פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

מה יקבע את מצב הכלכלה הישראלית ביום שאחרי המלחמה?

רבע מהייצוא הישראלי הוא לצפון אמריקה; על הקשר בין הכלכלה הישראלית לאמריקאית ועל האינדיקציות למצב הכלכלה בארה"ב

סיפור ידוע ומסופר רבות הוא כשדווחו לראש הממשלה לוי אשכול שיש בצורת, הוא שאל היכן. ענו לו, בישראל. "נרגעתי", אמר, "טוב שהבצורת היא לא ב...קליפורניה". תגובה חכמה זו תקפה גם היום שכן, נאמר זאת בגלוי, יכולת השיקום הכלכלי של ישראל בעקבות המלחמה ומהירות השיקום תלויים לא במעט ביכולת הצמיחה של המשק האמריקאי. מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל, התעשייה הטכנולוגית המתוחכמת, תלוי כמעט בלעדית בצמיחת הכלכלה האמריקאית. שינוי הדרוג של ישראל של שתי חברות דרוג מובילות  לאופק שלילי נובע בעיקרו מחולשת הסקטור הטכנולוגי בישראל, שהחלה ונגרמה עוד לפני המלחמה, עקב קיפאון דומה בשוק האמריקאי והמלחמה הנוכחית מוסיפה שמן למדורה. 

כ-25% מהייצוא הישראלי הכולל מגיע לצפון אמריקה. לאחרונה קצב ההשקעות בארה"ב של קופות הפנסיה והקרנות המנהלות את כספי הציבור הישראלי גדלו בשיעור דו ספרתי. לבסוף, מידת הנכונות של בית המחוקקים האמריקאי בעת זו לסייע לישראל מושפע רבות מהמצב הכלכלי בו נתונה ארה"ב לאחר העלאת תקרת החוב הלאומי והתערערות הדרוג המושלם של ארה"ב.

אם כך, לאן פני הכלכלה ושוק ההון האמריקאי?

נדבר דווקא על מדדים טכניים ולא על תחזיות כלכליות פאנדמנטליות או על נתונים כלכליים שפורסמו, כמו העלייה בשיעור הצמיחה בכלכלה האמריקאית, שכן אלו משקפים תקופה ניכרת אחורנית. מטבע הדברים תחזיות כלכליות משקפות מצב קיים והלך רוח קיים ולא בהכרח צפי אמיתי להתפתחות עתידית, בעוד שמדדים מקרו - טכניים עשויים לטמון בחובם אינדיקציית שוק אובייקטיבית הנעדרות שיקול דעת.

 

פערי הריבית של חוב ממשלתי לשלושה חדשים לעומת 10 שנים. בשנה האחרונה שער הריבית הקצר, באופן אנומלי,  גבוה משער הריבית הארוך והוא עומד עתה על פער של 0.6%. מעבר לכך שנתון זה מבטא צפי לירידת ריבית שכן שער הפורוורד הארוך נמוך מהשער הנוכחי, מסתבר שבכל מיתון שהיה מאז מלחמת העולם השניה, שערי הריבית התנהגו בצורה אנומלית זו. עובדה זו היא טכנית שכן אין בה התייחסות לסיבה הפאנדמנטלית להתנהגות אנומלית זו.  הבעיה העיקרית בתקופה הנוכחית היא, שמדד זה מאותת כבר למעלה משנה על מיתון שעדיין לא התרחש (במונחים של שני רבעונים עם צמיחה שלילית), בעוד שבעבר היה המדד חופף לתקופת המיתון.

חולשת מדד המניות ראסל 2000 ביחס למדד S&P500. מדד ראסל 2000 הוא מדד בעל משקלות שווים למרכיביו בלי קשר לגדל החברה. לפיכך נחשב המדד לאינדיקציה לגבי המניות של החברות הקטנות. מדד ה-S&P500 לעומתו לוקח בחשבון את גדלה היחסי של החברה הנמצאת במדד. טכנית, החברות הקטנות הנן הראשונות להיפגע  והאחרונות להתאושש (עובדה זו נכונה גם לתחום הנדל"ן). אכן, מדד ראסל 2000  היה הראשון להראות חולשה בשלהי 2021 כאשר החל המשבר בשוק ההון, ומדד ה S&P500  החל להראות סמני חולשה רק כחדש וחצי לאחר מכן. היום, חולשתו של ראסל 2000  הנה בשיא ביחס ל S&P500. מתחילת המשבר בשלהי 2021  ירד מדד ה-S&P500 בשיעור של  9.1% ואילו מדד ראסל 2000 ירד בשיעור חד של 26.2%. כל עוד ביצועיו של מדד ראסל 2000  לא יהיו טובים מאלו של ה S&P500, תמשך המגמה השלילית בשוק ההון.

