פאואל פד
צילום: gettyimages

ההיסטוריה חוזרת על עצמה, רק צריך לשים לב

בשבוע האחרון שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב מרכז עניין רב כאשר העקום הפך לתלול . אם מסתכלים על כל המשברים האחרונים בארה"ב, התללה של העקומה היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתאוששות הפד' ככל הנראה יצטרך להכריז תוכנית "שליטה על העקום" בחודש הבא
עמית נעם טל | (19)

שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב הוא הסיפור המרכזי בימים האחרונים: לאחר שהתשואות על אגרות החוב של ארה"ב הגיעו לרמות שפל מוקדם יותר החודש, בימים האחרונים התשואות מזנקות. ההנפקה החלשה מאוד אמש (לכתבה המלאה),  הקפיצה את מפלס החששות בנוגע לביקושים לחוב האמריקני לתקופות ארוכות. כמו בלא מעט מקרים, ההיסטוריה של המשברים האחרונים עשויה להצביע לנו על הצפי לעתיד.  שוק האג"ח נחשב ל"שוק החכם ביותר" והוא הוכיח את עצמו גם במשבר הנוכחי. מי שעקב אחר התנהגות עקומות האג"ח של ארה"ב בשנתיים האחרונות ממש לא צריך להיות מופתע מהמיתון הנוכחי בארה"ב. בדומה ל-6 המיתונים האחרונים בארה"ב, גם המיתון הנוכחי לווה בהתהפכות של עקומות האג"ח כ-12-16 חודשים לפני שהמיתון התפרץ. בדומה לכל המיתונים האחרונים, גם הפעם בכירי הפד' בחרו להרגיע את הציבור ולטעון כי "הפעם זה אחרת". חשוב להדגיש כי התהפכות של עקומות האג"ח איננה רק אינדיקטור למיתון אלא גם זרז למיתון. כאשר עקומות האג"ח של ארה"ב הפוכה, המודלים של הבנקים לא עובדים. כתוצאה מכך, הבנקים מקטנים אשראי לשוק. כאשר האשראי מהבנקים לכלכלה הריאלית נעצר, זוהי רק שאלה של זמן עד שהמיתון מגיע.  לקריאה נוספת: 7 מתוך 7 האינדיקטור שזיהה שוק את המיתון. כתבה מאפריל האחרון כאשר מדברים על עקומות האג"ח של ארה"ב מתייחסים לפער התשואות בין 2 תקופות. ניתן  לדבר על מספר עקומות: עקומת 3 חודשים-10 שנים, עקומת שנתיים מול 10 שנים, עקומת 10 שנים מול 30 שנה, עקומה של שנתיים מול 5 שנים ועקומה של שנתיים מול 3 חודשים.  כל עקומה היא חשובה וניתן ללמוד ממנה הרבה על כיוון הכלכלה, אך ידוע כי הפד' בעיקר מתייחס לפער התשואות של 3 חודשים מול 10 שנים. הבנק אפילו בנה מודל שנקרא "ההסתברות למיתון ב-12 החודשים הקרובים". המודל אגב, צפה כי הכלכלה האמריקנית תיכנס למיתון ב-2020, אך מקבלי ההחלטות בפד' טענו בפני הציבור כי "הפעם זה שונה". גם ב-2008 וגם במשבר של 2000 טענו מקבלי ההחלטות בפד' כי "הפעם זה אחרת".  אם צריך לתאר את התהנהגות המשבר האופייני בעשורים האחרונים ע"פ שוק האג"ח: בשלב הראשוני, הרבה לפני שהמשבר מתחיל, התשואות על אגרות החוב הארוכות מתחילות לרדת. היפוך עקומה בטווח הארוך של העקום (30-10 שנים) כמעט שאינו שמתרחש. בשלב השני - עקום התשואה בטווח הבינוני (5-10 שנים ו-2-5 שנים) מתהפך. ככל שמתקרבים למשבר, כך גם העקומות הקצרות מהתהפכות. בשלב האחרון, מספר חודשים לפני המשבר החלק הקרוב ביותר של העקומה 3 חודשים-שנתיים מתהפך - הרציונל בשלב זה הוא ברור, השוק מצפה מהפד' לחתוך את הריביות בטווח הקצר. עוד לפני שידענו מה זה נגיף הקורונה: ברבעון האחרון