הבינה המלאכותית הפכה בשנים האחרונות לא רק למוקד של חדשנות טכנולוגית, אלא גם לאחת המגמות החמות והמרכזיות ביותר בשוק ההון העולמי. מאז פריצת הדרך של מערכות מבוססות GPT ודומיהן, התחום עבר מקטגוריה של חזון עתידני לאחד מזרמי ההשקעה המשמעותיים ביותר בקרב קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה, וגופים מוסדיים. ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטה מקצות סכומי עתק לפיתוח יכולות בינה מלאכותית, ורבות מהן כבר משיקות מוצרים מסחריים שמבוססים על טכנולוגיות שעד לא מזמן נחשבו לנחלתן של מעבדות מחקר בלבד. 

מעבר למומנטום הטכנולוגי, התשואה הפוטנציאלית היא זו שמושכת את המשקיעים: חברות עם חשיפה לתחום מדווחות לעיתים על זינוק בהכנסות או במכפיל המניה, כשמשקיעים מעריכים מחדש את תחזיות הצמיחה העתידיות. הבינה המלאכותית נתפסת בעיני רבים כ"מהפכה הבאה" כזו שעשויה לשנות סדרי עולם במגזרים שלמים, בדומה לכניסת האינטרנט בתחילת שנות האלפיים או מהפכת הסמארטפונים בעשור הקודם. הביקוש לחשיפה להשקעות בתחום הולך וגובר, ומשקיעים קטנים וגדולים כאחד, שואלים את עצמם איך בדיוק ניגשים להשקעה בתחום ה-AI?

התשובה לשאלה הזו מורכבת ממספר מסלולים אפשריים, שכל אחד מהם מבטא גישה שונה לחשיפה לתחום. הדרך הישירה ביותר היא השקעה במניות של חברות טכנולוגיה שמובילות בפיתוח בינה מלאכותית, גוגל (Alphabet), מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון ומטה הן רק חלק מהרשימה. כל אחת מהן השקיעה בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מערכות למידת מכונה, שפות טבעיות, מערכי מחשוב ענן ופתרונות חישוב ייעודיים. מניית אנבידיה, למשל, זינקה בלמעלה מ-800% מאז תחילת 2023, על רקע הביקוש ההולך וגובר למעבדים גרפיים (GPU) שמזינים את מערכות ה-AI.

אבל זו לא האפשרות היחידה. עבור משקיעים שמעדיפים פיזור רחב יותר, קיימות קרנות סל (ETFs) שמרכזות תחתן סל של מניות בתחומי AI, רובוטיקה וחדשנות. יש גם גישות עקיפות, כמו השקעה בחברות תשתית (כגון ספקיות שבבים, מרכזי נתונים, ואפילו חברות נדל"ן שמתמחות בדאטה סנטרס), או באותן חברות תעשייה, רכב, בריאות וחינוך שמאמצות מערכות בינה מלאכותית לשיפור הפעילות העסקית שלהן.

• טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
• סנופלייק נופלת ב-11% - מה היה בדוחות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מניות הליבה: לחשוף את עצמכם ישירות לחזית הטכנולוגיה

האפשרות הפשוטה ביותר היא לרכוש מניות של חברות שמובילות את התחום. הכוונה כאן לחברות טכנולוגיה גדולות שהשקיעו רבות בתחום ופיתחו מוצרים מבוססי בינה מלאכותית כבר בשנים האחרונות. אנבידיה, לדוגמה, נחשבת למובילה בתחום של מהפכת ה-AI, בזכות המעבדים הגרפיים (GPU) שלה, המשמשים כיום כסטנדרט לאימון מודלים מתקדמים. גם מיקרוסופט בולטת מאוד, בזכות שותפותה האסטרטגית עם OpenAI והשילוב ההולך ומתרחב של יכולות AI במוצרי הענן והאופיס שלה. 

