סונדאר פיצאי גוגל
צילום: יוטיוב/Talks at Google

מנכ"ל גוגל: ״אפשר לייעל את החברה ב-20%״; רומז על קיצוצים פוטנציאליים

מנכ״ל החברה פועל בכל הכוח להתייעלות בגוגל, בעיקר מתייחס לכוח האדם הרחב של החברה שגדל במשך השנים, ממנו הוא לא רואה פרודקטיביות מלאה כמצופה. אמירותיו באות לאחר שבחודש שעבר פתח בפרוייקט ייעול של החברה - Simplicity Sprint
עומר רוסו | (1)

מנכ"ל גוגל GOOGLE ואלפבית, סונדאר פיצ'אי, מסר פרטים על האופן שבו הוא חושב לגרום לגוגל לפעול ביעילות יותר בכך שהחברה תוכל לקצץ את ההוצאות המיותרות ועדיין לפעול ולעבוד בקצב גבוה, זאת על רקע האתגרים שגוגל פוגשת בימים אלו של האטה כלכלית וחולשה בשוק הפרסום שמהווה את מירב הכנסותיה. כדוגמא, פיצ'אי הזכיר פעולות שגוגל כבר עשתה, של שילוב 2 צוותים לצוות אחד, שמתמקד על מוצר אחד. "לפעמים יש תחומים שבהם יש לך שלושה אנשים שמקבלים החלטות, להבין איך אפשר לייעל את הנתון הזה, ולגרום רק ל-2 או אפילו לאחד לקבל את ההחלטה עשוי לשפר את היעילות באופן מהותי״.

פיצ'אי, אמר שהוא רוצה להפוך את החברה ליעילה יותר ב-20%, ורמז על כך שהתהליך יכול לכלול קיצוץ במספר העובדים, שבשנים האחרונות תפח ל-170 אלף עובדים במשרה מלאה, לצורך השוואה, בשנת 2018 מספר העובדים של גוגל עמד על 100 אלף עובדים.

"ככל שננסה להבין את המצב המקרו-כלכלי, ככה אנחנו מרגישים מאוד לא בטוחים לגביו", אמר פיצ'אי, "הביצועים המקרו-כלכליים של ארצות הברית משפיעים באופן ישיר על ההוצאה על פרסום דיגיטלי, הוצאות צרכנים וכן הלאה", הוסיף. הוא הסביר כי על המצב המאקרו כלכלי, אין לו שליטה, בעוד שעל החברה שלו והיעילות שלה, הוא כן יכול לשלוט והוא גם הודה: ״החברה הפכה איטית יותר לאחר שמספר העובדים שלה גדל״.

״כאשר המשאבים שאיתם אתה עובד פחותים (או בעברית, העובדים לא מקבלים מגש של זהב), הם נותנים עדיפות לכל הדברים הנכונים לעבוד עליהם והם הופכים פרודוקטיביים יותר״.

מנכ״ל גוגל גם הזכיר את "Simplicity Sprint", פרויקט פנימי שהחל באוגוסט בכדי לרענן מחדש את החברה, ולהשיג תוצאות טובות יותר, ובאופן מהיר יותר. באותו פרוייקט, כל אחד מ-174 אלף העובדים של גוגל התבקש להביא רעיונות, איך לייעל את החברה ובאיזה תחום אפשר להשתפר. עם יציאת הפרויקט, פיצ'אי אמר שהפרודוקטיביות של גוגל כחברה לא נמצאת במקום שבו הוא צריך להיות בהתחשב בכוח האדם הרחב. בקיצור, מנכ״ל גוגל חדור מטרה לייעל את החברה, והוא כנראה לא מרוצה מהפרודקטיביות הקיימת, מה שמשקיעים בהכרח, צריכים לאהוב, גם אם זה יכלול פיטורים.

גוגל רשמה ברבעון האחרון הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. החברה כן רשמה צמיחה נאה של 12% בהכנסות החברה מהרבעון המקביל, אך הרווח הנקי נחתך ב-13% מהרבעון המקביל, אולי התוצאות האלה הן מה שגרם לפיצ'אי להתחיל ״להרים קצב״ בייעול החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 07/09/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר מ20% כל מבנה הניהולי של גוגל לא מתאים לעולם הייטק ומזכיר את מייקרוסופט של באלמר. המנכל הזה עצר את היכולת של גוגל לקבל החלטות והאט אותם ופשוט כל המערכת למדה את זה ופעלה ככה. ואת זה צריך לשנות מלמעלה למטה ולא הפוך
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.