דולר אגח אגרת חוב אגרות חוב
צילום: PiggyBand, Unsplash

תשואות האג"ח ל-10 שנים ב-3%, מה המשמעות?

תשואת אגרות החוב ל-10 שנים עלתה ל-3%, ולראשונה מאז פרוץ המגיפה מי שיקנה אגרת חוב של ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים ויחזיק בה לאורך כל התקופה לא ישחוק את ערך ההשקעה - זו לא בשורה טובה לשוק המניות
גיא טל | (19)

בתהליך מתמשך של כמה חודשים, ובעיקר בשבועות האחרונים, תשואות אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות מטפסות ושוברות כל פעם שיא חדש. המספר שעלה לכותרות אתמול הוא 3% תשואה של אגרות החוב לעשר שנים, אזור בו לא שהתה מאז 2018.

נזכיר, עליית תשואות משמעותה שמחיר אגרות החוב יורד, ולהיפך. ככל שמחיר האיגרת נמוך יותר כך הקופון אותו היא משלמת למחזיק גבוה יותר באופן יחסי לערכה, כלומר התשואה עולה. דוגמה פשוטה להמחשה: נניח שיש אגרת חוב שמחירה 110 אגורות והיא משלמת ריבית של 11 אגורות. התשואה היא 10%. במקרה שמחיר אגרת החוב ירד ל-100 אגורות, אותה ריבית של 11 אגורות משקפת תשואה של 11%. כלומר התשואה עלתה ב-1%. 

תשואה של 3% היא משמעותית לא רק בגלל הסימובליות העגולה שלה, אלא בעיקר כי לראשונה מאז פרוץ מגיפת הקורונה אגרות החוב הממשלתיות לעשר שנים מציעות תשואה ריאלית חיובית, כלומר התשואה בניכוי האינפלציה החזויה לאורך התקופה גבוהה מ-0. התשואה החיובית כמובן איננה מובטחת, שכן איש אינו יודע מה בדיוק תהיה האינפלציה בעשר השנים הקרובות, וזו כבר הוכיחה לאחרונה שהיא יודעת להפתיע ולפרוץ בזמנים בהם לא ציפו לה, אך קונצנזוס התחזיות מדבר על אינפלציה ממוצעת של 2.8% לשנה בעשר השנים הקרובות, כך שאגרות החוב מציעות כעת תשואה חיובית של 0.2% בשנה, בהשקעה שנחשבת "חסרת סיכון" (רק נזכיר שאג"ח יודעות לרדת והרבה, ולא בטוח שזה באמת חסר סיכון) .

לתשואת אגרות החוב האמריקאיות מספר השפעות על שוק ההון. ראשית האיגרת מהווה בנצ'מארק - מדד לפיו נבחנות השקעות אחרות, ועל פיו נקבעת הריבית של אגרות החוב השונות. אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות נחשבות כחסרות סיכון, אז אם אני יכול לקבל 3% לעשר שנים ללא סיכון, כמה אני רוצה לקבל על מנת לקחת קצת יותר סיכון ולהלוות כסף לבנק אמריקאי במקום לממשלת ארצות הברית? וכמה ישכנע אותי לקחת הרבה סיכון ולהלוות לחברת צמיחה חסרת רווחים שבינתיים רק שורפת מזומנים? הפער בין אגרת החוב הממשלתיות לבין הריבית המובטחת על אגרות חוב של מנפיקים אחרים משקפת את הסיכון שהשוק מייחס לאותו נייר, ואת התשואה שדורש השוק כפיצוי על אותו סיכון. 

