טבע לאן? החוב, המשפט - ומולם ההתייעלות והתרופות החדשות
חברת טבע -1.9% אתמול הכתה את תחזיות הרווח של האנליסטים לרבעון הרביעי, אך פספסה בהכנסות, והתחזית קדימה הייתה מאכזבת. בשיחה עם השוק אמנם המנכ"ל קאר שולץ אמר כי 2021 לא הייתה "תקופת המעבר" כפי שחשבו, אך לדעתו העיכוב יהיה רק בשנה, כשב-2022 הם רוצים להשאיר את פרשת האופיואידים שמטילה עליהם צל כבר מאחורה. שולץ וסמנכ"ל הכספים אלי כליף סיפרו כי עדכנו את ההפרשה בגין הפרשה, כך שכעת כיסו את הסכום שלפני שנתיים העריכו שזו תגבה מהם. כליף מספר בראיון לביזפורטל, שאת חלקו הבאנו אתמול במהלך המסחר, כי בטבע שאבו אופטימיות מהסדרים אחרים, אצלם ואצל הנתבעות הנוספות בפרשה, ועל כן ההערכה נותרה בעינה – והדבר הפיח אופטימיות גם בקרב המשקיעים, שהקפיצו את המניה בכ-8.5% אמש בוול סטריט.
"היום אני יותר אופטימי משהייתי לפני שנה-שנתיים", משתף כליף, "אנחנו כבר אחרי (הסדרים במדינות – א.פ) אוהיו ואוקלהומה, ואחרי פסק דין חיובי בפרשה בבית המשפט בקליפורניה, שהיווה מקרה בוחן, והערעור ש- JOHNSON & JOHNSON (JNJ) זכתה בו. ההסדר אליו הגענו עם התובע בלואיזיאנה הוא סוג של שיקוף של איך שאנחנו רואים את הדברים, וזה בא לידי ביטוי עוד יותר עכשיו בהסדר עם טקסס – פיצוי בסך 150 דולר במזומן על פני 15 שנה ועוד מסלול של תרומת תרופות בשווי 75 מיליון דולר לאורך עשר שנים".
נזכיר כי בפרשת האופיואידים נתבעת טבע לצד מפיצות משככי כאבים נוספות על ידי מדינות ארצות הברית, בגין רישום סיטונאי של מרשמים למטופלים, כך על פי התמונה שמצטיירת מבקשות התביעה, ללא אזהרה מספקת מסכנת ההתמכרות שהפכה למגיפה של ממש בארצות הברית. הערוער אליו מתייחס כליף התקבל בתיק בו נתבעו ב-50 מיליארד דולר טבע, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אנדו ואלרג'ן של אקטיויס. בית המשפט שם פסק שלא הוכח שרופאים שסיפקו מרשמים למשככי הכאבים של אלה, לא עשו זאת מסיבות רפואיות גרידא.
כליף הזכיר את לואיזיאנה – ושם ההסדר קבע תשלם של 15 מיליון דולר על פני 18 שנה, לצד אספקת תרופות ללא תמורה בשווי 3 מיליון דולר. אז 18 שנה בלואיזיאנה, 15 שנה בטקסס כפי שאמר. המספרים הללו חשובים, שכן בהסכם המסגרת מ-2019 הדיונים נסובו סביב רכיב של קנס במזומן בהיקף של רבע מיליארד דולר, שישולמו תוך עשר שנים בלבד. לחברה שרובץ עליה חוב נטו של 21 מיליארד שקל ושמייצרת תזרים של 2-2.2 מיליארד דולר בלבד בשנים האחרונות, פרישת התשלומים קריטית, כפי שיבהיר כליף:
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בחצי הראשון של 2020 למעשה התחלנו לראות ששלושת מפיצות התרופות הנתבעות בפרשה וג'ונסון אנד ג'ונסון נדרשו להגדיל את נתח המזומן בהסדרים, ונוצר פתח להגדיל את משך פרישת התשלום, מ-10 שנים ל-18 שנה (פער של כמעט פי שניים – א.פ). זה למעשה גרם לנו להבין שאנחנו צריכים גם כן לבחון את האפשרות לשלם יותר וגם לדבוק באסטרטגיה שלנו שמשקפת תרומה של תרופה.
"זה גרם לנו גם לעדכן את ה'בסט-אסטימייט' שלנו לגבי ההפרשה בדוחות הכספיים, מכמיליארד-1.5 מיליארד דולר לאותם 600 מיליון דולר שהזכרתי בשיחת המשקיעים. יש לנו כבר הפרשה של 920 מיליון שביצענו ברבעון השני והשלישי של 2019, העדכון שבוצע ברבעון הזה הוא בסך 600 מיליון דולר. בסך הכל בדוחות הכספיים ישנה הפרשה נכון לסוף השנה של 1.5 מיליארד דולר".
