היום יעודכנו המדדים של חברת הדירוג MSCI - איך אפשר להרוויח מזה כסף?
בעדכון המדדים של חברת הדירוג העולמית MSCI שיחול היום (29 במאי) צפויות בורסות איחוד האמירויות הערביות וקטאר לעשות היסטוריה ולהיכנס למדד השווקים המתעוררים (Emerging Markets). המשמעות עבורן היא שיקבלו דריסת רגל במפת ההשקעות העולמית, כך מסביר האנליסט ערן צחי, מנהל המחקר בבית ההשקעות אינפיניטי.
איחוד האמירויות כולל 7 אמירויות: אבו דאבי, עג'מאן, דובאי, פוג'יירה, ראס אל ח'ימה, שארג'ה ואום אל קיוין. 9 מניות מהבורסה של איחוד האמירויות הערביות יכללו במדד ועוד 10 מניות מהבורסה של קטאר.
הבורסה בדובאי זינקה ב-112% בתוך כשנה
מאז שסוכנות MSCI הודיעה על המהלך ביוני שעבר, המדד המרכזי של דובאי (הכלכלה המרכזית והמוכרת מבין האמירויות) זינק ב-112% ובכך הפכה בורסת דובאי לאחד השווקים האטרקטיביים בעולם בתקופה זו. באותה התקופה הבורסה של קטאר עלתה ב-42% והבורסה של אבו דאבי עלתה ב-43%.
משקיעים זרים הזרימו מתחילת השנה כ-2 מיליארד דולר להשקעות באיחוד האמירויות הערביות ולקטאר. ערן צחי מסביר שגל נוסף של השקעות צפוי להיפתח היום, כאשר הכסף ה"פסיבי" של הקרנות הבינלאומיות יושקע בשווקים אלו, כחלק מהיצמדות לאסטרטגיית ההשקעות שלהם.
- "השקל יתחזק מאוד, הדולר עשוי להיחלש בעתיד ל-2 שקלים; תתרחקו מנדל"ן"
- שימו את הכסף בארה"ב וישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה הקטארית מוערכת בשווי שוק מצרפי של 200 מיליארד דולר. על פי מסמך רשמי של MSCI עולה כי המדד המרכזי של הבורסה בקטאר עלה ב-28%, בעוד שמדד Emerging Markets MSCI ירד ב-2.2% באותה התקופה. מבחינת הביצועים בטווחי זמן גדולים יותר, נראה כי הפערים רחבים אף יותר. על פי החישוב שביצעה סוכנות MSCI ניתן לראות, כי מחודש נובמבר 2008 ועד אפריל 2014, המדד המרכזי של קטאר זינק ב-320% ואילו מדד
Emerging Markets MSCI עלה ב-234%.
איך ישראלי יכול להשקיע במדינה ערבית?
ערן צחי מעריך שחברת מוצרי ההשקעה WisdomTree זיהתה את הפוטנציאל הטמון בגושי כלכלה אלו, ועל כן יצרה תעודת ETF העוקבת אחר ביצועי חברות בעלות מדיניות דיבידנד הפועלות מהמדינות: קטאר, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצרים, ירדן, כווית, מרוקו ועומאן. תעודה זו נקראת Middle East Dividend (סימול: GULF). ההחזקות המרכזיות של התעודה: הבנק המרכזי של קטאר (6.85%), קטאר תעשיות (6.73%), First Gulf Bank (6.43%), מרוקו טלקום (5.48%).
כ-50% מנכסי התעודה מושקעים בחברות מתחום הפיננסים, 21% בחברות הפעולות בתחום שירותי תקשורת ו-9.5% בחברות מתעשיית חומרי הגלם. חלוקה גיאוגרפית עיקרית של ההשקעות מורכבת מ: 31% מניות של חברות מקטאר, 27% מניות של חברות מאיחוד האמירויות הערביות, 14% כווית, ואילו הנציגות מירדן ובחרין זוכות לייצוג של 2%, כל אחת.
- באפט ממשיך לממש מניות; מחזיק מזומנים בסך 380 מיליארד דולר
- מנכ"ל אנבידיה מכר מניות ב-1 מיליארד דולר -החברה יצרה 7 מיליארדרים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
ביצועי התעודה בחיתוכי זמן שונים מצביעים על המגמה החיובית השוררת בשווקים אלו. כך למשל: מתחילת השנה, תעודה זו הוסיפה לערכה כ-20%, בעוד שמדד Emerging markets MSCI עלה 2.33% בלבד. בשנה האחרונה התעודה GULF עלתה ב-31% ואילו מדד Emerging markets MSCI עלה ב-1.2%.
האם המגמה החיובית צפויה להימשך בחודשים הקרובים?
