הסוחרים מהמרים: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר?

המתיחות במזרח התיכון והזהירות של הפד מציפים את השאלה הגדולה: האם המטבע הדיגיטלי הפופולרי שהגיע אל מעל 111,000 דולר יצליח לשמור על הרמות הגבוהות בזמן שהסוחרים קונים פי שניים יותר אופציות הגנה מפני ירידה?

אדיר בן עמי | (7)
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו


הסוחרים כבר מתחילים להבין: הביטקוין אולי הגיע לרמות שיא של מעל 111,000 דולר, אבל כשתופי המלחמה נשמעים במזרח התיכון, המטבע הדיגיטלי מתנהג בדיוק כמו כל נכס סיכון אחר. השבוע, כשהמתח בין ישראל לאיראן הלך והתגבר, נרשמה עלייה דרמטיה בקניית אופציות Put על ביטקוין - הימורים על ירידה למחיר של 100,000 דולר.


בבורסת הנגזרים Deribit, היחס בין אופציות Put לאופציות Call זינק ל-2.17 ב-24 השעות האחרונות - משמע, הסוחרים קונים פי שניים יותר הגנה מפני ירידה מאשר מהמרים על עלייה. במבט מעמיק יותר, עבור אופציות שפגות ב-20 ביוני, ההתעניינות באופציות Put ברמת 100,000 דולר גבוהה מכל רמת מימוש אחרת.


הנרטיב של "עידן טראמפ והקריפטו" הניע עלייה של מעל 50% מאז הבחירות בנובמבר, כשהמשקיעים האמינו שהנשיא החדש יהפוך את וושינגטון לבירת הכסף הדיגיטלי העולמית. אבל השוק גילה שהבית הלבן לא מצליח להגן על המטבע הדיגיטלי מפני טילים במזרח התיכון או התרסקות מחירי נפט.


הפד הוסיף שמן למדורה עם המסר הזהיר שלו השבוע. ג'רום פאוול, יושב ראש הפד, השאיר את הריבית ללא שינוי אבל הזהיר מפני "כמות משמעותית של אינפלציה בחודשים הקרובים". כשהפד מדבר על שתי הורדות ריבית בלבד ב-2025, במקום הציפיות הקודמות להקלות אגרסיביות יותר, נכסי הסיכון - כולל ביטקוין - מרגישים את הלחץ.


המבחן האמיתי של הביטקוין

המבחן האמיתי מגיע מהמזרח התיכון. דונלד טראמפ, שמנהל את המשא ומתן כמו תוכנית ריאליטי, הודיע השבוע שאיראן הציעה ביקור בבית הלבן, אבל גם הוסיף בנוסח המוכר שלו: "אולי אתקוף, אולי לא". כשנשאל על הוראותיו לנתניהו, טראמפ אמר שהוא אמר לו "להמשיך", אבל הבהיר שכוחות אמריקניים לא יתערבו. זוהי בדיוק האי-ודאות שהשווקים הכי לא אוהבים.


חביאר רודריגז-אלרקון, מנהל ההשקעות הראשי בחברת XBTO, מסכם את המצב בצורה מדויקת: "המצב הגיאופוליטי נשאר קלף פראי. כל הפגה אמינה במזרח התיכון יכולה לשמש כזרז משמעותי לעליית נכסי סיכון, בעוד החמרה נוספת צפויה להוביל לירידה נוספת". במילים אחרות, ביטקוין תלוי כעת פחות בטכנולוגיה או באמונה בעתיד הכסף הדיגיטלי, ויותר בשאלה האם טילים ישראליים יפגעו במתקני נפט איראניים.


הפרדוקס המעניין הוא שבשנים האחרונות נכנסו לביטקוין שחקנים מוסדיים גדולים - קרנות גידור, חברות ציבוריות כמו מיקרוסטרטג'י, ואפילו בנקים. האמונה הייתה שזה יביא יציבות גדולה יותר. אבל מה שרואים עכשיו הוא שגם המוסדות האלה מתנהגים כמו כל משקיע אחר כשהסיכון הגיאופוליטי מתחיל לגדול.

קיראו עוד ב"גלובל"


תקיפה של מתקני נפט, הרחבת העימות למדינות נוספות, או מעורבות אמריקאית ישירה - כל אלה יכולים לגרום לא רק לביטקוין אלא לכל השווקים לצלול. בסיטואציות כאלה, משקיעים בורחים למקומות הבטוחים היחידים שהם מכירים: אג"ח ממשלתיות, דולרים, וזהב פיזי.


