשות השידור כי בהוראת המנכ"ל, תיבדק לאלתר מחדש רמת הכוננות, ויבוצעו השינויים הנדרשים שיבטיחו שידור נאות באירועים הבאים.
יש לציין כי רמת הערכות הנמוכה באופן משמעותי בשבתות מאשר בימי חול הינה מטעמי חיסכון רמת הכוננות בערוץ הראשון. ההערכות לטובת שידור מבזק, מצריכה זמן רב יותר מאשר במערכות אחרות. אי לכך, מה שעשוי לקחת דקות בערוצים 2 ו-10 עשוי להימשך כשעתיים בערוץ הראשון.
אורי לוי, מנהל חטיבת החדשות: "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עלי"
מנהל חטיבית חדשות רשות השידור, פנה במכתב למנכ"ל רשות השידור בו הוא נוטל על עצמו את האחריות על העדר שיודור מפיגוע השנאה ואומר כי "האשמה על אי שידור הפיגוע כולה עליי".
לדבריו, "ברור לי כי היה צריך לשדר, אפילו באיחור ניכר אחרי שני הערוצים, למרות שלא יכולנו להנפיק שידור ראוי ובעל ערך לציבור בשל התנאים".
במכתב משתף לוי את מנכ"ל הערות בדרך קבלת ההחתלטות ואומר כי "יש לזכור כי ההחלטה על רמת הכוננות בערוץ בשבתות, ובכלל, היא החלטה מושכלת, הנובעת מהחלטות מצטברות של הוועד המנהל לקיצוץ כוח אדם. עוד הוא אומר כי הוא התריע מספר פעמים כי "הקיצוץ פירושו פגיעה חמורה ברמת הכוננות".
לוי אומר במכתבו כי" לכלולנו ידוע כי לא נוכל לעלות לשידור אלא שעתיים לאחר האירוע. לדבריו, " המסטר, המפעיל את הבניין, לא מאוייש, אנשי הניידות בבית, כמו כל כוח האדם הנדרשלביצוע שידור מיידי".
על פי לוי, ההודעה הראשונה התקבלה על ידו ב-23:25, ובשעה זו ירדה מהפרק האפשרות כי מדובר בפיגוע חבלני וההערכה הייתה כי מדובר היה באירוע פלילי (בשעה זו טרם נודע כי מדובר באוכלוסיה הומו-לסבית) והעובדה כי ערוצים אחרים היו כבר 15 דקות באוויר - לא ראיתי טעם להתארגן לפתיחת שידור מאוחרת".
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
