מה יקבע את מצב הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה?
סיפור ידוע ומסופר רבות הוא כשדווחו לראש הממשלה לוי אשכול שיש בצורת, הוא שאל היכן. ענו לו, בישראל. "נרגעתי", אמר, "טוב שהבצורת היא לא ב...קליפורניה". תגובה חכמה זו תקפה גם היום שכן, נאמר זאת בגלוי, יכולת השיקום הכלכלי של ישראל בעקבות המלחמה ומהירות השיקום תלויים לא במעט ביכולת הצמיחה של המשק האמריקאי. מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, התעשייה הטכנולוגית המתוחכמת, תלוי כמעט בלעדית בצמיחת הכלכלה האמריקאית. שינוי הדרוג של ישראל של שתי חברות דרוג מובילות לאופק שלילי נובע בעיקרו מחולשת הסקטור הטכנולוגי בישראל, שהחלה ונגרמה עוד לפני המלחמה, עקב קיפאון דומה בשוק האמריקאי והמלחמה הנוכחית מוסיפה שמן למדורה.
כ-25% מהייצוא הישראלי הכולל מגיע לצפון אמריקה. לאחרונה קצב ההשקעות בארה"ב של קופות הפנסיה והקרנות המנהלות את כספי הציבור הישראלי גדלו בשיעור דו ספרתי. לבסוף, מידת הנכונות של בית המחוקקים האמריקאי בעת זו לסייע לישראל מושפע רבות מהמצב הכלכלי בו נתונה ארה"ב לאחר העלאת תקרת החוב הלאומי והתערערות הדרוג המושלם של ארה"ב.
אם כך, לאן פני הכלכלה ושוק ההון האמריקאי?
נדבר דווקא על מדדים טכניים ולא על תחזיות כלכליות פאנדמנטליות או על נתונים כלכליים שפורסמו, כמו העלייה בשיעור הצמיחה בכלכלה האמריקאית, שכן אלו משקפים תקופה ניכרת אחורנית. מטבע הדברים תחזיות כלכליות משקפות מצב קיים והלך רוח קיים ולא בהכרח צפי אמיתי להתפתחות עתידית, בעוד שמדדים מקרו - טכניים עשויים לטמון בחובם אינדיקציית שוק אובייקטיבית הנעדרות שיקול דעת.
פערי הריבית של חוב ממשלתי לשלושה חדשים לעומת 10 שנים. בשנה האחרונה שער הריבית הקצר, באופן אנומלי, גבוה משער הריבית הארוך והוא עומד עתה על פער של 0.6%. מעבר לכך שנתון זה מבטא צפי לירידת ריבית שכן שער הפורוורד הארוך נמוך מהשער הנוכחי, מסתבר שבכל מיתון שהיה מאז מלחמת העולם השניה, שערי הריבית התנהגו בצורה אנומלית זו. עובדה זו היא טכנית שכן אין בה התייחסות לסיבה הפאנדמנטלית להתנהגות אנומלית זו. הבעיה העיקרית בתקופה הנוכחית היא, שמדד זה מאותת כבר למעלה משנה על מיתון שעדיין לא התרחש (במונחים של שני רבעונים עם צמיחה שלילית), בעוד שבעבר היה המדד חופף לתקופת המיתון.
- UBS: מדד S&P 500 צפוי לעלות כ-12% ב-2026
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חולשת מדד המניות ראסל 2000 ביחס למדד S&P500. מדד ראסל 2000 הוא מדד בעל משקלות שווים למרכיביו בלי קשר לגדל החברה. לפיכך נחשב המדד לאינדיקציה לגבי המניות של החברות הקטנות. מדד ה-S&P500 לעומתו לוקח בחשבון את גדלה היחסי של החברה הנמצאת במדד. טכנית, החברות הקטנות הנן הראשונות להיפגע והאחרונות להתאושש (עובדה זו נכונה גם לתחום הנדל"ן). אכן, מדד ראסל 2000 היה הראשון להראות חולשה בשלהי 2021 כאשר החל המשבר בשוק ההון, ומדד ה S&P500 החל להראות סמני חולשה רק כחדש וחצי לאחר מכן. היום, חולשתו של ראסל 2000 הנה בשיא ביחס ל S&P500. מתחילת המשבר בשלהי 2021 ירד מדד ה-S&P500 בשיעור של 9.1% ואילו מדד ראסל 2000 ירד בשיעור חד של 26.2%. כל עוד ביצועיו של מדד ראסל 2000 לא יהיו טובים מאלו של ה S&P500, תמשך המגמה השלילית בשוק ההון.
