מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר

בואינג עם עוד שנה של הפסדים במגזר הביטחון

החברה סגרה מספר חוזים שמכריחים אותה לשלם בעצמה עלויות עודפות שנוצרות מפיתוחים חדשים, מה שגורם לה הפסדים של מיליארדים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בואינג ביטחון

ענקית התעופה בואינג BOEING מתקשה להפוך את המצב במגזר הביטחון, כשהספקים עושים טעויות ועלויות הייצור הגבוהות גרמו להפסדים כבר של 1.7 מיליארד דולר השנה על תוכניות כמו Air Force One וקפסולת ה-Starliner של נאס"א. 

למרות שבואינג ספגה הפסדים של 4.4 מיליארד דולר בשנת 2022, שלדברי המנהלים היו צפויים להוריד את הסיכון מחריגות עתידיות בעלויות, מגזר ההגנה ראה שיפור מועט השנה. למעט השנה שעברה, ההפסדים בתוכניות ההגנה של בואינג בשנת 2023 עולים על ההפסדים בכל שנה מאז 2014. 

חברת התעופה היא מיוחדת בין חברותיה למגזר, שכן חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס ו-RTX רואות הכנסות גבוהות יותר בעקבות הביקוש הגבוה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לעומת המתחרות, בואינג סגרה קומץ חוזים שמכריחים אותה להפסיד כאשר פיתוחים טכנולוגיים חורגים מהתקציב שיועד להם. ההפסדים של יחידת ההגנה השנה כללו חיובים של 933 מיליון דולר ברבעון השלישי, רובם נבעו מהפסד של 482 מיליון דולר בבניית שני מטוסי Air Force One וכ-315 מיליון דולר על תוכנית לוויינית לא ידועה, שלא הפסידה כסף קודם לכן. 

מנהלי בואינג הודיעו כי הם מקיימים הכשרה חדשה ופורסים משאבים עבור הספקים בכדי להבטיח שיחידת ההגנה תעבור משולי רווח שליליים לשולי רווח חיוביים גבוהים עד 2025-2026, כאשר הפרויקטים הבעייתיים שלה אמורים להיות במקום יותר יציב. "אנחנו מניעים ייצור קשה, קפדנות, ניהול תוכניות ופריון עלויות באופן עקבי ברחבי החטיבה", אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט. 

לפי ביירון קאלן, אנליסט בטחוני מ-Capital Alpha Partners, ציר הזמן שנתנה בואינג לשנים 2025-2026 הוא אפשרי על מנת להגיע לשולי רווח חיוביים, אך נשאלת השאלה מדוע לקח לחברה שנים בשביל לבנות תוכניות לשיפור הביצועים. בנוסף, האנליסטים סבורים כי בואינג יכולה לעשות מעט על מנת לקזז את הנטל הפיננסי שנוצר מהרשימה הארוכה של חוזי פיתוח במחיר קבוע עם לקוחות כמו משרד ההגנה האמריקני ונאס"א, שנעלו את יצרנית המטוסים לשלם את כל העלויות מעל הרף המוסכם.

העסקאות הללו, המהוות כ-15% מהכנסות תכנית ההגנה של בואינג, נסגרו לפני שעסק המטוסים המסחריים של בואינג ספג מכה קשה ממשבר מטוסי ה-Max ולפי שהקורונה והאינפלציה הגבוהה גרמו לעליות בעלות חומרי הגלם והעבודה. בנוסף, כאב ראש נוסף איתו התמודדה החברה לאחרונה התרחש כאשר אחד הספקים שלה ציפה בצורה לא נכונה את מכלי הדלק KC-46.

הפסדיה של בואינג מסמנים כי לחברה אין הבנה אמיתית של העלויות, כאשר כל חיוב חדש הוא "עדכון כלפי מעלה של צפי העלויות, לעומת שלושה חודשים בלבד לפני כן", אמר סת' זייפמן מג'יי פי מורגן. "גם אם נימנע מלכלול את ההוצאות, החברה עדיין לא הניבה רווח אמיתי".

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, בואינג הכריזה לאחרונה כי לא תיכנס לחוזים חדשים במחיר קבוע לשלב הפיתוח של כלי הנשק, בעקבות העלויות הבלתי צפויות הנלוות לפיתוחים הללו. למרות זאת, ההוצאות האחרונות על מטוסי ה-Air force one הביאו את ההפסד הכולל על פיתוח המטוסים ל-2.4 מיליארד דולר, בחוזה של 3.9 מיליארד דולר. לפי לוח הזמנים הנוכחי, החברה צפויה לספק את המטוס הראשון עד ספטמבר 2027. מחלקת ההגנה של בואינג רודפת באגרסיביות אחר חוזים עתידיים למטוסי קרב ומזלט"ים של הדור הבא, חוזים שנחשבים כהימור בטוח יותר. 

בואינג נסחרת לפי שווי של 109 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 106.8, זאת לאחר שמנית החברה ירדה ב-5% מתחילת השנה ועלתה ב-35% בשנה האחרונה כולה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".