מנכ"ל גוגל: ״אפשר לייעל את החברה ב-20%״; רומז על קיצוצים פוטנציאליים
מנכ"ל גוגל GOOGLE ואלפבית, סונדאר פיצ'אי, מסר פרטים על האופן שבו הוא חושב לגרום לגוגל לפעול ביעילות יותר בכך שהחברה תוכל לקצץ את ההוצאות המיותרות ועדיין לפעול ולעבוד בקצב גבוה, זאת על רקע האתגרים שגוגל פוגשת בימים אלו של האטה כלכלית וחולשה בשוק הפרסום שמהווה את מירב הכנסותיה. כדוגמא, פיצ'אי הזכיר פעולות שגוגל כבר עשתה, של שילוב 2 צוותים לצוות אחד, שמתמקד על מוצר אחד. "לפעמים יש תחומים שבהם יש לך שלושה אנשים שמקבלים החלטות, להבין איך אפשר לייעל את הנתון הזה, ולגרום רק ל-2 או אפילו לאחד לקבל את ההחלטה עשוי לשפר את היעילות באופן מהותי״.
פיצ'אי, אמר שהוא רוצה להפוך את החברה ליעילה יותר ב-20%, ורמז על כך שהתהליך יכול לכלול קיצוץ במספר העובדים, שבשנים האחרונות תפח ל-170 אלף עובדים במשרה מלאה, לצורך השוואה, בשנת 2018 מספר העובדים של גוגל עמד על 100 אלף עובדים.
"ככל שננסה להבין את המצב המקרו-כלכלי, ככה אנחנו מרגישים מאוד לא בטוחים לגביו", אמר פיצ'אי, "הביצועים המקרו-כלכליים של ארצות הברית משפיעים באופן ישיר על ההוצאה על פרסום דיגיטלי, הוצאות צרכנים וכן הלאה", הוסיף. הוא הסביר כי על המצב המאקרו כלכלי, אין לו שליטה, בעוד שעל החברה שלו והיעילות שלה, הוא כן יכול לשלוט והוא גם הודה: ״החברה הפכה איטית יותר לאחר שמספר העובדים שלה גדל״.
״כאשר המשאבים שאיתם אתה עובד פחותים (או בעברית, העובדים לא מקבלים מגש של זהב), הם נותנים עדיפות לכל הדברים הנכונים לעבוד עליהם והם הופכים פרודוקטיביים יותר״.
- היום שבו אפל עשתה מהפכה בעולם המוזיקה וגוגל השיקה את מה שיהפוך אותה לאימפריה
- אנבידיה: עליות קלות לפני דוחות ענקיות הטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל גוגל גם הזכיר את "Simplicity Sprint", פרויקט פנימי שהחל באוגוסט בכדי לרענן מחדש את החברה, ולהשיג תוצאות טובות יותר, ובאופן מהיר יותר. באותו פרוייקט, כל אחד מ-174 אלף העובדים של גוגל התבקש להביא רעיונות, איך לייעל את החברה ובאיזה תחום אפשר להשתפר. עם יציאת הפרויקט, פיצ'אי אמר שהפרודוקטיביות של גוגל כחברה לא נמצאת במקום שבו הוא צריך להיות בהתחשב בכוח האדם הרחב. בקיצור, מנכ״ל גוגל חדור מטרה לייעל את החברה, והוא כנראה לא מרוצה מהפרודקטיביות הקיימת, מה שמשקיעים בהכרח, צריכים לאהוב, גם אם זה יכלול פיטורים.
גוגל רשמה ברבעון האחרון הכנסות של 69.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 70 מיליארד דולר. בשורה התחתונה החברה פספסה כשרשמה רווח מתואם של 1.21 דולר למניה, לעומת הצפי ל-1.3 דולר למניה. החברה כן רשמה צמיחה נאה של 12% בהכנסות החברה מהרבעון המקביל, אך הרווח הנקי נחתך ב-13% מהרבעון המקביל, אולי התוצאות האלה הן מה שגרם לפיצ'אי להתחיל ״להרים קצב״ בייעול החברה.
- 1.נ.ש. 07/09/2022 15:48הגב לתגובה זוהרבה יותר מ20% כל מבנה הניהולי של גוגל לא מתאים לעולם הייטק ומזכיר את מייקרוסופט של באלמר. המנכל הזה עצר את היכולת של גוגל לקבל החלטות והאט אותם ופשוט כל המערכת למדה את זה ופעלה ככה. ואת זה צריך לשנות מלמעלה למטה ולא הפוך
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
