בואינג עם עוד שנה של הפסדים במגזר הביטחון
ענקית התעופה בואינג BOEING מתקשה להפוך את המצב במגזר הביטחון, כשהספקים עושים טעויות ועלויות הייצור הגבוהות גרמו להפסדים כבר של 1.7 מיליארד דולר השנה על תוכניות כמו Air Force One וקפסולת ה-Starliner של נאס"א.
למרות שבואינג ספגה הפסדים של 4.4 מיליארד דולר בשנת 2022, שלדברי המנהלים היו צפויים להוריד את הסיכון מחריגות עתידיות בעלויות, מגזר ההגנה ראה שיפור מועט השנה. למעט השנה שעברה, ההפסדים בתוכניות ההגנה של בואינג בשנת 2023 עולים על ההפסדים בכל שנה מאז 2014.
חברת התעופה היא מיוחדת בין חברותיה למגזר, שכן חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס ו-RTX רואות הכנסות גבוהות יותר בעקבות הביקוש הגבוה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לעומת המתחרות, בואינג סגרה קומץ חוזים שמכריחים אותה להפסיד כאשר פיתוחים טכנולוגיים חורגים מהתקציב שיועד להם. ההפסדים של יחידת ההגנה השנה כללו חיובים של 933 מיליון דולר ברבעון השלישי, רובם נבעו מהפסד של 482 מיליון דולר בבניית שני מטוסי Air Force One וכ-315 מיליון דולר על תוכנית לוויינית לא ידועה, שלא הפסידה כסף קודם לכן.
מנהלי בואינג הודיעו כי הם מקיימים הכשרה חדשה ופורסים משאבים עבור הספקים בכדי להבטיח שיחידת ההגנה תעבור משולי רווח שליליים לשולי רווח חיוביים גבוהים עד 2025-2026, כאשר הפרויקטים הבעייתיים שלה אמורים להיות במקום יותר יציב. "אנחנו מניעים ייצור קשה, קפדנות, ניהול תוכניות ופריון עלויות באופן עקבי ברחבי החטיבה", אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט.
- הקנס המצחיק שהוטל על בואינג בגלל הפרות בטיחות
- מטוס יונייטד פינה 142 נוסעים במגלשות חירום באוסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי ביירון קאלן, אנליסט בטחוני מ-Capital Alpha Partners, ציר הזמן שנתנה בואינג לשנים 2025-2026 הוא אפשרי על מנת להגיע לשולי רווח חיוביים, אך נשאלת השאלה מדוע לקח לחברה שנים בשביל לבנות תוכניות לשיפור הביצועים. בנוסף, האנליסטים סבורים כי בואינג יכולה לעשות מעט על מנת לקזז את הנטל הפיננסי שנוצר מהרשימה הארוכה של חוזי פיתוח במחיר קבוע עם לקוחות כמו משרד ההגנה האמריקני ונאס"א, שנעלו את יצרנית המטוסים לשלם את כל העלויות מעל הרף המוסכם.
העסקאות הללו, המהוות כ-15% מהכנסות תכנית ההגנה של בואינג, נסגרו לפני שעסק המטוסים המסחריים של בואינג ספג מכה קשה ממשבר מטוסי ה-Max ולפי שהקורונה והאינפלציה הגבוהה גרמו לעליות בעלות חומרי הגלם והעבודה. בנוסף, כאב ראש נוסף איתו התמודדה החברה לאחרונה התרחש כאשר אחד הספקים שלה ציפה בצורה לא נכונה את מכלי הדלק KC-46.
הפסדיה של בואינג מסמנים כי לחברה אין הבנה אמיתית של העלויות, כאשר כל חיוב חדש הוא "עדכון כלפי מעלה של צפי העלויות, לעומת שלושה חודשים בלבד לפני כן", אמר סת' זייפמן מג'יי פי מורגן. "גם אם נימנע מלכלול את ההוצאות, החברה עדיין לא הניבה רווח אמיתי".
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
עם זאת, בואינג הכריזה לאחרונה כי לא תיכנס לחוזים חדשים במחיר קבוע לשלב הפיתוח של כלי הנשק, בעקבות העלויות הבלתי צפויות הנלוות לפיתוחים הללו. למרות זאת, ההוצאות האחרונות על מטוסי ה-Air force one הביאו את ההפסד הכולל על פיתוח המטוסים ל-2.4 מיליארד דולר, בחוזה של 3.9 מיליארד דולר. לפי לוח הזמנים הנוכחי, החברה צפויה לספק את המטוס הראשון עד ספטמבר 2027. מחלקת ההגנה של בואינג רודפת באגרסיביות אחר חוזים עתידיים למטוסי קרב ומזלט"ים של הדור הבא, חוזים שנחשבים כהימור בטוח יותר.
בואינג נסחרת לפי שווי של 109 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 106.8, זאת לאחר שמנית החברה ירדה ב-5% מתחילת השנה ועלתה ב-35% בשנה האחרונה כולה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.