חברת כרטיסי האשראי ישראכרט -2.88%  היא כבר מזמן לא רק חברת כרטיסי אשראי. חצי מהפעילות והרווחים שלה מגיעים מתחום האשראי הצרכני - ישראכרט היא אחת מהחברות הגדולות בתחום הזה שנחשב לאחד התחומים החמים בבורסה בשנה האחרונה. ואם כך - אז למה מניית החברה "מדוכאת" מאז ההנפקה לפני כשנה?

מניית ישראכרט ירדה בכ-15% בשנה, וסיפקה תשואת חסר ביחס לשוק וביחס למניות הפיננסים. התשואה הזו סותרת לכאורה את הביצועים - קצב הרווחים של החברה מתקרב ל-300 מיליון שקל ובהינתן שווי השוק - 2.4 מיליארד שקל, מדובר על מכפיל רווח של 8. מכפיל נמוך יחסית למכפילי הרווח של החברות הפיננסיות. אז מה הסיבה?

הסנטימנט השלילי סביב ישראכרט הוא מאז ההנפקה. פועלים מכר נתח מישראכרט דרך הבורסה, והשוק הפנים שמתישהו יהיו מכירות נוספות. מכירות נוספות, ויותר חשוב - הידיעה שיהיו מימושים נוספים, בהגדרה לא עושה טוב למניה. יש לחץ תמידי שהמימוש יגיע.

לאחרונה דיווח בנק הפועלים כי יחלק את מניות ישראכרט כדיבידנד לבעלי מניותיו. זה גרם לירידה במניה, כי המשמעות היא שמי שמחזיק פועלים יקבל מניות ישראכרט. אולי הוא לא רוצה? אולי (וזה יקרה להרבה) אין לו עניין במניות ישראכרט בסכום קטן. על כל 100 אלף שקל של החזקה בפועלים, המשקיע יקבל כ-2 אלפי שקלים של מניות ישראכרט - לא שווה את ההתעסקות והטרחה - מוכרים ישר. ואז מקבלים סנטימנט שלילי שרק הולך וגדל. עד מתי? עד מעט אחרי החלוקה - כנראה.

• רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
• ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

וחוץ מזה - חברות כרטיסי האשראי תחת לחץ קבוע מצד הרגולטור. העמלות מופחתות באופן שוטף והן צריכות להמציא את עצמן מחדש. אשראי חוץ בנקאי זאת הרגל השנייה, אבל בכוונת החברה להיכנס לאזורים חדשים - ביטוח ועוד. אז נכון - יש סיכונים רגולטורים, יש גם סיכונים עסקיים מול האפליקציות של הבנקים ובכלל - העולם הדיגיטלי החדש, אבל יש גם הזדמנות - לישראכרט יש דאטה ענק עלינו - הציבור. היא יכולה וצריכה לעשות מזה כסף. בינתיים השוק כאמור קצת סקפטי. השוק גם אולי חושש מהתשפטות הקורונה - ישראכרט רגישה להיקף הריכשות באשראי ולהיקף היציאות לחו"ל. 

כך או אחרת, החברה דיווחה על רווח נקי של 61 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה, לעומת רווח נקי של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום שנתי, החברה מסיימת את 2019 עם רווח נקי (בניכוי מענק ההיפרדות) של 296 מיליון שקלים – ירידה של 7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת מהפחתת העמלות בתחום כרטיסי האשראי, וכשבוחנים את הרבעון האחרון מגלים שבהינתן שמדובר ברבעון עונתית חלש (כ-10%-15% מתחת לרבעון מייצג) ובהינתן שנרשמו בו הוצאות פרסום משמעותיות ולא מייצגות (שאת הפירות ישראכרט תקצור גם ברבעונים הראשונים של 2020), מקבלים שהרווח המייצג ברבעון הוא 70-75 מיליון שקל. לא רע, אם כי, לא מדובר בחברת צמיחה - מול הצמיחה בתחום האשראי הצרכני, יש קיפאון וירידה בתחומים המסורתיים - הפקה ותפעול של כרטיסי אשראי.

הירידה היא בעיקרה בגלל הפחתת שיעור העמלה הצולבת בתחילת 2019 וההשפעות הכרוכות בהפרדת קבוצת ישראכרט מבנק הפועלים.

ישראכרט דיווחה כי מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי הסתכם בשנה האחרונה ב-167 מיליארד שקל, עלייה של 7.7% לעומת 2018. ההכנסות צמחו ב-5% בלבד ל-2.26 מיליארד שקל, בעיקר בזכות צמיחה של 35% בתיק האשראי הצרכני שהגיע ל-4 מיליארד שקל.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מחזורי העסקאות ומספר כרטיסי האשראי הפעילים – מתוך דוחות החברה

על רקע התוצאות ראיינו שני בכירים בחברה - יוני רגב סמנכ"ל רגולציה וערן וקנין סמנכ"ל כספים על התוכניות הקרובות של החברה.

