סונדאר פיצאי גוגל
צילום: יוטיוב/Talks at Google

מנכ"ל גוגל: ״אפשר לייעל את החברה ב-20%״; רומז על קיצוצים פוטנציאליים

מנכ״ל החברה פועל בכל הכוח להתייעלות בגוגל, בעיקר מתייחס לכוח האדם הרחב של החברה שגדל במשך השנים, ממנו הוא לא רואה פרודקטיביות מלאה כמצופה. אמירותיו באות לאחר שבחודש שעבר פתח בפרוייקט ייעול של החברה - Simplicity Sprint
עומר רוסו | (1)

מנכ"ל גוגל GOOGLE ואלפבית, סונדאר פיצ'אי, מסר פרטים על האופן שבו הוא חושב לגרום לגוגל לפעול ביעילות יותר בכך שהחברה תוכל לקצץ את ההוצאות המיותרות ועדיין לפעול ולעבוד בקצב גבוה, זאת על רקע האתגרים שגוגל פוגשת בימים אלו של האטה כלכלית וחולשה בשוק הפרסום שמהווה את מירב הכנסותיה. כדוגמא, פיצ'אי הזכיר פעולות שגוגל כבר עשתה, של שילוב 2 צוותים לצוות אחד, שמתמקד על מוצר אחד. "לפעמים יש תחומים שבהם יש לך שלושה אנשים שמקבלים החלטות, להבין איך אפשר לייעל את הנתון הזה, ולגרום רק ל-2 או אפילו לאחד לקבל את ההחלטה עשוי לשפר את היעילות באופן מהותי״.

פיצ'אי, אמר שהוא רוצה להפוך את החברה ליעילה יותר ב-20%, ורמז על כך שהתהליך יכול לכלול קיצוץ במספר העובדים, שבשנים האחרונות תפח ל-170 אלף עובדים במשרה מלאה, לצורך השוואה, בשנת 2018 מספר העובדים של גוגל עמד על 100 אלף עובדים.

"ככל שננסה להבין את המצב המקרו-כלכלי, ככה אנחנו מרגישים מאוד לא בטוחים לגביו", אמר פיצ'אי, "הביצועים המקרו-כלכליים של ארצות הברית משפיעים באופן ישיר על ההוצאה על פרסום דיגיטלי, הוצאות צרכנים וכן הלאה", הוסיף. הוא הסביר כי על המצב המאקרו כלכלי, אין לו שליטה, בעוד שעל החברה שלו והיעילות שלה, הוא כן יכול לשלוט והוא גם הודה: ״החברה הפכה איטית יותר לאחר שמספר העובדים שלה גדל״.

״כאשר המשאבים שאיתם אתה עובד פחותים (או בעברית, העובדים לא מקבלים מגש של זהב), הם נותנים עדיפות לכל הדברים הנכונים לעבוד עליהם והם הופכים פרודוקטיביים יותר״.

מנכ״ל גוגל גם הזכיר את "Simplicity Sprint", פרויקט פנימי שהחל באוגוסט בכדי לרענן מחדש את החברה, ולהשיג תוצאות טובות יותר, ובאופן מהיר יותר. באותו פרוייקט, כל אחד מ-174 אלף העובדים של גוגל התבקש להביא רעיונות, איך לייעל את החברה ובאיזה תחום אפשר להשתפר. עם יציאת הפרויקט, פיצ'אי אמר שהפרודוקטיביות של גוגל כחברה לא נמצאת במקום שבו הוא צריך להיות בהתחשב בכוח האדם הרחב. בקיצור, מנכ״ל גוגל חדור מטרה לייעל את החברה, והוא כנראה לא מרוצה מהפרודקטיביות הקיימת, מה שמשקיעים בהכרח, צריכים לאהוב, גם אם זה יכלול פיטורים.

גוגל רשמה ברבעון האחרון הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. החברה כן רשמה צמיחה נאה של 12% בהכנסות החברה מהרבעון המקביל, אך הרווח הנקי נחתך ב-13% מהרבעון המקביל, אולי התוצאות האלה הן מה שגרם לפיצ'אי להתחיל ״להרים קצב״ בייעול החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 07/09/2022 15:48
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר מ20% כל מבנה הניהולי של גוגל לא מתאים לעולם הייטק ומזכיר את מייקרוסופט של באלמר. המנכל הזה עצר את היכולת של גוגל לקבל החלטות והאט אותם ופשוט כל המערכת למדה את זה ופעלה ככה. ואת זה צריך לשנות מלמעלה למטה ולא הפוך
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."