 

תשואה גבוהה יותר על אג"ח גורמת לאנשים לצאת ממניות ולעבור לתשואה 'חסרת סיכון'

מלבד זאת, עליית התשואות מרחיקה משקיעים משוק המניות. הסיבה לכך היא שאגרות החוב מהוות כעת אלטרנטיבה יותר מפתה לשוק המניות ממה שהן היוו עד כה כאשר התשואה הריאלית הייתה שלילית. תשואות ריאליות שליליות, משמעותה בעצם הפסד של ערך הכסף שמושקע באגרות החוב. המשקיעים חיפשו לכל הפחות לשמור על ערכו של כספם, ואם אפשר - גם להרוויח משהו בדרך. כששוק האג"ח לא איפשר את זה פנו המשקיעים, בלית ברירה כמעט, לשוק למניות.

השילוב  הנוכחי של שוק מניות מסוכן יותר ובמגמת ירידות ברורה מצד אחד, ותשואות ריאליות חיוביות בשוק אגרות החוב חסר הסיכון, וחיוביות יותר במידה ומגדלים את הסיכון מעט או הרבה מצד שני, מסיט מחדש את כספי המשקיעים משוק המניות לשוק אגרות החוב. המשמעות היא - המשך הירידות הצפויות בשוק המניות (מבחינת השפעת אגרות החוב. כמובן - שוק המניות יכול להיות מושפע מגורמים אחרים, ואז דווקא לעלות). 

 

בעתיד הקרוב: המשך עליית תשואות באג"ח וירידת מחירים

במבט לעתיד הקרוב, הצפי הוא להמשך עליית התשואות. הגורם הראשון בחשיבותו לכך הוא כמובן מדיניות הפד. לפי כל ההערכות, צפויה העלאת ריבית בגובה 0.5% בהחלטת הריבית הקרובה השבוע (מחר, רביעי), וההערכות הן להעלאה דומה גם בפגישה הבאה והעלאות נוספות בהמשך. ישנם כבר כאלה המדברים על העלאה של 0.75%. העלאות הריבית של הפד משפיעות בסופו של דבר גם על תשואת אגרות החוב הממשלתיות, שצפויות להמשיך לטפס, להשפיע על התשואות בשוק האג"ח בכלל, שיציע מצידו אלטרנטיבה יותר ויותר אטרקטיבית לשוק המניות ולהמשך זרימת הכספים החוצה משוק זה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עוד פעילות של של הפד שמשפיעה באותו כיוון הוא צמצום המאזן. בתקופת משבר הקורונה תמך הפד בשוק דרך רכישות בשוק האג"ח שהעלו את המאזן והגדילו את הביקוש לאג"ח ולכן גם הורידו את התשואות. כעת הפד יפעל בכיוון ההפוך וינקז כסף מהשוק על מנת להפחית את המאזן, פעולה ששקולה להעלאת ריבית מבחינת ההשפעה על כיוון השוק – העלאת התשואות.

 

