לקראת דוחות הבנקים בארה"ב: צפי לירידה של עד 35% בהכנסות ברבעון

הבנקים צפויים להציג עליה בהכנסות נטו מריבית, אך פגיעה בסגמנטים אחרים כגון עמלות מסחר, הפרשה לחובות מסופקים והוצאות שכר; האם הרע כבר מגולם במחיר המניות?
גיא טל | (1)

השבוע מתחילה עונת הדוחות לרבעון הראשון, כשבאופן מסורתי הבנקים הגדולים בארה"ב הם הראשונים לדווח: ג'יי פי מורגן JP MORGAN , הבנק הגדול בארצות הברית, צפוי לדווח מחר (רביעי), וביום חמישי צפויים לדווח בנק וולס פרגו WELLS FARGO & CO , גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS , סיטיגרופ CITIGROUP , ומורגן סטנלי MORGAN STANLEY . ביום שני הבא ידווח בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA . היום פורסם שיעור האינפלציה - שהוא אחד הנתונים הרלוונטיים ביותר לפני החלטת הריבית הצפויה בתחילת חודש מאי, וזה הפתיע מעט כלפי מעלה כאשר נרשמה אינפלציה של 8.5% לעומת צפי ל-8.4%. בכל מקרה, מדובר על מספרים גבוהים מאוד היסטורית.

קווינסי קרוסבי, אנליסט בחברת LPL אומר כי לתוצאות הפיננסיות כמו גם לשיחות הודיעה עם מנהלי הבנקים ישנה הפעם חשיבות מיוחדת שכן הם יהוו סימן מקדים להשפעת האינפלציה הגואה כמו גם לזו של העלאת הריבית והמלחמה באירופה. "אנו רוצים לראות כיצד הם מבינים את תוכניות הפד... הידוק כמותי, ייבוש הנזילות, יחד עם שיעורי ריבית גבוהים יותר משפיעים על הלקוחות שלהם ועל המחלקות העיסקיות.... שיעורי ריבית גבוהים מועילים לבנקים, עד, כך האמונה הרווחת, שהם מגיעים למצב שהם מזיקים לכלכלה". 

הבנקים יתקשו להכות את תוצאות הרבעון המקביל, שכן אז, בתחילת 2021, הם נהנו מזרם הכנסות גבוה ממסחר, עסקאות גדולות, ותקציבים שהופנו לסיוע להחזר הלוואות. על פי קונצנזוס הערכות האנליסטים של חברת הייעוץ Refinitiv ששת הבנקים הגדולים בארצות הברית צפויים להציג ירידה בהכנסות של 35%. לפי תחזיות שאספו ב-FactSet הירידה בהנכסות תגיע ל-24% - עדיין ירידה משמעותית מאד. 

בנוסף מנהלי הבנקים עתידים להישאל בשיחות הועידה המסורתיות לאחר הדוחות האם הם מצפים שכלכלת ארצות הברית תמשיך לצמוח במידה ותימשך המלחמה באוקראינה והבנק המרכזי ימשיך במתווה העלאת הריבית, כמו גם בנוגע ליכולת משקי בית בעלי הכנסה נמוכה לשלם את חובותיהם לנוכח שיעורי הריבית העולים. 

נושא נוסף שמדאיג את המשקיעים, במיוחד בנוגע לבנק ג'יי פי מורגן, הוא האם הם מרשים להוצאות לגדול יתר על המידה. ברבעון האחרון צמחו ההוצאות של הבנק ב-11%, גם כתוצאה מעליית משכורות כמו גם עלייה בהוצאות הטכנולוגיה והרכישות. באופן כללי נרשמות עליות שכר בכל המשק, והמשקיעים ירצו לבחון שזה לא משפיע יותר מדי על הרווחיות התפעולית. 

כמו כן הבנקים חשופים להפסדי מסחר, במיוחד בתחום הסחורות שהפכו לתנודתיים לאחר הפלישה הרוסית. גם העמלות ממסחר ומניהול נכסי צפויות להיפגע. ישנם בנקים שעתידים להציג הפסדים הקשורים להשקעותיהם או למוערבות שלהם ברוסיה, במיוחד בנק סיטיגרופ שכבר הודיע כי יכיר בהפסד של לפחות מחצית מנכסיו ברוסיה שעומדים על 9.8 מיליארד דולר. עליה בהפסדים ירשמו ככל הנראה גם בסעיף ההפרשה לחובות מסופקים שעתיד לטפס כשיותר ויותר חברות נתקלות בקשיים תפעוליים ופיננסים. 

נעלם נוסף שיתברר בדוחות הקרובים הוא קצב הרכישות החוזרות (בייבק) שביצעו הבנקים במהלך הרבעון, והאם הם הואטו לנוכח העובדה שההון העצמי של הבנקים קטן עקב הפסדים בשוק אגרות החוב, כאשר התשואות עלו באופן משמעותי במהלך הרבעון האחרון. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בצד החיובי הצפוי בדוחות, העלאת הריבית אמורה לסייע להגדלת הכנסות הבנקים. המשקיעים יבחנו את העליה בסעיף "הכנסה נטו ריבית" או ההבדל בין ההכנסות מהלוואות לבין ההוצאות על הפקדות ותזרימים אחרים. כמו גם עליה בהיקף ההלוואות. 

למרות התחזיות לדוחות חלשים, יתכן שפרסום הדוחות יספק דווקא הקלה מהלחץ שחווים מניות הבנקים לאחרונה, שכן תוצאות שלא יהיו מאד גרועות ישדרו את המסר שהשד איננו נורא כל כך, ושהירידות שהיו כבר משקפות את הפגיעה האפשרית בתוצאות הבנקים. 

ג'ייסון גולדברג, אנליסט בברקליס סבור שהירידה הצפויה בהכנסות היא ירידה לצורך עליה. רמז לדבר הוא מקבל מהודעת חברת הפיננסים PNC שהודיעה על הורדת תחזית לרבעון הראשון אך העלאת תחזית לשנה כולה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איך באפט מושקע כל כך חזק בבנק אוף אמריקה? (ל"ת)
    אא 12/04/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: