לקראת יום ה' - אלו התותחים הכבדים שדראגי עשוי לשלוף

לאחר הצהרתו האחרונה כי 'יעשה את מה שצריך' - הסוחרים מקווים לשמוע על פעולה של ה-ECB שתשלח את המדדים לעליות; אילו כלים עומדים לרשותו?
גיא ארז | (11)
נושאים בכתבה מריו דראגי

הסוחרים ברחבי העולם ממתינים בדריכות ליום חמישי הקרוב, אז יפרסם דראי את עדכון הריבית וגם יקיים מסיבת עיתונאים. ציפיות רבות תולים המשקיעים בדראגי, בתקווה שיספק את הסחורה. והשווקים צפויים להגיב בהתאם. 

לאחר שאמר במסיבת העיתונאים האחרונה כי "יעשה את מה שאנחנו חייבים לעשות" כדי להעלות את רמת האינפלציה בגוש האירו ליעד של פחות מ-2%, כשכעת היא עומדת של שיעור של 0.1% בלבד, קיימות ציפיות רבות כי דראגי אכן יחל לפעול בקרוב. הרמזים בנאומו האחרון היו כה חדים שלא רק שהם דחפו את המדדים באירופה מעלה והביאו לראלי של כ-17% במדד הדאקס, אלא כעת - במידה ויאכזב בנאומו - הוא עשוי לשלוח את המדדים לירידות.

הבראה איטית מדי של השווקים האירופים, יחד עם שיעורי האינפלציה הנמוכים עשויים לגרום ל-ECB לפעול, ובמהלך החודש האחרון נפגשו פקידי הבנק המרכזי מכל רחבי הגוש לסיעור מוחות כיצד על הבנק לפעול - ואת ההחלטה נגלה כולנו ביום חמישי.

ב'פייננשל טיימס' העלו 4 פעולות שה-ECB עשוי לבצע, כשכמובן גם שילוב אפשרי:

הרחבת תכנית ההקלה הכמותית-QE: הבנק המרכזי של אירופה כבר הוציא לפועל תכנית כזו בינואר האחרון, כשהתחייב לקנות אגרות חוב של מדינות אירופה בסכום אדיר של 60 מיליארד אירו בכל חודש, החל ממארס 2015 ועד ספטמבר 2016 . עד כה רכש הבנק אג"חים בשווי 582 מיליארד אירו מתוך ה-1.1 טריליון (!) שתוכננו. הרכישות אמנם עזרו לשוקי האשראי, אך הצמיחה בגוש נשארה נמוכה יחסית, והאינפלציה לא עלתה בהתאם לציפיות. כפי שהוזכר קודם, בנאומו האחרון אמר דראגי כי אם יצטרך יפעל גם מעבר להצהרות  - אך לאו דווקא מדובר בהתחייבות לפעולה בשבוע הקרוב. ה-ECB יכול גם להכריז על קניית אגרות חוב באופן מידי

רכישת נכסים: עד כה רכש הבנק המרכזי בעיקר אגרות חוב ממשלתיות (כשלושת רבעי מהרכישות) כמתואר מעלה. אפשרות נוספת שעומדת בפני הבנק לצורך תמיכה בכלכלה היא רכישת נכסים שאינם אג"ח מדינות, אלא נכסים מסוכנים יותר. הבנק המרכזי של יפן לדוגמא, ביצע רכישות של קרנות רכוש ונדל"ן כחלק מתכנית ההרחבה שלו - וזוהי אופציה נוספת העומדת בפני ה-ECB.

הורדת הריבית: הבנק המרכזי האירופי היה הבנק המרכזי הראשון שקבע ריבית שלילית על הפקדונות (מדובר בריבית למפקידים כספים לחסכונות, והיא שלילית בשיעור של 0.2%), בעוד הריבית 'הרשמית' עומדת על 0.05%. בעוד הערכות השווקים הן כי הפד' בארה"ב יבחר להעלות את הריבית באמצע דצמבר - הורדת הריבית בגוש האירו תביא להחלשות נוספת של המטבע האירופי. מטבע חלש עשוי להיות טוב לכלכלות האירופיות, ויקל על הבנקים ברכישת אג"ח. זאת, בנוסף להשפעה הידועה של ריבית אפסית, שתשלח כסף רב 'לעבוד' עבור הכלכלה, ולא ישכב בפקדונות.

