הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ניתוח

היום יעודכנו המדדים של חברת הדירוג MSCI - איך אפשר להרוויח מזה כסף?

9 מניות מהבורסה של איחוד האמירויות הערביות יכללו במדד ועוד 10 מניות מהבורסה של קטאר; צפו בחברות הישראליות שיושפעו
אבי שאולי ותומר קורנפלד |
נושאים בכתבה אינפיניטי ערן צחי

בעדכון המדדים של חברת הדירוג העולמית MSCI שיחול היום (29 במאי) צפויות בורסות איחוד האמירויות הערביות וקטאר לעשות היסטוריה ולהיכנס למדד השווקים המתעוררים (Emerging Markets). המשמעות עבורן היא שיקבלו דריסת רגל במפת ההשקעות העולמית, כך מסביר האנליסט ערן צחי, מנהל המחקר בבית ההשקעות אינפיניטי.

איחוד האמירויות כולל 7 אמירויות: אבו דאבי, עג'מאן, דובאי, פוג'יירה, ראס אל ח'ימה, שארג'ה ואום אל קיוין. 9 מניות מהבורסה של איחוד האמירויות הערביות יכללו במדד ועוד 10 מניות מהבורסה של קטאר.

הבורסה בדובאי זינקה ב-112% בתוך כשנה

מאז שסוכנות MSCI הודיעה על המהלך ביוני שעבר, המדד המרכזי של דובאי (הכלכלה המרכזית והמוכרת מבין האמירויות) זינק ב-112% ובכך הפכה בורסת דובאי לאחד השווקים האטרקטיביים בעולם בתקופה זו. באותה התקופה הבורסה של קטאר עלתה ב-42% והבורסה של אבו דאבי עלתה ב-43%.

משקיעים זרים הזרימו מתחילת השנה כ-2 מיליארד דולר להשקעות באיחוד האמירויות הערביות ולקטאר. ערן צחי מסביר שגל נוסף של השקעות צפוי להיפתח היום, כאשר הכסף ה"פסיבי" של הקרנות הבינלאומיות יושקע בשווקים אלו, כחלק מהיצמדות לאסטרטגיית ההשקעות שלהם.

הבורסה הקטארית מוערכת בשווי שוק מצרפי של 200 מיליארד דולר. על פי מסמך רשמי של MSCI עולה כי המדד המרכזי של הבורסה בקטאר עלה ב-28%, בעוד שמדד Emerging Markets MSCI ירד ב-2.2% באותה התקופה. מבחינת הביצועים בטווחי זמן גדולים יותר, נראה כי הפערים רחבים אף יותר. על פי החישוב שביצעה סוכנות MSCI ניתן לראות, כי מחודש נובמבר 2008 ועד אפריל 2014, המדד המרכזי של קטאר זינק ב-320% ואילו מדד

Emerging Markets MSCI עלה ב-234%.

איך ישראלי יכול להשקיע במדינה ערבית?

ערן צחי מעריך שחברת מוצרי ההשקעה WisdomTree זיהתה את הפוטנציאל הטמון בגושי כלכלה אלו, ועל כן יצרה תעודת ETF העוקבת אחר ביצועי חברות בעלות מדיניות דיבידנד הפועלות מהמדינות: קטאר, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצרים, ירדן, כווית, מרוקו ועומאן. תעודה זו נקראת Middle East Dividend (סימול: GULF). ההחזקות המרכזיות של התעודה: הבנק המרכזי של קטאר (6.85%), קטאר תעשיות (6.73%), First Gulf Bank (6.43%), מרוקו טלקום (5.48%).

כ-50% מנכסי התעודה מושקעים בחברות מתחום הפיננסים, 21% בחברות הפעולות בתחום שירותי תקשורת ו-9.5% בחברות מתעשיית חומרי הגלם. חלוקה גיאוגרפית עיקרית של ההשקעות מורכבת מ: 31% מניות של חברות מקטאר, 27% מניות של חברות מאיחוד האמירויות הערביות, 14% כווית, ואילו הנציגות מירדן ובחרין זוכות לייצוג של 2%, כל אחת.

קיראו עוד ב"גלובל"

ביצועי התעודה בחיתוכי זמן שונים מצביעים על המגמה החיובית השוררת בשווקים אלו. כך למשל: מתחילת השנה, תעודה זו הוסיפה לערכה כ-20%, בעוד שמדד Emerging markets MSCI עלה 2.33% בלבד. בשנה האחרונה התעודה GULF עלתה ב-31% ואילו מדד Emerging markets MSCI עלה ב-1.2%.

האם המגמה החיובית צפויה להימשך בחודשים הקרובים?