אינפיניטי: "קשה לחזות האם המומנטום החיובי ימשך באותו קצב. אם להסתמך על נסיון העבר, ניתן לצפות דווקא לירידה, שכן מרבית השווקים ששודרגו בעבר למדדים המרכזיים של MSCI הציגו ביצועי חסר ב-12 החודשים לאחר השידרוג, זאת מאחר שהגיאות במחירי המניות באה לידי ביטוי חודשים רבים לפני המועד הרשמי של השדרוג. מצד שני, בטווח הארוך ניתן לומר כי כלכלות אלו צפויות לרשום שיפור וצמיחה. על כל פנים, גם לקטאר וגם לדובאי יש ציפיות גדולות להפוך בשנים הקרובות לשווקים מרכזיים בעולם. דובאי צפויה לארח את הכינוס הכלכלי העולמי Expo בשנת 2020 ואילו קטאר צפויה לארח את גביע העולם בכדורגל באותה השנה".
הנקודה הישראלית: בבילון, נכסים ובניין ונייר חדרה יוצאות
שלוש מניות ישראליות יוצאות ממדד המניות הקטנות של MSCI והן: בבילון, נכסים ובנין ונייר חדרה.
מניות ישראליות שנכנסות למדד מניות מיקרו: איידיאו, בבילון, רבוע נדלן, מיחשוב ישיר קב, אלומיי, אנלייט אנרגיה, נייר חדרה, חג'ג', מגה אור, איידיאיי ביטוח, מנדלסון תשת ו-[נכסים ובנין.
צילום: RDNE Stock project, Pexelsלמה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא
וול סטריט אפופה באופטימיות ומקהלת השוורים חוזרת לבמות עם ההמנון העתיק שלהם, "Happy days are here again". זה שיר מהמחזמר "לרדוף אחרי הקשת", וביצועו, שנים מאוחר יותר, על ידי ברברה סטרייסנד הפך אותה לגדולה מכולן. ערב מפולת 1929 היה זה ההמנון הבלתי רשמי של השוורים בוול סטריט. בשנת 1932, בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אימץ הנשיא פרנקלין רוזוולט את השיר כהמנון קמפיין הבחירות שלו, ולאחרונה הוא חוזר שוב באמצעות מקהלת השוורים כי אין כמו השיר הזה כדי לתאר את מצב הרוח בוול סטריט של סוף אוקטובר 2025.
מומחים ופרשנים רבים, מדור הבייבי בום, חוששים שהשיר שוב מבשר על אסון שמתקרב למשקיעים ולכלכלה. "האופטימיות", אמר רגע לפני משבר 1929 ה"זאב הבודד של וול סטריט", המשקיע האגדי ברנרד ברוך, "מסנוורת ומטעה, במיוחד דווקא את בתי ההשקעה המובילים, האנליסטים והמשפיענים שממשיכים להמליץ על המניות ככל שהשוק עולה יותר". הוא אמר זאת כשנשאל מדוע כתב פוטים במהלך אוקטובר 1929.
האמת היא שהדמיון היחיד במצב השוק בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 1929 (וזה גם נכון למשברים הגדולים של 1987, 2000 ו-2008) הוא בהערכת המניות. יש מומחים, אנליסטים ופרשנים שטוענים שהערכת המניות כרגע תוביל לאותן תוצאות שהובילו לשלושת המשברים הקודמים, מפולת בבורסה ומשבר כלכלי גלובלי בעקבותיה. דעתי שונה ואסביר זאת בהמשך אבל קודם נבדוק את מה שקרה בשלושת המשברים הקודמים.
מה גרם למשבר הגדול של 1929?
אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את הסיבות למשבר 1929 כדלקמן, "קריסת שוק המניות של 1929 נגרמה על ידי ספקולציות גוברות ומניות מוערכות יתר שהונעו על ידי קנייה באמצעות מרווח (מרג'ין), מה שהוביל ליצירת בועה כלכלית שאינה בת קיימא ושהתפוצצה כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית, מה שגרם למכירות בהלה וחשף חולשות בסיסיות בכלכלה כמו ייצור יתר חקלאי ורגולציות בנקאיות חלשות. שילוב גורמים זה הוביל לירידה דרסטית במחירי המניות, לפאניקה של המשקיעים וסימן את תחילתו של השפל הגדול".
סיבות דומות הובילו למשברים של 1987, 2000 ושל 2008, הייתי אז בקו החזית ונוכחתי בכך. כלומר, משברים מהסוג הזה פורצים כתוצאה מתהליך שמוביל משקיעים להאמין שמגמת העליות החזקה תימשך. התהליך הזה מתחיל מסיבות כלכליות אמיתיות כמו למשל יציאה ממיתון לצמיחה, הורדות ריבית, רווחיות שמתחילה לעלות וכו', ועובר, בתמיכת התקשורת, האנליסטים ויועצי ההשקעות, לגאות בבורסות. אלא שתוך כדי התהליך נוצר פער, שהולך וגדל עם מגמת העליות, בין ציפיות המשקיעים למציאות הכלכלית, פער שמוביל להערכות יתר של נכסים ויותר חשוב - פער שיוצר ניתוק בין המשקיעים (כולל משקיעים מנוסים, אנליסטים ופרשנים) לבין היכולת שלהם להעריך את הסכנה שבה הם נמצאים.