תקשורת עם השווקים: כח נוסף שיש לראשי ה-ECB הוא הוורבליות שלהם - כפי שהוזכר בפתיחה, עצם הצהרתו של דראגי כי 'יפעל אם יצטרך' תמכה בשווקים, וביכולתו (או שמא, מטרתו) לשכנע את השווקים כי הבנק המרכזי יוכל להעלות את האינפלציה במהירות. בעזרת הרטוריקה שלו, יכול הנגיד להבהיר עד כמה הוא נחוש לתמוך בכלכלת הגוש בהמשך, ו'להדריך' את כביכול את ציפיות הציבור והשווקים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יונתן 02/12/2015 09:25
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה
  • 9.
    תחשבו לרגע - אולי דראגי שופך כסף לתוך חבית עם חור?! (ל"ת)
    007 01/12/2015 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לביא 01/12/2015 11:07
    הגב לתגובה זו
    הוא מסתכן במפולת רצינית בכל העולם, כולל אירופה. אם יעמוד בציפיות ויעלה, יהיו כמה ימים של הצטיידות וראלי לשיאים חדשים. עליית ריבית בארה"ב טובה לשווקים. אירופה בשלב זה פחות מעניינת ולא קובעת את הטון.
  • 7.
    אורן 01/12/2015 08:57
    הגב לתגובה זו
    היה הכל בשוק כולל הרוגים ומילחמות , והשוק עלה. הכסף של הציבור ממזמן איננו , אתם רק מפרנסים את הגדולים, דוגמאת פונזי. וזה לא יעצר כי אף אחד לא יכול לעצור את זה.זה בחסות הבנקים המרכזים
  • 6.
    מטורף 01/12/2015 08:36
    הגב לתגובה זו
    יום יבוא
  • 5.
    יוסי 01/12/2015 08:35
    הגב לתגובה זו
    דרגי יוריד ריבית מתוך מטרה אחת , פגיע באמינות הפד האמריקאי.נכון יתכן ויגדל את ההרחבה ב מיליארד יורו יוריד לריבית שלילית.מנגד האמריקאים צפויים להודיע ב לדצמבר על עליית ריבית ראשונה.העולם למד על בשרו שאסור להרגיז את הלינקים. הפד מכין הפתעה מרעישה .גם התגובה החזקה של הסינים הצפייה ביום שישי לא תרגיע את הזעם האמריקאי.
  • 4.
    אצלנו 01/12/2015 08:29
    הגב לתגובה זו
    גם עדכון מדדים גם מס 25% על הבורסה על בועת הנדלן וכחלון שמכבה את מנוע הצמיחה באמצעות מס על משקיעים. הכל יחד הורס את הבורסה ולא יעזור אחוזת בית עם תאורה יפה ושטיחים פרסיים פקיעה שבועית ועוד אמצעים שהצבור רק מפסיד מהם. הבורסה ז"ל
  • 3.
    לימור 01/12/2015 08:24
    הגב לתגובה זו
    תראו איזה יופי שנים אנשים צועקים שהבורסה תרד. והם לא מבינים שמתעסקים עם גנבים, אין סיכוי שהבורסה תרד. ידפיסו כסף יעלה חזרה. ואם מישהו חושב שהריבית תעלהז? טעות קשה. הגנבים רוצים את הכסף שלכם נקודה.
  • 2.
    אף אחד לא יודע מה יהיה ,אין ספק שצריך אצבע על הדופק. (ל"ת)
    ירון 01/12/2015 08:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 30/11/2015 17:51
    הגב לתגובה זו
    כיוון השווקים מתגבש באופן וודאי כלפי מטה. כל הציפיות המטופשות האלו נועדו למשוך קונים שהולכים לאבד את כספם. אין סימנים יותר ברורים מכאן. המלאכותיות בסופה.
  • מגדלור 01/12/2015 11:18
    הגב לתגובה זו
    איך אתה מדבר על נפילות שאנחנו בשיא כל הזמנים . נפילות היום יובילו לקריסה בכל הבורסות בעולם . הכל קשור אחד לשני. קשה לי להאמין במיוחד שכל המדינות מדפיסות כסף ומזרימות אותו ישירות לבורסה שמצב כזה יקרה . צריך להיות ממש סתום כדי לומר את מה שאמרת
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים והאיש שהרוויח בזכותה 250 מיליון דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגוע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור הוא גם האיש שעשה את הקופה הגדולה ביותר לאורך השנים - שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק