ריבית
צילום: ISTOCK

לאן הולכת הריבית? זו לא הכלכלה זו האנתרופולוגיה

האם הריבית היום גבוהה היסטורית? (לא), על ההבדל בין דור ה-X לדור ה-Y, שגורם לצעירים לעשות טעויות קשות - ועכשיו לשלם עליהן בריבית דריבית, ומה באמת צפוי לקרות לריבית בשנה הקרובה?
יואב כהן | (15)

עליות הריבית החדות והמהירות יצרו בלבול רב בקרב משקי הבית כאשר כולם מנסים להסתגל למצב החדש ובעיקר מנסים להבין מה צפוי.

אחת ההנחות הרווחות בשוק (כפי שניתן ללמוד מעקום התשואות) וגם אצל משקי הבית היא שהריבית לא תישאר ברמה זו לאורך זמן אלא תחל לרדת בחזרה תוך תקופה קצרה ובא לציון גואל.

האם הנחה זו נכונה? קודם כל ידוע למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת, אחרי שאמרנו זאת ננסה לגשת לשאלה זו מנקודת מבט קצת שונה.

נתחיל קודם כל בשאלה האם הריבית היום היא אכן  גבוהה במונחים אבסולוטיים.

ובכן,  עד שנת 2008 ריבית אפס לא נתפסה כלל ההגיונית, ודאי לא בתוספת הרחבה כמותית (QE1, QE2 ,QE3 -זוכרים?). בריבית אפס, ודאי בתוחלת חיים שעולה - הגופים הפנסיוניים נמצאים בגירעון אקטוארי שהולך ומצטבר, הסיבה היחידה שבגללה נגידי העולם הרשו לעצמם להוריד את הריבית לאפס היתה החרדה מהמצב הכלכלי כאן ועכשיו, התחושה בעולם היתה שאם לא נציל את המערכת הבנקאית היום אז ממילא לא יהיה מי שישלם את הפנסיות מחר. 

כעת אחרי שהצילו את העולם (ולפי נתוני האינפלציה העולמיים האחרונים- כנראה בהצלחה יתרה) נגידי העולם מתפנים לחזור למחויבות הראשית שלהם - שמירה על יציבות המחירים. 

אם כך די ברור שמבחינת נגידי העולם עידן ריבית האפס היה ונגמר,  נשק זה יישלף  שוב רק במשבר הבא שירעיד את אמות סיפי הכלכלה העולמית.  

ומה מבחינת הציבור?

ובכן, אם תשאלו את ילידיו המוקדמים של הדור המכונה דור ה-x  ובעיקר את הוריו, הם יספרו לכם על תקופות שבהן ריבית דו ספרתית הייתה דבר שבשגרה. תקופה שבה לחיסכון היה משמעות והלוואה (חוץ ממשכנתא) הייתה מילה גסה. הדורות האלו יודעים שריבית אפס היא העיוות וכעת אנחנו סה״כ חוזרים לשגרה. הדור הנ''ל גם סיים כבר את המשכנתא, או לקראת סופה, נמצא בעבודה יציבה הילדים כבר גדלו ההכנסות והוצאות יציבות יחסית .

דור זה גם חווה את משבר הסאב-פריים בצורה קשה ואף אלימה, ראה אין הפנסיה והגמל  שלו מצטמקים בעשרות אחוזים תוך שבועות בודדים וזוכר  את חוסר האונים שמתלווה לחוסר הוודאות , בו בזמן שהוא צופה בדור ה-Y הפרטי שלו מסיים תיכון/צבא/אוניברסיטה.

ו...הגענו לדור ה-Y. דור זה כבר גדל - או יותר נכון בגר - לתוך מציאות של ריבית אפסית. בסופרים זורקים עליו הלוואות לחופשה, רכבים נוצצים ממתינים להם בסוכנויות הרכב, רק תיקחו בתשלום חודשי של  x  עם גרייס לחמש שנים, נדבר אז... נמחזר/נחליף/נשדרג.

קרן השתלמות לא מושכים אלא לוקחים הלוואה על חשבונה - בעצם את ההלוואה לוקחים לפני שהיא נזילה.

ודירה? מי מתחיל משלושה חדרים? מינימום ארבעה עדיף חמישה. אז את המשכנתא נאריך ל-30 שנה, והמשכורת שלי בטוח תעלה, אם לא , נחליף מקום עבודה.

ועכשיו, שינו לו את הכללים, ההלוואות הקיימות עולות ומעיקות, המשכנתא מנופחת ורק בתחילת דרכה, שוק העבודה פתאום פחות מלטף, תנאי החיתום להלוואות הוקשחו, ובבטן מתנחלת תחושה לא מוכרת - חוסר וודאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדור זה - בני  25-45 - שאלת הריבית בשנים הבאות הרת גורל, וכאן אנו חוזרים לשאלה מתחילת המאמר: לאן הריבית הולכת?

כלכלה היא שוק של ציפיות, הבוגרים בינינו זוכרים את נאומיו המיוזעים של ברננקי בקונגרס בימי הסאב-פריים הלא עליזים, הוא ניסה בכל מאודו לשכנע את הצרכן האמריקאי  "לשחרר",  הבטיח שהריבית תהיה נמוכה זמן ממושך, "הליקופטר בן" אף הבטיח לזרוק על הציבור כסף ממטוסים אם יצטרך. כלום לא זז בכלכלה הריאלית עד שהציבור השתכנע, וזה לקח כמה שנים טובות. בשנתיים האחרונות הציבור השתכנע מדי.

