מטריד: הפד' יצר קרנות גידור ש"גדולות מכדי ליפול"
הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) פרסם ביממה האחרונה את הדו"ח השנתי שלו ובאופן צפוי כל הדו"ח התמקד באירועים בחודשים האחרונים סביב נגיף הקורונה. רוב הדו"ח לא מחדש הרבה: תיאור של השתלשלות האירועים, תיאור של הקיפאון בשוק המימון וההתמודדות של הבנקים המרכזיים.
עם זאת, יש חלק מעניין במיוחד בדו"ח - ההתנהלות שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב. מדובר בשוק שידוע כשוק הנזיל ביותר והוא קפא לחלוטין בשיא המשבר. ההסבר שמעניקים ב-BIS לאירועים בשוק זה מעלה מסקנה מדאיגה במיוחד - הפד' יצר בשנים האחרונות קרנות גידור שנחשבות כעת "גדולות מכדי ליפול".
שוק האג"ח של ארה"ב עברה טלטלה בחודש מארס. לאחר שלב ראשוני של "הורדת מינוף" בשווקים, שלב שהוביל לירידת תשואות חדה. תשואות האג"חים של ארה"ב החלו לזנק זמן קצר לאחר מכן - מהלך שחייב את הפד' להתערב ע"י רכישות אג"חים. ב-BIS מסבירים כי להערכתם, הגורם העיקרי לשיתוק של שוק האג"ח של ארה"ב היה צורך בהורדת מינוף מהירה מצד חלק מקרנות הגידור.
נסביר: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון בשוקי הריפו משותק, כל אותן קרנות נמצאות בבעיה והן נדרשות למכור אג"ח ארה"ב בקצב מהיר.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים רבים המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה.
נשמע לכם מוכר? בספטמבר 2019, כמה חודשים לפני השיתוק במארס האחרון, התרחש אירוע חריג ביותר בשוקי הריפו, כאשר הריבית קפצה בתוך יום מרמה של 2% לרמה של של יותר מ-10%. גם במקרה של ספטמבר, ב-BIS הסבירו כי לאותן קרנות היה תפקיד מכריע בהתפרקות של השוק (לכתבה המלאה).
ב-BIS מסבירים כי הדילרים בארה"ב, שצריכים להיות מסוגלים לספוג כמויות גדולות של אג"ח ארה"ב, לא עמדו בעומס במהלך חודש מארס. בספטמבר 2019 הפד' פתר את הבעיה של קרנות הגידור ע"י הזרמה של כסף לשוק הריפו ורכישה של אגרות חוב קצרות. במארס האחרון הפד' נדרש להציג התערבות חסר תקדים שנמשכת עד היום (עלייה של יותר מ-3.3 טריליון דולר במאזן כאשר הרוב מגיע מהרכישות בשוק האג"ח הממשלתי).
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
קשה מאוד ולא נכון לנתק את האירועים של ספטמבר 2019 מהאירועים של חודש מארס 2020. ספטמבר האחרון היה סימן אזהרה מקדים לשוק. סימן למינוף יתר של הקרנות ומצוקת נזילות במערכת.
נכון להיום, קשה לראות שיתוק של שוקי המימון. בניגוד לחודשים האחרונים של 2019 ותחילת 2020, המערכת היום מפוצצת בנזילות והפד' ממשיך לדאוג להזרים כסף. עם זאת, השתלשלות האירועים מעלה שאלה מטרידה במיוחד: האירועים בשנה האחרונה התרחשו בגלל מינוף יתר של קרנות הגידור בארה"ב. אם הפד' הציל את אותן קרנות פעמיים בחודשים האחרונים, מדוע שאותן קרנות לא יעבדו עם מינופים גדולים יותר? בעיית המינוף של הקרנות רק מחריפה.
הפד' שבוי כרגע של השווקים - נוצרו לנו קרנות גידור ש"גדולות מכדי ליפול" מבחינת הפד' והן מבחינתן יקחו עוד סיכון בשביל רווחים נוספים. הפד' והשוק האמריקני נמצאים כרגע ב"לולאה אינסופית" של לקיחת סיכונים והגדלת מינופים. זה יסתיים רע זה בטוח, אך כל עוד הפד' תומך בשוק, הלולאה הזו יכולה להתקיים.
לקריאה נוספת: וול סטריט היא הונאה פיננסית, אבל המשקיע צריך לנצל זאת
לא מדובר רק בשוק האג"ח, כפי שאנחנו טוענים כבר תקופה בביזפורטל, העליות האחרונות במניות כמו טסלה (ששוברת היום שיא חדש), נובעות בעיקר בעקבות הרצה של קרנות גידור שמקבלות כסף זול משוק הריפו ומריצות את השווקים ע"י שימוש במינוף גבוה.
גרף מניית טסלה: הפד' כרגע מאפשר לקרנות גידור להריץ מניות ולקחת מינופים
- 5.ישראל 02/07/2020 11:58הגב לתגובה זוהללו?
- 4.החביב 02/07/2020 10:53הגב לתגובה זועמית נעם שכתבת לפני שבוע שבועיים שהמצב הכלכלי טוב ויש הצדקה לעליות בבורסה? או משהו בסגנון הזה.
- 3.yon 01/07/2020 22:29הגב לתגובה זואין שאלה אם יהיה פיצוץ אלא רק מתי גם מגדל בבל קרס
- 2.עד הבחירות 01/07/2020 19:42הגב לתגובה זוהפד לא יציל את קרנות הגידור כמו שלא הציל את להמן.
- 1.מגן הציבור 01/07/2020 18:50הגב לתגובה זוהאסון הפיננסי שיוביל לשפל כלכלי ממש מעבר לפינה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
