אובר (סימול: UBER) וליפט (סימול: LYFT) זולות ממוניות עירוניות. מנוי בנטפליקס (סימול: NFLX) עולה פחות מכרטיס לסרט בקולנוע ואמזון הופכת כל יום לחגיגת מסחר דמוית בלאק פריידיי.

אבל מי מממן את החגיגה הזו? ה-IPO הכושל של WeWork, מלמד אותנו כמה דברים חשובים. הוא מלמד אותנו שאין ארוחות חינם - הבעלים של החברות האלו לא יהיו מוכנים לתמוך ולממן את ההפסדים של חברות חדי הקרן שלכאורה עושות מהפכה בשווקים שבהן הן פועלות. בעלי המניות הפרטיים - קרנות ההשקעה ובעיקר סופטבנק אמרה ל-WeWork - די. לא מוכנים לתמוך בכם, לכו להנפקה, וכזו נכשלה, זה הוכיח שגם השוק לא מוכן לתמוך בחברות האלו, שיש קווים אדומים. אחרי הכל, מי מממן את אובר, ליפט ונטפליקס - המשקיעים. אז המשתמשים נהנים ממחירים טובים לטובת המשקיעים - לא ממש הגיוני.

חכו חכו - החשבון יתחיל לעלות

גם הצרכנים בדרך להתעוררות. עד כה הם (כלומר אנחנו) נהנו משירותים זולים, המבוסס על היכולת של השוק לממן את החברות המפסידות האלה. כלומר אנחנו הרווחנו כי מישהו אחר שילם את החשבון. כשהברז נסגר גם בשוק הפרטי וגם בחברות הציבוריות, הצרכנים יראו שינויים בחשבון שלהם, הן ברכבים השיתופיים והן במשלוחי המזון.

על פי מחקר מקיף בבארונס לחברות יהיה קשה להסתגל למצב החדש וגם לצרכנים שהתרגלו לקבל שירותים מצוינים בתעריפים זולים. בעשור האחרון המשקיעים שפכו מיליארדים על סטארט-אפים, כשבחרו להסתכל על ההצלחה לפי נפח המשתמשים. את הרווחים שמרו ליום אחר. עד שהמשקיעים החלו לפחד שהיום הזה, יום הצ'יצ'ינג, מעולם לא יגיע.

• עליבאבא מצליחה להכות את הצפי לראשונה מזה שלושה רבעונים
• כל מה שצריך לדעת לפני שמקימים חנות אינטרנטית לעסק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מישהו אמר WeWork ולא קיבל?

בתחילה הגיעו הביצועים הגרועים של ה-IPO של חדי קרן, כשחברות כמו אובר ופינטרסט (סימול: PINS) ירדו כל אחת בכ-30% מאז הקיץ. אבל נקודת המפנה האמיתית הייתה הקריסה של WeWork, שמשווי מוערך של 47 מיליארד דולר ב-IPO, קרסה כמעט בן לילה לשוויה האמיתי, שהוא כמעט שישית לכ-8 מיליארד דולר.

הנפילה של WeWork הפכה את העסק ליקר מאוד עבור סופטבנק. המשקיעים, שנזכרו לפתע בימי פיצוץ בועת הדוט.קום, הכריחו את החברה לבטל את תכוניותיה וגרמו לסופטבנק לחלץ את החברה כדי שזו תמשיך לתפקד ברמה כזו או אחרת.

"ה-IPO של WeWork החזיר לשוק את המשמעת שהייתה חסרה לו זה זמן רב", אומר  לבארונס מאריו סיבלי, מנהל קרן ההון סיכון 'מרתון פרטנרס אקוויטי'. "מהקיץ ועד הסתיו, קיבלנו אקלים אחר לגמרי לשוק. האקזיטים שחברות רבות ציפו להן התפוגגו. השווקים דורשים שינוי בסיכונים הנלקחים וגם בהתנהגות".

• ג'פרוג טסה 20%, אנבידיה מאבדת 2.6%; המדדים בירידות עד 1.1%
• אפירם מזנקת - הנה הסיבה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

השורטיסט ג'ים צ'אנוס, מי שחזה את ההתרסקות של אנרון, מאשים את סופטבנק ואת קרן ויז'ן שלה, שמשקיעה 100 מיליארד דולר, בכך שתדלקה את האסטרטגיות שאינן ברות קיימא. "זה ברור שסופטבנק הובילה את הטרנד, אבל כנראה שהם לא השקיעו את הזמן הנדרש במודלים העסקיים", אמר צ'אנוס, שהוסיף כי "כל העניין של WeWork היה טיפשי מלכתחילה".

צפייה ישירה באינטרנט כמשל

אם רוצים להבין את התהליכים שעוברים על חברות שדיברנו עליהן, שוק הסטרימינג מבוסס האינטרנט הוא דוגמה מצוינת. השוק התפתח לפני 3 שנים עם חברות כמו יוטיוב, הולו, סוני פלייסטיישן, דירקט טי.וי., שהציעו צפייה ישירה של תכנים באינטרנט במחיר מוזל שנע בבין 30-40 דולר.

