S&P: "פשיטות הרגל בארה"ב הגיעו לשיא של 14 שנה"
גל של פשיטות רגל בארה"ב - מספר התאגידים האמריקאים המגישים בקשות לפשיטת רגל בחודש אחד הגיע לשיא מאז תחילת 2020, כך לפי דו"ח של S&P Global. לפי הדוח, הוגשו מתחילת השנה 346 בקשות פשיטת רגל בארה"ב - נתון גבוה יותר מכל תקופה דומה ב-14 השנים האחרונות. רק בחודש יוני האחרון נרשמו 75 בקשות פשיטת רגל חדשות, מספר שמתקרב לשיא שנרשם בחודשים הקשים ביותר של 2020, אז המשבר הכלכלי שנגרם מקורונה דחף גל עצום של עסקים לפשיטת רגל.
הנתונים מהדו"ח עולים בקנה אחד עם דו"ח אחר של S&P מלפני כמה חודשים שסקר את מספר העסקים שהגיעו לחדלות פירעון בפעם השנייה, שהצביע על זינוק בשיעור החברות המגיעות לחדלות פירעון חוזרת - 35% מסך כל החברות, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008.
העסקים בארה"ב מתקשים וקורסים על רקע הריבית הגבוהה ביותר בארה"ב ב-23 השנה האחרונות שנמצאת באזור הרמה הנוכחית כבר קרוב לשנה. למרות נתוני מאקרו מעודדים לאחרונה, בראשם מדד המחירים לצרכן שהיה שלילי בחודש יוני, לראשונה מזה 4 שנים, מקבלי ההחלטות בפד' נזהרים בהחלטה על העיתוי המתאים להוריד ריבית. עם זאת, גוברות ההערכות האופטימיות לגבי הורדת ריבית בחודש ספטמבר הקרוב.
בחלוקה לפי סקטורים, סקטור מוצרי הצריכה הוא זה שחווה את מספר מקרי פשיטת הרגל הגבוה ביותר בשנת 2024, עם 55 בקשות. אחריהם נמצאים תחומי הבריאות והתעשייה עם 40 בקשות כל אחד. סקטורים נוספים שנפגעו כוללים את סקטור הטכנולוגיה עם 20 בקשות, מזון וצריכה בסיסית עם 19 בקשות, פיננסים עם 16 בקשות, חומרי גלם עם 11 בקשות, תקשורת עם 10 בקשות, אנרגיה עם 4 בקשות ותשתיות עם 3 בקשות.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקטור מוצרי הצריכה כולל חברות שמוכרות מוצרים או שירותים שאנשים עשויים לרצות אך הם לא הכרחיים עבור מחייתם. בהתחשב בכך, הגיוני שתחום זה מוביל בפשיטות הרגל לאור כך שהצרכנים מעדיפים לחסוך באזורי ה"מותרות" ולתת עדיפות להוצאות חיוניות כמו מזון, דלק ותשלומי הלוואות.
צמיחת ההוצאות האישיות, או הצריכה הפרטית, נמצאת במגמת ירידה מאז השיא באפריל 2021, כאשר אז חוסר האיזון בין הביקוש וההיצע הוביל לזינוק באינפלציה שלא נראה מאז שנות ה-70. באפריל 2021, ההוצאות האישיות קפצו בכמעט 30% לעומת התקופה המקבילה, הרבה מעל ל-5.1% שנרשם במאי 2024.
גם בעלי העסקים הקטנים בארה"ב מתמודדים עם קשיים, כאשר ההערכות בקרב העסקים הקטנים לגבי הכלכלה בחודשים שנותרו השנה נותרות פסימיות, כך לפי ביל דונקלברג, הכלכלן הראשי של הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים, בדוח שפורסם ביוני. "לא צפויה הקלה באינפלציה עבור בעלי עסקים קטנים לקראת החודשים הלא ברורים שלפנינו".
- שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
- 2.כלכלה לחוד ונסדק לחוד (ל"ת)עוקב של אבא של בבר 14/07/2024 11:30הגב לתגובה זו
- 1.דודו 14/07/2024 10:55הגב לתגובה זוהעקשנות הזאת של הורדת האינפלציה למספר מסויים מפילה חללים רבים בדרך והשאלה האם העקשנות הזאת היא לא כמו בפתגם הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות או לשפוך את התינוק עם המים ואני שואל מה יכול לקרות אם יוריד את הריבית ב2 אחוזים לסביבת ריבית של 3 אחוזים -זה יכול לעזור להמון עסקים קטנים ומשקי בית ומנגד האינפלציה לא תשתולל המון
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו. מדיניות זו, המבוססת על הגדרת קרטלי הסמים כ"איום טרור" ישיר, הובילה לגל השקעות משמעותי מצד חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט-אפים המתמחים בבינה מלאכותית (AI). חברות שפיתחו בעבר מערכות לוחמה נגד סין או אוקראינה, מתאימות כעת את מוצריהן למאבק במה שמכונה "נרקו-טרור" - שילוב של סחר בסמים ואלימות מאורגנת. לפי דוחות הפנטגון, תקציבי הביטחון הפנימי גדלו ב-15% בשנה האחרונה, עם דגש על טכנולוגיות אוטונומיות.
