עליות בוול סטריט
צילום: iStock

הנאסד"ק כבר ב-11,000 נקודות - הראלי יכול להעצר כאן?

לפי כחודשיים, רגע לפני ה-10,000 נקודות בנאסד"ק  טענו כי "קשה לראות אירוע שיכול לעצור את הריצה בנאסד"ק" -  מה בהמשך? נראה שהתנאים שהובילו לראלי עדיין כאן, והם אפילו צפויים להתחזק
עמית נעם טל | (27)

אם היינו מספרים לכם בינואר האחרון כי העולם יחווה בחודשים הבאים את המיתון הקשה ביותר מאז המשבר הכלכלי של שנות ה-30, שיעור האבטלה בארה"ב יזנק לרמות דו ספרתיות ומדד הנאסד"ק ירשום תשואה שנתית חיובית של 22.5%, התשואה ה-6 בגובהה ב-20 השנים האחרונות (למרות המשבר). הייתם בוודאי מגחכים. אם היינו מספרים לכם במרץ שהנאסד"ק יטוס ב-50% וישבור שיאים, הייתם אומרים שאנחנו משוגעים. היום זו המציאות!

לפני כחודשיים פרסמנו כאן כתבה על כך שהנאסד"ק יגיע ל-10,000 הנק' (לכתבה המלאה). טענו באותה כתבה כי התנאים הכלכליים בשוק מתאותתים כי ייתכן ומדובר רק בקדימון לחודשים הקרובים - קשה לראות אירוע שיכול לעצור את הריצה במדדים בוול סטריט ובפרט של  הנאסד"ק. היום הנאסד"ק כבר נושק ל-11,000 נק' והתנאים הם אותם תנאים - אפשר להגיד בבטחון מלא, שהאסטרטגיה של הממשל האמריקני והבנקים המרכזיים היא לנפח את מחירי המניות וכל זמן שזו האסטרטגיה נראה שכל מספר זוכה בדרך למעלה. כן, יכולים להיות ימים אדומים (ואפילו חזקים) אבל בגדול מעולם לא היו תנאים פיננסיים כה נוחים לשוקי המניות. 

לתשואה העודפת של מדד הנאסד"ק יש מספר סיבות מרכזיות. הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים, גם כאלו שהיו כלכלה מסורתית לחלוטין עד לא מזמן. לדוגמה - סקטור הביטוח. ההנפקה של לימוניד מסמלת כניסה של הטכנולוגיה גם לסקטור העתיק. בסקטור הבנקאות, חברות הפינטק גדלות בקצב מסחרר. בתחום הקמעונאות, אמזון שינתה בעשור את העולם באמצעות הרכישות באונליין. האירועים סביב נגיף הקורונה בחודשים האחרונים רק זרזו את כניסת הטכנולוגיה לעולמות נוספים. 

הסיבה השניה היא הריכוזיות של המדד - 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40%! ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיקה תנודה של 5 החברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. הדוחות האחרונים של חברות אלו הצביעו על המשך צמיחה מהירה, כאשר חברות אלו מנצלות את היתרון לגודל. 

המודלים לא יודעים לעכל ריבית שלילית

אחת הדרכים להעריך שווי של חברה היא באמצעות היוון של תזרימי המזומנים העתידיים. מודלים אלו עובדים בצורה טובה כל עוד הריבית הריאלית בשוק היא חיובית אבל בריבית ריאלית אפסית/שלילית הם פשוט לא יכולים לעבוד.

בימים האחרונים דיווחנו כי הריבית הריאלית בארה"ב ל-10 שנים ירדה לשפל כל הזמנים, מתחת ל-1%. בסיטאוציה הנוכחית, השווי של חברות הצמיחה פשוט טס - גם יש צפי לגידול בתזרים המזומנים העתידי בגלל הצמיחה ובמקביל הריבית השלילית גורמת לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים (וכך גם הרווחים העתידיים) לטוס לשמיים. כל עוד הפד' שומר על הריביות הנומנליות ברמה נמוכה כל כך, הסיטואציה הזו צפויה להמשיך.

