קוקה קולה
צילום: Taras Chernus, Unsplash

למרות רבעון חיובי, קוקה קולה מתמודדת עם ירידה במכירות, רגולציה ואינפלציה

קוקה קולה הציגה רווח רבעוני של 87 סנט למניה, צמיחה אורגנית של 5% ומכירות שעקפו את התחזיות, אך שילוב של ירידה בנפח המכירות, לחצים רגולטוריים ומטבעיים ותזרים שלילי מעיבים על המניה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה קוקה קולה

קוקה קולה סיימה את הרבעון השני עם רווח מתואם של 0.87 דולר למניה והכתה את התחזית שעמדה על 0.84 דולר. גם המכירות האורגניות, שמנטרלות השפעות של שערי מטבע, מיזוגים ופיצולים, עלו ב־5%, מעל התחזית שעמדה על 4.5%. עם זאת, ההכנסות הכוללות הסתכמו ב-12.5 מיליארד דולר, פחות מהתחזית של 12.6 מיליארד. עיקר הצמיחה נבעה מעליות מחירים, 6% בממוצע, ואילו נפח המכירות (unit case volume) ירד ב-1% ברחבי העולם. הירידות נרשמו בעיקר באמריקה הלטינית, הודו, מקסיקו ותאילנד, אם כי שווקים כמו סין, ארגנטינה ומרכז אסיה סיפקו איזון חלקי. בנוסף, גם אירופה, המזרח התיכון ואפריקה רשמו צמיחה של 3%, ומשקה קוקה קולה זירו רשם עלייה של 14% במכירות.


על אף התוצאות החיוביות, המניה מגיבה באדישות יחסית, ועולה בכ-0.3% בלבד, בעיקר על רקע חששות רגולטורים הולכים וגוברים. ממשל טראמפ, רוברט קנדי ג'וניור והקמפיין "לעשות את אמריקה בריאה שוב" בוחנים הגבלות חדשות על מכירת משקאות ממותקים, כולל איסור חלקי על רכישת משקאות מוגזים במסגרת תוכנית תלושי המזון. 

אמנם קוקה קולה מתכננת להשיק משקה ממותק מקנה סוכר בארה"ב, אבל לאור המחסור בייצור מקומי והמכסים על יבוא הסוכר, עלויות הייצור יהיו כנראה גבוהות מהצפוי. ברקע, תחזיות החברה לשנה כולה מצביעות על צמיחה של 3% ברווח למניה בלבד, פחות מהציפיות בשוק (2.97 דולר למניה), והחברה צופה השפעת מטבע שלילית של עד 2% על ההכנסות, בנוסף לפגיעה של 1% מהשפעות מבניות.

אחת ההפתעות השליליות ברבעון הייתה בתזרים: החברה רשמה תזרים מזומנים שלילי של 1.4 מיליארד דולר ברבעון, ואילו תזרים המזומנים החופשי הסתכם במינוס 2.1 מיליארד דולר, בין היתר בשל תשלום של 6.1 מיליארד דולר בגין רכישת Fairlife מ־2020. עם זאת, כמובן שהחברה עדיין נהנית מכוח מותג משמעותי, פורטפוליו מגוון של משקאות נטולי קלוריות, חלבונים, קפה ותה, וצמיחה יציבה מחוץ לשוק האמריקאי, המהווה כיום רק 40% מהכנסותיה. אך עם זאת, שוק המשקאות נמצא בתקופה רגישה מבחינת ביקושים, בריאות הציבור ויוקר מחיה, ואת כל אלה קוקה קולה תידרש לנטרל אם ברצונה לשמור על הצמיחה ועל האמון של המשקיעים.

בהסתכלות קדימה, החברה צופה כעת כי הרווח המתואם למניה (EPS) בשנת הכספים 2025 יגדל בכ-3% לעומת 2.88 דולר למניה שדווחו בשנת 2024. קוקה-קולה מציגה כוח תמחור חזק, הנתמך במותג מבוסס וביכולתה להתמודד עם אתגרים מקרו-כלכליים.

עם זאת, ב-10 השנים האחרונות רשמה קוקה-קולה תשואה כוללת של כ-137%, בעוד מדד S&P 500 עלה בכ-258%. הביקורת העיקרית על החברה מתמקדת בכך שהצמיחה בהכנסות ובשורת הרווח התבססה בעיקר על העלאות מחירים, ולא על גידול אורגני בכמויות המכירה. החברה מציגה קיפאון מתמשך בגידול ברווח למניה, לצד שחיקה בשולי הרווח והאטה בקצב העלייה בהכנסות מאז 2022. התחזיות ל-2025 מצביעות על גידול מתון בלבד של 2-3% ברווח למניה, כאשר החברה ממשיכה להיסחר במכפיל גבוה של כ-24 על רווח עתידי. המבקרים סבורים שהחברה נראית יקרה ביחס לפוטנציאל הצמיחה הנוכחי, בעיקר כששיעורי הריבית והתחזקות הדולר מוסיפים אי ודאות. זאת למרות שחלק מהלחצים, כמו תמחור אגרסיבי או מדיניות הסחר האמריקאית, עשויים להתמתן.

שווי השוק של קוקה קולה הוא 301.6 מיליארד דולר. המניה עלתה בכ-12.5% מתחילת השנה ומתחילת 2025 עלתה בכ-8%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קולה היא רעל שגם עולה המון (ל"ת)
    אנונימי 22/07/2025 17:42
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 22/07/2025 18:03
    הגב לתגובה זו
    מצויין את השירותים !!
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”