פלייטיקה מצאה משקיע; המשקיעים מצאו נחמה
חברת המשחקים פלייטיקה (סימול: PLTK) קפצה לאחר המסחר בוול סטריט ב-32% לאחר שהתקבלו דיווחים בתקשורת האמריקאית כי קרן ההשקעות Joffre Capital הסינית תרכוש חלק מהותי מהחברה בתמורה ל-21 דולר. מחיר הנעילה עמד על 14.39 דולר, כך שמדובר באפסייד של מעל 45%. פלייטיקה מאכזבת ברבעונים האחרונים ובכלל, מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי היא איבדה כ-45% מערכה. היא הונפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר, עלתה בשיאה לכ-15 מיליארד דולר וכעת נסחרת בכ-6 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי זוג הישראלים רוברט אנטוקול, מנכ"ל החברה ואורי שחק בשנת 2010. היא עברה גלגולים ושינויים כשאנטוקול עדיין מנהל אותה ועדיין בעל מניות מהותי. הקרן, שמנוהלת על ידי יו"ר אפליקציית ההיכרויות Grindr, לא מסרה כמה תרכוש מהחברה. פלייטיקה והקרן נתבקשו להגיב אך סירבו בשלב זה. בדוחות לרבעון האחרון של 2021 דיווחה החברה כי הכתה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים. החברה הכניסה 649 מיליון דולר ברבעון לעומת צפי ל-638 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם ב-0.25 דולר, האנליסטים ציפו לרווח של 0.15 דולר בלבד. כמו כן הודיעה החברה כי תפתח בהליך לבחינת אלטרנטיבה אסטרטגית עבור החברה, וזאת על מנת למקסם את שווי החברה עבור בבעלי מניותיה. הדריקטריון יבחן מגוון אלטרנטיבות כולל עסקה אסטרטגית או מכירת חלק או רוב מניות החברה לגורם אסטרטגי. עוד טרם לכך הודיעה החברה כי בעל המניות הגדול ביותר בחברה, שי יוזהו (Shi Yuzhu), מייסד Giant, שרכשה את החברה ב-2016 לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר, בוחן את יציאתו מהמניה. בין 15%-25% אמורים היו להימכר במידה והיה מוציא לפועל את תוכניתו, ואין לדעת אם אכן הוציא אותה לפועל בעסקה זו. כך או כך צפוי יוזהו להישאר מורווח מהשקעתו שכן החברה נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר. ממש כמו מספר לא קטן של חברות בעבר, כמו ענקית הסטרימינג NETFLIX (סימול: NFLX) ויצרנית האופניים הביתיים PELOTON INTERACTIVE INC (סימול: PTON) שנהנו מאוד מתקופת הסגרים הלא קצרה שאפפה את העולם בתקופת הקורונה נאלצו לאבד לקוחות רבים, בעיקר בגלל סוף תקופת הסגרים שהובילה את הציבור בחזרה החוצה אל המרחבים הפתוחים. לקריאה נוספת:
>> פלוטון עוצרת זמנית את הייצור עקב ביקושים נמוכים; צונחת ב-20% גם פלייטיקה סבלה מתופעה דומה בה אנשים הפסיקו להתעניין במשחקים שלה וזנחו את החברה. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 דיווחה החברה כי הכניסה 677 מיליון דולר למניה, הצפי עמד על 679 מיליון דולר. הרווח אמור היה להסתכם ב-0.22 דולר, אך החברה דיווחה על 0.2 דולר בלבד. החברה הורידה תחזיות להמשך השנה. בסוף חודש מאי האחרון אף הודיעה החברה כי תפטר 250 עובדים, כ-6% מכוח העבודה שלה, באתרי לוס אנג'לס, לונדון ומונטריאול. בעקבות הפיטורים הודיעה החברה כי יבוטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים ופיתוח של אחרים יועבר לאחריות האתר פה בארץ. האינפלציה העולמית לצד החשש ממיתון לא עזרו גם הם לחברות הפועלות בתחום. משבר הקורונה לצד הלחימה באוקראינה דחק את המחירים כלפי מעלה. בנוסף, הציבור החל לצאת יותר ולשחק פחות, ובכך משך את השטיח מתחת לכל אותן חברות שמרוויחות ממשחקים שהם Free-to-play, כלומר - המשחק חינמי, אך תוספות מסויימות בתוכו עולות כסף. חברות רבות נוספות בתחום סבלו מתופעה זו. TENCENT HOLDINGS (סימול: TCEHY), המחזיקה במשחקי מובייל פופולארים כמו PUBG, Clash of Clans, Speed Drifters ועוד, דיווחה בדוחות האחרונים כי "לאחר הקורונה, תעשיית הגיימינג עוברת נורמליזציה, במסגרתה מספר השחקנים הפעילים יורד, וכך גם הרכישות בתוך המשחקים עצמם". גם חברות המשחקים NINTENDO CO LTD ADR (סימול: NTDOY) ו- ELECTRONIC ARTS (סימול: EA) התלוננו על תופעה דומה.
- 3.דן 28/06/2022 20:39הגב לתגובה זוהיכן העליות... אני רואה רק ירידה במנייה
- 2.חזרה לעצמה ….. יורדת (ל"ת)הימור לא נכון 28/06/2022 17:14הגב לתגובה זו
- 1.שתעלה קצת שנוכל לברוח (ל"ת)פלי 28/06/2022 08:55הגב לתגובה זו
- מאיר 28/06/2022 15:36הגב לתגובה זולא חכנו לירידה ואחכ לקנות.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