מה הנושאים שלדעתכם חשוב למשקיעים לשים לב בדוחות האחרונים?

"הקפיצה והיתרה המשמעותית באשראי הצרכני, שגדלה לרמה של 4 מיליארד שקל – גידול שנתי של כ-35%. נושא נוסף הוא הרווח הנקי מנוטרל מענק, חשוב להבין את זה כאשר משווים את 2018 ו-2019. מעבר לאותו מענק היפרדות יש עוד שתי פעולות משמעותיות שהתרחשו לראשונה שהם חלק בלתי נפרד מתהליך ההפרדות. הפעולה הראשונה היא גיוס החוב. השנייה, היא שינוי שיטת ההתחשבנות מול בנק הפועלים שהתחילה החל מפברואר 2019.

"שמנטרלים את שתי ההוצאות האלה ניתן לראות כי בסה"כ תוצאות הפעילות של הקבוצה משתפרות. בנוסף חשוב להדגיש כי אנו בשנה של ירידת עמלה צולבת, ירידה מ-0.7% ל-0.6%, ירידה של 14% בסך הכול". 

סוגיית הירידה בעמלה הצולבת - תוכל לפרט לנו על התהליך?

"זהו תהליך שצפוי להתרחש עד 2024, כאשר בכל שנה צפויה להירשם ירידה של 0.025% עד לרמה של 0.5%. במהלך 2019 ירדנו מרמה של 0.7% לרמה של 0.6% – כלומר עברנו את הדרמה הגדולה בסעיף זה ומכאן הירידות צפויות להיות מתונות יותר". 

דיווחתם ברבעון האחרון על רווח של 61 מיליון שקל, האם ניתן להתייחס לזה כרווח מייצג לרבעונים הבאים?

"קודם כל חשוב להבין כשמסתכלים על חלוקה רבעונית, ישראכרט היא חברה עונתית. במהלך הרבעון האחרון של 2019 הייתה לנו הוצאה חד פעמית של פרסום בהיקף של 5 מיליון שקל, הוצאה זו תמכה בגידול האשראי. 

בשנה האחרונה הרבעון ה-2 וה-3 היו חזקים יותר מהאחרים. רבעון 3 היה החזק ביותר כאשר הוא הושפע מההכנות לחגי תשרי. גם הרבעון ה-2 היה חזק בעיקר בגלל חופשת הפסח והערכות לחופשת הקיץ".

כלומר באופן מאוד, מאוד גס אתה בעצם בא ואומר לנו שהרווח המייצג הרבעוני הממוצע, ברבעון הוא שישים וחמש עד שבעים מליון שקל? 

"אנחנו הצגנו רווח בשנה האחרונה של 296 מיליון שקל. אנחנו לא רואים ברווח הזה משהו חד פעמי, לגבי הרבעון האחרון, יש צורך לנרמל אותו בגלל הוצאה חד פעמית ולספור אותו כרבעון עם רווח של 66-67 מיליון שקל, אני לא רוצה לרדת פה לרזולוציות נמוכות מידי, אבל חשוב לזכור שעונתית הוא חלש, הוא מהווה כ-22% מהפעילות". 

האשראי החוץ בנקאי הוא מנוע הצמיחה העיקרי שלכם ב-2019. על רקע מה שאתם רואים בעולם האשראי החוץ בנקאי והמחירים הגבוהים של המניות בסקטור, אין מקום לעשות איזה שינוי מבני, פיצול, ולהציף ערך בחברת האשראי?

"אנחנו היום נמצאים במאה אלף בתי עסק, במאה שישים אלף נקודות מכירה. ואין ספק שאנחנו צריכים למנף את ההיכרות שלנו איתם ואת הזיקה אליהם גם בהיבט של האשראי העסקי. עבדנו נכון בשנת 2019 - שמנו פוקוס על האשראי הצרכני, והוא ימשיך להיות מנוע צמיחה ולייצר ערך. 

"למרות זאת מוקדם עדיין לדבר על שינוי מבני, פיצול והשבחת ערך. אין ספק שאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים את חברות האשראי החוץ בנקאי, ואת המכפילים שבהם הן נסחרות ומצד שני את היכולת שלנו לגייס כסף, ואת ההיכרות שלנו עם בתי העסק".

למה אתם לא מגייסים עכשיו חוב נוסף?

"אנחנו מסתכלים על מגוון המקורות שלנו ומסתכלים על מגוון הצרכים, וכרגע אין צורך לעשות גיוס נוסף. הדברים האלה יכולים להשתנות בהתאם לקצבי צמיחת הפעילות. על פניו אחת המטרות של הנפקת האג"ח הייתה לגוון מקורות. גיוונו מקורות, אנחנו יודעים לדבר גם עם יותר מבנק אחד ואנחנו מה שנקרא עובדים בהתאם למתווה ארוך הטווח. 

