גו ביידן
צילום: צילום מסך, אתר התרומות של ביידן

נאום מצב האומה - מה ג'ו ביידן יגיד ומה הוא חושב על הכלכלה?

בשנתיים הראשונות של ג'ו ביידן בתפקיד טיפס מדד הדאו ג'ונס ב-13%, אם כי בהשוואה לנשיאים קודמים, מדובר בשנתיים הגרועות ביותר בשוק מאז ג'ורג' בוש ואסון התאומים; את השנה הנוכחית פתח השוק בצורה טובה – האם הנשיא האמריקאי יכול לקוות לטוב בעתיד הקרוב?

תומר אמן | (6)

נאום מצב האומה (SOTU) של ארצות הברית יתקיים הלילה בשעה 4 לפנות בוקר שעון ישראל. עבור נשיא ארצות הברית – ג'ו ביידן, עניין נוסף שיעסיק אותו הוא שוק המניות האמריקאי.

SOTU היא הודעה שנתית שנמסרת על ידי נשיא ארצות הברית הנוכחי בישיבת הקונגרס המשותפת בסמוך לתחילת כל שנה קלנדרית. בנאום זה מוסר הנשיא דיווחים על מצבה הנוכחי של המדינה לאומה. נאום זה כולל בדרך כלל דיווחים על תקציב המדינה, כלכלתה, חדשות לגבי הממשלה, סדר היום של הממשלה, התקדמויות בחקיקות שונות, דיווחים על הישגים, וכמו כן סדרי העדיפויות והצעות החקיקה של הנשיא.

הנאום יינשא בשעה 21:00, שעון החוף המזרחי של ארצות הברית, במרילנד, וושינגטון. ביידן, שיקיים השנה נאום נוסף, מגיע לפגישה עם לא מעט דברים על הראש. הדבר הראשון שעליו כנראה ידון הנשיא הוא מצב שוק המניות בשנתיים האחרונות – שצנח בשנת 2020, טיפס בחזרה בשנת 2021, וצנח בצורה חדה מאוד עבור משקיעים רבים בשנת 2022.

כאשר נגמר משבר הקורונה, עלה מדד הדאו ג'ונס בכ-11% מאז כניסתו לתפקיד של הנשיא החדש לקראת סוף ינואר 2021. משקיעים רבים היו אז אופטימיים לגבי חיסוני הקורונה החדשים דאז, וגם הודות לכך שראו כיצד הכלכלה מראה סימני צמיחה כלשהם. גם המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי עודדה את אותם משקיעים.

אבל אתם יודעים מה אומרים, מזל הוא מזל, ולצערו של הנשיא האמריקאי, המטבע התהפך במהלך שנתו השנייה בתפקיד, כאשר מדד הדאו ג'ונס צנח ב-4%. האינפלציה, ששברה שיאים של 40 שנה, עודדה את הפד' להעלות את הריבית בלי מעצורים (וכנראה שלטובה), עד שלפני שישה ימים קבע הבנק המרכזי כי הריבית במשק האמריקאי תעמוד מעכשיו על טווח של בין 4.5-4.75%, ולראשונה דיווחו על תהליך דיפלציוני.

בעקבות העלאות הריבית הללו, נכנסה הכלכלה האמריקאית למיתון טכני במחצית הראשונה של 2022. המלחמה הרוסית-אוקראינית - שהחלה בפברואר שעבר - כלל לא עזרה לשווקים ולשוק האמריקאי בפרט. המלחמה פגעה רבות בכלכלה, השפיעה על שערי המט"ח, על סחורות שונות כמו החיטה, והסחורה החשובה ביותר לראיית ארצות הברית – נפט.

רבות עסקנו בסוגיית היעדר הנפט בעקבות הלחימה הרוסית אוקראינית. תחילה כאשר דיווחנו על הפסקת הפעילות של צינור הנורד-סטרים "החשודה" שאירעה כמה פעמים בשנה החולפת. צינור הנורד-סטרים מעביר גז מרוסיה לגרמניה ובכך לשאר מדינות אירופה ועובר על קרקעית הים הבלטי. תחילה גרמניה השהתה את הזרמת הגז דרך הצינור כסנקציה לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, ולאחר מכן, במלך חודש אוגוסט האחרון הודיעה רוסיה כי תסגור את הצינור ל-3 ימים, אך בפועל השאירה אותו סגור לתקופה ארוכה הרבה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד לפני סגירת הנורד-סטרים על ידי הרוסים, הודיע ביידן כי ארה"ב תצליח לצאת מהמשבר כל עוד תייבא נפט ממדינות נוספות, כמו ונצואלה וערב הסעודית, אם כי מאוחר יותר במהלך השנה החולפת דווח כי ארה"ב שוקלת להטיל סנקציות על ונצואלה על מנת להרחיב את היצע הנפט.

לקריאה נוספת:

>>> מדינות G7 הטילו מחיר תקרה על הנפט הרוסי - מה ההשפעה על מחירי הנפט

>>> הסנקציות על רוסיה מתחילות להשפיע? ההכנסות מנפט צנחו בכמעט 50%

בשנתיים הראשונות לנשיאותו של ביידן עלה מדד הדאו ג'ונס ב-6% בלבד. לשם השוואה, מאז תחילת המאה ה-20' עלה המדד ב-65% מהמקרים בהם נשיא ארצות הברית כיהן בשנתיים הראשונות לקדנציה שלו, כך מסרו גורמי מחקר מתוך המדד. מנגד, אחוז העלייה הממוצע עמד על כ-14%.