תשקף לנו את התמונה, בגזרה משפטית אחרת, פרשת תיאום המחירים בגנריקה לכאורה, הגעתם בקונטיקט להסדר של 420 מיליון דולר – את ההפרשה כבר ביצעתם, והרגעתם את המשקיעים שאת מרבית הסכום יכסה הביטוח. בפרשת האופיואידים אין "קלף" כזה של כיסוי ביטוחי. נכון?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"בפרשת הגנריקה התביעות הייצוגיות נוגעות לאחריות אישית של דירקטורים בחברה, ועל כך יש לנו שיפוי מהביטוח – 90% מהסכום מכוסה על ידו. פרשת האופיואידים כמו שאמרת לא קשורה לשיפוי ביטוחי. הרעיון בהגעה להסדר כולל בארצות הברית הוא שלא נרוץ באלפי בתי משפט ונסביר את עצמנו בכל תת מחוז מחדש. הערכת ההפרשה שלנו בפרשה, 1.5 מיליארד דולר כאמור, נוגעת להסדר כולל שכזה".
הסכם המסגרת מ-2019 כלל גם מתן תרופות בהיקף של 25 מיליארד דולר – מה לגבי זה? זה בא לידי ביטוי בהפרשה, או שהפיצוי בדמות תרופות יפגע לכם בתזרים החופשי?
"ה-1.5 מיליארד דולרים לוקחים בתוכם את הסכום הזה. צריך להסביר ש-25 מיליארד דולר זה מספר שמשקף את המחיר לצרכן, לנו עולה פחות כמובן לייצר אותן, ועלות הייצור לאחר היוון, כלומר במונחי הכסף של היום – בערך נוכחי נקי (NPV) נכללת בסכום שהפרשנו. כיוון שתשלום המזומן יפרש על פני 15-18 שנה, הוא לא יפגע בנזילות שלנו".
כלומר, תזרים המזומנים לא ילך להסדרים ויוכל לשרת כולו את החוב. ועדיין, למרות גיוס האג"ח הסביבתיות בהיקף 5 מיליארד דולר בסוף 2021 והארכת המח"מ של החוב, יש לשאול אם לא התעוררתם מאוחר מדי והייתם צריכים לגייס יותר חוב לפני שסביבת הריבית משתנה?
"האג"ח הסביבתיות היו בפועל מימון מחדש – גייסנו אותם במקביל לפירעון של חוב אחר, כסף יצא וכסף נכנס לחברה באותו יום. האסטרטגיה שלנו היא לגייס חוב כשלפנינו שלוש שנים של חלויות שוטפות שמאפשרות לראות קדימה את הנזילות. נחזור לשוק איפשהו בחצי השני של 2023 ונגייס 3-4 מיליארד דולר במימון מחדש, לצורך החלויות של 2025-2027.
"מאחר ואנחנו חברה עם אג"ח High Yields ("אג"ח זבל", תשואות דו ספרתיות על החוב – א.פ) עם כמיליארד דולר הוצאות ריבית, לא נרצה 'לנעול' את עצמנו לגיוס חוב מעבר ל-3 שנים כי אתה לא יודע איך השוק יתנהג מבחינת ריביות. אם נצא עוד 3 שנים לגייס, כשיחס החוב ל-EBITDA יהיה משופר, נוכל לגייס חוב בצורה זולה יותר. האסטרטגיה היא לעשות מימון מחדש שנה כן-שנה לא".
בוא נדבר על האוסטדו. רציתם למכור ממנה בהיקף של 330 מיליון דולר תוך רבעון, כפיצוי על הקצב בשלושת הקודמים, והשארתם את היעד הזה כי חשבתם שהוא ריאלי. בסוף זה לא קרה ופספסתם את היעד ב-42 מיליון דולר. אז למה בעצם זה לא קרה, והאם הסיבה לכך ממשיכה ללוות אתכם ברבעונים הקרובים?
"אמרנו שנמכור ממנה בהיקף של 850 מיליון דולר ומכרנו ב-808 מיליון, ויש לציין ש-802 מיליון מהסכום היו בארצות הברית בלבד – זה לא היה רחוק מהיעד, בטח לא בתרופה שכזו. צריך להבין שעדיין על מנת לצבור מטופלים פוטנציאליים לתרופה חייבים לייצר מפגש בין מטופל לרופא שיאבחן אותו, וגם יוודא שהמטופל ממשיך ליטול את התרופה ולא זונח את הטיפול.
"מה שמפריע למכירות האוסטדו הוא הקורונה, ועדיין יש לתחלואה בנגיף משמעויות חשובות. אנחנו לא שולטים בזה, ויחד עם זאת תסכים איתי שגידול בין רבעונים עוקבים במכירות התרופה, מ-200 מיליון דולר ל-282 מיליון דולר, הוא משמעותי. אנחנו מברכים על הגידול הזה".
דיברתם על המשך ייעול שרשרת האספקה – ראינו שהרווח התפעולי ירד 9% בזמן שההכנסות ירדו פחות, ב-8%. אז באיזה מקומות היה החסכון, ובאיזו צורה?
