גו ביידן
צילום: צילום מסך, אתר התרומות של ביידן

נאום מצב האומה - מה ג'ו ביידן יגיד ומה הוא חושב על הכלכלה?

בשנתיים הראשונות של ג'ו ביידן בתפקיד טיפס מדד הדאו ג'ונס ב-13%, אם כי בהשוואה לנשיאים קודמים, מדובר בשנתיים הגרועות ביותר בשוק מאז ג'ורג' בוש ואסון התאומים; את השנה הנוכחית פתח השוק בצורה טובה – האם הנשיא האמריקאי יכול לקוות לטוב בעתיד הקרוב?

תומר אמן | (6)

נאום מצב האומה (SOTU) של ארצות הברית יתקיים הלילה בשעה 4 לפנות בוקר שעון ישראל. עבור נשיא ארצות הברית – ג'ו ביידן, עניין נוסף שיעסיק אותו הוא שוק המניות האמריקאי.

SOTU היא הודעה שנתית שנמסרת על ידי נשיא ארצות הברית הנוכחי בישיבת הקונגרס המשותפת בסמוך לתחילת כל שנה קלנדרית. בנאום זה מוסר הנשיא דיווחים על מצבה הנוכחי של המדינה לאומה. נאום זה כולל בדרך כלל דיווחים על תקציב המדינה, כלכלתה, חדשות לגבי הממשלה, סדר היום של הממשלה, התקדמויות בחקיקות שונות, דיווחים על הישגים, וכמו כן סדרי העדיפויות והצעות החקיקה של הנשיא.

הנאום יינשא בשעה 21:00, שעון החוף המזרחי של ארצות הברית, במרילנד, וושינגטון. ביידן, שיקיים השנה נאום נוסף, מגיע לפגישה עם לא מעט דברים על הראש. הדבר הראשון שעליו כנראה ידון הנשיא הוא מצב שוק המניות בשנתיים האחרונות – שצנח בשנת 2020, טיפס בחזרה בשנת 2021, וצנח בצורה חדה מאוד עבור משקיעים רבים בשנת 2022.

כאשר נגמר משבר הקורונה, עלה מדד הדאו ג'ונס בכ-11% מאז כניסתו לתפקיד של הנשיא החדש לקראת סוף ינואר 2021. משקיעים רבים היו אז אופטימיים לגבי חיסוני הקורונה החדשים דאז, וגם הודות לכך שראו כיצד הכלכלה מראה סימני צמיחה כלשהם. גם המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי עודדה את אותם משקיעים.

אבל אתם יודעים מה אומרים, מזל הוא מזל, ולצערו של הנשיא האמריקאי, המטבע התהפך במהלך שנתו השנייה בתפקיד, כאשר מדד הדאו ג'ונס צנח ב-4%. האינפלציה, ששברה שיאים של 40 שנה, עודדה את הפד' להעלות את הריבית בלי מעצורים (וכנראה שלטובה), עד שלפני שישה ימים קבע הבנק המרכזי כי הריבית במשק האמריקאי תעמוד מעכשיו על טווח של בין 4.5-4.75%, ולראשונה דיווחו על תהליך דיפלציוני.

בעקבות העלאות הריבית הללו, נכנסה הכלכלה האמריקאית למיתון טכני במחצית הראשונה של 2022. המלחמה הרוסית-אוקראינית - שהחלה בפברואר שעבר - כלל לא עזרה לשווקים ולשוק האמריקאי בפרט. המלחמה פגעה רבות בכלכלה, השפיעה על שערי המט"ח, על סחורות שונות כמו החיטה, והסחורה החשובה ביותר לראיית ארצות הברית – נפט.

רבות עסקנו בסוגיית היעדר הנפט בעקבות הלחימה הרוסית אוקראינית. תחילה כאשר דיווחנו על הפסקת הפעילות של צינור הנורד-סטרים "החשודה" שאירעה כמה פעמים בשנה החולפת. צינור הנורד-סטרים מעביר גז מרוסיה לגרמניה ובכך לשאר מדינות אירופה ועובר על קרקעית הים הבלטי. תחילה גרמניה השהתה את הזרמת הגז דרך הצינור כסנקציה לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולאחר מכן, במלך חודש אוגוסט האחרון הודיעה רוסיה כי תסגור את הצינור ל-3 ימים, אך בפועל השאירה אותו סגור לתקופה ארוכה הרבה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד לפני סגירת הנורד-סטרים על ידי הרוסים, הודיע ביידן כי ארה"ב תצליח לצאת מהמשבר כל עוד תייבא נפט ממדינות נוספות, כמו ונצואלה וערב הסעודית, אם כי מאוחר יותר במהלך השנה החולפת דווח כי ארה"ב שוקלת להטיל סנקציות על ונצואלה על מנת להרחיב את היצע הנפט.

לקריאה נוספת:

>>> מדינות G7 הטילו מחיר תקרה על הנפט הרוסי - מה ההשפעה על מחירי הנפט

>>> הסנקציות על רוסיה מתחילות להשפיע? ההכנסות מנפט צנחו בכמעט 50%

בשנתיים הראשונות לנשיאותו של ביידן עלה מדד הדאו ג'ונס ב-6% בלבד. לשם השוואה, מאז תחילת המאה ה-20' עלה המדד ב-65% מהמקרים בהם נשיא ארצות הברית כיהן בשנתיים הראשונות לקדנציה שלו, כך מסרו גורמי מחקר מתוך המדד. מנגד, אחוז העלייה הממוצע עמד על כ-14%.

