קוסטקו
צילום: טוויטר
לקראת הדוחות

מניית קוסטקו בדרך לאלף דולר: האם המגמה החיובית תימשך?

המניה זינקה 51% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל של 54 על רקע המומנטום החיובי בזמן שהמשקיעים חוששים מהערכת שווי גבוהה והאנליסטים צופים רווח של 3.79 דולר למניה והכנסות של 66.5 מיליארד דולר בדוחות היום

אדיר בן עמי |

מניית קוסטקו (COST) סיימה אתמול (רביעי) בשיא חדש כשסגרה ברמה של 994.69 דולר, וממשיכה לטפס היום ב-0.5% נוספים לרמה של 999.36 דולר. המניה משלימה עלייה מרשימה של 51% מתחילת השנה, ביצועים טובים משמעותית ממדד ה-S&P 500 שעלה ב-28%.

הקפיצה במניה מגיעה לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון, שצפויים להתפרסם היום לאחר סגירת המסחר. האנליסטים צופים שהחברה תדווח על רווח של 3.79 דולר למניה והכנסות של 66.5 מיליארד דולר.

מייקל לאסר, אנליסט ב-UBS, מעריך כי הדוחות יספקו "עוד הוכחה לחוסנו" של המודל העסקי של קוסטקו. לאסר, שממליץ "קנייה" על המניה עם מחיר יעד של 1,140 דולר, מציין כי גיוס חברים חדשים, עלייה בתנועת הלקוחות ופתיחת חנויות חדשות תרמו לצמיחת המכירות ברבעון.

קוסטקו נהנית מהסביבה הצרכנית הנוכחית, בה הצרכנים מעדיפים ערך על פני שיקולים אחרים. במקביל, שיפור ברווחיות צפוי בעקבות ירידה בעלויות ההובלה, שיפור ברווחיות פעילות המסחר המקוון, וחוזק מתמשך במכירות מוצרים שאינם מוצרי יסוד.

היות וקוסטקו מפרסמת דוחות מכירות חודשיים, תוצאות ההכנסות הרבעוניות שלה בדרך כלל צפויות מראש ומותירות מעט מקום להפתעות. למרות שהן קורות - בדוחות הרבעון הקודם ההכנסות היו מעט מתחת לציפיות - השוק נוטה להתייחס אליהן בסלחנות.

 

הבעיה הגדולה

החולשה בנובמבר עשויה להתקזז עם תוצאות חזקות בספטמבר, כאשר צרכנים מיהרו להצטייד לקראת שביתות בנמלי החוף המזרחי והוריקן הלן. הבעיה הגדולה יותר, לדעת חלק מהמשקיעים, היא שהערכת השווי של המניה מותירה מעט מקום לטעויות. קוסטקו נסחרת במכפיל רווח של 54.1 על תחזיות השנה הבאה, הרבה מעל למתחרות כמו וולמארט ואמזון, הנסחרות במכפילים של 34.7 ו-36.6 בהתאמה.

התומכים במניה טוענים כי המכפיל הגבוה מוצדק. רופש פריך, אנליסט באופנהיימר, שממליץ "ביצועי יתר" עם מחיר יעד של 1,075 דולר, מסביר: "אנו ממשיכים להאמין שהערכת שווי פרמיום מוצדקת לאור פוטנציאל הצמיחה הגלובלי העדיף של קוסטקו, מעמדה התחרותי המוביל, והיסטוריית הצלחתה בהגדלת נתח השוק."

קיראו עוד ב"גלובל"

השוק מצפה בדריכות לראות האם החברה תצליח להצדיק את הערכת השווי הגבוהה שלה עם המשך צמיחה חזקה במכירות וברווחיות. מעבר לתוצאות הכספיות, המשקיעים יתמקדו בתחזית החברה לגבי המשך השנה, במיוחד לאור האתגרים המאקרו-כלכליים והתחרותיים בענף הקמעונאות.

 

הדוחות לרבעון הרביעי

ענקית הקמעונאות דיווחה בדוחותיה האחרונים על רווח למניה של 5.29 דולר, ביצועים טובים מהערכות האנליסטים שצפו רווח של 5.08 דולר למניה. עם זאת, בשורת ההכנסות נרשמה אכזבה קלה עם הכנסות של 79.7 מיליארד דולר, מתחת לתחזיות השוק שעמדו על 79.9 מיליארד דולר.

המכירות בחנויות זהות, מדד מרכזי בענף הקמעונאות המודד את הצמיחה בחנויות שפעילות יותר משנה, עלו ב-5.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם נתון זה אכזב במעט את השוק, שציפה לעלייה של 5.7%.

נתוני הרבעון הגיעו על רקע העלאת דמי החברות השנתיים שביצעה החברה בספטמבר האחרון - הראשונה מזה שבע שנים - כאשר חברות רגילה עלתה מ-60 ל-65 דולר לשנה, וחברות מנהלים עלתה מ-120 ל-130 דולר. ברבעון שהסתיים במאי, דמי החברות הניבו לחברה הכנסות של מעל מיליארד דולר, מה שהמחיש את החוזק של מודל המנויים של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.