האקרים פרו ישראלים גנבו קריפטו בשווי 90 מיליון דולר

ביום רביעי פרצה קבוצת האקרים אנטי-איראנית בשם "Gonjeshke Darande" (הדרור הטורף) לאחת מבורסות הקריפטו הגדולות באיראן ויצרה נזק של כמעט 90 מיליון דולר. הקבוצה, שמתוארת בתקשורת הישראלית כ"קשורה לישראל", תקפה את בורסת Nobitex - פלטפורמה שלפי הטענות עוזרת לממשל האיראני לעקוף סנקציות ולממן פעילות בלתי חוקית ברחבי העולם הכסף לא נגנב, אלא "נשרף" - הועבר לארנקים דיגיטליים שאף אחד לא יכול לגשת אליהם, רק כדי לשלוח מסר פוליטי. זה כמו לשרוף שטרות כסף ברחוב, אבל בעולם הדיגיטלי.


חברות ניתוח הבלוקצ'יין TRM Labs ו-Elliptic חקרו את נתיבי הכסף של Nobitex וגילו רשת מטרידה של קשרים. עקבות הדיגיטליים מראים שהפלטפורמה האיראנית העבירה כספים לארגונים הרשומים כארגוני טרור בישראל ובמערב, כולל הג'יהאד האסלאמי, חמאס והחותים מתימן. זוהי למעשה מערכת הלבנת הון דיגיטלית שפועלת מתחת לאף של הסנקציות הבינלאומיות.


מעבר לנזק הכספי הישיר, המתקפה מסמנת סוג חדש של לחימה כלכלית. אם בעבר מדינות הטילו סנקציות כלכליות, היום הן יכולות פשוט לחדור לתשתיות הדיגיטליות של האויב ולהרוס אותן מבפנים. זה מוסיף רובד נוסף של אי-ודאות לשוק הקריפטו, שעדיין מתמודד עם שאלות יסוד על רגולציה וביטחון.


המשקיעים מסביב לעולם מגלים שהחלום על "כסף בלתי ניתן לעצירה" עדיין רחוק מהמציאות. ביטקוין אולי בנוי על טכנולוגיה מבוזרת, אבל הוא תלוי באקוסיסטם פיזי שביר להפליא: בורסות שיכולות להיפרץ, תשתיות אינטרנט שיכולות להיחתך, ובעיקר באמון ציבורי שיכול להתנדף ברגע. כשהאקרים יכולים להשמיד 90 מיליון דולר בלחיצת כפתור רק כדי לשלוח מסר פוליטי, זה מזכיר למשקיעים שגם המטבע הדיגיטלי הכי מתוחכם בעולם עדיין פגיע.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איש 20/06/2025 01:10
    הגב לתגובה זו
    מצחיק שזה כבר הפך להיות תרחיש דובי...
  • 4.
    בני ברקי 20/06/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
    כשהביטקוין מרחף אחוזים בודדים מתחת לשיא למרות המלחמה והזינוק בנפט זו בעיניי יציבות
  • 3.
    בני ברקי 20/06/2025 01:05
    הגב לתגובה זו
    הביטקוין נוטה להתנהג הפוך ממה שחושבים עליו. אז כנראה העליות בדרך...
  • וואלה אתה צודק זה כבר קורה עכשיו יש עליות איך ידעת (ל"ת)
    אנונימי 20/06/2025 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    די 19/06/2025 22:59
    הגב לתגובה זו
    עד מתי תכתבו תמיד אזהרות פעם נראה אותכם כותבים הפוך שהביטקוין היה 10000 מה כתבתם מה אין לכם מושג
  • 1.
    88k (ל"ת)
    אנונימי 19/06/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 140K (ל"ת)
    סיילור 20/06/2025 01:07
    הגב לתגובה זו
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP

טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות

לטענת טראמפ החשד להונאת משכנתאות מהווה "סיבה מספקת" לפיטורי חברת מועצת הנגידים, אך הקביעה הזו תעמוד ככל הנראה לביקורת שיפוטית; הצעד מהווה החרפה ביחסים בין הממשל לבנק המרכזי

