אם היינו מספרים לכם בינואר האחרון כי העולם יחווה בחודשים הבאים את המיתון הקשה ביותר מאז המשבר הכלכלי של שנות ה-30, שיעור האבטלה בארה"ב יזנק לרמות דו ספרתיות ומדד הנאסד"ק ירשום תשואה שנתית חיובית של 22.5%, התשואה ה-6 בגובהה ב-20 השנים האחרונות (למרות המשבר). הייתם בוודאי מגחכים. אם היינו מספרים לכם במרץ שהנאסד"ק יטוס ב-50% וישבור שיאים, הייתם אומרים שאנחנו משוגעים. היום זו המציאות!

לפני כחודשיים פרסמנו כאן כתבה על כך שהנאסד"ק יגיע ל-10,000 הנק' (לכתבה המלאה). טענו באותה כתבה כי התנאים הכלכליים בשוק מתאותתים כי ייתכן ומדובר רק בקדימון לחודשים הקרובים - קשה לראות אירוע שיכול לעצור את הריצה במדדים בוול סטריט ובפרט של  הנאסד"ק. היום הנאסד"ק כבר נושק ל-11,000 נק' והתנאים הם אותם תנאים - אפשר להגיד בבטחון מלא, שהאסטרטגיה של הממשל האמריקני והבנקים המרכזיים היא לנפח את מחירי המניות וכל זמן שזו האסטרטגיה נראה שכל מספר זוכה בדרך למעלה. כן, יכולים להיות ימים אדומים (ואפילו חזקים) אבל בגדול מעולם לא היו תנאים פיננסיים כה נוחים לשוקי המניות. 

לתשואה העודפת של מדד הנאסד"ק יש מספר סיבות מרכזיות. הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים, גם כאלו שהיו כלכלה מסורתית לחלוטין עד לא מזמן. לדוגמה - סקטור הביטוח. ההנפקה של לימוניד מסמלת כניסה של הטכנולוגיה גם לסקטור העתיק. בסקטור הבנקאות, חברות הפינטק גדלות בקצב מסחרר. בתחום הקמעונאות, אמזון שינתה בעשור את העולם באמצעות הרכישות באונליין. האירועים סביב נגיף הקורונה בחודשים האחרונים רק זרזו את כניסת הטכנולוגיה לעולמות נוספים. 

הסיבה השניה היא הריכוזיות של המדד - 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40%! ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיקה תנודה של 5 החברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. הדוחות האחרונים של חברות אלו הצביעו על המשך צמיחה מהירה, כאשר חברות אלו מנצלות את היתרון לגודל. 

• עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
• חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המודלים לא יודעים לעכל ריבית שלילית

אחת הדרכים להעריך שווי של חברה היא באמצעות היוון של תזרימי המזומנים העתידיים. מודלים אלו עובדים בצורה טובה כל עוד הריבית הריאלית בשוק היא חיובית אבל בריבית ריאלית אפסית/שלילית הם פשוט לא יכולים לעבוד.

בימים האחרונים דיווחנו כי הריבית הריאלית בארה"ב ל-10 שנים ירדה לשפל כל הזמנים, מתחת ל-1%. בסיטאוציה הנוכחית, השווי של חברות הצמיחה פשוט טס - גם יש צפי לגידול בתזרים המזומנים העתידי בגלל הצמיחה ובמקביל הריבית השלילית גורמת לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים (וכך גם הרווחים העתידיים) לטוס לשמיים. כל עוד הפד' שומר על הריביות הנומנליות ברמה נמוכה כל כך, הסיטואציה הזו צפויה להמשיך.