הריבית הריאלית בארה"ב ל-10 שנים: שפל כל הזמנים בימים האחרונים

קיראו עוד ב"גלובל"

לריבית ריאלית שלילית יש משמעויות קריטיות עבור כל סוגיית החיסכון הפנסיוני בארה"ב. כפי שהסברנו בחודש שעבר (לכתבה המלאה), קרנות הפנסיה בארה"ב במצב קטסטרופלי - הן גם מסוג DB (מוגדרות זכויות) והערך הנוכחי של ההתחייבויות העתידיות מחושב לפי ריבית של 7%!, הדרך היחידה שתמנע קריסה מוחלטת של כלל קרנות הפנסיה בארה"ב היא באמצעות הגדלה ההשקעות בשוקי המניות - וזה בדיוק מה שקורה. באופן טבעי, לנוכח הצפי לצמיחה גבוהה בשנים הבאות, מניות הטכנולוגיה הגדולות מקבלות ביקושים גדולים במיוחד מקרנות אלו. 

אבל זה לא הכל

מאז 2008, הסיפור המרכזי בשווקים הוא מאזני הבנקים המרכזיים. אם היה ניתן להתכחש לעובדה זו בשנים האחרונות, החודשים האחרונים הוכיחו שוב "מי בעל הבית" של השווקים. 

בכל פעם שהפד' מבצע רכישות של אגרות חוב, הוא יוצר פקדונות ורזרבות במערכת הבנקאית. הסיבה לכך היא הרצון של הפד' למנוע קריסה של בנקים בארה"ב - והוא הצליח בכך, לא דווח על שום בנק שנמצא על סף "ריצה אל הבנק". להיפך, המערכת הבנאית מפוצצות בנזילות בחודשים האחרונים. 

אבל לאיפה הולכת כל הנזילות הזו? לא לכלכלה הריאלית אלא לשווקים הפיננסיים. הנתונים מראים כי הבנקים בארה"ב הידקו את תנאי האשראי לכלל הסקטורים, כאשר במקביל הם הגדילו פוזיציות ב-2 קטגוריות: שוק האג"ח הממשלתי ושוק הריפו. 

הרכישות הגדולות של אגרות חוב ממשלתיות גורמות לירידה חדה בריביות הנומנליות והריאליות בארה"ב. במקביל, הגידול בשוק הריפו מרמז כי קרנות הגידור מקבלות חלק ניכר מהכסף. 

לקריאה נוספת: מהו שוק הריפו ואיך קרנות הגידור מממנות רכישות בשוק

קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף ורצוי כמה שיותר מהר. חלק מהסיבות לקריסה של מארס הייתה המינוף של קרנות אלו. בהזרמות של הפד' הוא למעשה הציל אותן מקריסה הדומה לקריסה של LTCM ב-1998. אם קרנות אלו הבינו כי הפד' יחלץ אותן בכל משבר, מדוע שלא להגדיל את המינוף? נגיד במקום מינוף של פי 10, מינוף של פי 100. 

השילוב הזה של צמיחה חזקה, ריבית ריאלית שלילית וכסף אינסופי לגופים שיכולים להריץ את השווקים יוצר טירוף מוחלט בשוק - הפד' יצר כאן ג'ונגל. אם הפד' יעצור את ההזרמות שלו, קרנות הגידור בצרות והשווקים יקרסו.

לגבי הפעולות של הממשל האמריקני, כפי שהסברנו אתמול (לכתבה המלאה), אם הממשל האמריקני עומד בתחזיותיו, הוא צפוי להזרים עוד כטריליון דולר למערכת הבנקאית עד סוף ספטמבר. וכאמור, גידול בפיקדונות הולך ברובו לשווקים הפיננסיים ולא לכלכלה הריאלית.

כפי שאנחנו טוענים בביזפורטל מאז ה-24.3, למשקיע הקטן אין מה להילחם בפרמידה שנוצרת בשוק, אין להם סיכוי. לשחק משחק "למי יש כיסים עמוקים יותר עם הפד' והממשל האמריקני" נידון לכישלון מראש. המשקיע הקטן צריך להבין מה הגורמים לזינוק ולנצל זאת לטובתו. 

