פד גרום פאוואל
צילום: Flickr
ניתוח

הדילמה הקשה של ג'רום פאוול והאם ייתכן שהריבית לא תעלה מחר

איך זה שבנקים בארה"ב סובלים כשהריבית עולה, מה היקף ההפסד של הבנקים באגרות חוב? וגם - על "ניתוק הקשר" בין הריבית בארץ והריבית בארה"ב ומה זה אומר על העלאת הריבית הצפויה אצלנו?

איתי לפקוביץ | (11)

הימים סוערים, השווקים מתנדנדים. הבנקים המרכזיים לקראת החלטות הריבית. הנה כמה תובנות מהאמירות של נגידי הבנקים והמומחים, מהלכים, אירועים מהזמן האחרון שישפיעו על החלטת הריבית ובהתאמה על השווקים. 

ראשית, המצב בישראל ובארצות הברית שעד כה היה מתואם גם במדדים וגם בהעלאות הריבית משתנה כעת לרעת ישראל עם החלשות השקל ונתון האינפלציה של פברואר שהיה ב-0.2% מעל צפי האנליסטים והסתכם 0.5%. בארה"ב האינפלציה תאמה את הצפי, כך שלמרות שעדיין קצב האינפלציה בארצות הברית גבוה מישראל, נראה שהמגמה הזאת משתנה ולפי הצהרות פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הוא נשמע נחוש יותר מעמיתו האמריקאי להעלאות ריבית חזקות יותר בישראל. כך גם עלה בראיון שהיה לו ב-CNN. 

שנית הבנקים בישראל יציבים וחזקים. בשעה שהבנקים הישראלים הציגו רווחים גבוהים, בנקים בעולם מתמוטטים - מבנק סיליקון ואלי, דרך סיגנצ'ר ועד ענק הפיננסים - קרדיט סוויס. הנפילות האלו מלמדות ומראות על הסכנה שבהעלאת הריבית. היא זו שהאיצה בפגיעה-ירידת ערך הנכסים ובסחרור המסוכן.  

הסיכון הקיים שהפסדי שיערוך של תיקי ההלוואות של הבנקים יגרמו לקריסתם גורמים לפד לדילמה חדשה\ ישנה - להעלות ריבית ואז לתמוך ולחלץ בנקים שנפלו, או לא להעלות (או להעלות במתינות). זה פקטור חדש שנכנס למערכת והוא מגדיל את הסיכוי להפסקה או צמצום העלאות הריבית בארה"ב.  

ג'רום פאוול, יו"ר הפד' צפוי בהחלטת הריבית הקרובה שלו לפעול באחת משתי הדרכים: העלאה מתונה של 0.25% יחד עם הודעה מרגיעה שאנחנו קרובים לסוף העלאות הריבית או הפתעה של אי העלאת ריבית, תסריט החצי אחוז שהיה צפוי ירד כנראה מהפרק לאור הסיכון שהעלאה כזאת תפיל את מחירי האג"ח הממשלתי ותביא לעוד הפסדי הון בתיקי ההשקעות של הבנקים ולשערוכם נוספים של תיקי האשראי ובכך לעוד קריסות של מוסדות פיננסים. 

למה העלאת הריבית עלולה להזיק לבנקים? 

לכאורה זה מפתיע - העלאות ריבית מעלות את רווחי הבנקים, הם מספקים אשראי בריבית גבוה יותר. זה נכון, אבל, אליה וקוץ בה. בנקים בחו"ל מחזיקים בכמות ענקית של אגרות חוב מסוגים שונים ובסיכונים שונים וכשהריבית עולה, הערך של אגרות החוב האלו יורד. אפילו צונח ומערער על ההון של הבנק. 

נכון ל 31.12.2022 לפי מרטין גרונברג יו"ר FDIC במאזני הבנקים יש 620 מיליארד דולר של הפסדים בגין שערוכים של אגרות חוב ממשלתיות. למעשה, הבנקים שלווים כסף דרך ההפקדות של הציבור (פיקדונות במאזנים) משלמים ריביות גבוהות יותר מהריביות שהם מקבלים מהאגרות הממשלתיות לטווח ארוך שהם השקיעו בהם. אם הם רוצים למכור אותם בבורסה הם בהפסד אסטרונומי של 620 מיליארד דולר, העלאת ריבית של חצי אחוז תקפיץ את ההפסד הזה למעלה וכנראה תמוטט כמה בנקים בדרך ולכן לפד יש שיקולים חדשים מלבד האינפלציה שעשויים לספק הודעה מפתיעה. מנגד, אצלנו אין את הבעיה הזו. הנגיד שלנו יכול להיות אגרסיבי יותר במדיניות הריבית שלו. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הדילמה של הפד? 