טווח המחיר הזול הזה לא האריך ימים. החברות שגו כשהעריכו כי מדובר בתחרות בסגנון של גוגל או פייסבוק, שבו המנצח לוקח הכול. אבל מבנה של חברה המייצרת תוכן שונה ממבנה של חברה מבוססת אינטרנט. לראשונות גם אין את היכולת להגיע לגדלים של האחרונות.

נראה שמעולם לא היה הגיון במודלים העסקיים האלו - איא אפשר להרוויח ברמת מחירים כזו. ואכן - החברות נאלצו לתמחר מחדש או לסגור את השירות. 

דיסני+, נטפליקס ומה שביניהן

בעוד אנליסטים צופים ששירותי משלוחי המזון בארצות הברית וגם שירותי הזמנת מוניות לקראת התעוררות כואבת בזמן הקרוב – לשוק הסטרימינג בווידאו יש עוד כברת דרך, הודות לכיסים העמוקים של חברות הביג-טק והמדיה.

החברות האלה כבר הודיעו למשקיעים שלהם, שבגזרה הזו, צפויים להם הפסדים לעוד כמה שנים. זאת בשל הזמן הנדרש לייצר ספריות תוכן. AT&T לדוגמה, מצפה ששירות HBO מקס שלה יפסיד כ-4 מיליארד דולר עד 2025, וזה עוד כשל-HBO יש באמתחתא עשרות שנים של יצירת תוכן איכותי.

>>>נטפליקס מאחורייך: מספר ההורדות של דיסני+ עלה ל-22 מיליון

>>>נטפליקס עלולה לאבד 4 מיליון מנויים ב-2020

הסיבה לכך שחברות הסטרימינג לא הגיעו "לרגע ה-WeWork" שלהן, היא כי שירותי הצפייה הן חלק מסל של שירותים שהחברות מציעות. דיסני לדוגמה, עם הפארקים העצומים שלה, הסרטים הרווחיים והמרצ'נדייז, יכולים לממן את דיסני+ ועדיין לשמור על רמת תמחור אטרקטיבית עבור הצרכנים.

בנובמבר האחרון הושק שירות הסטרימינג במחיר מצחיק של 7 דולר לחודש, כמעט חצי מהמחיר של החבילה הבסיסית של נטפליקס. בשנה הראשונה בלבד, דיסני מתכננת שהשירות שלה יכלול 7,500 פרקים של סדרות ו-500 סרטים – שיכללו את כל כותרי דיסני, בהם פיקסאר, מלחמת הכוכבים והיקום של מארוול. דיסני הודיעה למשקיעיה שלא תרוויח כסף על דיסני+ עד 2024.

ודיסני לא לבד. באוקטובר, וורנר מדיה, הודיעה על הקמת HBO Max שיחל את שידוריו במאי השנה. השירות יכלול 10,000 שעות של תוכן מ-HBO, האחים וורנר, די.סי. אנטרטיינמנט, CNN, TNT ועוד. החברה צפויה להציג 50 כותרים חדשים של תוכן עד 2021. המחיר דרך אגב, יעמוד על כ-15 דולר לחודש.

המחיר הנמוך מפתיע, בהתחשב בעלויות הנדרשות לייצר תוכן חדש. הערכות הן שנטפליקס השקיעה 15 מיליארד דולר ב-2019 ואמזון השקיעה 8 מיליארד דולר. הערכות הן שאפל (סימול: AAPL), שהציגה לאחרונה את שירות הסטרימינג שלה, תשקיע 6 מיליארד דולר בתוכן בשנתיים הקרובות.

נטפליקס, שהוצפה בתחרות בשנים האחרונות, מנסה לחתוך את המחירים לשווקים מסוימים, באמצעות מסלולים המיועדים למובייל בלבד, כשמנויים אלה, יכולים להיות המפתח עבור ההתפשטות הגלובלית של החברה.

הבעיה עבור נטפליקס היא שניהול לארוך זמן של שירות סטרימינג הופך להיות יקר יותר. בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה, הם הודו כי העלויות עבור התוכן הכי פופולארי, שעליו יש גם מתחרים – לדוגמה הסדרה "חברים" – עלה ב-30% בשנה האחרונה לבדה. הטיעונים של המשקיעים השוריים היה כי מניית נטפליקס חזקה בשל היכולת שלה להעלות את רמת התמחור לאורך זמן. אבל התחרות שמה לה גבולות.

השנה האחרונה הייתה כמו רכבת הרים בנטפליקס. עד יולי המניה הציגה צמיחה מרשימה של 40%, רק כדי למחוק את העליות לאחר דוחות מאכזבים ברבעון השני. למרות זאת, המניה קפצה שוב לאחר מכן והשלימה עלייה של 21% ב-2019, למרות שנשרכה אחרי המדדים המובילים. משקיעים בחברה צפויים לחוות את אותה התנודתיות ואת אותם החזרים גם בשנים הקרובות.