פלייטיקה
צילום: אוהד רומנו

פלייטיקה מצאה משקיע; המשקיעים מצאו נחמה

מניית פלייטיקה קפצה אחרי המסחר אמש ב-32% לאחר שדווח בתקשורת האמריקאית כי קרן Joffre Capital תרכוש מניות בחברה באפסייד של מעל ל-45%
תומר אמן | (4)

חברת המשחקים פלייטיקה (סימול: PLTK) קפצה לאחר המסחר בוול סטריט ב-32% לאחר שהתקבלו דיווחים בתקשורת האמריקאית כי קרן ההשקעות Joffre Capital הסינית תרכוש חלק מהותי מהחברה בתמורה ל-21 דולר. מחיר הנעילה עמד על 14.39 דולר, כך שמדובר באפסייד של מעל 45%. פלייטיקה מאכזבת ברבעונים האחרונים ובכלל, מאז ההנפקה לפני כשנה וחצי היא איבדה כ-45% מערכה. היא הונפקה לפי שווי של 11 מיליארד דולר, עלתה בשיאה לכ-15 מיליארד דולר וכעת נסחרת בכ-6 מיליארד דולר.  החברה הוקמה על ידי זוג הישראלים רוברט אנטוקול, מנכ"ל החברה ואורי שחק בשנת 2010. היא עברה גלגולים ושינויים כשאנטוקול עדיין מנהל אותה ועדיין בעל מניות מהותי.  הקרן, שמנוהלת על ידי יו"ר אפליקציית ההיכרויות Grindr, לא מסרה כמה תרכוש מהחברה. פלייטיקה והקרן נתבקשו להגיב אך סירבו בשלב זה.  בדוחות לרבעון האחרון של 2021 דיווחה החברה כי הכתה את צפי האנליסטים בהכנסות וברווחים. החברה הכניסה 649 מיליון דולר ברבעון לעומת צפי ל-638 מיליון דולר. הרווח המדולל הסתכם ב-0.25 דולר, האנליסטים ציפו לרווח של 0.15 דולר בלבד.  כמו כן הודיעה החברה כי תפתח בהליך לבחינת אלטרנטיבה אסטרטגית עבור החברה, וזאת על מנת למקסם את שווי החברה עבור בבעלי מניותיה. הדריקטריון יבחן מגוון אלטרנטיבות כולל עסקה אסטרטגית או מכירת חלק או רוב מניות החברה לגורם אסטרטגי. עוד טרם לכך הודיעה החברה כי בעל המניות הגדול ביותר בחברה, שי יוזהו (Shi Yuzhu), מייסד Giant, שרכשה את החברה ב-2016 לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר, בוחן את יציאתו מהמניה.  בין 15%-25% אמורים היו להימכר במידה והיה מוציא לפועל את תוכניתו, ואין לדעת אם אכן הוציא אותה לפועל בעסקה זו. כך או כך צפוי יוזהו להישאר מורווח מהשקעתו שכן החברה נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר.  ממש כמו מספר לא קטן של חברות בעבר, כמו ענקית הסטרימינג  NETFLIX (סימול: NFLX) ויצרנית האופניים הביתיים  PELOTON INTERACTIVE INC (סימול: PTON) שנהנו מאוד מתקופת הסגרים הלא קצרה שאפפה את העולם בתקופת הקורונה נאלצו לאבד לקוחות רבים, בעיקר בגלל סוף תקופת הסגרים שהובילה את הציבור בחזרה החוצה אל המרחבים הפתוחים.  לקריאה נוספת:

>>  פלוטון עוצרת זמנית את הייצור עקב ביקושים נמוכים; צונחת ב-20% גם פלייטיקה סבלה מתופעה דומה בה אנשים הפסיקו להתעניין במשחקים שלה וזנחו את החברה. בדוחות לרבעון הראשון של 2022 דיווחה החברה כי הכניסה 677 מיליון דולר למניה, הצפי עמד על 679 מיליון דולר. הרווח אמור היה להסתכם ב-0.22 דולר, אך החברה דיווחה על 0.2 דולר בלבד. החברה הורידה תחזיות להמשך השנה. בסוף חודש מאי האחרון אף הודיעה החברה כי תפטר 250 עובדים, כ-6% מכוח העבודה שלה, באתרי לוס אנג'לס, לונדון ומונטריאול. בעקבות הפיטורים הודיעה החברה כי יבוטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים ופיתוח של אחרים יועבר לאחריות האתר פה בארץ.  האינפלציה העולמית לצד החשש ממיתון לא עזרו גם הם לחברות הפועלות בתחום. משבר הקורונה לצד הלחימה באוקראינה דחק את המחירים כלפי מעלה. בנוסף, הציבור החל לצאת יותר ולשחק פחות, ובכך משך את השטיח מתחת לכל אותן חברות שמרוויחות ממשחקים שהם Free-to-play, כלומר - המשחק חינמי, אך תוספות מסויימות בתוכו עולות כסף.  חברות רבות נוספות בתחום סבלו מתופעה זו.  TENCENT HOLDINGS (סימול: TCEHY), המחזיקה במשחקי מובייל פופולארים כמו PUBG, Clash of Clans, Speed Drifters ועוד, דיווחה בדוחות האחרונים כי "לאחר הקורונה, תעשיית הגיימינג עוברת נורמליזציה, במסגרתה מספר השחקנים הפעילים יורד, וכך גם הרכישות בתוך המשחקים עצמם".  גם חברות המשחקים NINTENDO CO LTD ADR (סימול: NTDOY) ו- ELECTRONIC ARTS (סימול: EA) התלוננו על תופעה דומה.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דן 28/06/2022 20:39
    הגב לתגובה זו
    היכן העליות... אני רואה רק ירידה במנייה
  • 2.
    חזרה לעצמה ….. יורדת (ל"ת)
    הימור לא נכון 28/06/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שתעלה קצת שנוכל לברוח (ל"ת)
    פלי 28/06/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
  • מאיר 28/06/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
    לא חכנו לירידה ואחכ לקנות.
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.