בואינג עם עוד שנה של הפסדים במגזר הביטחון
ענקית התעופה בואינג BOEING מתקשה להפוך את המצב במגזר הביטחון, כשהספקים עושים טעויות ועלויות הייצור הגבוהות גרמו להפסדים כבר של 1.7 מיליארד דולר השנה על תוכניות כמו Air Force One וקפסולת ה-Starliner של נאס"א.
למרות שבואינג ספגה הפסדים של 4.4 מיליארד דולר בשנת 2022, שלדברי המנהלים היו צפויים להוריד את הסיכון מחריגות עתידיות בעלויות, מגזר ההגנה ראה שיפור מועט השנה. למעט השנה שעברה, ההפסדים בתוכניות ההגנה של בואינג בשנת 2023 עולים על ההפסדים בכל שנה מאז 2014.
חברת התעופה היא מיוחדת בין חברותיה למגזר, שכן חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס ו-RTX רואות הכנסות גבוהות יותר בעקבות הביקוש הגבוה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לעומת המתחרות, בואינג סגרה קומץ חוזים שמכריחים אותה להפסיד כאשר פיתוחים טכנולוגיים חורגים מהתקציב שיועד להם. ההפסדים של יחידת ההגנה השנה כללו חיובים של 933 מיליון דולר ברבעון השלישי, רובם נבעו מהפסד של 482 מיליון דולר בבניית שני מטוסי Air Force One וכ-315 מיליון דולר על תוכנית לוויינית לא ידועה, שלא הפסידה כסף קודם לכן.
מנהלי בואינג הודיעו כי הם מקיימים הכשרה חדשה ופורסים משאבים עבור הספקים בכדי להבטיח שיחידת ההגנה תעבור משולי רווח שליליים לשולי רווח חיוביים גבוהים עד 2025-2026, כאשר הפרויקטים הבעייתיים שלה אמורים להיות במקום יותר יציב. "אנחנו מניעים ייצור קשה, קפדנות, ניהול תוכניות ופריון עלויות באופן עקבי ברחבי החטיבה", אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי ביירון קאלן, אנליסט בטחוני מ-Capital Alpha Partners, ציר הזמן שנתנה בואינג לשנים 2025-2026 הוא אפשרי על מנת להגיע לשולי רווח חיוביים, אך נשאלת השאלה מדוע לקח לחברה שנים בשביל לבנות תוכניות לשיפור הביצועים. בנוסף, האנליסטים סבורים כי בואינג יכולה לעשות מעט על מנת לקזז את הנטל הפיננסי שנוצר מהרשימה הארוכה של חוזי פיתוח במחיר קבוע עם לקוחות כמו משרד ההגנה האמריקני ונאס"א, שנעלו את יצרנית המטוסים לשלם את כל העלויות מעל הרף המוסכם.
העסקאות הללו, המהוות כ-15% מהכנסות תכנית ההגנה של בואינג, נסגרו לפני שעסק המטוסים המסחריים של בואינג ספג מכה קשה ממשבר מטוסי ה-Max ולפי שהקורונה והאינפלציה הגבוהה גרמו לעליות בעלות חומרי הגלם והעבודה. בנוסף, כאב ראש נוסף איתו התמודדה החברה לאחרונה התרחש כאשר אחד הספקים שלה ציפה בצורה לא נכונה את מכלי הדלק KC-46.
הפסדיה של בואינג מסמנים כי לחברה אין הבנה אמיתית של העלויות, כאשר כל חיוב חדש הוא "עדכון כלפי מעלה של צפי העלויות, לעומת שלושה חודשים בלבד לפני כן", אמר סת' זייפמן מג'יי פי מורגן. "גם אם נימנע מלכלול את ההוצאות, החברה עדיין לא הניבה רווח אמיתי".
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
עם זאת, בואינג הכריזה לאחרונה כי לא תיכנס לחוזים חדשים במחיר קבוע לשלב הפיתוח של כלי הנשק, בעקבות העלויות הבלתי צפויות הנלוות לפיתוחים הללו. למרות זאת, ההוצאות האחרונות על מטוסי ה-Air force one הביאו את ההפסד הכולל על פיתוח המטוסים ל-2.4 מיליארד דולר, בחוזה של 3.9 מיליארד דולר. לפי לוח הזמנים הנוכחי, החברה צפויה לספק את המטוס הראשון עד ספטמבר 2027. מחלקת ההגנה של בואינג רודפת באגרסיביות אחר חוזים עתידיים למטוסי קרב ומזלט"ים של הדור הבא, חוזים שנחשבים כהימור בטוח יותר.
בואינג נסחרת לפי שווי של 109 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 106.8, זאת לאחר שמנית החברה ירדה ב-5% מתחילת השנה ועלתה ב-35% בשנה האחרונה כולה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
