בן ברננקי
צילום: Getty images Israel

בן ברננקי: "אנחנו לא קרובים לסטגפלציה של שנות ה-70"

"בשנות ה-70 האינפלציה הייתה ארוכה ונמשכה 14 שנים, אנחנו לא שם" הוסיף ברננקי, שעמד בראש הפד' במהלך משבר הסאב פריים; נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "ברבעון הראשון של 2023 אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה וברבעון השני היא תתכנס לתוך היעד וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר" - ושלח רמז עבה למשרד האוצר וההסתדרות
נתנאל אריאל | (12)

האם הסטגפלציה של שנות ה-70 חוזרת? בבנק העולמי חוששים שכן, וגם התקשורת העולמית מדברת על כך לא מעט לאחרונה. אבל לא כולם שותפים לפאניקה. מי שעמד בראש הפדרל ריזרב במהלך משבר הסאב פריים, פרופ' בן ברננקי, סבור שהמצב לא עד כדי כך גרוע - אפילו רחוק מכך.

"במדינות אחרות בשנות ה-70 הייתה אותה בעיה ובאירופה סבלו כמונו (כמו בארה"ב. נ"א). זה השפיע על האספקה ואחד הדברים שקרו זה שאנשים לא יצאו החוצה ולא יכולת ללכת למכון כושר ולקנות לעצמך דברים - האינפלציה השתוללה, אבל בניגוד להיום אז היא נמשכה 14 שנים, והיו יותר ממיתון אחד. צריך גם לזכור שהשוק ירד ב-40%. היום אנחנו עדיין לא קרובים לשם. היום יש בארה"ב שוק עבודה חזק והמשך מצוי בהתאוששות כלכלית", כך אמר ברננקי בשיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום, מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן (לשעבר הבינתחומי).

ברננקי מציין שני הבדלים חשובים היום ביחס להעלאת הריבית במשק לעומת התקופה ההיא: "בשנות ה-60-70 המדיניות הייתה לא לבצע שינויים בריבית לפני בחירות, הפוליטיקאים התנגדו להעלאת הריבית. היום אנחנו במצב שונה כי יש לנו ניסיון, הממשל יחסית יציב וגם בבית הלבן ובקונגרס מבינים שצריך להוריד את האינפלציה ותומכים בעצמאותו של הפד'. בשנות ה-70 זה לא היה"

לדבריו, "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה". כזכור, הבנק המרכזי האמריקאי כבר העלה את הריבית ב-0.75% בחודשיים, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להמשיך את המגמה של העלאת הריבית.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה בתחילת 2023, וזה מה שחשוב; צריך להיזהר מהצמדת שכר - זה מזיק מאוד בתחום האינפלציה"

"לא נהיה מופתעים אם האינפלציה תעמוד בחודשים הקרובים על יותר מ-4%. אבל אנחנו רואים ירידה דרמטית באינפלציה ברבעון הראשון של 2023, ולאחר מכן התכנסות את תוך היעד (1-3% בשנה. נ"א) וזה מה שחשוב", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס.

ירון מתנחם בכך שישראל נמצאת בתחתית הזינוק באינפלציה בראייה עולמית (בארה"ב היא כבר עומדת על 8.3% וב-OECD על 7.5%) "אם משווים את ישראל לעולם, אנחנו בעשירון התחתון של האינפלציה, וזו רמה נמוכה משמעותית לעומת העולם", אבל אנחנו נחושים להחזיר אותה לתוך היעד".

קיראו עוד ב"גלובל"

על פי הנגיד, ישראל מראש מתחילה עם רמה גבוה מאוד של יוקר מחיה, בשילוב העוצמה של השקל, שהתחזק בשנים האחרונות מול הדולר (אם כי השנה הוא בנסיגה מסוימת). ירון הזהיר מפני הצמדת שכר לאינפלציה באמצעות הסכמי שכר, במה שמהווה רמז עבה לאוצר ולהסתדרות העובדים, על כך שהם עלולים להוביל את המדינה לסחרור אינפלציוני: "בדיונים על העלאות שכר חשוב מאוד לא להיכנס למנגנוני הצמדה. מנגנוני הצמדה קשיחים גורמים לתנועה שיכולה להזיק מאוד ולהגביר את האינפלציה".