גיא טל |

בציוץ ברשת החברתית טרות' פרסם טראמפ את "מכתב הפיטורים" ששלח לבכירת הפד' ליסה קוק שמונתה על ידי ביידן, לאחר, שלדבריו, הגיע למסקנה שישנה "סיבה מספקת" לפיטוריה עקב האשמות בהונאת משכנתא. "הגעתי למסקנה שישנה סיבה מספקת לפטר אותך מתפקידך" כתב הנשיא טראמפ במכתב לקוק, שצילום שלו פורסם ברשת החברתית. הצעד של טראמפ מגיע בעקבות האיום שלו מיום שישי האחרון שעל קוק להתפטר או שהוא יפטר אותה, וזאת לאחר שביל פולט, ראש הסוכנות הפיננסית הפדרלית לענייני דיור העלה את ההאשמה כלפי קוק בהונאת משכנתאות. על פי החשד, בשנת 2021 קוק ביקשה משכנתא על שני נכסים שונים, כשכל אחד מהם תואר כ"מקום המגורים המרכזי" שלה, וזאת בהפרש של 14 יום בלבד. פולט אמר כי יעביר את המידע למשרד המשפטים לצורך חקירה פלילית. ביום שישי קוק הגיבה להאשמות ואמרה שאין לה כוונה להיכנע ל"מעשי בריונות" שנועדו להעבירה מתפקידה, והיא לא תתפטר "בגלל ציוץ". לדבריה, היא תמסור את כל המידע בצורה מסודרת כדי לענות על "שאלות לגיטימיות" בנוגע לענייניה הפיננסים. כעת, טראמפ מממש את איומו ושולח לה מכתב פיטורין, צעד שככל הנראה עוד יעמוד בפני ביקורת שיפוטית. 

על פי החוק הנשיא רשאי לפטר את חברי הפד' "עם סיבה". השאלה היא האם החשדות הללו מספיקים כדי לענות על הקריטריון הזה. במכתב מציין טראמפ את "האחריות העצומה" שמוטלת על חברי הפד' בבואם לקבוע את שיעורי הריבית, לפקח על הרזרבה של הבנק המרכזי ועל הבנקים המסחריים, ולכן "חייב להיות לציבור האמריקאי אמון מלא בכנות של החברים שמופקד בידיהם הכוח לקבוע את המדיניות ולפקח על הבנק המרכזי". במאי פסק בית המשפט העליון שיש בידי הממשל הכוח לפטר עובדי סוכניות ממשלתיות, יחד עם זאת הוא גם ציין שלעובדי הפד' ישנה הגנה מיוחדת, יותר משאר הסוכניות, וזאת כדי לשמור על עצמאות הבנק המרכזי. קרוב לוודאי ששחיתות אכן מהווה "סיבה" שמאפשרת פיטורים, השאלה אם במקרה זה, שבו טרם הוכחה שחיתות בבית המשפט, וכן שהשחיתות כביכול היא במדרג נמוך מאד, היא אכן "סיבה" מספקת. השאלה, כאמור, תבחן ככל הנראה בבית המשפט. 


הצעד של טראמפ משקף החרפה ביחסים בין הבנק המרכזי לממשל, כשפאוול העביר יותר מפעם אחת ביקורת מרומזת פחות או יותר על מדיניות המכסים של טראמפ, ואילו זה מצידו מבקר את מדיניות הריבית של פאוול ללא הרף. קודם לכן טראמפ קרא לפאוול להתפטר, גם במקרה זה על רקע חשש לשחיתות סביב בניית משרדי הפד' בוושינגטון וכן על רקע מדיניות הרבית הכושלת, לדעתו של טראמפ, של הבנק המרכזי. 

ניתן להעריך כי טראמפ לא רק כועס על שחיתות כביכול אלא בעיקר מנסה לחצוב את דרכו לרוב, או לפחות לגוש תומך משמעותי, בוועדת השוק הפתוח הקובעת את מדיניות הריבית של הבנק המרכזי, וועדה שכוללת שנים עשר חברים. כבר כעת 2 חברים תומכים בעמדתו של טראמפ למדיניות מוניטרית מקלה יותר, מישל באומן וכריסטופר וולר (המועמד המוביל לתפקיד יו"ר הפד' לאחר סיום תפקידו של פאוול). אליהם יצטרף חבר שלישי בקרוב לאחר שהתפנה מקום עקב התפטרותה של אדריאנה קוגלר בבתחילת החודש, מינוי שיבוצע על ידי טראמפ. פיטורי קוק שאמורה הייתה לסיים את הקדנציה שלה רק בשנת 2038, אם אכן יעברו ביקורת שיפוטית, יעניק לטראמפ כבר גוש משמעותי של ארבעה תומכים שמונו על ידו. הגוש צפוי להתחזק אף יותר סיום הקדנציה של פאוול במאי בשנה הבאה, מה שיאפשר לטראמפ לבצע מינוי נוסף, מלבד האפשרות למנות את יו"ר הפד' שמוביל את המדיניות. 


החוזים העתידיים נסחרו בעליות קלות לפני הודעת טראמפ, ועברו לאחר מכן לירידות של עד חצי אחוז. בשעה זו החוזים העתידיים על הנאסד"ק יורדים ב-0.3%, על ה-SP500 ב-0.2% ועל הדאו ג'ונס ב-0.1%, זאת לאחר ירידות של כמה עשיריות האחוז ביום המסחר הראשון השבוע.