מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר

בואינג עם עוד שנה של הפסדים במגזר הביטחון

החברה סגרה מספר חוזים שמכריחים אותה לשלם בעצמה עלויות עודפות שנוצרות מפיתוחים חדשים, מה שגורם לה הפסדים של מיליארדים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בואינג ביטחון

ענקית התעופה בואינג BOEING מתקשה להפוך את המצב במגזר הביטחון, כשהספקים עושים טעויות ועלויות הייצור הגבוהות גרמו להפסדים כבר של 1.7 מיליארד דולר השנה על תוכניות כמו Air Force One וקפסולת ה-Starliner של נאס"א. 

למרות שבואינג ספגה הפסדים של 4.4 מיליארד דולר בשנת 2022, שלדברי המנהלים היו צפויים להוריד את הסיכון מחריגות עתידיות בעלויות, מגזר ההגנה ראה שיפור מועט השנה. למעט השנה שעברה, ההפסדים בתוכניות ההגנה של בואינג בשנת 2023 עולים על ההפסדים בכל שנה מאז 2014. 

חברת התעופה היא מיוחדת בין חברותיה למגזר, שכן חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס ו-RTX רואות הכנסות גבוהות יותר בעקבות הביקוש הגבוה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לעומת המתחרות, בואינג סגרה קומץ חוזים שמכריחים אותה להפסיד כאשר פיתוחים טכנולוגיים חורגים מהתקציב שיועד להם. ההפסדים של יחידת ההגנה השנה כללו חיובים של 933 מיליון דולר ברבעון השלישי, רובם נבעו מהפסד של 482 מיליון דולר בבניית שני מטוסי Air Force One וכ-315 מיליון דולר על תוכנית לוויינית לא ידועה, שלא הפסידה כסף קודם לכן. 

מנהלי בואינג הודיעו כי הם מקיימים הכשרה חדשה ופורסים משאבים עבור הספקים בכדי להבטיח שיחידת ההגנה תעבור משולי רווח שליליים לשולי רווח חיוביים גבוהים עד 2025-2026, כאשר הפרויקטים הבעייתיים שלה אמורים להיות במקום יותר יציב. "אנחנו מניעים ייצור קשה, קפדנות, ניהול תוכניות ופריון עלויות באופן עקבי ברחבי החטיבה", אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט. 

לפי ביירון קאלן, אנליסט בטחוני מ-Capital Alpha Partners, ציר הזמן שנתנה בואינג לשנים 2025-2026 הוא אפשרי על מנת להגיע לשולי רווח חיוביים, אך נשאלת השאלה מדוע לקח לחברה שנים בשביל לבנות תוכניות לשיפור הביצועים. בנוסף, האנליסטים סבורים כי בואינג יכולה לעשות מעט על מנת לקזז את הנטל הפיננסי שנוצר מהרשימה הארוכה של חוזי פיתוח במחיר קבוע עם לקוחות כמו משרד ההגנה האמריקני ונאס"א, שנעלו את יצרנית המטוסים לשלם את כל העלויות מעל הרף המוסכם.

העסקאות הללו, המהוות כ-15% מהכנסות תכנית ההגנה של בואינג, נסגרו לפני שעסק המטוסים המסחריים של בואינג ספג מכה קשה ממשבר מטוסי ה-Max ולפי שהקורונה והאינפלציה הגבוהה גרמו לעליות בעלות חומרי הגלם והעבודה. בנוסף, כאב ראש נוסף איתו התמודדה החברה לאחרונה התרחש כאשר אחד הספקים שלה ציפה בצורה לא נכונה את מכלי הדלק KC-46.

הפסדיה של בואינג מסמנים כי לחברה אין הבנה אמיתית של העלויות, כאשר כל חיוב חדש הוא "עדכון כלפי מעלה של צפי העלויות, לעומת שלושה חודשים בלבד לפני כן", אמר סת' זייפמן מג'יי פי מורגן. "גם אם נימנע מלכלול את ההוצאות, החברה עדיין לא הניבה רווח אמיתי".

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, בואינג הכריזה לאחרונה כי לא תיכנס לחוזים חדשים במחיר קבוע לשלב הפיתוח של כלי הנשק, בעקבות העלויות הבלתי צפויות הנלוות לפיתוחים הללו. למרות זאת, ההוצאות האחרונות על מטוסי ה-Air force one הביאו את ההפסד הכולל על פיתוח המטוסים ל-2.4 מיליארד דולר, בחוזה של 3.9 מיליארד דולר. לפי לוח הזמנים הנוכחי, החברה צפויה לספק את המטוס הראשון עד ספטמבר 2027. מחלקת ההגנה של בואינג רודפת באגרסיביות אחר חוזים עתידיים למטוסי קרב ומזלט"ים של הדור הבא, חוזים שנחשבים כהימור בטוח יותר. 

בואינג נסחרת לפי שווי של 109 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 106.8, זאת לאחר שמנית החברה ירדה ב-5% מתחילת השנה ועלתה ב-35% בשנה האחרונה כולה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -53.31%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המדדים יורדים עד 0.5%; קארבנה מזנקת ב-11%, מארוול נופלת ב-9%

וול סטריט במגמה מעורבת כשהמשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית ונאום יו״ר הפד׳ שיבוא לאחריה; הדיווח כי IBM שוקלת לרכוש את קונפלואנט ב-11 מיליארד דולר מזניק את המניה

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

וול סטריט פתחה במגמה מעורבת ועברה לירידות קלות. השוק כולו מחכה להודעת הריבית ביום רביעי.

אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.

לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.

במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.

והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.

לאור כל זה, די מובן למה השוק פותח ביציבות. גם תשואת האג"ח ל-10 שנים עולה רק נקודת בסיס אחת ל-4.15%. גם הדולר כמעט לא זז. הזהב יורד ב-0.1% ל-4,237 דולר לאונקיה. הביטקוין, דווקא, מזנק 2.8% ל-91,800 דולר.