ניתוח

היום יעודכנו המדדים של חברת הדירוג MSCI - איך אפשר להרוויח מזה כסף?

9 מניות מהבורסה של איחוד האמירויות הערביות יכללו במדד ועוד 10 מניות מהבורסה של קטאר; צפו בחברות הישראליות שיושפעו

בעדכון המדדים של חברת הדירוג העולמית MSCI שיחול היום (29 במאי) צפויות בורסות איחוד האמירויות הערביות וקטאר לעשות היסטוריה ולהיכנס למדד השווקים המתעוררים (Emerging Markets). המשמעות עבורן היא שיקבלו דריסת רגל במפת ההשקעות העולמית, כך מסביר האנליסט ערן צחי, מנהל המחקר בבית ההשקעות אינפיניטי.

איחוד האמירויות כולל 7 אמירויות: אבו דאבי, עג'מאן, דובאי, פוג'יירה, ראס אל ח'ימה, שארג'ה ואום אל קיוין. 9 מניות מהבורסה של איחוד האמירויות הערביות יכללו במדד ועוד 10 מניות מהבורסה של קטאר.

הבורסה בדובאי זינקה ב-112% בתוך כשנה

מאז שסוכנות MSCI הודיעה על המהלך ביוני שעבר, המדד המרכזי של דובאי (הכלכלה המרכזית והמוכרת מבין האמירויות) זינק ב-112% ובכך הפכה בורסת דובאי לאחד השווקים האטרקטיביים בעולם בתקופה זו. באותה התקופה הבורסה של קטאר עלתה ב-42% והבורסה של אבו דאבי עלתה ב-43%.

משקיעים זרים הזרימו מתחילת השנה כ-2 מיליארד דולר להשקעות באיחוד האמירויות הערביות ולקטאר. ערן צחי מסביר שגל נוסף של השקעות צפוי להיפתח היום, כאשר הכסף ה"פסיבי" של הקרנות הבינלאומיות יושקע בשווקים אלו, כחלק מהיצמדות לאסטרטגיית ההשקעות שלהם.

הבורסה הקטארית מוערכת בשווי שוק מצרפי של 200 מיליארד דולר. על פי מסמך רשמי של MSCI עולה כי המדד המרכזי של הבורסה בקטאר עלה ב-28%, בעוד שמדד Emerging Markets MSCI ירד ב-2.2% באותה התקופה. מבחינת הביצועים בטווחי זמן גדולים יותר, נראה כי הפערים רחבים אף יותר. על פי החישוב שביצעה סוכנות MSCI ניתן לראות, כי מחודש נובמבר 2008 ועד אפריל 2014, המדד המרכזי של קטאר זינק ב-320% ואילו מדד

Emerging Markets MSCI עלה ב-234%.

איך ישראלי יכול להשקיע במדינה ערבית?

ערן צחי מעריך שחברת מוצרי ההשקעה WisdomTree זיהתה את הפוטנציאל הטמון בגושי כלכלה אלו, ועל כן יצרה תעודת ETF העוקבת אחר ביצועי חברות בעלות מדיניות דיבידנד הפועלות מהמדינות: קטאר, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצרים, ירדן, כווית, מרוקו ועומאן. תעודה זו נקראת Middle East Dividend (סימול: GULF). ההחזקות המרכזיות של התעודה: הבנק המרכזי של קטאר (6.85%), קטאר תעשיות (6.73%), First Gulf Bank (6.43%), מרוקו טלקום (5.48%).

כ-50% מנכסי התעודה מושקעים בחברות מתחום הפיננסים, 21% בחברות הפעולות בתחום שירותי תקשורת ו-9.5% בחברות מתעשיית חומרי הגלם. חלוקה גיאוגרפית עיקרית של ההשקעות מורכבת מ: 31% מניות של חברות מקטאר, 27% מניות של חברות מאיחוד האמירויות הערביות, 14% כווית, ואילו הנציגות מירדן ובחרין זוכות לייצוג של 2%, כל אחת.

קיראו עוד ב"גלובל"

ביצועי התעודה בחיתוכי זמן שונים מצביעים על המגמה החיובית השוררת בשווקים אלו. כך למשל: מתחילת השנה, תעודה זו הוסיפה לערכה כ-20%, בעוד שמדד Emerging markets MSCI עלה 2.33% בלבד. בשנה האחרונה התעודה GULF עלתה ב-31% ואילו מדד Emerging markets MSCI עלה ב-1.2%.

האם המגמה החיובית צפויה להימשך בחודשים הקרובים?

אינפיניטי: "קשה לחזות האם המומנטום החיובי ימשך באותו קצב. אם להסתמך על נסיון העבר, ניתן לצפות דווקא לירידה, שכן מרבית השווקים ששודרגו בעבר למדדים המרכזיים של MSCI הציגו ביצועי חסר ב-12 החודשים לאחר השידרוג, זאת מאחר שהגיאות במחירי המניות באה לידי ביטוי חודשים רבים לפני המועד הרשמי של השדרוג. מצד שני, בטווח הארוך ניתן לומר כי כלכלות אלו צפויות לרשום שיפור וצמיחה. על כל פנים, גם לקטאר וגם לדובאי יש ציפיות גדולות להפוך בשנים הקרובות לשווקים מרכזיים בעולם. דובאי צפויה לארח את הכינוס הכלכלי העולמי Expo בשנת 2020 ואילו קטאר צפויה לארח את גביע העולם בכדורגל באותה השנה".

הנקודה הישראלית: בבילון, נכסים ובניין ונייר חדרה יוצאות

שלוש מניות ישראליות יוצאות ממדד המניות הקטנות של MSCI והן: בבילון, נכסים ובנין ונייר חדרה.

מניות ישראליות שנכנסות למדד מניות מיקרו: איידיאו, בבילון, רבוע נדלן, מיחשוב ישיר קב, אלומיי, אנלייט אנרגיה, נייר חדרה, חג'ג', מגה אור, איידיאיי ביטוח, מנדלסון תשת ו-[נכסים ובנין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.