במרכז המגמה ניצבים מערכות רחפנים, חיישנים וכלי איסוף מידע חזותי, המיועדים למשמר החופים (USCG) ולצי האמריקאי. אלה תומכים במבצעי סיכול במים בינלאומיים, כולל תקיפות אוויריות וימיות. ממשל טראמפ טוען כי הקרטלים הם איום קיומי על ביטחון הפנים, בעיקר דרך זרם הפנטניל ממקסיקו וונצואלה. התגובה כוללת פעולות חמושות, כפי שנראה ב-21 תקיפות על כלי שיט ב-2025, שגרמו למותם של 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום. פעולות אלה, שמתבצעות בקריביים ובאוקיינוס השקט, משלבות נוכחות ימית-אווירית מוגברת ושיתוף פעולה עם מדינות שותפות, כמו קולומביה, גם כאלה שהיחסים איתן מתוחים.
החלוץ: עובד כמו 10 ספינות סיור
חברת Shield AI, שפיתחה את רחפן ה-VBAT, מדגימה את ההצלחה. הרחפן, בעל טווח טיסה של למעלה מ-1,100 מיילים, מחליף את עבודתן של עשר ספינות סיור. בכיר במשמר החופים ציין כי מאז תחילת 2025, VBAT איתר סמים בשווי של מעל מיליארד דולר, בעיקר בפיקוח על נתיבי הים בקריביים. על בסיס חוזה של 198 מיליון דולר משנת 2024 שהורחב ב-2025, המשמר מתכנן פריסה לאורך הגבול הדרומי עם מקסיקו. בדיקות מבצעיות שעבר הרחפן באוגוסט 2025 אישרו את יעילותו, וכעת הוא משולב במבצעים נגד קרטלי סנאלווה. עם זאת, נתונים ממשלתיים מצביעים על כך שהרחפנים תורמים רק ל-20% מהתפיסות הכוללות, בעוד 80% מהן מתאפשרות הודות למודיעין אנושי מסורתי.
הצורך באוטומציה גובר בעקבות מחסור בכוח אדם במשמר החופים. בכוונת הארגון לרכוש עד סוף 2025 מאות רחפנים נוספים, וכן כלי שיט תת-ימיים ושטחיים, כחלק מרשת מבצעית רובוטית כוללת. התקציבים שאושרו כוללים 4 מיליארד דולר לספינות סיור, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול. ההשקעה הזו, חלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), נועדה להגביר את היעילות ב-30%, אך מבקרים טוענים כי היא מתעלמת מבעיות תשתית בסיסיות, כמו הצורך בתחזוקת ספינות קיימות.
- בתמיכת פיטר תי׳ל: חברת רחפנים גרמנית מזנקת לשווי של 3.5 מיליארד דולר
- סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות AI מצטרפות למאמץ. Vannevar Labs, חברת סטארט-אפ מסיליקון ואלי, מפתחת כלים למיפוי רשתות פשע בינלאומיות, כולל ניתוח פעילות ברשתות חברתיות ומעקב אחר מקורות סמים בסין ובאמריקה הלטינית. הפלטפורמה שלהם, המשלבת נתונים מ-50 מקורות פתוחים, זיהתה 15% יותר קשרים בין ספקים מקסיקנים לייבואנים אמריקאים ב-2025. חברה נוספת, Rakia AI מדובאי, מציעה מערכות לקישור נתונים מוצפנים מאפליקציות, שוק האינטרנט האפל ומערכות תקשורת ימית. Rakia, שגייסה 50 מיליון דולר בשנה האחרונה, משתפת פעולה עם סוכנות הסמים האמריקאית (DEA) בניתוח זרימות כספיות מקרטלים. אבל לא כולם נלהבים - ארגוני זכויות אדם טוענים כי מעקב כזה פוגע בחופש הביטוי, במיוחד בקרב קהילות לטיניות בארה"ב.
