מאזן הפד מצטמצם שוב, מה המשמעויות?
מבט על האופן שבו הפד שולט בכמות הכסף בשוק מקל על ההבנה מה קורה. כאשר הפד רוצה להמריץ את צמיחת הכלכלה, כפי שעשה לאחר סגירתה בזמן מגפת הקורונה, הוא יכול למעשה להדפיס כסף ולרכוש איתו נכסים כמו אג"ח ואג"ח משכנתא. מוכרים של החוב הזה מקבלים מזומן וכך הכסף זורם לתוך המערכת הפיננסית. בעוד שהקנייה של הפד מגדילה את מחירי האג"ח ומפחיתה את התשואות שלהם, או את שיעורי הריבית ובכך מגדילה את זמינות ההלוואות למשקי בית ועסקים, מה שנוטה להגביר את ההוצאות במשק, היות ולאנשים יש יותר כסף.
הכל עובד הפוך כאשר הפד מושך כסף מהמערכת, או מכווץ את המאזן שלו. לפני משבר הבנקים במרץ, הפד כיווץ את מאזנו במשך חודשים - מסלול מקביל למאמץ שלו להילחם באינפלציה על ידי העלאת ריבית. הנכסים במאזן הפד ירדו משיא של 9 טריליון דולר בתחילת 2022, לכמעט 8.3 טריליון דולר במרץ. הפיקדונות שיצאו מהבנקים, גרמו להם לבקש מהפד הלוואות ובכך העלו את מאזנו למעל 8.7 טריליון דולר.
כעת הפד חזר להמשיך ולצמצם את מאזנו, כשנכסיו ירדו כבר ל-8.6 טריליון דולר. הסיבה לכך היא שלמרות המשבר בבנק פירסט רפובליק, המצב בבנקים בכללותם די התייצב ולכן אין עוד צורך באקסטרה נזילות של הפד ואלה חדשות די טובות לכלכלה. כשהפד מצמצם את מאזנו בזמנים שנחשבים בעיניו טובים יותר זה מאפשר לו להגיע מוכן יותר למשברים עתידיים בכך שהוא מגדיל את יכולתו לרכוש נכסים ולהכניס כסף למערכת בזמני משבר.
הצד השני של המטבע לעומת זאת הוא שהפד חזר לנסות לצמצם את הביקוש. בקרוב הוא כנראה יעצור את העלאות הריבית לטווח קצר, אבל הוא עדיין מקטין את נכסי ההכנסה הקבועה שלו על ידי שמירה של המזומנים שהוא מקבל כשאיגרות החוב מבשילות, במקום להשתמש בכסף כדי לקנות עוד חוב. בשוק מקווים שהפד יוריד את הריבית השנה, לאור העובדה שקצב האינפלציה ירד. אבל אם זה יקרה, זה יהיה בתגובה לכלכלה חלשה יותר שתהווה איום על רווחי החברות.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי הוודאות סביב כיוון שוק המניות הולכת וגוברת עם כל החלטת ריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. חלק מהמשקיעים מאמינים כי רוב הירידות כבר מאחורינו, השוק כבר תמחר את כל העלאות הריבית ושבעצם השוק הדובי נגמר. מצד שני ישנם את "רואי השחורות" שהירידות שחווינו בשנה האחרונה הן רק קצה הקרחון. ג'רמי גרנתם לדוגמה, אחד המשקיעים המוכרים והמוצלחים בעולם, נמצא במחנה הפסימי. גרנתם כבר חזה בעבר כמה משברים, חלק ממה שהוביל לפרסום שלו, לפי דעתו אנחנו לקראת אחד מהמשברים האלה וכי שוק המניות נמצא בבועה אשר הולכת להתפוצץ בסוף השנה הבאה.
"רוב הירידות בשוק דובי גדול שכזה קורות רק אחרי הורדת הריבית הראשונה, אז תגיד לי מתי תהיה ההורדה הראשונה, ואני אומר לך מתי החצי השני של הכאב הולך להיות" אמר גרנתם בפודקאסט בסוף השבוע האחרון. עוד בספטמבר הזהיר גרנתם כי השוק נמצא ב"סופר-בועה" בה המחירים נמצאים במצב גבוה בצורה לא סבירה.
- 1.לדעתי 27/04/2023 01:24הגב לתגובה זומחירי האינרגיה הם פיקציה.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
