תעודות סל
צילום: גיא טל
הכר את המדד

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

להבדיל מהמדדים הרגילים, מדדים במשקל שווה נותנים לכל מניה במדד משקל שווה, מה שתורם לגיוון ההשקעה - מהם היתרונות והחסרונות שבהשקעה במדדים כאלה, והאם הם נותנים תשואה עודפת לאורך זמן?
גיא טל | (5)

בשבוע שעבר הצגנו את הקונספט של תעודות סל "סמארט בטא". המשמעות היא שאוסף המניות המרכיב את תעודת הסל נקבע לפי קריטריון אחר מהמדדים הרגילים, קריטריון שאמור לתת ערך מוסף לתעודה.

הדוגמה הפשוטה ביותר, ואולי הנפוצה ביותר, היא תעודות סל במשקל שווה. במקרה זה נכללות בתעודת הסל אותן מניות שנכללות במדד המסורתי, אך המשקל של כל אחת מהן בתעודה לא נקבע לפי ערך השוק של המניה אלא מחולק בשווה בין כל המניות הנכללות במדד, ומאוזן מחדש באופן שוטף לאור תנודות המניות.

בארצות הברית נסחרות מעל 100 תעודות סל במשקל שווה שמנהלות מעל 100 מיליארד דולר. מדובר בכסף קטן לעומת שוק תעודת הסל בכללותו, וגם בהשוואה לתעודות הסל המסורתיות המקבילות. לדוגמה, תעודת הסל במשקל שווה על ה-sp500 של אינבסקו (סימול RSP) היא הגדולה ביותר מבין תעודות הסל במשקל שווה בפער, אך עדיין מנהלת רק 66 מיליארד דולר, לעומת תעודות הסל המקבילות על אותו מדד שמנהלות מאות מיליארדי דולרים כל אחת.

 

ההבדלים בין תעודות במשקל שווה לתעודות במשקל שוק

מהם ההבדלים, היתרונות והחסרונות שבהשקעה בתעודות במשקל שווה?

גיוון: למרות שמספר המניות הכלולות במדד יהיה שווה בדיוק למדד המקביל לפי שווי שוק, ההשקעה במדד במשקל שווה נחשבת מגווונת יותר. בתעודות הרגילות, בגלל ההשפעה העודפת של החברות הגדולות, הרבה מהמניות הקטנות יהיו למעשה חסרות השפעה. כך לדוגמה מדד הנאסד"ק 100 כולל 100 מניות שונות, אך עשר הגדולות שבו מהוות מעל 50% מהמדד. כל המניות מהמקום ה-25 ומטה מהוות פחות מ-1% מהמדד, כולל מניות כמו פאלו אלטו, סטארבקס או קראודסטרייק. במדד המקביל QQQE המשקל של אפל, פאלו אלטו או קראודסטרייק שווה והן משפיעות בצורה שווה על תשואת המדד, ולכן מדובר בהשקעה מגוונת יותר. כידוע, אחת ההמלצות המקובלות ביותר בעולם ההשקעות היא לגוון את ההשקעה.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות תיאוריית הגיוון לא ממש עבדה, כיון שהמניות הגדולות הציגו ביצועי יתר מרשימים על פני שאר המניות במדד ודחפו את מדדי משקל השוק למעלה הרבה יותר מהמדדים במשקל שווה, כפי שנראה בהמשך. אך לא לעולם חוסן, ולאחרונה המניות הגדולות "הורידו הילוך". במיוחד כעת לאור התמחורים הגבוהים של המניות הללו, ייתכן שחשיפה מדודה יותר ופיזור אמיתי יהיה צעד נכון.

התנהגות המניות - תנודתיות ומומנטום: החשיפה למניות קטנות בשיעור גבוה יחסית עלול להגדיל את התנודתיות, שכן מניות כאלה נוטות להיות פחות יציבות.

בנוסף, מדדים לפי משקל שוק נותנים משקל גדול יותר למומנטום. מניות שעולות וצוברות נתח שוק הפוכות ליותר ויותר משמעותיות במדד ככל שהן מטפסות. במדדים לפי משקל שווה למומנטום אין השפעה, או אפילו השפעה שלילית. מניות שבמגמת ירידה תמשכנה להיות עם אותו משקל ואותה השפעה על המדד שכן המדד מאוזן מחדש כל העת. 

קיראו עוד ב"גלובל"

צמיחה לעומת ערך: באופן דומה למניות צמיחה יהיה יותר משקל במדדים לפי משקל, שכן הן נסחרות בערך גבוה יותר יחסית לפעילות שלהן כעת בגלל הצפי לצמיחה עתידית, בעוד מדדים לפי משקל שווה נוטים יותר למניות ערך שנסחרות במכפילים נמוכים, ולכן תופסים פחות מקום במדדים לפי משקל. 