גורם נוסף שמשפיע באופן שלילי על הביקוש לאגרות חוב וגורם לעליית התשואות הוא שינוי מדיניות בכמה גופים גדולים. לדוגמה, חברות יפניות לביטוחי חיים מכרו לאחרונה אגרות חוב נקובות בדולר עקב שינוי שער החליפין מול הין. גם בנקים גדולים מכרו לאחרונה נירות ערך, עקב ביקוש גדול מהצפוי להלוואות שחייב אותם להגדיל את כמות המזומנים שברשותם – כך נמסר מטעם בנק גולדמן זאקס בסקירה שפרסם לאחרונה. ההשפעות הללו מאזנות את זרימת הכספים החדשה של המשקיעים הפרטיים לאור התשואות הריאליות החיוביות, ומאפשר את המשך מגמת עליית התשואות.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    גבר 05/05/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    לחלק את ההשקעה לכמה אפשרויות. כאימרה השחוקה אבל הנכונה...לא שמים את כל הביצים בסל אחד. בימים של חוסר ידיעה אפשר להשקיע על מדדים...אם לדוגמא תא 35 נופל חזק...שימו עליו קצת . בעתיד שישפר הרווחתם...כי לאורך זמן המדדים תמיד יעלו מחדש. אם נפל יותר ויותר...חזקו את ההשקעה. נקודת היציאה לרווח תיהיה נמוכה יותר...סוג של להפעיל את הראש
  • 12.
    תשואה של 0.2% זה בדיחה (ל"ת)
    חחח 05/05/2022 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    arye 04/05/2022 14:51
    הגב לתגובה זו
    כשיש אינפלציה, כלומר ירידת ערך הכסף, המחירים עולים נומינלית, גם מחירי המניות צריכים לעלות באותה מידה, החברות מוכרות יותר ביוקר מההכנסות גדלות, אם ערך הכסף יורד ביחס לתוצר, הוא יורד באותה מידה גם ביחס לערך החברות, ולכל אם שוק המניות היה פועל בהיגיות היו צריכים להיות עליות גדולות מתחילת השנה.
  • 10.
    דביר 04/05/2022 13:03
    הגב לתגובה זו
    כרגע הריבית הראלית שלילית, אינפלציה 8.6% כך שהכסף כרגע נשחק בכ 5.5% בהשקעה באג״ח. כרגע אנחנו ב TINA - there is no alternative. לשוק המניות.
  • 9.
    אליעזר כרמל 04/05/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
    אדם או חברה החושבים במונחי שקלים ומשקיעים האגח דולריות נחשפים לסיכון ירידת הדולר מול השקל. חייבים להדגיש זאת
  • הדולר גם יכול לעלות מול השקל...זה עובד לשני הכיוונים (ל"ת)
    ישראל 04/05/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הריבית הריאלית יורדת, שלילית. הכסף זול (ל"ת)
    מוטי 04/05/2022 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ניר 04/05/2022 08:08
    הגב לתגובה זו
    אין שום הצדקה לקזינו מניות,יחל עידן חדש.
  • 6.
    קיצר המשך ירידות לכיוון שער 10,000 ואפילו פחות (ל"ת)
    אבי 03/05/2022 23:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רועה חשבון 03/05/2022 21:20
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את ההסבר. לדבריך ירידת מחיר אגרות החוב מגדיל את התשואות. המשקיעים עוברים לשוק המניות כלומר מייצרים עליית מחיר המניות. לא מסתדר לי...ובכיוון השני, אם שוק המניות יורד אז מחירי האגח מריכים לעלות מה שמקטין את התשואות...
  • גיא טל 04/05/2022 07:54
    הגב לתגובה זו
    הפוך. ירידת מחיר האג"ח מגדיל את התשואות ולכן המשקיעים *נוטשים* את שוק המניות ומייצרים *ירידה* במחיר המניות. אם שוק המניות יורד והמשקיעים חושבים שהאג"ח מהווה מפלט (כי התשואות גבוהות מספיק) הם ינהרו לשוק האג"ח, מה שבהחלט יכול להקטין בחזרה את התשואות. השאלה איזה תנועה יותר חזקה.
  • תומר 04/05/2022 12:55
    הכל טוב ויפה, רק ש3 אחוז ריבית בסביבה אינפלציונית זה לא מציאה גדולה מה גם שאין הרבה גופים שמתכוונים להחזיק באגח ל 10 שנים
  • 4.
    צחי 03/05/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    מה הטעם להשקיע במניות כשעוד מעט אפשר לקבל תשואה בטוחה של 4%
  • תומר 04/05/2022 12:55
    הגב לתגובה זו
    כי מדובר בתשואה נומינלית ולא ריאלית.
  • 3.
    חארטה. כמה קישקושים, אני לא יודע מאיפה להתחיל.... (ל"ת)
    עידו 03/05/2022 16:41
    הגב לתגובה זו
  • תומר 04/05/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    לך תקרא ותלמד לפני שאתה קופץ וכותב שטויות.
  • עדיף (ל"ת)
    אל תתחיל 03/05/2022 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ואם אתם מתעתדים בחופש הגדול לחול לרכוש מטח עכשיו (ל"ת)
    ן 03/05/2022 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הסימבול של התעודה על אג"ח כזה (ל"ת)
    רוני 03/05/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.