של 2019 ובתחילת ינואר 2020 התרחש אירוע חריג בשוק האג"ח: התשואות לשנתיים ירדו מתחת לרף העליות של הריביות בארה"ב. איתות ברור שהשוק מצפה מהפד' להוריד את הריביות ושהמיתון בפתח. הגרף מינואר האחרון: שוק האג"ח קבע לפד' להוריד ריבית, עוד לפני שהכרנו את הקורונה בתהליך של התאוששות ממשבר כלכלי, גם יש שלבים: בשלב הראשון, יש התללה של העקומה. ברגע שהשוק מתחיל לזהות סימני צמיחה ואינפלציה, הראשונות להגיב אלו אגרות החוב הארוכות שכן הן הכי רגישות לציפיות האינפלציות. בשבוע האחרון אגרות החוב הארוכות של ארה"ב אכן התחילו לזנק והעקום התחיל להפוך לתלול. ככל שנתקדם לקראת התאוששות כלכלית, כך הלחץ על אגרות החוב הארוכות יתחזק.  עקומת האג"ח 3 חודשים מול 10 שנים: ההיסטוריה חוזרת בכל משבר, רק צריך לשים לב יש להדגיש כי התללה של העקומת היא קריטית לסייקל הכלכלי שמגיע לאחר המיתון. כפי שההתטחות העקומה גרמה לבנקים להקטין אשראי לשוק, התללה של העקומה מגדילה את הרווחיות שלהם ואת התמריץ להעניק אשראי. כאשר אשראי מגיע לשוק - הצמיחה תגיע. בלי התללה משמעותית, הבנקים לא ישחררו אשראי והתהליך יגמר כמו ביפן. לקריאה נוספת: שוק דובי נגמר במיתון לא מתחיל במיתון חשוב לציין כי יש גם גורם טכני שגורם להתללה. בחודשים האחרונים נכנס הממשל האמריקני לגירעונות ענק. את הגירעון הנ"ל הוא מימן באמצעות הנפקות קצרות טווח (T-BILLS). בשבוע האחרון החל הממשל האמריקני להעביר חלק מהמימון לטווח ארוך והדבר יוצר כצפוי לחץ בטווח הארוך של העקומה. נציין כי במשבר הקודם לקח לממשל האמריקני שנתיים וחצי עד שהם הצליחו לעבור למימון טווח ארוך. לפי 2 ההנפקות השבוע, לממשל האמריקני יהיה מאוד קשה לעבור למימון טווח ארוך.  הפעם זה אחרת בכל זאת? אז ראינו שתהליך של התללה הוא טבעי ואפילו רצוי בשלב ההתחלתי של הסייקל. אם זאת, האם הדבר אפשרי כאשר ארה"ב סוחבת על עצמה חוב כה גדול? עלייה בריבית תגרור לחוב העצום לזנק עוד יותר. כל לא בטוח שניתן לגרום לעקום להפוך להיות תלול בלי להקפיץ את הסכנה של דיפולטים. ב-2011 ביצע הפד' תוכנית שנקראית Operation Twist. במסגרת תוכנית זו, הפד' מכר אגרות חוב קצרות של ארה"ב ורכש אגרות חוב לטווח הארוך. המטרה הייתה למנוע קפיצה של הריביות לטווחים הארוכים, בזמן שהממשל האמריקני עובר למימון טווח ארוך. גם הפעם הממשל האמריקני יבצע תוכנית דומה? אחת התוכנית שעולות לכותרות בחודשים האחרונים היא תוכנית לשליטה על עקומת האג"ח (YCC). בתוכנית זו, הפד' קובע ריבית מקסימלית לכל טווח בעקומה ורוכש כל אגרת חוב הנסחרת מעל לתשואה זו. בחודשים האחרונים דיברו על ספטמבר כתאריך היעד להשקה של תוכנית כזו. האירועים בשבוע האחרון מראים מדוע חשוב שהפד' יציג תוכנית שכזו.  כך או אחרת, כפי שאנחנו טוענים מאז מארס האחרון, נכנסו לסייקל כלכלי חדש. עבור המשקיעים בשוק, זהו השלב שהם צריכים להנות מהרוח הגבית שמספק הפד'.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אייל 15/08/2020 19:57
    הגב לתגובה זו
    כרגיל ניתוח מיקצועי ויעיל תודה רבה על עוד כתבה מצויינת שמלמדת על כיון השוק ! מקצוען אמיתי
  • 14.
