בואינג עם עוד שנה של הפסדים במגזר הביטחון
ענקית התעופה בואינג BOEING מתקשה להפוך את המצב במגזר הביטחון, כשהספקים עושים טעויות ועלויות הייצור הגבוהות גרמו להפסדים כבר של 1.7 מיליארד דולר השנה על תוכניות כמו Air Force One וקפסולת ה-Starliner של נאס"א.
למרות שבואינג ספגה הפסדים של 4.4 מיליארד דולר בשנת 2022, שלדברי המנהלים היו צפויים להוריד את הסיכון מחריגות עתידיות בעלויות, מגזר ההגנה ראה שיפור מועט השנה. למעט השנה שעברה, ההפסדים בתוכניות ההגנה של בואינג בשנת 2023 עולים על ההפסדים בכל שנה מאז 2014.
חברת התעופה היא מיוחדת בין חברותיה למגזר, שכן חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס ו-RTX רואות הכנסות גבוהות יותר בעקבות הביקוש הגבוה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לעומת המתחרות, בואינג סגרה קומץ חוזים שמכריחים אותה להפסיד כאשר פיתוחים טכנולוגיים חורגים מהתקציב שיועד להם. ההפסדים של יחידת ההגנה השנה כללו חיובים של 933 מיליון דולר ברבעון השלישי, רובם נבעו מהפסד של 482 מיליון דולר בבניית שני מטוסי Air Force One וכ-315 מיליון דולר על תוכנית לוויינית לא ידועה, שלא הפסידה כסף קודם לכן.
מנהלי בואינג הודיעו כי הם מקיימים הכשרה חדשה ופורסים משאבים עבור הספקים בכדי להבטיח שיחידת ההגנה תעבור משולי רווח שליליים לשולי רווח חיוביים גבוהים עד 2025-2026, כאשר הפרויקטים הבעייתיים שלה אמורים להיות במקום יותר יציב. "אנחנו מניעים ייצור קשה, קפדנות, ניהול תוכניות ופריון עלויות באופן עקבי ברחבי החטיבה", אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי ביירון קאלן, אנליסט בטחוני מ-Capital Alpha Partners, ציר הזמן שנתנה בואינג לשנים 2025-2026 הוא אפשרי על מנת להגיע לשולי רווח חיוביים, אך נשאלת השאלה מדוע לקח לחברה שנים בשביל לבנות תוכניות לשיפור הביצועים. בנוסף, האנליסטים סבורים כי בואינג יכולה לעשות מעט על מנת לקזז את הנטל הפיננסי שנוצר מהרשימה הארוכה של חוזי פיתוח במחיר קבוע עם לקוחות כמו משרד ההגנה האמריקני ונאס"א, שנעלו את יצרנית המטוסים לשלם את כל העלויות מעל הרף המוסכם.
העסקאות הללו, המהוות כ-15% מהכנסות תכנית ההגנה של בואינג, נסגרו לפני שעסק המטוסים המסחריים של בואינג ספג מכה קשה ממשבר מטוסי ה-Max ולפי שהקורונה והאינפלציה הגבוהה גרמו לעליות בעלות חומרי הגלם והעבודה. בנוסף, כאב ראש נוסף איתו התמודדה החברה לאחרונה התרחש כאשר אחד הספקים שלה ציפה בצורה לא נכונה את מכלי הדלק KC-46.
הפסדיה של בואינג מסמנים כי לחברה אין הבנה אמיתית של העלויות, כאשר כל חיוב חדש הוא "עדכון כלפי מעלה של צפי העלויות, לעומת שלושה חודשים בלבד לפני כן", אמר סת' זייפמן מג'יי פי מורגן. "גם אם נימנע מלכלול את ההוצאות, החברה עדיין לא הניבה רווח אמיתי".
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
עם זאת, בואינג הכריזה לאחרונה כי לא תיכנס לחוזים חדשים במחיר קבוע לשלב הפיתוח של כלי הנשק, בעקבות העלויות הבלתי צפויות הנלוות לפיתוחים הללו. למרות זאת, ההוצאות האחרונות על מטוסי ה-Air force one הביאו את ההפסד הכולל על פיתוח המטוסים ל-2.4 מיליארד דולר, בחוזה של 3.9 מיליארד דולר. לפי לוח הזמנים הנוכחי, החברה צפויה לספק את המטוס הראשון עד ספטמבר 2027. מחלקת ההגנה של בואינג רודפת באגרסיביות אחר חוזים עתידיים למטוסי קרב ומזלט"ים של הדור הבא, חוזים שנחשבים כהימור בטוח יותר.
בואינג נסחרת לפי שווי של 109 מיליארד דולר עם מכפיל רווח עתידי של 106.8, זאת לאחר שמנית החברה ירדה ב-5% מתחילת השנה ועלתה ב-35% בשנה האחרונה כולה.
רובוטיקה (רשתות)למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?
חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר
רובוטיקה מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.
AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.
לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.
מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.
כבר לא שלד בורסאי
בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.
טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIמחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש
מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.
חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח
לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה.
בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.
לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור
ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות
ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.
