פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

מה יקבע את מצב הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה?

רבע מהייצוא הישראלי הוא לצפון אמריקה; על הקשר בין הכלכלה הישראלית לאמריקאית ועל האינדיקציות למצב הכלכלה בארה"ב

סיפור ידוע ומסופר רבות הוא כשדווחו לראש הממשלה לוי אשכול שיש בצורת, הוא שאל היכן. ענו לו, בישראל. "נרגעתי", אמר, "טוב שהבצורת היא לא ב...קליפורניה". תגובה חכמה זו תקפה גם היום שכן, נאמר זאת בגלוי, יכולת השיקום הכלכלי של ישראל בעקבות המלחמה ומהירות השיקום תלויים לא במעט ביכולת הצמיחה של המשק האמריקאי. מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, התעשייה הטכנולוגית המתוחכמת, תלוי כמעט בלעדית בצמיחת הכלכלה האמריקאית. שינוי הדרוג של ישראל של שתי חברות דרוג מובילות  לאופק שלילי נובע בעיקרו מחולשת הסקטור הטכנולוגי בישראל, שהחלה ונגרמה עוד לפני המלחמה, עקב קיפאון דומה בשוק האמריקאי והמלחמה הנוכחית מוסיפה שמן למדורה. 

כ-25% מהייצוא הישראלי הכולל מגיע לצפון אמריקה. לאחרונה קצב ההשקעות בארה"ב של קופות הפנסיה והקרנות המנהלות את כספי הציבור הישראלי גדלו בשיעור דו ספרתי. לבסוף, מידת הנכונות של בית המחוקקים האמריקאי בעת זו לסייע לישראל מושפע רבות מהמצב הכלכלי בו נתונה ארה"ב לאחר העלאת תקרת החוב הלאומי והתערערות הדרוג המושלם של ארה"ב.

אם כך, לאן פני הכלכלה ושוק ההון האמריקאי?

נדבר דווקא על מדדים טכניים ולא על תחזיות כלכליות פאנדמנטליות או על נתונים כלכליים שפורסמו, כמו העלייה בשיעור הצמיחה בכלכלה האמריקאית, שכן אלו משקפים תקופה ניכרת אחורנית. מטבע הדברים תחזיות כלכליות משקפות מצב קיים והלך רוח קיים ולא בהכרח צפי אמיתי להתפתחות עתידית, בעוד שמדדים מקרו - טכניים עשויים לטמון בחובם אינדיקציית שוק אובייקטיבית הנעדרות שיקול דעת.

 

פערי הריבית של חוב ממשלתי לשלושה חדשים לעומת 10 שנים. בשנה האחרונה שער הריבית הקצר, באופן אנומלי,  גבוה משער הריבית הארוך והוא עומד עתה על פער של 0.6%. מעבר לכך שנתון זה מבטא צפי לירידת ריבית שכן שער הפורוורד הארוך נמוך מהשער הנוכחי, מסתבר שבכל מיתון שהיה מאז מלחמת העולם השניה, שערי הריבית התנהגו בצורה אנומלית זו. עובדה זו היא טכנית שכן אין בה התייחסות לסיבה הפאנדמנטלית להתנהגות אנומלית זו.  הבעיה העיקרית בתקופה הנוכחית היא, שמדד זה מאותת כבר למעלה משנה על מיתון שעדיין לא התרחש (במונחים של שני רבעונים עם צמיחה שלילית), בעוד שבעבר היה המדד חופף לתקופת המיתון.

חולשת מדד המניות ראסל 2000 ביחס למדד S&P500. מדד ראסל 2000 הוא מדד בעל משקלות שווים למרכיביו בלי קשר לגדל החברה. לפיכך נחשב המדד לאינדיקציה לגבי המניות של החברות הקטנות. מדד ה-S&P500 לעומתו לוקח בחשבון את גדלה היחסי של החברה הנמצאת במדד. טכנית, החברות הקטנות הנן הראשונות להיפגע  והאחרונות להתאושש (עובדה זו נכונה גם לתחום הנדל"ן). אכן, מדד ראסל 2000  היה הראשון להראות חולשה בשלהי 2021 כאשר החל המשבר בשוק ההון, ומדד ה S&P500  החל להראות סמני חולשה רק כחדש וחצי לאחר מכן. היום, חולשתו של ראסל 2000  הנה בשיא ביחס ל S&P500. מתחילת המשבר בשלהי 2021  ירד מדד ה-S&P500 בשיעור של  9.1% ואילו מדד ראסל 2000 ירד בשיעור חד של 26.2%. כל עוד ביצועיו של מדד ראסל 2000  לא יהיו טובים מאלו של ה S&P500, תמשך המגמה השלילית בשוק ההון.