    ישראל 15/08/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    כל כתבה שווה הרבה מאוד כסף!!!
  • 13.
    לקרוא ןלשםשף את העיניים משל היינו בהופעה של קוסם.ב 15/08/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    לקרוא ןלשםשף את העיניים משל היינו בהופעה של קוסם.במקום להתעסק עם רווחים ודוחות מתעסקים עם עקומות והדרך ליישר אותן - כשאתה השחקן הכי גדול במגרש וכסף הוא לא ממש בעיה אתי יכול לגרום לעקומה להראות איך שאתה רוצה - בעיה פה שבני אדם לא אוכלים גרפים.
  • 12.
    קריסי 15/08/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    אם כל הקריסות
  • 11.
    דורון 15/08/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    בסוף תהליכים כאלו מסתיימים במפולת קשה
  • דגן 15/08/2020 15:09
    הגב לתגובה זו
    .
  • 10.
    תשמע אתה חתיכת קשקשן . חנטריש מיניסקוס (ל"ת)
    איש פשוט 14/08/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    למר נועם עמית טל שלו 14/08/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    מהדרין הגבית הארוכה והמשוננת שתעשה שמות בכל גוף חי וגם זה שלא. כולם של האמריקאים לא יעיל ולא שווה ומסדר כאוס וארמגדון לכל פינה ברחבי עולם.
  • 8.
    אתם רציניים? 14/08/2020 18:49
    הגב לתגובה זו
    אתם באמת טוענים שהאינדיקטור מלפני שנה הוא זה שאחראי לצמיחה השלילית בארצות הברית בחודשים האחרונים, ולא נגיף שהתפרץ משום מקום וגרם להשבתת הכלכלה?
  • 7.
    משבוע הבא .שושנת יריחו (ל"ת)
    עליות עצומות בדרך 14/08/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נגמר להם 14/08/2020 18:26
    הגב לתגובה זו
    אולי משם תבוא ישועה.הכלכלה הריאלית במשבר עמוק
  • 5.
    המשבר לא נפתר ולא נפטר הוא טואטא מתחת שטיח של דולרים (ל"ת)
    שלמה 14/08/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החביב 14/08/2020 18:15
    הגב לתגובה זו
    לכתב... הכתבה חשובה, משמעותית ומקצועית,! בל לפחות בסיכוםם, יש מקום להסביר בשפה יותר פשוטה את המשמעות וההשלכות על המצב
  • 3.
    נגידים פושעים 14/08/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
    מטורפים
  • 2.
    את העקום צריך לישר.עליות חדות של 500% עד סוף השנה (ל"ת)
    צרנוחה 14/08/2020 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לפי מתמונה הבן אדם כבר עייף. נמאס לו לדאוג שהכל לא יפול (ל"ת)
    מוריס 14/08/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
  • קוב 14/08/2020 18:45
    הגב לתגובה זו
    האם תשואות האגח האלו תומכות בעליה בזהב? תודה רבה מראש על העזרה
  • ירון מלמד 15/08/2020 15:11
    .
  • מוריס האחר 14/08/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
    רק תסביר או הסבר עצמך כדי שנדע מה אתה רוצה בדיוק, תודה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?