הריבית הריאלית בארה"ב ל-10 שנים: שפל כל הזמנים בימים האחרונים

• השקעה בלגו: קופסה סגורה ששווה אלפי דולרים ומייצרת תשואה מרשימה
• אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

לריבית ריאלית שלילית יש משמעויות קריטיות עבור כל סוגיית החיסכון הפנסיוני בארה"ב. כפי שהסברנו בחודש שעבר (לכתבה המלאה), קרנות הפנסיה בארה"ב במצב קטסטרופלי - הן גם מסוג DB (מוגדרות זכויות) והערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות מחושב לפי ריבית של 7%!, הדרך היחידה שתמנע קריסה מוחלטת של כלל קרנות הפנסיה בארה"ב היא באמצעות הגדלה ההשקעות בשוקי המניות - וזה בדיוק מה שקורה. באופן טבעי, לנוכח הצפי לצמיחה גבוהה בשנים הבאות, מניות הטכנולוגיה הגדולות מקבלות ביקושים גדולים במיוחד מקרנות אלו. 

אבל זה לא הכל

מאז 2008, הסיפור המרכזי בשווקים הוא מאזני הבנקים המרכזיים. אם היה ניתן להתכחש לעובדה זו בשנים האחרונות, החודשים האחרונים הוכיחו שוב "מי בעל הבית" של השווקים. 

בכל פעם שהפד' מבצע רכישות של אגרות חוב, הוא יוצר פקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית. הסיבה לכך היא הרצון של הפד' למנוע קריסה של בנקים בארה"ב - והוא הצליח בכך, לא דווח על שום בנק שנמצא על סף "ריצה אל הבנק". להיפך, המערכת הבנאית מפוצצות בנזילות בחודשים האחרונים. 

אבל לאיפה הולכת כל הנזילות הזו? לא לכלכלה הריאלית אלא לשווקים הפיננסיים. הנתונים מראים כי הבנקים בארה"ב הידקו את תנאי האשראי לכלל הסקטורים, כאשר במקביל הם הגדילו פוזיציות ב-2 קטגוריות: שוק האג"ח הממשלתי ושוק הריפו. 

הרכישות הגדולות של אגרות חוב ממשלתיות גורמות לירידה חדה בריביות הנומנליות והריאליות בארה"ב. במקביל, הגידול בשוק הריפו מרמז כי קרנות הגידור מקבלות חלק ניכר מהכסף. 

לקריאה נוספת: מהו שוק הריפו ואיך קרנות הגידור מממנות רכישות בשוק

קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף ורצוי כמה שיותר מהר. חלק מהסיבות לקריסה של מארס הייתה המינוף של קרנות אלו. בהזרמות של הפד' הוא למעשה הציל אותן מקריסה הדומה לקריסה של LTCM ב-1998. אם קרנות אלו הבינו כי הפד' יחלץ אותן בכל משבר, מדוע שלא להגדיל את המינוף? נגיד במקום מינוף של פי 10, מינוף של פי 100. 

השילוב הזה של צמיחה חזקה, ריבית ריאלית שלילית וכסף אינסופי לגופים שיכולים להריץ את השווקים יוצר טירוף מוחלט בשוק - הפד' יצר כאן ג'ונגל. אם הפד' יעצור את ההזרמות שלו, קרנות הגידור בצרות והשווקים יקרסו.

לגבי הפעולות של הממשל האמריקני, כפי שהסברנו אתמול (לכתבה המלאה), אם הממשל האמריקני עומד בתחזיותיו, הוא צפוי להזרים עוד כטריליון דולר למערכת הבנקאית עד סוף ספטמבר. וכאמור, גידול בפיקדונות הולך ברובו לשווקים הפיננסיים ולא לכלכלה הריאלית.

כפי שאנחנו טוענים בביזפורטל מאז ה-24.3, למשקיע הקטן אין מה להילחם בפרמידה שנוצרת בשוק, אין להם סיכוי. לשחק משחק "למי יש כיסים עמוקים יותר עם הפד' והממשל האמריקני" נידון לכישלון מראש. המשקיע הקטן צריך להבין מה הגורמים לזינוק ולנצל זאת לטובתו. 

לקריאה נוספת (24.3) הגיע הזמן לאסוף מניות, ההזדמנויות כבר כאן

לקריאה נוספת: הפד' משנה את חוקי המשחק, אנחנו בדרך לבועה פיננסית

לקריאה נוספת: ראלי הבחירות של טראמפ