דמי ניהול: תעודות סל במשקל שווה בדרך כלל יקרות יותר. או בגלל שהן נחשבות "סמארט בטא", או בגלל שהן דורשות יותר עבודה באיזון השוטף, בסופו של דבר הן יקרות יותר ויש לקחת זאת בחשבון. 

ביצועים

 מחקרים בעבר הראו שתעודות במשקל שווה נותנות תשואה עודפת. בשנים האחרונות התיאוריה הזו לא עובדת. זהו אחד החסרונות הבולטים של תעודות "סמארט בטא". הן מסתמכות על מחקרים שבודקים השפעה של פקטור מסוים שמגלים שהפקטור הזה אכן נותן תשואה עודפת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הפקטור הזה תלוי בסיטואציה מסוימת או שמסיבה כזו או אחרת הוא מאבד את הרלוונטיות ומפסיק לעבוד. 

כך קרה לתעודות המשקל השווה בשנים האחרונות. לאור המהפכה הטכנולוגית וצמיחה החזקה מניות הטכנולוגיה, הן הפכו למרכיבים המשפיעים ביותר על התעודות הרגילות והשיאו את רוב התשואה העודפת. בתעודות במשקל שווה הן פחות משפיעות, וכך נשארו התעודות במשקל שווה מאחור. 

 

השוונו את ביצועי תעודות הסל המסורתיות על המדדים הגדולים עם אלו של התעודות במשקל שווה. ההשוואה נעשתה ביחס לשנת 2023, ממוצע תשואות של 3 השנים האחרונות, וכן הממוצע ב-5 וב-10 השנים האחרונות. להלן התוצאות:

SP500

מדד הדגל והבנאצ'מארק האולטימטיבי של המניות בעולם ובמיוחד בארצות הברית הוא מדד במשקל שוק, והושפע מאד מהתופעה שהזכרנו לעיל, כשהמניות הגדולות תרמו את עיקר התשואה. אולם מה קורה בטווח הארוך יותר?

כפי שניתן היה לצפות בשנת 2023 התעודה הרגילה הביס בגדולה את זו במשקל שווה. בנוסף, גם ממוצע שלוש וחמש השנים האחרונות מציג פער משמעותי מאד למדד המסורתי. אפילו בטווח הזמן של 10 שנים ה-SPY עם תשואה ממוצעת טובה יותר מה-RSP. יחד עם זאת, מעניין לראות שהפער הממוצע מצטמצם ככל שזמן הבדיקה ארוך יותר. המשמעות היא שעיקר ההבדל הממוצע נובע מהשנים האחרונות, אבל בשנים שלפני כן דווקא המדד במשקל שווה הניב תשואה עודפת. 

נאסדק 100

אם במדד ה-SP500 למניות הגדולות הייתה השפעה עודפת, באחיו הטכנולוגי, מדד הנאסד"ק 100, המגמה הזו מופיעה על סטרואידים. באופן כללי המדד נתן תשואות פנומנליות בשנים האחרונות, בעיקר בזכות מספר מניות בודד. 

כפי שניתן לראות ההפרשים בכל טווחי הזמן שנבדקו הם משמעותיים לטובת המדד במשקל שוק, אם כי גם פה הפערים מצטמצמים מעט ככל שהזמן ארוך יותר. יחד עם זאת התשואה יוצאת הדופן של השנים האחרונות עדיין משפיעה בצורה משמעותית גם על הטווח הארוך. 

דאו ג'ונס

מדד הדגל השלישי הוא הדאו ג'ונס. במקרה זה לא מדובר במדד במשקל שוק. משקל המניות במדד נקבע בצורה מוזרה על פי מחיר המניה השרירותי לחלוטין, ללא קשר לערך השוק של החברה. מדובר גם במספר מועט יחסית של מניות, כך שהגיוון של המשקל השווה אמור להיות פחות משמעותי. להלן ההשוואה: 

אכן ניתן לראות שהפערים בין המדדים במקרה הזה קטנים הרבה יותר, אך עדיין המדד הרגיל מוביל על המדד במשקל שווה בכל טווחי הזמן שנבדקו.

מדדים סקטוריאלים

האם יש מקום שבו היתרונות היחסיים של המדדים שווי המשקל באו לידי ביטוי גם בשנים האחרונות? בדקנו שלושה מדדים סקטוריאליים, בריאות תשתיות ופיננסים. לפחות השניים הראשונים נחשבים יותר לנוטים למניות ערך, שאמורים להעניק יתרון מסוים לתעודות במשקל שווה, והשלישי, העוקב אחר סקטור הפיננסים, מציג איזון בין ערך לצמיחה. האם במדדים האלו התעודות במשקל שווה היו עדיפות?