אינפיניטי: "קשה לחזות האם המומנטום החיובי ימשך באותו קצב. אם להסתמך על נסיון העבר, ניתן לצפות דווקא לירידה, שכן מרבית השווקים ששודרגו בעבר למדדים המרכזיים של MSCI הציגו ביצועי חסר ב-12 החודשים לאחר השידרוג, זאת מאחר שהגיאות במחירי המניות באה לידי ביטוי חודשים רבים לפני המועד הרשמי של השדרוג. מצד שני, בטווח הארוך ניתן לומר כי כלכלות אלו צפויות לרשום שיפור וצמיחה. על כל פנים, גם לקטאר וגם לדובאי יש ציפיות גדולות להפוך בשנים הקרובות לשווקים מרכזיים בעולם. דובאי צפויה לארח את הכינוס הכלכלי העולמי Expo בשנת 2020 ואילו קטאר צפויה לארח את גביע העולם בכדורגל באותה השנה".

הנקודה הישראלית: בבילון, נכסים ובניין ונייר חדרה יוצאות

שלוש מניות ישראליות יוצאות ממדד המניות הקטנות של MSCI והן: בבילון, נכסים ובנין ונייר חדרה.

מניות ישראליות שנכנסות למדד מניות מיקרו: איידיאו, בבילון, רבוע נדלן, מיחשוב ישיר קב, אלומיי, אנלייט אנרגיה, נייר חדרה, חג'ג', מגה אור, איידיאיי ביטוח, מנדלסון תשת ו-[נכסים ובנין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עלי אקספרס עליבאבא

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
רכב חשמלי. צילום: Pexelsרכב חשמלי. צילום: Pexels

שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר

תחזיות מצביעות על עלייה של כ־13% במכירות העולמיות ב־2026, לצד נסיגה בארה״ב, בלימה באירופה והמשך צמיחה מתונה בסין, כאשר תשתיות טעינה והעדפות צרכנים מעצבות מחדש את קצב המעבר להנעה חשמלית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רכב חשמלי

שוק הרכב החשמלי העולמי נכנס לשלב חדש, מתון יותר, לאחר כמה שנים של צמיחה מהירה שנשענה בעיקר על הביקוש מסין. תחזיות עדכניות מצביעות על כך שבשנים הקרובות קצב הגידול במכירות רכבים חשמליים צפוי להאט, גם אם מספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים ימשיך לעלות.

לפי הערכות בוול-סטריט, מכירות הרכב החשמלי בעולם צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־24 מיליון יחידות, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקצב צמיחה נמוך משמעותית מהשנים האחרונות, שבהן נרשמו שיעורי גידול דו־ספרתיים גבוהים בהרבה, על רקע מעבר מואץ מהנעת בנזין ודיזל. ההאטה נובעת משילוב של כמה מגמות מקבילות. בסין, השוק הגדול בעולם לרכב חשמלי, קצב הגידול נותר חיובי אך מתון יותר. באירופה נרשמת ירידה בקצב האימוץ, בין היתר בשל התאמות רגולטוריות, ואילו בארצות הברית נרשמת נסיגה של ממש במספר כלי הרכב החשמליים הנמכרים.


ארה״ב ואירופה לעומת סין

בארה״ב, לפי תחזיות בענף, מכירות רכבים חשמליים צפויות לרדת השנה בכמעט שליש לעומת 2025. השוק האמריקאי, שרשם שיא בשנה שעברה, מושפע בין היתר מהפחתת תמריצים ממשלתיים ומהעדפה גוברת של צרכנים לדגמים היברידיים על פני רכבים חשמליים מלאים.

גם באירופה ניכרת בלימה יחסית. לאחר זינוק חד במכירות ב־2025, התחזיות לשנה הקרובה מדברות על צמיחה מתונה יותר. החלטות רגולטוריות לדחות או לרכך מגבלות על מכירת רכבי בנזין ודיזל יצרו אי־ודאות, והובילו יצרנים וצרכנים כאחד לאמץ גישה זהירה יותר.

סין, לעומת זאת, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של הענף. מכירות רכבים חשמליים ופלאג־אין במדינה צפויות לעלות גם השנה, אך בשיעור נמוך מזה שנרשם בעשור האחרון. לאחר תקופה של סובסידיות נדיבות ותמיכה ממשלתית רחבה, הענף הסיני מתמודד כעת עם שוק בוגר יותר ועם תחרות פנימית גוברת. היצרנים הסיניים, ובראשם BYD, מילאו תפקיד מרכזי בהרחבת השוק בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות דגמים זולים יחסית שהציבו לחץ תחרותי על יצרנים מערביים. מהלך זה סייע להאצת האימוץ, אך גם פגע בשולי הרווח של חלק מהחברות הוותיקות.


להמשך הכתבה לחץ כאן