טראמפ: "צריך לקבוע מחיר מינימום לנפט, אחרת עסקים יסגרו"
אמש דווח כי ארגון אופ"ק+רוסיה הגיעו להסכם על קיצוץ התפוקה ב-10 מיליון חביות נפט ליום. זמן קצר לאחר מכן דווח כי מקסיקו, אחת מהמדינות בארגון אופ"ק, הכשילה את ההסכם לאחר שלא הסכימה לקצץ. מחיר הנפט הגיב בתנודתיות ונסגר לבסוף בירידות חדות של מעל 9%.
הבוקר, נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופז אוברדור טען בפני מדינות ה-G20 שיש עסקה חדשה, ולכן המדינה מסירה את התנגדותה לקיצוץ. במקביל, הדיווחים מאופ"ק מצביעים כי שאר המדינות בארגון לא מכירות שיש הסכם חדש. מבולבלים? לא רק אתם.
נזכיר כי אחת הבעיות שעומדות כעת המדינות המפיקות הוא הירידה החדה בביקושים. כפי שציינו אמש (לכתבה המלאה), גם אם הארגון ורוסיה יסכימו על צמצום של 10 מיליון חביות נפט ביום, עדיין קיים עודף היצע משמעותי לנוכח השיתוק שגורם נגיף הקורונה. בגולדמן זאקס טוענים היום לדוגמה, כי נדרש צמצום של לפחות 19 מיליון חביות נפט ליום במטרה למנוע את עודף ההיצע בחודשים אפריל/מאי. בסופו של דבר, המדינות המפיקות עשויות למצוא את עצמן מפיקות פחות ובמחיר נמוך משמעותית.
בתוך כך, נראה כי הממשל האמריקני מתחיל להיות בלחץ לנוכח הירידה החדה במחיר הנפט וההשפעה על חברות האנרגיה המקומיות. הנשיא טראמפ טען לפנות בוקר כי "צריך לקבוע מחיר מינימום לנפט, אחרת עסקים יסגרו".
- טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ צודק ככל הנראה בחששותיו בנוגע לסקטור. נציין בהקשר זה את הערכות בסקירה השבועית של Nordea. לפי הכלכלנים בבנק, הקשר בין השינוי במחיר הנפט לפעילות הבארות בארה"ב מרמז כי בחודשים הקרובים נראה צניחה משמעותית בפעילות האנרגיה בארה"ב.
האם נראה סגירה המונית של בארות בארה"ב בחודשים הקרובים?
- 16.דירה=קורת גג 15/04/2020 06:49הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 15.טראמפ קומוניסט? 12/04/2020 00:28הגב לתגובה זומעורבות הממשלה והפד בבורסות, מבשרים לנו שארה"ב מזמן לא קפיטליסטית. נשארו רק המילים הגדולות
- 14.אלי 11/04/2020 21:45הגב לתגובה זותתרסק
- 13.שמשון 11/04/2020 19:01הגב לתגובה זואחרת - תאיים שתעברו לאנרגיה חלופית, יש את האמצעים לפתח.
- 12.הנפט ירד ב 60% ואצלנו ירד ב אחוזים בודדים (ל"ת)רון 11/04/2020 18:11הגב לתגובה זו
- 11.מקסיקו 11/04/2020 17:02הגב לתגובה זומקסיקו נזכרה שהיא צריכה 10,000 מכונות הנשמה מארה"ב .. חחח
- 10.רועי 11/04/2020 15:00הגב לתגובה זוכעת ארה"ב הפסיקה לייצר ויהיה מחסור מטורף בנפט לאור הסכם אופק שצפוי לקצץ במשך שנה
- 9.יו 11/04/2020 12:49הגב לתגובה זומצידי שלא יהיה נפט בכלל גם ככה האויר מריח כמו נפט
- 8.אבי 11/04/2020 09:53הגב לתגובה זולמי שמעוניין להשקיע בנפט
- 7.פנחס 11/04/2020 04:56הגב לתגובה זוהעתידיים שנרכשו בזול
- 6.יסמין 11/04/2020 02:23הגב לתגובה זואמריקה יכולה לעשות יותר לכיוון אנרגיה ירוקה. ראיתי סקר בנושא שטען שהתעשיות הירוקות מספקות יותר משרות מאלה של הנפט והפחם. טראמפ צריך לעשות את הדבר הנכון גם לכדור הארץ וגם מבחינת השוק החופשי - ולהפסיק לסבסד נפט ופחם. אם אין ביקוש, לא צריך להיות היצע.
- 5.דני 10/04/2020 19:49הגב לתגובה זומה לעשות לא הכול בשליטתו מתחת ל35 דולר תעשית הנפט שלו גמורה.
- אבל הוא יכול להדפיס ימבה דולרים (ל"ת)6ו57 11/04/2020 10:46הגב לתגובה זו
- 4.אחד 10/04/2020 18:55הגב לתגובה זוהסוזיאליזם ניצח. להציל את כולם ולקבוע מחירי מינימום מתאים לרוסיה. מ עם כל הרווחים שהיו לחברות ולמנהליהם. מה יקרה בהמשך אנחנו יודעים.
- 3.לקנות 10/04/2020 18:41הגב לתגובה זווואו לקנות עוד ועוד ועוד עלייה מוקדמת מהמצופה
- 2.למה לא עושים כאן מחיר מינימום לדולר ? (ל"ת)משה 10/04/2020 18:26הגב לתגובה זו
- כי זה נוגד כלכלה חופשית (ל"ת)דן 10/04/2020 20:13הגב לתגובה זו
- 1.65 10/04/2020 18:09הגב לתגובה זוצריך לצמצם את מאגרי הנפט הפתוחים לא להגביל את מחירו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
