בן ברננקי: "אנחנו לא קרובים לסטגפלציה של שנות ה-70"
האם הסטגפלציה של שנות ה-70 חוזרת? בבנק העולמי חוששים שכן, וגם התקשורת העולמית מדברת על כך לא מעט לאחרונה. אבל לא כולם שותפים לפאניקה. מי שעמד בראש הפדרל ריזרב במהלך משבר הסאב פריים, פרופ' בן ברננקי, סבור שהמצב לא עד כדי כך גרוע - אפילו רחוק מכך.
"במדינות אחרות בשנות ה-70 הייתה אותה בעיה ובאירופה סבלו כמונו (כמו בארה"ב. נ"א). זה השפיע על האספקה ואחד הדברים שקרו זה שאנשים לא יצאו החוצה ולא יכולת ללכת למכון כושר ולקנות לעצמך דברים - האינפלציה השתוללה, אבל בניגוד להיום אז היא נמשכה 14 שנים, והיו יותר ממיתון אחד. צריך גם לזכור שהשוק ירד ב-40%. היום אנחנו עדיין לא קרובים לשם. היום יש בארה"ב שוק עבודה חזק והמשך מצוי בהתאוששות כלכלית", כך אמר ברננקי בשיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן (לשעבר הבינתחומי).
ברננקי מציין שני הבדלים חשובים היום ביחס להעלאת הריבית במשק לעומת התקופה ההיא: "בשנות ה-60-70 המדיניות הייתה לא לבצע שינויים בריבית לפני בחירות, הפוליטיקאים התנגדו להעלאת הריבית. היום אנחנו במצב שונה כי יש לנו ניסיון, הממשל יחסית יציב וגם בבית הלבן ובקונגרס מבינים שצריך להוריד את האינפלציה ותומכים בעצמאותו של הפד'. בשנות ה-70 זה לא היה"
לדבריו, "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה". כזכור, הבנק המרכזי האמריקאי כבר העלה את הריבית ב-0.75% בחודשיים, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להמשיך את המגמה של העלאת הריבית.
- ממשלת ארה"ב תחייב להעסיק עובדים מחוסנים
- רשות ני"ע השיקה מערכת לניתוח נתוני הדירוג של חברות שהנפיקו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה בתחילת 2023, וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר - זה מזיק מאוד בתחום האינפלציה"
"לא נהיה מופתעים אם האינפלציה תעמוד בחודשים הקרובים על יותר מ-4%. אבל אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה ברבעון הראשון של 2023, ולאחר מכן התכנסות את תוך היעד (1-3% בשנה. נ"א) וזה מה שחשוב", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס.
ירון מתנחם בכך שישראל נמצאת בתחתית הזינוק באינפלציה בראייה עולמית (בארה"ב היא כבר עומדת על 8.3% וב-OECD על 7.5%) "אם משווים את ישראל לעולם, אנחנו בעשירון התחתון של האינפלציה, וזו רמה נמוכה משמעותית לעומת העולם", אבל אנחנו נחושים להחזיר אותה לתוך היעד".
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".
פרופ' מלניק: "עליית הריבית תגרום לכך שאנשים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, וגם הקבלנים יתקשו לממן את הפרויקטים"
"אי אפשר להתעלם מתוצאות הלוואי שאיתן אנו צריכים להתמודד היום - השפעות שוק הבנייה וההון, והעלייה של מחירי הדירות והנדל"ן. כמו כן, הבעיה מספר אחת היא גודל החוב הלאומי שצברו מדינות שונות בעולם. אם היו שואלים כלכלן מרכזי לפני 2008 מה צריך להיות גובה הריבית הוא היה אומר 4%. ברור לכולם שהריבית צריכה לעלות, אבל זה לא ברור לאיזו רמה צריך להגיע כדי לייצב את המערכת. כתוצאה מכך יש אי וודאות כלכלית מהירידות החדות בשוק המניות וכך הלאה".
- 9.בדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים 01/10/2022 12:18הגב לתגובה זובדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים לצאת מהבורסות. הנגיד הנוכחי עם ביידן מעוניינים בהורדת האינפלציה עי חיסול הנדלן,המניות,אגרות החוב ופנסיות האמריקאים. מטרתם היא עוני שיקטין הצריכה וידביר האינפלציה. וז יתקיים הפיתגם:״הניתוח הצליח. החולה מת״.,
- 8.הנרקומן ברננקי -הוא האשם הראשי באיפלציה. שיסתום את הפה! (ל"ת)סוקרטס 30/09/2022 19:11הגב לתגובה זו
- 7.ברננקי,אובמה 28/09/2022 19:44הגב לתגובה זוהמצב הכריח ב 2008לנפח בועות,אך עכשיו פאוול הפחדן מגייס את ברננקי לפמפם פסיכולוגיה
- 6.מושון 08/06/2022 08:42הגב לתגובה זומי שבחר רק לא טראמפ . יושב מקלל ובוכה . הרבה כרישים שבחרו בטראמפ התרסקו .
- שטויות 28/09/2022 19:46הגב לתגובה זוויש בועת נדל"ן כבירה בישראל,עדיין
- 5.רווח של שנים התרסק בשלושה חודשים.נראה שזה מפולת לא? (ל"ת)H 08/06/2022 08:39הגב לתגובה זו
- 4.אוי 08/06/2022 07:50הגב לתגובה זו"למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה"
- 3.8 07/06/2022 23:25הגב לתגובה זוהממשל מכניס כל שנה 4 טריליון ומוציא 6 טריליון. זה יכול להימשך? זה יכול להחזיק מעמד? ברננקי המציא את השיטה של "הקלה כמותית" חסרת אחריות. הפד פשוט מדפיס דולרים וקונה אג"ח של הממשל. הבעיה היא שכמו כל בלוף, בסוף זה יקרוס. אין דבר כזה להכניס 4 ולהוציא 6 כל שנה. זה יקרוס.
- 2.הזדמנות לקנות פייסבוק אפל גוגל. לא ישארו ככה (ל"ת)איתן 07/06/2022 22:28הגב לתגובה זו
- 1.בקיצור לונג לונג ונסדק (ל"ת)רפי 07/06/2022 22:26הגב לתגובה זו
- לא אינפלציה...פשוט סטגפלציה וקריסת שווקי מניות ואג"ח. (ל"ת)לרפי בקיצור 08/06/2022 08:21הגב לתגובה זו
- לרון 27/09/2022 22:44ממש "במקום" ופותר בעיות
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