אז מה עכשיו? עד שהשוק והצרכנים לא יאמינו לנגידים וימשיכו לצרוך, הריבית לא תרד ואף תמשיך לעלות. 

לכן, מי שכאסטרטגיה מתנהל מתוך הנחה שהריבית תרד עוד שנה ושעליו רק לעבור את השנה הנ''ל (אולי עם עוד הלוואה) עלול למצוא עצמו עוד שנה במצב הרבה פחות נח. מי שממחזר משכנתא לכל מיני עוגנים שמשתנים כל שנתיים או חמש שנים כי יועצי המשכנתאות אמרו לו שאין מצב שהריבית תישאר ברמה הנוכחית עוד שנתיים - שיחשוב שוב. ולכל הפחות שיבדוק מה יקרה איתו אם בעדכון העוגן הבא הריבית כן תהיה ברמה הנוכחית , או גבוהה יותר. או הרבה יותר.

מתי יגיע השינוי?  כשיגיע הכאב, כשבמעלית השכן שלכם יספר לכם שהחזיר את הרכב לליסינג בגלל עלות המימון, כשהמלונות וסוכנויות הנסיעות ידווחו על מלונות חצי ריקים לחופשות פסח/אוגוסט, כשתחפושת  לילדים לפורים במחירים של 200 שקל יישארו על המדף, כששליחי וולט יפסיקו לשרוק מסביבכם. שמעתם על אחד מאלו לאחרונה? נכון, עדיין לא ?  זה לוקח זמן לחנך דור שלם.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 23/05/2023 00:58
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חנן 18/05/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    הנגידים משחקים שש בש במקום לטפל במחלות כלכליות שיצרו לכן רבים נפגעים
  • 10.
    בן 18/05/2023 09:41
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמנסה ללכת נגד ציפיות השוק אוכל אותה. במצב הנתון היום ללא אירועי קיצון חדשים כמו מלחמה נוספת, הריבית תרד בעוד שנה. נקודה.
  • עקום התשואות 20/05/2023 11:01
    הגב לתגובה זו
    גם לפני חצי שנה הוא היה הפוך. האם אתה מאמין שעוד חצי שנה הריבית תהיה נמוכה מרמתה לפני חצי שנה?
  • פחח 19/05/2023 18:13
    הגב לתגובה זו
    וזה ללא לחץ על השקל. התנהלות כלכלית נאותה ממשלתית המשך הגאות בהייטק. להמשיך? זבליהו קידם את הכלכלה בעבר, והפסיד בבחירות. הוא לא יעשה זאת שוב.
  • 9.
    אזרח 18/05/2023 09:24
    הגב לתגובה זו
    עשור ריבית אפסית ובפחות משנה הקפצה מעל 4 אחוז
  • 8.
    סקירה יפה של המצב. תודה. (ל"ת)
    ש.ק. 18/05/2023 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מסכים לכל מילה (ל"ת)
    קלבסיאלה 18/05/2023 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון גל 18/05/2023 08:39
    הגב לתגובה זו
    אפילו צוחקים על זה באינסטוש, אחת כותבת "אין לי גרוש על התחת ותראו איפה אני " בזמן שהיא רצה למטוס. איזה מזל יש לי שהילדות שלי עדיין קטנות ולא יודעות מזה חובות ואני סיימתי את שלי.
  • 5.
    שלומי 18/05/2023 08:25
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצויינת. צודק לגמרי.
  • 4.
    אנונימי 18/05/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    שורה תחתונה לא מוסבר לאיפה הולכת הריבית
  • נדב 18/05/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    אולי לעלות עוד קצת, ואז להישאר באותה רמה לתקופה מסוימת, ואז לרדת מעט, אבל לא להעלם. בהמשך אולי לרדת עוד מעט, או לעלות קצת, אבל היא לא תחזור לערכים הקרובים לאפס בעתיד הנראה לעין.
  • 3.
    כתבה נכונה וכואבת. הצעירים התמכרו לריבית האפסית וה 18/05/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה וכואבת. הצעירים התמכרו לריבית האפסית וההתפקחות כואבת כלכלית. נדהם לגלות אנשים בורים פיננסית שמשלמים 10% ומעלה ריבית שנתית לכרטיסי אשראי כשכל אחד מלווה בכמה כרטיסים סימולטאנית כדי נניח לטייל בעולם ״כי מגיע לי״ או לקנות רכב יקר שהוא בפקקים של היום חסר משמעות. שלא לדבר על מינופי משכנתא שישאירו את הלווים עם דירה שמחירה יורד ותשלומי ריבית עצומים
  • 2.
    88 18/05/2023 07:53
    הגב לתגובה זו
    הכותב שכח את 40 טריליון הדולר חוב של הממשל הפדרלי. ריבית שאיננה אפס - משמעה שהחוב יגיע למאות טריליונים בשנים הקרובות. וזה אומר הדפסת כסף שתצא משליטה. הפד מסונדל. ומה יעשו עם האינפלציה? פשוט מאוד, ירמו.
  • 1.
    סתם אחד 18/05/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
    אנשים, מי שאין לו - שיקנה רק מה שבאמת צריך. מי שיש לו - שיקפיד לחסוך בפקדון כמה שיותר. לא ניקנה - המחירים ירדו.
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.