חוזקו היחסי של מדד המניות DOW30 לעומת S&P500. מדד ה-DOW30 משקף את המניות הגדולות בשוק ההון האמריקאי, הנחשבות כבטוחות יותר. מאז אוקטובר 2022 (שיאו של המשבר בשוק המניות) עלה DOW30 ב-11.8%  לעומת 5.6% של ה-S&P500. התופעה הטכנית מכונה "fight to safety", כלומר - הקטנת החשיפה לסיכון, תופעה המאפיינת כל משבר כלכלי מאז ומתמיד.

מדד ה-VIX משקף את הפרמיה באופציות על מדד המניות מעל הערך הפנימי (הערך הפנימי הנו ההפרש בין מחיר השוק למחיר המימוש). כאשר המדד עולה, דהיינו הפרמיה עולה, הדבר משקף עלייה ברמת אי הוודאות וכנראה בפרמיית הסיכון הנדרש על ידי השוק.  מספטמבר 2023 זינק המדד מרמה סבירה של 12.8  לרמה של 21.5 היום. יתכן שהסיבה לכך הנה אי הוודאות לגבי המלחמה באזורנו, אך מכל מקום מדד זה, שחופף בדרך כלל לתקופות משבר, אינו מאותת התאוששות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שיעור המכירה בחסר: מאז תחילת המשבר בשלהי 2021, עלה סך המכירות בחסר(Open  Interest  מקור – FINRA)  ב-34%, שיעור חסר תקדים בשוק ההון האמריקאי. מטבע הדברים, עליה במכירות בחסר מעידה על ציפייה לירידת מחירים.   מדד המכירות בחסר  הנו מדד חופף להתנהגות שוק ההון. יחד עם זאת, פקטור זה עשוי להיחשב כחיובי שכן ברגעי ההתאוששות הראשונים ימהרו מוכרי החסר לכסות את עמדתם דבר שמשמעותו העצמת העלייה בערכי המניות.

שיעור הציטוטים של מנהלי סניפי הבנק הפדרלי לשלוחותיו לגבי דעתם על המדיניות המוניטרית (שער הריבית וכו') ירדה באופן ניכר בחדש האחרון (8 ציטוטים בלבד בחדש אוקטובר). בעוד שבתחילת המשבר מנהלים אלו ששו לדווח על עמדתם, הרי שהם לא ששים לעשות זאת עתה וניכרת אי אחידות הדעות ביניהם. יתכן שההסבר לכך הנו הנחיה מצד היו"ר של הבנק הפדרלי להימנע מהצהרות מקדימות כדי לא לפגוע באפקטיביות של צעדי הבנק. יותר סביר להניח כי מנהלי הבנק הפדרלי נמצאים היום בעמדה קשה יותר ופחות ברורה לגבי הצעדים הנדרשים עבור הכלכלה האמריקאית. חוסר החלטיות של מעצבי המדיניות של הבנק המרכזי מהווה אינדיקציה שלילית לגבי שוק ההון שכן הוא תורם לעליה ברמת אי הודאות.

לבסוף, אינדיקציה אחת חיובית: רמת הפסימיות של אנליסטים הנה בשיאה. מרבית האנליסטים מביעים גישה שלילית לגבי התנהגות שוק ההון בטווח הקרוב. קיים מדד שהוכח כמדד מקדים והוא מדד הדעה הנגדית: כאשר האנליסטים מביעים דעה פסימית כנראה שכבר המליצו ללקוחותיהם לבצע מכירות  ולכן סביר שבעתיד ידם של הקונים תהיה על העליונה. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אברמזון 30/10/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    כמובן שאת נתניהו חייבים לפטר.
  • 2.
    ניצחון וניקוי השטח גם ביהודה ושומרון יקפיץ את הכלכלה (ל"ת)
    אזרח 30/10/2023 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליהו 29/10/2023 16:30
    הגב לתגובה זו
    רואים את זה כבר בדוחות שברובם לא טובים גם בתחזיות קדימה עד שלא יהיה שינוי בכח העבודה או צמצום הוצאות צרכנים לא יהיה שינוי לטובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.