פרופ' מלניק: "עליית הריבית תגרום לכך שאנשים לא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתאות, וגם הקבלנים יתקשו לממן את הפרויקטים"

"אי אפשר להתעלם מתוצאות הלוואי שאיתן אנו צריכים להתמודד היום - השפעות שוק הבנייה וההון,  והעלייה של מחירי הדירות והנדל"ן. כמו כן, הבעיה מספר אחת היא גודל החוב הלאומי שצברו מדינות שונות בעולם. אם היו שואלים כלכלן מרכזי לפני 2008 מה צריך להיות גובה הריבית הוא היה אומר 4%.  ברור לכולם שהריבית צריכה לעלות, אבל זה לא ברור לאיזו רמה צריך להגיע כדי לייצב את המערכת. כתוצאה מכך יש אי וודאות כלכלית מהירידות החדות בשוק המניות וכך הלאה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים 01/10/2022 12:18
    הגב לתגובה זו
    בדיעבד,כשטראמפ הפסיד את הבחירות,היינו למחרת צריכים לצאת מהבורסות. הנגיד הנוכחי עם ביידן מעוניינים בהורדת האינפלציה עי חיסול הנדלן,המניות,אגרות החוב ופנסיות האמריקאים. מטרתם היא עוני שיקטין הצריכה וידביר האינפלציה. וז יתקיים הפיתגם:״הניתוח הצליח. החולה מת״.,
  • 8.
    הנרקומן ברננקי -הוא האשם הראשי באיפלציה. שיסתום את הפה! (ל"ת)
    סוקרטס 30/09/2022 19:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ברננקי,אובמה 28/09/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    המצב הכריח ב 2008לנפח בועות,אך עכשיו פאוול הפחדן מגייס את ברננקי לפמפם פסיכולוגיה
  • 6.
    מושון 08/06/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    מי שבחר רק לא טראמפ . יושב מקלל ובוכה . הרבה כרישים שבחרו בטראמפ התרסקו .
  • שטויות 28/09/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
    ויש בועת נדל"ן כבירה בישראל,עדיין
  • 5.
    רווח של שנים התרסק בשלושה חודשים.נראה שזה מפולת לא? (ל"ת)
    H 08/06/2022 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אוי 08/06/2022 07:50
    הגב לתגובה זו
    "למדנו הרבה ב-50 השנים האחרונות מה גורם לקריסה. אנחנו יודעים טוב יותר ממה שידענו לפני 50 שנה ואנחנו יכולים לעשות יותר על מנת לשפר את המצב. הפד' לא יגרר במלחמה באינפלציה אלא יהיה זה שיוביל את זה"
  • 3.
    8 07/06/2022 23:25
    הגב לתגובה זו
    הממשל מכניס כל שנה 4 טריליון ומוציא 6 טריליון. זה יכול להימשך? זה יכול להחזיק מעמד? ברננקי המציא את השיטה של "הקלה כמותית" חסרת אחריות. הפד פשוט מדפיס דולרים וקונה אג"ח של הממשל. הבעיה היא שכמו כל בלוף, בסוף זה יקרוס. אין דבר כזה להכניס 4 ולהוציא 6 כל שנה. זה יקרוס.
  • 2.
    הזדמנות לקנות פייסבוק אפל גוגל. לא ישארו ככה (ל"ת)
    איתן 07/06/2022 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקיצור לונג לונג ונסדק (ל"ת)
    רפי 07/06/2022 22:26
    הגב לתגובה זו
  • לא אינפלציה...פשוט סטגפלציה וקריסת שווקי מניות ואג"ח. (ל"ת)
    לרפי בקיצור 08/06/2022 08:21
    הגב לתגובה זו
  • לרון 27/09/2022 22:44
    ממש "במקום" ופותר בעיות
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?

מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?

רן קידר |

עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).

נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל. 

ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר. 

שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.  



סטארלינק: מעצמה גלובלית


סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.