חוזקו היחסי של מדד המניות DOW30 לעומת S&P500. מדד ה-DOW30 משקף את המניות הגדולות בשוק ההון האמריקאי, הנחשבות כבטוחות יותר. מאז אוקטובר 2022 (שיאו של המשבר בשוק המניות) עלה DOW30 ב-11.8%  לעומת 5.6% של ה-S&P500. התופעה הטכנית מכונה "fight to safety", כלומר - הקטנת החשיפה לסיכון, תופעה המאפיינת כל משבר כלכלי מאז ומתמיד.

מדד ה-VIX משקף את הפרמיה באופציות על מדד המניות מעל הערך הפנימי (הערך הפנימי הנו ההפרש בין מחיר השוק למחיר המימוש). כאשר המדד עולה, דהיינו הפרמיה עולה, הדבר משקף עלייה ברמת אי הוודאות וכנראה בפרמיית הסיכון הנדרש על ידי השוק.  מספטמבר 2023 זינק המדד מרמה סבירה של 12.8  לרמה של 21.5 היום. יתכן שהסיבה לכך הנה אי הוודאות לגבי המלחמה באזורנו, אך מכל מקום מדד זה, שחופף בדרך כלל לתקופות משבר, אינו מאותת התאוששות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שיעור המכירה בחסר: מאז תחילת המשבר בשלהי 2021, עלה סך המכירות בחסר(Open  Interest  מקור – FINRA)  ב-34%, שיעור חסר תקדים בשוק ההון האמריקאי. מטבע הדברים, עליה במכירות בחסר מעידה על ציפייה לירידת מחירים.   מדד המכירות בחסר  הנו מדד חופף להתנהגות שוק ההון. יחד עם זאת, פקטור זה עשוי להיחשב כחיובי שכן ברגעי ההתאוששות הראשונים ימהרו מוכרי החסר לכסות את עמדתם דבר שמשמעותו העצמת העלייה בערכי המניות.

שיעור הציטוטים של מנהלי סניפי הבנק הפדרלי לשלוחותיו לגבי דעתם על המדיניות המוניטרית (שער הריבית וכו') ירדה באופן ניכר בחדש האחרון (8 ציטוטים בלבד בחדש אוקטובר). בעוד שבתחילת המשבר מנהלים אלו ששו לדווח על עמדתם, הרי שהם לא ששים לעשות זאת עתה וניכרת אי אחידות הדעות ביניהם. יתכן שההסבר לכך הנו הנחיה מצד היו"ר של הבנק הפדרלי להימנע מהצהרות מקדימות כדי לא לפגוע באפקטיביות של צעדי הבנק. יותר סביר להניח כי מנהלי הבנק הפדרלי נמצאים היום בעמדה קשה יותר ופחות ברורה לגבי הצעדים הנדרשים עבור הכלכלה האמריקאית. חוסר החלטיות של מעצבי המדיניות של הבנק המרכזי מהווה אינדיקציה שלילית לגבי שוק ההון שכן הוא תורם לעליה ברמת אי הודאות.

לבסוף, אינדיקציה אחת חיובית: רמת הפסימיות של אנליסטים הנה בשיאה. מרבית האנליסטים מביעים גישה שלילית לגבי התנהגות שוק ההון בטווח הקרוב. קיים מדד שהוכח כמדד מקדים והוא מדד הדעה הנגדית: כאשר האנליסטים מביעים דעה פסימית כנראה שכבר המליצו ללקוחותיהם לבצע מכירות  ולכן סביר שבעתיד ידם של הקונים תהיה על העליונה. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אברמזון 30/10/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    כמובן שאת נתניהו חייבים לפטר.
  • 2.
    ניצחון וניקוי השטח גם ביהודה ושומרון יקפיץ את הכלכלה (ל"ת)
    אזרח 30/10/2023 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליהו 29/10/2023 16:30
    הגב לתגובה זו
    רואים את זה כבר בדוחות שברובם לא טובים גם בתחזיות קדימה עד שלא יהיה שינוי בכח העבודה או צמצום הוצאות צרכנים לא יהיה שינוי לטובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.