גרף

זו ללא ספק הסיבה למפולת אתמול בבורסות אירופה

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה אירופה

בורסות אירופה צללו אתמול. מדד ה-Stoxx Europe 600 איבד 2.2% ומדד הדאקס הגרמני שהינו יעד השקעה פופולרי מאוד עבור הציבור הישראלי בשנה האחרונה צלל 3.2% ורשם בכך את אחד הימים הגרועים ביותר שלו בשנים האחרונות. וזה היה אחרי ירידה של 1.9% בדאקס יום קודם. לפי שעה המדד הגרמני בדרך לרשום תשואה שלילית של 4.5% החודש ולקטוע 3 חודשי עליות. 

הסיבה המרכזית למפולת אתמול היא כנראה נתון הצמיחה המאוד מאכזב בארה"ב, ששלח את האירו להתחזקות משמעותית מול הדולר. המטבע צלל עד 1.9% במהלך יום המסחר אתמול לרמת שפל של 1.1118 דולר לאירו (שפל של כמעט חודשיים) לפני שההתייצב על ירידה של 1.3% לרמה של 1.1 דולר לאירו.

לפי הנתון שפורסם אתמול, קצב הצמיחה השנתי ברבעון הראשון של 2015 בארה"ב עמד על 0.2% בלבד, זאת לעומת קצב צמיחה של 2.2% ברבעון האחרון של 2014 וכאשר התחזיות לגבי הרבעון הראשון היו לקצב צמיחה של 1%. לכתבה המלאה עם הרחבה עם הסיבה המרכזית לנתון החלש כל כך - לחץ כאן

הפספוס הדרמטי הביא את הסוחרים להניח כי העלאת הריבית בארה"ב מתרחקת - ולכן הדולר נחלש. מאוחר יותר אתמול, הפד' פרסם את עדכון הריבית ובהודעה המצורפת דווקא נראה שהפד' נותר איתן בדעתו כי העלאת הריבית תתרחש במהלך המחצית השניה של 2015 (צופה כי הכלכלה האמריקנית עוד תראה שיפור). עם זאת, בשוק מעריכים כי לאור החולשה, קצב העלאת הריבית יהיה מתון מאוד.  

בתוך כך, בשוק יש כיום ציפייה לשיפור משמעותי בדו"חות החברות האירופיות נוכח חולשת האירו בשנה האחרונה וכעת כאשר עונת הדו"חות באירופה נמצאה בשיאה - העצבנות אף היא נמצאת בשיאה.

נציין כי הבוקר מדד הדאקס פתח אמנם בעליות של 0.35% בהמשך למסחר חיובי בחוזים - אך בשעה זו עבר המדד לצד האדום ומאבד כבר 0.5%. הקאק הצרפתי שצלל אתמול 2.7%, מאבד הבוקר עוד 1%. בשעה זו הדולר צולל עוד 1% מול האירו לרמה של 1.12 דולr לאירו לאחר ששיעור האבטלה נותר בשפל של 6.4% בלבד. 

ההיחלושת של האירו בשנה האחרונה הייתה המנוע הגדול לראלי באירופה ובעיקר בדאקס (מדד בו כלולות יצואניות רבות). לפני כחודש נגע האירו בשפל של 12 שנים על רקע השקת תכנית ה-QE מצד האיחוד האירופי והצפי להעלאת ריבית בארה"ב. האירו נחלש עד לפני כחודש ב-25%, ומדד הדאקס ביצע מהלך עליות בשיעור של דומה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין כי הציבור הישראל חשוף מאוד כיום לבורסות באירופה. רק בחודש מארס נרשמו גיוסים של מעל 1.1 מיליארד שקלים בתעודות הסל על מניות באירופה וזאת לאחר שבשנים 2013-2014 נרשמו בתעודות הללו גיוסים של כמעט 7.5 מיליארד שקלים. חלק גדול מהסכומים הללו נותבו למדד הדאקס הגרמני.  

מדד הדאקס בשנים האחרונות:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.