חיסכון
צילום: רוי שיינמן

למה דמי הניהול בפנסיה זולים ובאיזה מכשירים הם היקרים ביותר?

הרגולציה וההסכמים הקיבוציים דוחפים את דמי הניהול בפנסיה למטה, אבל במכשירים אחרים דמי הניהול גבוהים יותר; למה דמי הניהול חשובים ובאיזה מכשיר תשלמו את דמי הניהול הגבוהים ביותר?
רוי שיינמן | (1)

דמי הניהול הם מרכיב קריטי בקרן הפנסיה. ההבדלים אולי נראים קטנים בין הגופים השונים אבל הבדל קטן היום הוא הבדל עצום בעתיד שיכול להסתכם בעשרות ואפילו במאות אלפי שקלים בפנסיה שלכם. הסיבה העיקרית שהוא קריטי הוא כי יש לכם שיטה עליו. על התשואות אין לכם שליטה, אתך יכולים לקבוע רמת סיכון ולהניח באיזה אזור יהיו התשואות שלכם, אבל אי אפשר לחזות אותן במדויק, בניגוד לדמי הניהול.

דמי הניהול הם בעצם התשלום שאתם משלמים לגוף על ניהול הקרן שלכם משלמים דמי ניהול בצורה כזו או אחרת כמעט בכל השקעה למנהלים או ל"מתווכים" בינכם לבין הנכס. הרפורמה שהובילה ראש רשות שוק ההון בעבר דורית סלינגר הביאה לירידה דרמטית בדמי הניהול והיום אתם יכולים להשוות בין דמי הניהול השונים בקרנות הפנסיה ולבחור בעצמכם את האופציה הזולה ביותר. חשוב לדעת שדמי הניהול המקסימליים בפנסיה מוגבלים לעד 6% מהפקדה חודשית ולעד 0.5% מהצבירה השנתית.

דמי הניהול בפועל נמוכים משמעותית מהתקרה ואם אתם חלק מגוף גדול שיש לו הסכם קיבוצי מול גוף הפנסיה, בזכות כוח המיקוח שלו והיתרון לגודל, ייתכן שאתם משלמים כבר הרבה פחות - כל למשל אנשי הקבע בצה"ל, לו יש הסכם עם הראל, משלמים דמי ניהול אפסיים על הפנסיה שלהם.

דמי הניהול של אנשי הקבע בצה

דמי הניהול של אנשי הקבע בצה"ל בהראל

דמי הניהול בפועל בפנסיה הם סדר גודל של כ-0.2% וגם אם משקללים את התשלום על ההפקדות מקבלים דמי ניהול אמיתיים של כ-0.3% עד 0.4%. 

למה דמי הניהול בפנסיה זולים כל כך?

דמי הפנסיה בישראל זולים הודות למספר גורמים. ראשית, הרגולציה כאמור מגבילה את תקרת דמי הניהול אותם יכולים לגבות הגופים השונים. זה הופך את השוק לתחרותי יותר וכך הגופים השונים נכנסים ל"מלחמת מחירים" על הצרכן ומורידים את דמי הניהול כדי למשוך אליהם חוסכים.

בנוסף, ההסכמים הקיבוציים כאמור, כמו ההסכם של צה"ל עם הראל, מורידים את הממוצע בענף. לגופים הגדולים יש כוח מיקוח גדול יותר וכך לבסוף נוצר סוג של win-win: החוסכים בארגון מקבלים דמי ניהול נמוכים, והגוף המנהל מקבל אליו מספר גדול של חוסכים.

 

קרנות השתלמות וקופות גמל: יקרות יותר, גמישות יותר

בניגוד לקרנות הפנסיה, בקרנות הגמל וההשתלמות אין הגבלה של דמי הניהול על ידי הרגולטור. זה מביא לכך שדמי הניהול שם גבוהים יותר מבקרנות הפנסיה, כאשר אפשר לייחס חלק מההבדל הזה לרצון של הגופים "לפצות" על דמי הניהול הנמוכים בפנסיה במכשירים האחרים.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

דמי הניהול הממוצעים מהצבירה השנתית בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל נעים בין 0.5% ל-0.8%. במקרים מסוימים, במיוחד בקרנות המתמחות באפיקים סולידיים או במסלולים אלטרנטיביים, דמי הניהול יכולים להגיע אף ל-1% מהצבירה, בהתאם לרמת ההתמחות ולביקוש.

בנוסף לרצון של הגופים לפצות על דמי הניהול הנמוכים בפנסיה, ניתן לייחס את דמי הניהול הגבוהים בהשתלמות ובגמל לגורמים נוספים. על קרנות ההשתלמות והגמל יש גם פחות רגולציה בפן ההשקעתי, כלומר יש לגופים יותר חופש לנהל את הכספים שם. זה מאפשר להם להשקיע בנכסים ייחודיים יותר ועל זה הם דורשים דמי ניהול גבוהים יותר.

 

היקרות ביותר בדמי הניהול - קרנות הנאמנות

קרנות הנאמנות המנוהלות נחשבות למכשיר היקר ביותר, עם דמי ניהול שיכולים לנוע בין 1% ל-3% מהנכסים השנתיים. בנוסף, בקרנות נאמנות המנוהלות דמי ניהול יכולים לכלול גם עלויות נוספות, כגון דמי הצלחה המשולמים כאשר הקרן משיגה ביצועים מעל יעדים מוגדרים.

למה דמי הניהול בקרנות הנאמנות כל כך גבוהות? קרנות נאמנות רבות פועלות באסטרטגיית ניהול פעילה, בניגוד לקרנות פאסיביות שעוקבות אחרי מדדים שונים, מה שמגביר את הצורך בשינויים תכופים ובמעקב שוטף.

בנוסף, קרנות הנאמנות המנוהלות מצריכות צוותי מומחים, אנליסטים ומנהלי השקעות שמספקים את הידע והמומחיות עבור ניהול נכסי הקרן. ההיגיון פשוט - אתם משלמים לאנשי מקצוע שיתנו מהידע שלהם, יחפשו וימצאו השקעות שיתנו לכם, בשאיפה, תשואה עודפת על האפשרויות האחרות, ועל זה צריך לשלם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ט 14/11/2024 12:08
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות רגולציה להרים גם בקופות גמל כי אין הבדל זה גם חיסכון פנסיוני
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.