נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

המפעלים בשנחאי מתכוננים לחזרה לפעילות - בין השאר של חברות הרכב

השלטונות בשנגחאי מנסים להקל על המפעלים לייצר למרות הסגרים והכינו רשימה של 666 חברות שיוכלו לפעול, כ-40% מהן מתעשיית הרכב, אך פרטי התוכנית עדיין לא ברורים; במקומות אחרים בסין כבר חזרו לפעילות
גיא טל | (1)

טיוטה TOYOTA MOTOR CORP פולקסווגן וטסלה TESLA INC נאלצו לסגור את מפעליהן בסין בחודש האחרון עקב הסגרים ההדוקים שהופעלו בעקבות ההתפרצות החמורה ביותר של נגיף הקורונה בסין מאז תחילת המגיפה. מפעליהן לא היו היחידים בסין שנסגרו כמובן, כשמרבית המפעלים התעשייתים לא יכלו לתפקד על רקע המגבלות. 

כעת מתחילה סין לחשוב על הקלות במגבלות. ממשלת מדינת ג'ילין הודיעה במהלך סוף השבוע שהיא תתיר לחברות להמשיך בעודה ובייצור לאחר שהכריזה על "ניצחון" על התפשטות הנגיף בקהילה מחוץ לרבעים המבודדים. גם שנזן שהייתה אחת מהמקומות הראשונים בהם התחילו הסגרים מחדש הכריזה על הקלות שונות.

שנחגאי, מרכז ההתפרצות הנוכחי, עדיין נמצאת תחת סגר זה השבוע השלישי, אך כדי להקל במקצת הודיעה הממשלה המקומית ביום שישי על "רשימה לבנה" של 666 חברות שיורשו להמשיך בייצור. קרוב ל-40% מהחברות הללו הן חברות רכב או חברות המעורבות באספקה לתעשיית הרכב. גם חברות תרופות ושבבים נמצאים ברשימה הלבנה.

יחד עם זאת התוכנית הזו עדיין בחיתוליה. רוב העובדים בחברות שבאותה רשימה לבנה יצטרכו להעביר את חייהם למפעלים לפי התוכנית לא ברור האם המפעלים ערוכים לכך. כמו כן לא ברור איך יתגברו על נושא אספקת הרכיבים ולאחר מכן משלוח התוצר לאור הסגרים החמורים. מנהל באחת מחברות התרופות שברשימה מסר בעילום שם כי הם לא יודעים איך לשלוח את המוצרים, להחזיר הזמנות או לגבות את החשבונות כשהעבודה תמשך. 

באזורים אחרים בסין, כאמור, ישנה כבר חזרה לפעילות. טויטה הודיעה היום כי "אנו מתכוננים באופן הדרגתי להמשכת הפעולות במפעל בצ'אנגצ'ון מאז השבוע האחרון. יחד עם זאת, עדיין לא נקבע הזמן לחזרה מלאה לייצור". גם חברת פולקסווגן הודיעה היום על חזרה לייצור במפעל בצ'אנגצ'ון שסגור מאז אמצע מרץ. יחד עם זאת המפעל בשנגחאי אותו היא מפעילה עם החברה המקומית SAIC שבבעלות ממשלתית נשאר סגור, ולדברי החברה המשך הפעילות נמצא בבדיקה כעת. חברת SAIC מצידה מסרה כי היא תתחיל בבחינת הציוד ביום שני במטרה להמשיך בייצור בקרוב. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    666 חברות? הלו כבשים להתעורר (ל"ת)
    לוציפר 20/04/2022 12:27
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.