ובתוך כך, חרף אותה עלייה של המדד בשנתיים הראשונות לנשיאותו של ביידן, ביצועי השוק עצמם היו העגומים ביותר שנראו מאז שנת 2001 ו-2002, אז ג'ורג' בוש היה הנשיא. הדאו צנח בכ-19% במהלך שנת 2001, שכללה הן את אסון מגדלי התיאומים והן את ההתאמות שנאלצה לבצע הממשלה כתוצאה מחשש ממשבר ה-Dot-com.

הנפילות בשוק היו גרועות הרבה יותר כאשר הנשיא לשעבר הרבט הובר נכנס לתפקיד בחודש מרץ 29', אז תקף את השוק האמריקאי המשבר הכלכלי העולמי. מדד הדאו ג'ונס צנח בכ-40% בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד. פרנקלין רוזוולט לקחת מידיו את המושכות בשנת 1933 והוביל את כלכלת המדינה לתיקון מרשים ביותר, שבמהלכו טיפס המדד ב-90% בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד – ביצועי המדד הטובים ביותר בהיסטוריה על פי גופי המחקר של הדאו ג'ונס.

מנגד, ביצועי המדד בשנתיים הראשונות בתפקידו של הנשיא לא מספרות סיפור מלא. לדוגמא, בשנתיים האחרונות לממשל בוש בין 2000 ל-2004 טיפס המדד בכ-20%, וכידוע – מרבית הגורמים שמשפיעים על השוק האמריקאי נמצאים מחוץ לשליטת הנשיא עצמו.

כשביידן רק נכנס לתפקידון, ארצות הברית כבר עמדה אל מול משבר כלכלי וגיאופוליטי. האינפלציה אמנם ירדה באותה תקופה, אך עדיין חצתה את מחסום ה-2% שהפד' הטיל עליה. המדד המועדף על הפד' מבחינת עליית המחירים הראה אז גידול של כ-4.4% באינפלציה ושוק העבודה החל להראות חששות מפני מעגל איבה מסויים שבו המשכורות עולות, ובכך דורשים העובדים שכר גבוה יותר – גורם מרכזי אשר משפיע על האינפלציה כפי שהמענקים שהעניקו הממשלות הראו כבר בעבר.

ולמעשה, גם מחוץ לאדמת ארצות הברית העניינים לא נראו חיוביים במיוחד. המלחמה באוקראינה העצימה את המתחים הכלכלים-פוליטיים שכבר היו קיימים בין ארצות הברית לסין. בשבוע שעבר הודיע מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן כי הוא דוחה את הנסיעה שלו לסין, זאת לאחר שעלה חשד שאמצעי ריגול סיני נמצא בתוך ארצות הברית.

נסכם הכל במשפט אחד – עימות בין הרפובליקנים האמריקאיים ליריביהם הדמוקרטים, בייחוד על תקרת החוב האמריקאי – יאיים על הכלכלה האמריקאית.

המשקיעים לעומת זאת, פתחו את השנה עם טיפוסים מרשימים במניות. מומחים כלכליים רבים נשאלו על ביצועי מדד הסנופי (S&P 500) בשנת 2023, וכמעט כולם אמרו כי לראייתם, המדד יטפס בקרוב ל-10% בשנה הקרוסב. מדובר בשיפור משמעותי לעומת השנה הקודמת, אז צנח הסנופי קרוב ל-20%.

עוד מאמינים אותם גורמים כי הכלכלה תתרחב מעט בשנה הקרובה. במקביל, הבנק הפדרלי צופה גידול של כ-0.5% בתמ"ג ב-2023. בשנת 2022 גדל התמ"ג האמריקאי בכ-2.1%, זאת על פי הסתכלות ראשונית על נתוני צמיחת התמ"ג של הרבעון הרביעי של שנת 2022. נכון לעכשיו פתח הדאו ג'ונס את השנה בצורה טובה - המדד עלה בכ-2.3% בעוד שמדד הפועלים זינק ב-1.5% מאז ה-20 בינואר ועד לסגירת השוק אתמול בערב.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נורית 07/02/2023 23:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל עם ביידן ומי שלא, שינשק מזוזות.
  • 4.
    SOTUisBAD 07/02/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    Elections have consequences The US is going down the tubes Fundamental transformation of America into Africa
  • 3.
    ביידן החכם חייב להסתכל לשמיים ולחפס שאין בלון מעל ראשו (ל"ת)
    יותם 07/02/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יותם 07/02/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
    יא ביידן
  • איזה סתום יותם הזה (ל"ת)
    האלו 07/02/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 07/02/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    צריך לקרוא מהכתב סינילי
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות - המניה עולה ב-2%

החברה דיווחה על רווח למניה של 1.2 דולר עם הכנסות של 9.246 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.17 דולר עם הכנסות של 8.75 מיליארד דולר



אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה עלתה בכ־1% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.

ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.