גרף

זו ללא ספק הסיבה למפולת אתמול בבורסות אירופה

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה אירופה

בורסות אירופה צללו אתמול. מדד ה-Stoxx Europe 600 איבד 2.2% ומדד הדאקס הגרמני שהינו יעד השקעה פופולרי מאוד עבור הציבור הישראלי בשנה האחרונה צלל 3.2% ורשם בכך את אחד הימים הגרועים ביותר שלו בשנים האחרונות. וזה היה אחרי ירידה של 1.9% בדאקס יום קודם. לפי שעה המדד הגרמני בדרך לרשום תשואה שלילית של 4.5% החודש ולקטוע 3 חודשי עליות. 

הסיבה המרכזית למפולת אתמול היא כנראה נתון הצמיחה המאוד מאכזב בארה"ב, ששלח את האירו להתחזקות משמעותית מול הדולר. המטבע צלל עד 1.9% במהלך יום המסחר אתמול לרמת שפל של 1.1118 דולר לאירו (שפל של כמעט חודשיים) לפני שההתייצב על ירידה של 1.3% לרמה של 1.1 דולר לאירו.

לפי הנתון שפורסם אתמול, קצב הצמיחה השנתי ברבעון הראשון של 2015 בארה"ב עמד על 0.2% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.2% ברבעון האחרון של 2014 וכאשר התחזיות לגבי הרבעון הראשון היו לקצב צמיחה של 1%. לכתבה המלאה עם הרחבה עם הסיבה המרכזית לנתון החלש כל כך - לחץ כאן

הפספוס הדרמטי הביא את הסוחרים להניח כי העלאת הריבית בארה"ב מתרחקת - ולכן הדולר נחלש. מאוחר יותר אתמול, הפד' פרסם את עדכון הריבית ובהודעה המצורפת דווקא נראה שהפד' נותר איתן בדעתו כי העלאת הריבית תתרחש במהלך המחצית השניה של 2015 (צופה כי הכלכלה האמריקנית עוד תראה שיפור). עם זאת, בשוק מעריכים כי לאור החולשה, קצב העלאת הריבית יהיה מתון מאוד.  

בתוך כך, בשוק יש כיום ציפייה לשיפור משמעותי בדו"חות החברות האירופיות נוכח חולשת האירו בשנה האחרונה וכעת כאשר עונת הדו"חות באירופה נמצאה בשיאה - העצבנות אף היא נמצאת בשיאה.

נציין כי הבוקר מדד הדאקס פתח אמנם בעליות של 0.35% בהמשך למסחר חיובי בחוזים - אך בשעה זו עבר המדד לצד האדום ומאבד כבר 0.5%. הקאק הצרפתי שצלל אתמול 2.7%, מאבד הבוקר עוד 1%. בשעה זו הדולר צולל עוד 1% מול האירו לרמה של 1.12 דולr לאירו לאחר ששיעור האבטלה נותר בשפל של 6.4% בלבד. 

ההיחלושת של האירו בשנה האחרונה הייתה המנוע הגדול לראלי באירופה ובעיקר בדאקס (מדד בו כלולות יצואניות רבות). לפני כחודש נגע האירו בשפל של 12 שנים על רקע השקת תכנית ה-QE מצד האיחוד האירופי והצפי להעלאת ריבית בארה"ב. האירו נחלש עד לפני כחודש ב-25%, ומדד הדאקס ביצע מהלך עליות בשיעור של דומה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין כי הציבור הישראל חשוף מאוד כיום לבורסות באירופה. רק בחודש מארס נרשמו גיוסים של מעל 1.1 מיליארד שקלים בתעודות הסל על מניות באירופה וזאת לאחר שבשנים 2013-2014 נרשמו בתעודות הללו גיוסים של כמעט 7.5 מיליארד שקלים. חלק גדול מהסכומים הללו נותבו למדד הדאקס הגרמני.  

מדד הדאקס בשנים האחרונות:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.