ובתוך כך, חרף אותה עלייה של המדד בשנתיים הראשונות לנשיאותו של ביידן, ביצועי השוק עצמם היו העגומים ביותר שנראו מאז שנת 2001 ו-2002, אז ג'ורג' בוש היה הנשיא. הדאו צנח בכ-19% במהלך שנת 2001, שכללה הן את אסון מגדלי התיאומים והן את ההתאמות שנאלצה לבצע הממשלה כתוצאה מחשש ממשבר ה-Dot-com.

הנפילות בשוק היו גרועות הרבה יותר כאשר הנשיא לשעבר הרבט הובר נכנס לתפקיד בחודש מרץ 29', אז תקף את השוק האמריקאי המשבר הכלכלי העולמי. מדד הדאו ג'ונס צנח בכ-40% בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד. פרנקלין רוזוולט לקחת מידיו את המושכות בשנת 1933 והוביל את כלכלת המדינה לתיקון מרשים ביותר, שבמהלכו טיפס המדד ב-90% בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד – ביצועי המדד הטובים ביותר בהיסטוריה על פי גופי המחקר של הדאו ג'ונס.

מנגד, ביצועי המדד בשנתיים הראשונות בתפקידו של הנשיא לא מספרות סיפור מלא. לדוגמא, בשנתיים האחרונות לממשל בוש בין 2000 ל-2004 טיפס המדד בכ-20%, וכידוע – מרבית הגורמים שמשפיעים על השוק האמריקאי נמצאים מחוץ לשליטת הנשיא עצמו.

כשביידן רק נכנס לתפקידון, ארצות הברית כבר עמדה אל מול משבר כלכלי וגיאופוליטי. האינפלציה אמנם ירדה באותה תקופה, אך עדיין חצתה את מחסום ה-2% שהפד' הטיל עליה. המדד המועדף על הפד' מבחינת עליית המחירים הראה אז גידול של כ-4.4% באינפלציה ושוק העבודה החל להראות חששות מפני מעגל איבה מסויים שבו המשכורות עולות, ובכך דורשים העובדים שכר גבוה יותר – גורם מרכזי אשר משפיע על האינפלציה כפי שהמענקים שהעניקו הממשלות הראו כבר בעבר.

ולמעשה, גם מחוץ לאדמת ארצות הברית העניינים לא נראו חיוביים במיוחד. המלחמה באוקראינה העצימה את המתחים הכלכלים-פוליטיים שכבר היו קיימים בין ארצות הברית לסין. בשבוע שעבר הודיע מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן כי הוא דוחה את הנסיעה שלו לסין, זאת לאחר שעלה חשד שאמצעי ריגול סיני נמצא בתוך ארצות הברית.

נסכם הכל במשפט אחד – עימות בין הרפובליקנים האמריקאיים ליריביהם הדמוקרטים, בייחוד על תקרת החוב האמריקאי – יאיים על הכלכלה האמריקאית.

המשקיעים לעומת זאת, פתחו את השנה עם טיפוסים מרשימים במניות. מומחים כלכליים רבים נשאלו על ביצועי מדד הסנופי (S&P 500) בשנת 2023, וכמעט כולם אמרו כי לראייתם, המדד יטפס בקרוב ל-10% בשנה הקרוסב. מדובר בשיפור משמעותי לעומת השנה הקודמת, אז צנח הסנופי קרוב ל-20%.

עוד מאמינים אותם גורמים כי הכלכלה תתרחב מעט בשנה הקרובה. במקביל, הבנק הפדרלי צופה גידול של כ-0.5% בתמ"ג ב-2023. בשנת 2022 גדל התמ"ג האמריקאי בכ-2.1%, זאת על פי הסתכלות ראשונית על נתוני צמיחת התמ"ג של הרבעון הרביעי של שנת 2022. נכון לעכשיו פתח הדאו ג'ונס את השנה בצורה טובה - המדד עלה בכ-2.3% בעוד שמדד הפועלים זינק ב-1.5% מאז ה-20 בינואר ועד לסגירת השוק אתמול בערב.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נורית 07/02/2023 23:12
    הגב לתגובה זו
    ישראל עם ביידן ומי שלא, שינשק מזוזות.
  • 4.
    SOTUisBAD 07/02/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    Elections have consequences The US is going down the tubes Fundamental transformation of America into Africa
  • 3.
    ביידן החכם חייב להסתכל לשמיים ולחפס שאין בלון מעל ראשו (ל"ת)
    יותם 07/02/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יותם 07/02/2023 17:39
    הגב לתגובה זו
    יא ביידן
  • איזה סתום יותם הזה (ל"ת)
    האלו 07/02/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 07/02/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    צריך לקרוא מהכתב סינילי
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"

האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא? 

רן קידר |

מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.

דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".

הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.

עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה. 


כלכלת אירופה - נתונים

צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.

תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.

שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.

אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.

אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.

שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.

תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.

צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.

השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.

תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.