"ההתייעלות במונחים דולרים אבסולוטיים היא מוכרת. זה נמדד על ידי העלויות הישירות של יצור בחומר (COG – Cost of Goods – א.פ) וההוצאות התפעוליות ( OPEX – Operating Expenses – א.פ). הורדנו את העלות מ-12.3 מיליארד דולר ל-11.5 מיליארד דולר – זה פער של 800 מיליון דולר. 60% מהירידה הזו, שהם כ-480 מיליון דולר, קשורים אך ורק להתייעלות כמו מכירה של מפעלים והתייעלות בייצור. 40% הנוספים מהחיסכון קשורים לירידה בנפח המכירות (פעילות נמוכה יותר מצריכה פחות תשומות – א.פ) מבחינת הוצאות משתנות.
"המהלך שעשינו מאד ניכר ומי שיסתכל יראה את זה בשולי הרווח בגולמי, גם ברבעון הרביעי של 2021 וגם בשנה כולה. משולי רווח גולמי של 51.5% ב-2019 גדלנו ל-54.2% ב-2021, שיפור כמעט 3 נקודות אחוז (300 נקודות בסיס – א.פ) בשנתיים הוא הישג די מכובד לכל הדעות, בעיקר בעולם שלנו".
תוצאות מעורבות לרבעון
ברבעון האחרון ל-2021 הציגה טבע רווח Non-GAAP של 0.77 דולר למניה (854 מיליון דולר בסך הכל) על הכנסות בסך 4.1 מיליארד דולר . בשוק ציפו לרווח Non-GAAP של 0.73 דולר למניה על הכנסות של 4.29 מיליארד דולר. על פני הרבעון המקביל ב-2020 מדובר בירידה של 8% בהכנסות וגידול של 13% בשורת הרווח למניה. בסוף התקופה החוב של טבע עמד על 23.043 מיליארד דולר מול 25.919 מיליארד בסוף 2020.
התחזית ל-2022 היא להכנסות של 15.6-16.2 מיליארד דולר - אמצע הטווח הוא 15.9 מיליארד, מתחת לתחזית האנליסטים ל-16.2 מיליארד דולר. גם הרווח הצפוי 2.4-2.6 דולר למניה (אמצע טווח של 2.5 דולר) הוא מתחת לתחזית האנליסטים לרווח של 2.62 דולר למניה.
- 8.אדם 13/02/2022 10:19הגב לתגובה זוצריך סבלנות ואורך רוח
- 7.יובל 11/02/2022 14:44הגב לתגובה זולפי הגרף בניתוח הטכני טבע אמורה לרדת ל 2500 נקודות לנקודת התמיכה
- אבי 13/02/2022 10:24הגב לתגובה זוהמחיר הזה לא יהיה.טבע במגמת עליה!
- 6.י.צ 10/02/2022 23:53הגב לתגובה זויוכל למחזר את החוב רק בריבית גבוהה יותר חחחח
- 5.יריב 10/02/2022 14:47הגב לתגובה זוכשהריבית בעולם תעלה, סמנכ"ל הכספים מקווה שהחוב יהיה נמוך יותר והאג"ח אולי ידורג גבוה יותר וזה יבטל את העליה הצפויה בריבית.
- 4.מאוד פשוט: החברה תשרת את החוב המפלצתי בעשור הקרוב (ל"ת)חבל על הזמן 10/02/2022 13:40הגב לתגובה זו
- 3.נוכח המחיר הנמוך, רואים יותר הזדמנות מאשר סיכון (ל"ת)kipod 10/02/2022 13:17הגב לתגובה זו
- חחחחחחחחחחחח (ל"ת)חחחחחחחחחחח 10/02/2022 14:20הגב לתגובה זו
- 2.הצלף 10/02/2022 12:58הגב לתגובה זוזה נכון שהייתה ירידה מהותית בקופקסון וירידה ברווח אבל יש 2 תרופות מאוד מהותיות ותרופות העתיד שצמחו ביותר AJOVY והשנייה AUSTTEDO גידול של 53% ו63% בנפח הרווח שלהם שצפויות לזנק עם רווח עוד יותר גדול בשנת 2022 הרווח הנקי מהם עומד על 222 מיליון דולר ו 53 מיליון דולר בהתאמה אלה תרופות העתיד של טבע שהכתב לא הזכיר אותם בכתבה יש להן איום מכירות כמעט כמו הקופקסון ולכן הזינוק של הנייר עכשיו תעשו חישוב פשוט הנייר מאוד נמוך החברה מתאוששת והתרופות העתידיות נותנות את הטון
- עבר מפואר - עתיד מכוער (ל"ת)טבע 10/02/2022 23:22הגב לתגובה זו
- 1.המרת חלק מהחוב במניות !!!!! 10/02/2022 12:16הגב לתגובה זוהמרת חלק מהחוב במניות !!!!!
- dw 10/02/2022 13:55הגב לתגובה זוהתזרים החופשי הצפוי של 2B$ אמור לצמצם את החוב בחצי ב 5-6 השנים הקרובות ואז הכל בסדר. יחד עם זאת אם יגיע גוף שיציע להמיר אגח במניה לפי 20$ למניה זו תהא הצעה מעניינת. במחיר מניה חד ספרתי לא בוער לחברה לבצע מהלך כזה, כשאפילו הם אומרים מזה זמן שלא יעשו.
- חחחחחחחחחחחחחח (ל"ת)חחחחחחחחחחחח 10/02/2022 14:21

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?