לקריאה נוספת (24.3) הגיע הזמן לאסוף מניות, ההזדמנויות כבר כאן

לקריאה נוספת: הפד' משנה את חוקי המשחק, אנחנו בדרך לבועה פיננסית

לקריאה נוספת: ראלי הבחירות של טראמפ

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    הריבית הריאלית 07/08/2020 14:41
    הגב לתגובה זו
    הריבית הריאלית בארה"ב ל-10 שנים ירדה לשפל כל הזמנים, מתחת ל-1%-
  • 19.
    אבי 07/08/2020 08:46
    הגב לתגובה זו
    אבל למה לא להצתרף לחגיגה
  • פיפו 07/08/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
    אם אתה קונה קצת כדי "מקסימום להפסיד קצת" אז כנראה שבמקרה הטוב תרוויח גם כן קצת (סיכון מול סיכוי). בכל מקרה תוודא שבסוף החגיגה אתה לא נשאר אחרון וזה שמשלם את החשבון בסוף
  • 18.
    איזה טירוף 06/08/2020 23:15
    הגב לתגובה זו
    הנסדק ימשיך לעלות כץגם אם כדור הארץ יושמד הנסדק ימשיך לעלות ככה זה כשהטירוף הוא מלך
  • 17.
    ראלי 06/08/2020 20:47
    הגב לתגובה זו
    שהכלכלה היא החשובה לבחירות הוא לא ייתן לשוק לרדת אין מלחמות עם סינים הכל דהש שהכלכלה הכי חשובה לבחירות לא ייתן לשוק לרדת
  • 16.
    הזהב דוהר למעלה ולא בכדי (ל"ת)
    דני דין 06/08/2020 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שון 06/08/2020 19:41
    הגב לתגובה זו
    האחרונים להשאר ילכדו בשק,
  • 14.
    גור 06/08/2020 19:12
    הגב לתגובה זו
    הבחירות בפתח וכנראה הסיכויים של טרמפ נמוכים מאוד ולכן יתחיל לחץ על השק מי יברח ראשון
  • 13.
    יוסף 06/08/2020 18:59
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם לא שפוי למזלו רב העם באר'הב דפוקים
  • 12.
    פיפו 06/08/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    בין להתרברב על זה שידעת מראש שהשוק הולך לעלות לבין להמליץ לקוראים שהשוק ימשיך לעלות ולכן הם צריכים להכנס ולא "ללכת נגד הפד" יש הבדל גדול. אם אתה כזה חכם אז תיכנס במינוף של כפול 100 כמו שרשמת ואז נדבר עוד שנה. דרך אגב אני עדיין מושקה בבורסה ועשיתי כסף טוב בכליות אך לאחרונה הגדלתי משמעותית את ההגנות שלי
  • 11.
    שקר הריבית האפסית 06/08/2020 18:00
    הגב לתגובה זו
    מעשירים עשירים
  • 10.
    ישראל 06/08/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
    הכל צפוי והרשות נתונה...
  • 9.
    מגן הציבור 06/08/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    פירמידה אחת גדולה. זה ייגמר באסון פיננסי
  • Disaster (ל"ת)
    Polly 06/08/2020 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 06/08/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
    הייתי מוסיף ואומר שגם הפיחות המואץ בדולר תורם את חלקו
  • 7.
    עופר 06/08/2020 17:18
    הגב לתגובה זו
    הייתי מוסיף שהפיחות המואץ בדולר גם תורם רבות לעליית המניות
  • 6.
    משה 06/08/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
    אולי.
  • צריך להיות הבל ורעות רוח וטיפשות (ל"ת)
    לא נכון 06/08/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    4 חודשים השאלות המוזרות האלה.עד ה-4 לנובמבר, אין ירידות (ל"ת)
    בידי 06/08/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כתבה ארוכה וחכמה אבל ללא תועלת מעשית לכלום (ל"ת)
    שלמה 06/08/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    .. 06/08/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
    וטעיתם תמשיכו לפרסם פסימיות ואנינו נרוויח כי. כל הולך בכיוון הפוך ממה שהאתר משדר חחח
  • איפה אתה רואה כאן פאסימיות? (ל"ת)
    עמית נעם טל 06/08/2020 16:44
    הגב לתגובה זו
  • עד ה-4 לנובמבר, אין סיכוי לירידות. אח"כ נדבר.. (ל"ת)
    בידי 06/08/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
  • תשקיעו בסקטורים 06/08/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    אי קומרס /מיכשור רפואי/ אנרגיה ירוקה /סייבר.בהצלחה
  • בסוף יקבלו גיבנת (ל"ת)
    שלמה 06/08/2020 17:36
  • 2.
    אודי 06/08/2020 15:41
    הגב לתגובה זו
    לעלות אפשר, לכאורה, עד אינסוף, אבל לרדת זה תמיד מכסימום 100% !!!
  • 1.
    דן 06/08/2020 15:40
    הגב לתגובה זו
    התשתית לסוגיה מוכנה , חובות כבר אי אפשר למדוד , כאילו העולם מתחנן למפולת עם כל החובות והמניפולציות , יהיה גרוע מ 1929 .
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.