פלייטיקה מצאה משקיע; המשקיעים מצאו נחמה
חברת המשחקים פלייטיקה (סימול: PLTK) קפצה לאחר המסחר בוול סטריט ב-32% לאחר שהתקבלו דיווחים בתקשורת האמריקאית כי קרן ההשקעות Joffre Capital הסינית תרכוש חלק מהותי מהחברה בתמורה ל-21 דולר. מחיר הנעילה עמד על 14.39 דולר, כך שמדובר באפסייד של מעל 45%. פלייטיקה מאכזבת ברבעונים האחרונים ובכלל, מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי היא איבדה כ-45% מערכה. היא הונפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר, עלתה בשיאה לכ-15 מיליארד דולר וכעת נסחרת בכ-6 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי זוג הישראלים רוברט אנטוקול, מנכ"ל החברה ואורי שחק בשנת 2010. היא עברה גלגולים ושינויים כשאנטוקול עדיין מנהל אותה ועדיין בעל מניות מהותי. הקרן, שמנוהלת על ידי יו"ר אפליקציית ההיכרויות Grindr, לא מסרה כמה תרכוש מהחברה. פלייטיקה והקרן נתבקשו להגיב אך סירבו בשלב זה. בדוחות לרבעון האחרון של 2021 דיווחה החברה כי הכתה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים. החברה הכניסה 649 מיליון דולר ברבעון לעומת צפי ל-638 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם ב-0.25 דולר, האנליסטים ציפו לרווח של 0.15 דולר בלבד. כמו כן הודיעה החברה כי תפתח בהליך לבחינת אלטרנטיבה אסטרטגית עבור החברה, וזאת על מנת למקסם את שווי החברה עבור בבעלי מניותיה. הדריקטריון יבחן מגוון אלטרנטיבות כולל עסקה אסטרטגית או מכירת חלק או רוב מניות החברה לגורם אסטרטגי. עוד טרם לכך הודיעה החברה כי בעל המניות הגדול ביותר בחברה, שי יוזהו (Shi Yuzhu), מייסד Giant, שרכשה את החברה ב-2016 לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר, בוחן את יציאתו מהמניה. בין 15%-25% אמורים היו להימכר במידה והיה מוציא לפועל את תוכניתו, ואין לדעת אם אכן הוציא אותה לפועל בעסקה זו. כך או כך צפוי יוזהו להישאר מורווח מהשקעתו שכן החברה נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר. ממש כמו מספר לא קטן של חברות בעבר, כמו ענקית הסטרימינג NETFLIX (סימול: NFLX) ויצרנית האופניים הביתיים PELOTON INTERACTIVE INC (סימול: PTON) שנהנו מאוד מתקופת הסגרים הלא קצרה שאפפה את העולם בתקופת הקורונה נאלצו לאבד לקוחות רבים, בעיקר בגלל סוף תקופת הסגרים שהובילה את הציבור בחזרה החוצה אל המרחבים הפתוחים. לקריאה נוספת:
>> פלוטון עוצרת זמנית את הייצור עקב ביקושים נמוכים; צונחת ב-20% גם פלייטיקה סבלה מתופעה דומה בה אנשים הפסיקו להתעניין במשחקים שלה וזנחו את החברה. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 דיווחה החברה כי הכניסה 677 מיליון דולר למניה, הצפי עמד על 679 מיליון דולר. הרווח אמור היה להסתכם ב-0.22 דולר, אך החברה דיווחה על 0.2 דולר בלבד. החברה הורידה תחזיות להמשך השנה. בסוף חודש מאי האחרון אף הודיעה החברה כי תפטר 250 עובדים, כ-6% מכוח העבודה שלה, באתרי לוס אנג'לס, לונדון ומונטריאול. בעקבות הפיטורים הודיעה החברה כי יבוטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים ופיתוח של אחרים יועבר לאחריות האתר פה בארץ. האינפלציה העולמית לצד החשש ממיתון לא עזרו גם הם לחברות הפועלות בתחום. משבר הקורונה לצד הלחימה באוקראינה דחק את המחירים כלפי מעלה. בנוסף, הציבור החל לצאת יותר ולשחק פחות, ובכך משך את השטיח מתחת לכל אותן חברות שמרוויחות ממשחקים שהם Free-to-play, כלומר - המשחק חינמי, אך תוספות מסויימות בתוכו עולות כסף. חברות רבות נוספות בתחום סבלו מתופעה זו. TENCENT HOLDINGS (סימול: TCEHY), המחזיקה במשחקי מובייל פופולארים כמו PUBG, Clash of Clans, Speed Drifters ועוד, דיווחה בדוחות האחרונים כי "לאחר הקורונה, תעשיית הגיימינג עוברת נורמליזציה, במסגרתה מספר השחקנים הפעילים יורד, וכך גם הרכישות בתוך המשחקים עצמם". גם חברות המשחקים NINTENDO CO LTD ADR (סימול: NTDOY) ו- ELECTRONIC ARTS (סימול: EA) התלוננו על תופעה דומה.
- 3.דן 28/06/2022 20:39הגב לתגובה זוהיכן העליות... אני רואה רק ירידה במנייה
- 2.חזרה לעצמה ….. יורדת (ל"ת)הימור לא נכון 28/06/2022 17:14הגב לתגובה זו
- 1.שתעלה קצת שנוכל לברוח (ל"ת)פלי 28/06/2022 08:55הגב לתגובה זו
- מאיר 28/06/2022 15:36הגב לתגובה זולא חכנו לירידה ואחכ לקנות.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
