האם הסטגפלציה של שנות ה-70 חוזרת? בבנק העולמי חוששים שכן, וגם התקשורת העולמית מדברת על כך לא מעט לאחרונה. אבל לא כולם שותפים לפאניקה. מי שעמד בראש הפדרל ריזרב במהלך משבר הסאב פריים, פרופ' בן ברננקי, סבור שהמצב לא עד כדי כך גרוע - אפילו רחוק מכך.

"במדינות אחרות בשנות ה-70 הייתה אותה בעיה ובאירופה סבלו כמונו (כמו בארה"ב. נ"א). זה השפיע על האספקה ואחד הדברים שקרו זה שאנשים לא יצאו החוצה ולא יכולת ללכת למכון כושר ולקנות לעצמך דברים - האינפלציה השתוללה, אבל בניגוד להיום אז היא נמשכה 14 שנים, והיו יותר ממיתון אחד. צריך גם לזכור שהשוק ירד ב-40%. היום אנחנו עדיין לא קרובים לשם. היום יש בארה"ב שוק עבודה חזק והמשך מצוי בהתאוששות כלכלית", כך אמר ברננקי בשיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן (לשעבר הבינתחומי).

ברננקי מציין שני הבדלים חשובים היום ביחס להעלאת הריבית במשק לעומת התקופה ההיא: "בשנות ה-60-70 המדיניות הייתה לא לבצע שינויים בריבית לפני בחירות, הפוליטיקאים התנגדו להעלאת הריבית. היום אנחנו במצב שונה כי יש לנו ניסיון, הממשל יחסית יציב וגם בבית הלבן ובקונגרס מבינים שצריך להוריד את האינפלציה ותומכים בעצמאותו של הפד'. בשנות ה-70 זה לא היה"

לדבריו, "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה". כזכור, הבנק המרכזי האמריקאי כבר העלה את הריבית ב-0.75% בחודשיים, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להמשיך את המגמה של העלאת הריבית.

• ממשלת ארה"ב תחייב להעסיק עובדים מחוסנים
• רשות ני"ע השיקה מערכת לניתוח נתוני הדירוג של חברות שהנפיקו אג"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה בתחילת 2023, וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר - זה מזיק מאוד בתחום האינפלציה"

"לא נהיה מופתעים אם האינפלציה תעמוד בחודשים הקרובים על יותר מ-4%. אבל אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה ברבעון הראשון של 2023, ולאחר מכן התכנסות את תוך היעד (1-3% בשנה. נ"א) וזה מה שחשוב", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס.

ירון מתנחם בכך שישראל נמצאת בתחתית הזינוק באינפלציה בראייה עולמית (בארה"ב היא כבר עומדת על 8.3% וב-OECD על 7.5%) "אם משווים את ישראל לעולם, אנחנו בעשירון התחתון של האינפלציה, וזו רמה נמוכה משמעותית לעומת העולם", אבל אנחנו נחושים להחזיר אותה לתוך היעד".

• רובוטים, רכבים או AI: מי יגנוב את ההצגה ב-CES 2026?
• טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

פרופ' מלניק: "עליית הריבית תגרום לכך שאנשים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, וגם הקבלנים יתקשו לממן את הפרויקטים"

"אי אפשר להתעלם מתוצאות הלוואי שאיתן אנו צריכים להתמודד היום - השפעות שוק הבנייה וההון,  והעלייה של מחירי הדירות והנדל"ן. כמו כן, הבעיה מספר אחת היא גודל החוב הלאומי שצברו מדינות שונות בעולם. אם היו שואלים כלכלן מרכזי לפני 2008 מה צריך להיות גובה הריבית הוא היה אומר 4%.  ברור לכולם שהריבית צריכה לעלות, אבל זה לא ברור לאיזו רמה צריך להגיע כדי לייצב את המערכת. כתוצאה מכך יש אי וודאות כלכלית מהירידות החדות בשוק המניות וכך הלאה".