בן ברננקי
צילום: Getty images Israel

בן ברננקי: "אנחנו לא קרובים לסטגפלציה של שנות ה-70"

"בשנות ה-70 האינפלציה הייתה ארוכה ונמשכה 14 שנים, אנחנו לא שם" הוסיף ברננקי, שעמד בראש הפד' במהלך משבר הסאב פריים; נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "ברבעון הראשון של 2023 אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה וברבעון השני היא תתכנס לתוך היעד וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר" - ושלח רמז עבה למשרד האוצר וההסתדרות
נתנאל אריאל | (12)

האם הסטגפלציה של שנות ה-70 חוזרת? בבנק העולמי חוששים שכן, וגם התקשורת העולמית מדברת על כך לא מעט לאחרונה. אבל לא כולם שותפים לפאניקה. מי שעמד בראש הפדרל ריזרב במהלך משבר הסאב פריים, פרופ' בן ברננקי, סבור שהמצב לא עד כדי כך גרוע - אפילו רחוק מכך.

"במדינות אחרות בשנות ה-70 הייתה אותה בעיה ובאירופה סבלו כמונו (כמו בארה"ב. נ"א). זה השפיע על האספקה ואחד הדברים שקרו זה שאנשים לא יצאו החוצה ולא יכולת ללכת למכון כושר ולקנות לעצמך דברים - האינפלציה השתוללה, אבל בניגוד להיום אז היא נמשכה 14 שנים, והיו יותר ממיתון אחד. צריך גם לזכור שהשוק ירד ב-40%. היום אנחנו עדיין לא קרובים לשם. היום יש בארה"ב שוק עבודה חזק והמשך מצוי בהתאוששות כלכלית", כך אמר ברננקי בשיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן (לשעבר הבינתחומי).

ברננקי מציין שני הבדלים חשובים היום ביחס להעלאת הריבית במשק לעומת התקופה ההיא: "בשנות ה-60-70 המדיניות הייתה לא לבצע שינויים בריבית לפני בחירות, הפוליטיקאים התנגדו להעלאת הריבית. היום אנחנו במצב שונה כי יש לנו ניסיון, הממשל יחסית יציב וגם בבית הלבן ובקונגרס מבינים שצריך להוריד את האינפלציה ותומכים בעצמאותו של הפד'. בשנות ה-70 זה לא היה"

לדבריו, "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה". כזכור, הבנק המרכזי האמריקאי כבר העלה את הריבית ב-0.75% בחודשיים, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להמשיך את המגמה של העלאת הריבית.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה בתחילת 2023, וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר - זה מזיק מאוד בתחום האינפלציה"

"לא נהיה מופתעים אם האינפלציה תעמוד בחודשים הקרובים על יותר מ-4%. אבל אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה ברבעון הראשון של 2023, ולאחר מכן התכנסות את תוך היעד (1-3% בשנה. נ"א) וזה מה שחשוב", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס.

ירון מתנחם בכך שישראל נמצאת בתחתית הזינוק באינפלציה בראייה עולמית (בארה"ב היא כבר עומדת על 8.3% וב-OECD על 7.5%) "אם משווים את ישראל לעולם, אנחנו בעשירון התחתון של האינפלציה, וזו רמה נמוכה משמעותית לעומת העולם", אבל אנחנו נחושים להחזיר אותה לתוך היעד".

קיראו עוד ב"גלובל"

על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

פרופ' מלניק: "עליית הריבית תגרום לכך שאנשים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, וגם הקבלנים יתקשו לממן את הפרויקטים"

"אי אפשר להתעלם מתוצאות הלוואי שאיתן אנו צריכים להתמודד היום - השפעות שוק הבנייה וההון,  והעלייה של מחירי הדירות והנדל"ן. כמו כן, הבעיה מספר אחת היא גודל החוב הלאומי שצברו מדינות שונות בעולם. אם היו שואלים כלכלן מרכזי לפני 2008 מה צריך להיות גובה הריבית הוא היה אומר 4%.  ברור לכולם שהריבית צריכה לעלות, אבל זה לא ברור לאיזו רמה צריך להגיע כדי לייצב את המערכת. כתוצאה מכך יש אי וודאות כלכלית מהירידות החדות בשוק המניות וכך הלאה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים 01/10/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    בדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים לצאת מהבורסות. הנגיד הנוכחי עם ביידן מעוניינים בהורדת האינפלציה עי חיסול הנדלן,המניות,אגרות החוב ופנסיות האמריקאים. מטרתם היא עוני שיקטין הצריכה וידביר האינפלציה. וז יתקיים הפיתגם:״הניתוח הצליח. החולה מת״.,
  • 8.
    הנרקומן ברננקי -הוא האשם הראשי באיפלציה. שיסתום את הפה! (ל"ת)
    סוקרטס 30/09/2022 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ברננקי,אובמה 28/09/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    המצב הכריח ב 2008לנפח בועות,אך עכשיו פאוול הפחדן מגייס את ברננקי לפמפם פסיכולוגיה
  • 6.
    מושון 08/06/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מי שבחר רק לא טראמפ . יושב מקלל ובוכה . הרבה כרישים שבחרו בטראמפ התרסקו .
  • שטויות 28/09/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
    ויש בועת נדל"ן כבירה בישראל,עדיין
  • 5.
    רווח של שנים התרסק בשלושה חודשים.נראה שזה מפולת לא? (ל"ת)
    H 08/06/2022 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוי 08/06/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה"
  • 3.
    8 07/06/2022 23:25
    הגב לתגובה זו
    הממשל מכניס כל שנה 4 טריליון ומוציא 6 טריליון. זה יכול להימשך? זה יכול להחזיק מעמד? ברננקי המציא את השיטה של "הקלה כמותית" חסרת אחריות. הפד פשוט מדפיס דולרים וקונה אג"ח של הממשל. הבעיה היא שכמו כל בלוף, בסוף זה יקרוס. אין דבר כזה להכניס 4 ולהוציא 6 כל שנה. זה יקרוס.
  • 2.
    הזדמנות לקנות פייסבוק אפל גוגל. לא ישארו ככה (ל"ת)
    איתן 07/06/2022 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקיצור לונג לונג ונסדק (ל"ת)
    רפי 07/06/2022 22:26
    הגב לתגובה זו
  • לא אינפלציה...פשוט סטגפלציה וקריסת שווקי מניות ואג"ח. (ל"ת)
    לרפי בקיצור 08/06/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
  • לרון 27/09/2022 22:44
    ממש "במקום" ופותר בעיות
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.