במדדי מניות הערך, הבריאות והתשתיות, נצפתה תופעה הפוכה, אם כי לא באופן קיצוני, מהמדדים הגדולים. בשני המקרים בשנת 2023 המדדים שווי המשקל היו עדיפים. בטווחי הזמן הארוכים יותר התוצאות מעורבות, אך על פי רוב קרובות למדי, כשפעם התעודות במשקל שווה מובילות ופעם דווקא אלו במשקל שוק. 

לגבי מדד הפיננסים חשוב לזכור שהבנקים הקטנים סבלו בתקופה האחרונה מירידות חדות שנבעו מחדלות פרעון בכמה בנקים קטנים ובינוניים, ומחשש ליציבותם. הדבר השפיע בצורה ברורה על התשואה בשנת 2023. בטווח הארוך ההשפעה הזו מצטמצמת לחלוטין והמדדים כמעט שווים. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לרון 22/11/2024 18:15
    הגב לתגובה זו
    שבמפולת 2008 ירדה 60% ,יותר מהשוק ,כי השקיעו במניות קטנות
  • 4.
    לרון 22/11/2024 18:12
    הגב לתגובה זו
    י הרי כשהשוק ירד הסלים במשקל שווה יירדו יותר כי מאכלסים אותן סוגי מניות "יתר"או שורה שלישית
  • 3.
    אקוויליבריום 22/11/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    אז כל המניות נעות לאותו כיוון. אין כאן פיזור של ממש.
  • 2.
    עוד מדד במשקל שווה - dividend aristocrats (ל"ת)
    חברות גדולות 22/11/2024 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 22/11/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    תבדקו איך בנוי משרל שווה. קרנות הסל משקל שווה צריכות כל הזמן לאזן כדי להשאר במשקל שווה עבור הרוכשים בכל רגע נתון. התפעול היקר. בעצם הייתי ממליץ לבדוק אם קניתם היום משקל שווה את מדד ותחזירו אותו למשקל שווה רק בעוד שנה או שלוש שנים ואז תראו מי יותר טוב....
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"

פטרו דוגל ב"שלום" עם הקרטלים, והסמים מציפים את ארה"ב; טראמפ טוען שהתמיכה הכלכלית בארה"ב נובעת מהונאה של קולומביה  

אדיר בן עמי |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע על הפסקת כל הסיוע האמריקאי לקולומביה, כולל תשלומים וסובסידיות, והאשים את נשיא המדינה גוסטאבו פטרו בכך שהוא "סוחר סמים" שמעודד ייצור סמים. ההודעה פורסמה ב-Truth Social והיא מגיעה על רקע ביקורת מתמשכת על מדיניותו של פטרו בנושא סחר הסמים.

טראמפ טען כי קולומביה מקבלת תמיכה כספית גדולה מארה"ב מבלי להפגין מאמץ משמעותי בהתמודדות עם הייצור, וכינה את הסיוע "הונאה ארוכת טווח של אמריקה". הוא הזהיר כי אם פטרו לא יפעל, ארה"ב תתערב בעצמה, "ולא בצורה נעימה".

ההחלטה מצטרפת לצעדים קודמים, כמו שלילת מעמדה של קולומביה כשותפה במאבק בסמים בחודש שעבר, שהשוותה אותה למדינות כמו ונצואלה ובוליביה. כעת, מדובר בהפסקה מלאה של הסיוע הכלכלי והצבאי, שמשפיעה על תקציבים שונים.

הסיוע האמריקאי לקולומביה, שהחל להתגבר משמעותית בתחילת שנות ה-2000 במסגרת תוכנית "פלן קולומביה", הגיע לכ-14 מיליארד דולר מאז 2000. בשנים האחרונות, הסכומים ירדו: כ-505.7 מיליון דולר בשנת הכספים 2024, וכ-210 מיליון דולר בשנת 2025, כולל 31 מיליון דולר לתמיכה חקלאית. חלק מהכספים שימשו למודרניזציה של כוחות הביטחון, נטרול מוקשים ולחימה בסחר סמים.

רקע היסטורי ליחסי ארה"ב-קולומביה

שיתוף הפעולה בין ארה"ב לקולומביה התחיל להתעצם בשנות ה-90, על רקע עלייה בסחר הסמים מהמדינה לארה"ב. תוכנית "פלן קולומביה", שהושקה ב-2000 בתקופת הנשיא ביל קלינטון והורחבה תחת ג'ורג' ו. בוש, התמקדה בהגברת היכולות הצבאיות והמשטרתיות של קולומביה.