לפד יש שתי בעיות עיקריות - הספקולנטים שירימו שוב את מחירי הסחורות כי הם מבינים שהפד' איבד מכוחו במלחמה באינפלציה והשווקים שעלולים לפרש שהפד' פוחד ממשבר בבנקים ואם זה מה שהפד' חושש ממנו כנראה שהחשש אמיתי וזה כשלעצמו עלול להוריד את השווקים בכלל והבנקים בפרט במקביל למשיכות גדולות בפיקדונות.  

אז מה הפד יעשה? לדעתי, בניגוד לחוזים על הריבית ולדעת האנליסטים, הפד יבחר שלא להעלות את הריבית בהכרזה הקרובה, אבל יספק רמז עבה על שתי העלאות בהמשך. השוק יתרגם זאת לשתי העלאות של רבע אחוז. במצב הזה הוא מעין מחזיק את החבל בשתי קצותיו - גם תומך בבנקים (לא מעלה ריבית) וגם משדר לשוק שהעלאות הריבית לא יפסקו והוא נחוש וחזק להילחם באינפלציה.  

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תמים 21/03/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    עלית הריבית לא מורידה אינפלציה. להיפך, תיגרום להפסדים של חברות ופיטורים וגם פשיטות רגל..
  • 7.
    תמים 21/03/2023 11:04
    הגב לתגובה זו
    ריבית עולה , החברות מרוויחות פחות והחובות הצמודים עולים, הבורסה לא תעלה כשהריבית עולה.
  • 6.
    מוטי דגן 21/03/2023 09:54
    הגב לתגובה זו
    יש בנקים בישראל שעמוסים בעשרות מיליארדים של אשראי צרכני שבזמן משבר גדול יכול להפיל את אחד מהם לא הייתי קורה לבנקים בישראל כמי שחסין ממצב כזה של ריצה אל הבנק
  • 5.
    דארי 21/03/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    ולכמה זמן לטוס לחופשה, ומה לשתול בגינתי....
  • 4.
    לילי 21/03/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
    קיים קונצזוס שהריבית לא תרד בטווח הקרוב . ברור שהריבית הראלית תעלה ,עקב הידוק אשראי מצד הבנקים .הידוק אשראי יתרחש עקב דרישה מחמירה ליחס הון להלוואות . נכסי הבנקים יעברו הערכה ע"י מעריכי שווי חיצוניים .
  • תמים 21/03/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    נכון מאד
  • משה 21/03/2023 16:36
    לדעתי הריבית לא תעלה הבורסה תעלה חזק בטווח הקצר
  • 3.
    גידי 21/03/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    הנגיד האמריקאי רק יכול להרוויח כאילו זמן, אבל הקריסות בדרך
  • 2.
    ערן 21/03/2023 09:26
    הגב לתגובה זו
    ויעדיף לחלץ את הבנקים שיפלו
  • Oz 21/03/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    אחרי שוק העבודה ההזוי שהיה פה לפני שנה וחצי, כולם מחכים לראות אם ומתי הריבית תחזור לרדת. הנקודה היא שכל עוד מאמינים שהריבית תתחיל לרדת תוך שנה - כולם על הגדר.כלומר, לא מאמינים לפד - וזאת אולי הסיבה שהוא כנראה לא יצליח עד שהשוק יכנס למיתון אמיתי
  • 1.
    ח 21/03/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
    עם כל הצוות המפואר של הנגידים הם הוכיחו שהם לא מבינים דבר הרסו משפחות את הנדלן את ההייטק את המערכת הפיננסית ואת הכלכלה .את כולם לעלות למשפט ולפטר אותם .הם לדעתי צריכים לשלם מחיר כבד . גם כלא אם מנהיגים מגיעים למשפט אז ברור שגם הם
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.