המפעלים בשנחאי מתכוננים לחזרה לפעילות - בין השאר של חברות הרכב
טיוטה TOYOTA MOTOR CORP פולקסווגן וטסלה TESLA INC נאלצו לסגור את מפעליהן בסין בחודש האחרון עקב הסגרים ההדוקים שהופעלו בעקבות ההתפרצות החמורה ביותר של נגיף הקורונה בסין מאז תחילת המגיפה. מפעליהן לא היו היחידים בסין שנסגרו כמובן, כשמרבית המפעלים התעשייתים לא יכלו לתפקד על רקע המגבלות.
כעת מתחילה סין לחשוב על הקלות במגבלות. ממשלת מדינת ג'ילין הודיעה במהלך סוף השבוע שהיא תתיר לחברות להמשיך בעודה ובייצור לאחר שהכריזה על "ניצחון" על התפשטות הנגיף בקהילה מחוץ לרבעים המבודדים. גם שנזן שהייתה אחת מהמקומות הראשונים בהם התחילו הסגרים מחדש הכריזה על הקלות שונות.
שנחגאי, מרכז ההתפרצות הנוכחי, עדיין נמצאת תחת סגר זה השבוע השלישי, אך כדי להקל במקצת הודיעה הממשלה המקומית ביום שישי על "רשימה לבנה" של 666 חברות שיורשו להמשיך בייצור. קרוב ל-40% מהחברות הללו הן חברות רכב או חברות המעורבות באספקה לתעשיית הרכב. גם חברות תרופות ושבבים נמצאים ברשימה הלבנה.
יחד עם זאת התוכנית הזו עדיין בחיתוליה. רוב העובדים בחברות שבאותה רשימה לבנה יצטרכו להעביר את חייהם למפעלים לפי התוכנית לא ברור האם המפעלים ערוכים לכך. כמו כן לא ברור איך יתגברו על נושא אספקת הרכיבים ולאחר מכן משלוח התוצר לאור הסגרים החמורים. מנהל באחת מחברות התרופות שברשימה מסר בעילום שם כי הם לא יודעים איך לשלוח את המוצרים, להחזיר הזמנות או לגבות את החשבונות כשהעבודה תמשך.
- ככה קרטל הרכב עובד עלינו; 9 שנים לרפורמה: אין תחרות, הרווחיות חריגה
- ביזארי: תאונה בין שני כלי רכב אוטונומיים בלוס אנג'לס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באזורים אחרים בסין, כאמור, ישנה כבר חזרה לפעילות. טויטה הודיעה היום כי "אנו מתכוננים באופן הדרגתי להמשכת הפעולות במפעל בצ'אנגצ'ון מאז השבוע האחרון. יחד עם זאת, עדיין לא נקבע הזמן לחזרה מלאה לייצור". גם חברת פולקסווגן הודיעה היום על חזרה לייצור במפעל בצ'אנגצ'ון שסגור מאז אמצע מרץ. יחד עם זאת המפעל בשנגחאי אותו היא מפעילה עם החברה המקומית SAIC שבבעלות ממשלתית נשאר סגור, ולדברי החברה המשך הפעילות נמצא בבדיקה כעת. חברת SAIC מצידה מסרה כי היא תתחיל בבחינת הציוד ביום שני במטרה להמשיך בייצור בקרוב.
- 1.666 חברות? הלו כבשים להתעורר (ל"ת)לוציפר 20/04/2022 12:27הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