חוזקו היחסי של מדד המניות DOW30 לעומת S&P500. מדד ה-DOW30 משקף את המניות הגדולות בשוק ההון האמריקאי, הנחשבות כבטוחות יותר. מאז אוקטובר 2022 (שיאו של המשבר בשוק המניות) עלה DOW30 ב-11.8% לעומת 5.6% של ה-S&P500. התופעה הטכנית מכונה "fight to safety", כלומר - הקטנת החשיפה לסיכון, תופעה המאפיינת כל משבר כלכלי מאז ומתמיד.
מדד ה-VIX משקף את הפרמיה באופציות על מדד המניות מעל הערך הפנימי (הערך הפנימי הנו ההפרש בין מחיר השוק למחיר המימוש). כאשר המדד עולה, דהיינו הפרמיה עולה, הדבר משקף עלייה ברמת אי הוודאות וכנראה בפרמיית הסיכון הנדרש על ידי השוק. מספטמבר 2023 זינק המדד מרמה סבירה של 12.8 לרמה של 21.5 היום. יתכן שהסיבה לכך הנה אי הוודאות לגבי המלחמה באזורנו, אך מכל מקום מדד זה, שחופף בדרך כלל לתקופות משבר, אינו מאותת התאוששות.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
שיעור המכירה בחסר: מאז תחילת המשבר בשלהי 2021, עלה סך המכירות בחסר(Open Interest מקור – FINRA) ב-34%, שיעור חסר תקדים בשוק ההון האמריקאי. מטבע הדברים, עליה במכירות בחסר מעידה על ציפייה לירידת מחירים. מדד המכירות בחסר הנו מדד חופף להתנהגות שוק ההון. יחד עם זאת, פקטור זה עשוי להיחשב כחיובי שכן ברגעי ההתאוששות הראשונים ימהרו מוכרי החסר לכסות את עמדתם דבר שמשמעותו העצמת העלייה בערכי המניות.
שיעור הציטוטים של מנהלי סניפי הבנק הפדרלי לשלוחותיו לגבי דעתם על המדיניות המוניטרית (שער הריבית וכו') ירדה באופן ניכר בחדש האחרון (8 ציטוטים בלבד בחדש אוקטובר). בעוד שבתחילת המשבר מנהלים אלו ששו לדווח על עמדתם, הרי שהם לא ששים לעשות זאת עתה וניכרת אי אחידות הדעות ביניהם. יתכן שההסבר לכך הנו הנחיה מצד היו"ר של הבנק הפדרלי להימנע מהצהרות מקדימות כדי לא לפגוע באפקטיביות של צעדי הבנק. יותר סביר להניח כי מנהלי הבנק הפדרלי נמצאים היום בעמדה קשה יותר ופחות ברורה לגבי הצעדים הנדרשים עבור הכלכלה האמריקאית. חוסר החלטיות של מעצבי המדיניות של הבנק המרכזי מהווה אינדיקציה שלילית לגבי שוק ההון שכן הוא תורם לעליה ברמת אי הודאות.
לבסוף, אינדיקציה אחת חיובית: רמת הפסימיות של אנליסטים הנה בשיאה. מרבית האנליסטים מביעים גישה שלילית לגבי התנהגות שוק ההון בטווח הקרוב. קיים מדד שהוכח כמדד מקדים והוא מדד הדעה הנגדית: כאשר האנליסטים מביעים דעה פסימית כנראה שכבר המליצו ללקוחותיהם לבצע מכירות ולכן סביר שבעתיד ידם של הקונים תהיה על העליונה.
- 3.אברמזון 30/10/2023 14:05הגב לתגובה זוכמובן שאת נתניהו חייבים לפטר.
- 2.ניצחון וניקוי השטח גם ביהודה ושומרון יקפיץ את הכלכלה (ל"ת)אזרח 30/10/2023 10:34הגב לתגובה זו
- 1.אליהו 29/10/2023 16:30הגב לתגובה זורואים את זה כבר בדוחות שברובם לא טובים גם בתחזיות קדימה עד שלא יהיה שינוי בכח העבודה או צמצום הוצאות צרכנים לא יהיה שינוי לטובה

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
