מנכ"ל גוגל: ״אפשר לייעל את החברה ב-20%״; רומז על קיצוצים פוטנציאליים
מנכ"ל גוגל GOOGLE ואלפבית, סונדאר פיצ'אי, מסר פרטים על האופן שבו הוא חושב לגרום לגוגל לפעול ביעילות יותר בכך שהחברה תוכל לקצץ את ההוצאות המיותרות ועדיין לפעול ולעבוד בקצב גבוה, זאת על רקע האתגרים שגוגל פוגשת בימים אלו של האטה כלכלית וחולשה בשוק הפרסום שמהווה את מירב הכנסותיה. כדוגמא, פיצ'אי הזכיר פעולות שגוגל כבר עשתה, של שילוב 2 צוותים לצוות אחד, שמתמקד על מוצר אחד. "לפעמים יש תחומים שבהם יש לך שלושה אנשים שמקבלים החלטות, להבין איך אפשר לייעל את הנתון הזה, ולגרום רק ל-2 או אפילו לאחד לקבל את ההחלטה עשוי לשפר את היעילות באופן מהותי״.
פיצ'אי, אמר שהוא רוצה להפוך את החברה ליעילה יותר ב-20%, ורמז על כך שהתהליך יכול לכלול קיצוץ במספר העובדים, שבשנים האחרונות תפח ל-170 אלף עובדים במשרה מלאה, לצורך השוואה, בשנת 2018 מספר העובדים של גוגל עמד על 100 אלף עובדים.
"ככל שננסה להבין את המצב המקרו-כלכלי, ככה אנחנו מרגישים מאוד לא בטוחים לגביו", אמר פיצ'אי, "הביצועים המקרו-כלכליים של ארצות הברית משפיעים באופן ישיר על ההוצאה על פרסום דיגיטלי, הוצאות צרכנים וכן הלאה", הוסיף. הוא הסביר כי על המצב המאקרו כלכלי, אין לו שליטה, בעוד שעל החברה שלו והיעילות שלה, הוא כן יכול לשלוט והוא גם הודה: ״החברה הפכה איטית יותר לאחר שמספר העובדים שלה גדל״.
״כאשר המשאבים שאיתם אתה עובד פחותים (או בעברית, העובדים לא מקבלים מגש של זהב), הם נותנים עדיפות לכל הדברים הנכונים לעבוד עליהם והם הופכים פרודוקטיביים יותר״.
- מניית אלפבית זינקה 70% השנה: כך הבינה המלאכותית הפכה מאיום להזדמנות
- חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל גוגל גם הזכיר את "Simplicity Sprint", פרויקט פנימי שהחל באוגוסט בכדי לרענן מחדש את החברה, ולהשיג תוצאות טובות יותר, ובאופן מהיר יותר. באותו פרוייקט, כל אחד מ-174 אלף העובדים של גוגל התבקש להביא רעיונות, איך לייעל את החברה ובאיזה תחום אפשר להשתפר. עם יציאת הפרויקט, פיצ'אי אמר שהפרודוקטיביות של גוגל כחברה לא נמצאת במקום שבו הוא צריך להיות בהתחשב בכוח האדם הרחב. בקיצור, מנכ״ל גוגל חדור מטרה לייעל את החברה, והוא כנראה לא מרוצה מהפרודקטיביות הקיימת, מה שמשקיעים בהכרח, צריכים לאהוב, גם אם זה יכלול פיטורים.
גוגל רשמה ברבעון האחרון הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. החברה כן רשמה צמיחה נאה של 12% בהכנסות החברה מהרבעון המקביל, אך הרווח הנקי נחתך ב-13% מהרבעון המקביל, אולי התוצאות האלה הן מה שגרם לפיצ'אי להתחיל ״להרים קצב״ בייעול החברה.
- 1.נ.ש. 07/09/2022 15:48הגב לתגובה זוהרבה יותר מ20% כל מבנה הניהולי של גוגל לא מתאים לעולם הייטק ומזכיר את מייקרוסופט של באלמר. המנכל הזה עצר את היכולת של גוגל לקבל החלטות והאט אותם ופשוט כל המערכת למדה את זה ופעלה ככה. ואת זה צריך לשנות מלמעלה למטה ולא הפוך
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