"בנוגע לאג"ח, חשוב לזכור - יש הבדל בין אג"ח לבין חוב בנקאי קצר, המח"מ של האג"ח הוא שלוש שנים. יש לזה מחיר, הקובננטים של האג"ח שונים. המטרה העיקרית היא מגוון ויצירת ערוצים ואלטרנטיבה. זאת המטרה, היא הושגה במלואה. היכולת שלנו לגשת לשוק ההון היא רק עניין של החלטה. כרגע, כאשר אנו מסתכלים מקורות ושימושים וזה מתחבר לעניין של הכרזת הדיבידנד, אין לנו צורך ביותר מקורות ממה שיש לנו זמינים מתחת ליד".

מהו שיעור ההפרשה שלכם לחובות אבודים?

"קודם כל שיעור ההוצאה בגין הפסדי אשראי מהיתרה הממוצעת בעולם של האשראי הפרטי עומדת על 2.55%. שיעור המחיקות עומד על 1.59%. בעניין זה, חשוב להדגיש כי למרות הגידול שלנו ביתרות, שיעור המחיקות שלנו הולך וקטן, ואנחנו ממנפים את המידע שיש לנו על מחזיקי הכרטיס כדי לתת את האשראי בצורה המיטבית ולמזער את הסיכונים שלנו".

הריבית הממוצעת בישראכרט היא 9% - "כמו שאתה יודע, אנחנו לא היקרים בענף וגם לא הזולים בענף. חשוב להבין, זה ממוצע, יש לקוחות שזוכים לריבית נמוכה יותר, ולקוחות אחרים שזוכים לריבית יותר גבוהה. יש התאמה בין הלקוח לבין הריבית".

בהסתכלות רחבה על שוק האשראי הצרכני, ואתם רואים מה מתרחש בשוק – הרבה מאוד אנשים שלא מצליחים לקבל מימון מהבנקים, לוקחים דרככם ודרך חברות נוספות. יש פה סוג של ציבור שהולך וחי יותר ויותר על אשראי - זאת בעיה, איך אתם "חיים" עם התופעה? 

"אנחנו פועלים עם מודלים מאוד ברורים ורואים לפי שיעורי כשל שלנו שאנחנו פועלים בצורה מאוד אחראית ביחס לסיכון שלנו, אבל לא פחות חשוב בצורה הגונה מול הלקוחות. גם בנק ישראל שם את הנושא של הוגנות בפוקוס וזה משהו שלנו מאוד טבעי כי ככה אנחנו פועלים. אין לנו מטרה לדחוף אשראי למי שלא צריך.

אנו עושים שימוש רב במידע, כדי לתת את המוצר הכי נכון ללקוח, מתי שהוא צריך אותו, אנחנו לא בעולמות שאתה מדבר עליהם. נכון, יש יותר ויותר חברות שהפיקוח עליהם הוא שונה. אני בטוח שהרגולטורים ימצאו את הפתרונות למקומות שאתה מדבר עליהם".

אני מבין שאתם נכנסים, נערכים להיכנס, לתחום הביטוח. איפה זה עומד, מה זה אומר, איפה נראה אתכם עוד כמה שנים, מה החזון בתחום הביטוח?

"במסגרת הרישיון שקיבלנו מבנק ישראל הותר לנו לפעול בתחום הביטוח. אנחנו היום בדיונים מול רשות שוק ההון, כי אנחנו אמורים לקבל רישיון פרטני גם מהם בכדי לפתוח סוכנות ביטוח. אנחנו לא יכולים לפרט כרגע בדיוק את המוצרים ואת התוכנית העסקית אבל אנחנו בהחלט מתכוננים לכך. אנו חושבים שאנחנו יכולים לתת ערך ללקוחות בעולם הביטוח על ידי מינוף כל הנכסים שיש לנו כדי לייצר מוצרים חדשניים".

התחרות מול האפליקציות של הבנקים - מה מצבכם? ואיך העולם הזה הולך להיראות בטווח הבינוני, שנתיים, שלוש מהיום?

"באופן כללי, היום האפליקציות מבחינתו מגדילות את העוגה. כלומר, המון תשלומים שהיו במזומן וצ'קים עוברים גם לעולמות שלנו. האפליקציות היום פועלות דרך כרטיסי אשראי ולכן הן מגדילות לנו את הביזנס. אם מסתכלים על הטווח היותר ארוך, אז כמובן שהטכנולוגיה בתחום צפויה להשתפר והגדיל את השימוש באפליקציות. אנו נערכים לסיטואציה כזו ונדע להתמודד איתה.