אלפבית, החברה האם של גוגל, היא שחקנית מרכזית נוספת, עם השקעות עתק דרך DeepMind ופיתוחים כמו Gemini. לצידן אפשר לציין את מטא, שמקדמת מודלים פתוחים (כמו LLaMA), ואת אמזון, שבעיקר באמצעות AWS, הפכה לפלטפורמה חשובה להפעלת יישומים מבוססי AI. כדאי להזכיר גם את פלנטיר, אחת ממניות הבולטות בשנה האחרונה, החברה מתמחה בניתוח נתונים וב"ביג דאטה", עובדת בין היתר עם גופים ממשלתיים ופרטיים. מעבר לענקיות, יש גם חברות קטנות וממוקדות יותר כמו SoundHound או UiPath, שפועלות בתחומי יישום מאוד ספציפיים, כמו עיבוד קולי או אוטומציה תעשייתית.

אך השקעה במניה בודדת טומנת בחובה גם סיכונים, ירידה לא צפויה בתוצאות העסקיות, תחרות חריפה או שינוי רגולטורי יכולים לפגוע קשות בשווי של חברה אחת, גם אם התחום כולו ממשיך לצמוח. לכן, יש לא מעט משקיעים שמעדיפים דרך אחרת - קרנות סל (ETF) שמפזרות את ההשקעה על פני מגוון רחב של חברות. קרנות אלו מחקות מדדים שנבנו סביב תחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה או הטכנולוגיה החדשנית, וכך מאפשרות חשיפה עקיפה, אך רחבה יותר.

• המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

קרנות ETF: חשיפה מרובת מניות בפיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי

קרן הסל Global X Robotics & Artificial Intelligence ETF (סימול BOTZ) לדוגמה, מתמקדת בחברות שמתעסקות בפיתוח מערכות רובוטיות עם אלמנט של AI. קרן נוספת, iShares Robotics and Artificial Intelligence ETF (IRBO), מציעה פיזור רחב יותר, עם חשיפה לחברות תוכנה, ענן, וחומרה יחד. גם ARKQ, קרן טכנולוגיה של מנהלת ההשקעות קת'י ווד, כוללת חברות בולטות מהתחום, כולל כאלה שפועלות בתחבורה אוטונומית, חלל, ו-AI תעשייתי.

קרנות נוספות כמו ROBO או WTAI בנויות על מדדים שכוללים עשרות חברות בינלאומיות, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות, והן מתעדכנות תקופתית לפי קריטריונים של חדשנות, גידול בהכנסות או ניתוחי שוק. לצדן, קיימות קרנות כמו Global X Artificial Intelligence & Technology ETF (AIQ), שמתמקדת באופן ישיר בחברות העוסקות בלמידת מכונה, עיבוד שפה טבעית ויישומי בינה מלאכותית. גם First Trust Nasdaq Artificial Intelligence and Robotics ETF (ROBT) כוללת מדד סקטוריאלי ייעודי שנבנה סביב חברות AI ורובוטיקה, עם פילוח לפי שלב טכנולוגי וחשיפה עסקית.

בקטגוריית הקרנות היותר ממוקדות, אפשר למצוא גם את Roundhill Generative AI ETF (CHAT) – קרן חדשה יחסית שמתמקדת בחברות שפועלות במרכז מהפכת ה-AI הגנרטיבי, כולל מודלים שפתיים כמו GPT ופלטפורמות מבוססות תמונה ווידאו. בנוסף, VanEck Semiconductor ETF (SMH) אמנם אינה מוגדרת כקרן AI, אך מהווה חשיפה עקיפה קריטית – שכן חברות כמו אנבידיה, TSMC ו-ASML נחשבות לתשתית הבסיסית של התחום. עבור מי שמעדיף קרנות כלליות יותר, גם במדדים כמו Nasdaq 100 (קרן QQQ) או מדד הטכנולוגיה האמריקאי XLK, קיימת חשיפה עקיפה לבינה מלאכותית, שכן חברות כמו אנבידיה, מיקרוסופט, AMD ואחרות מהוות אחוז גבוה מההרכב. כלומר, גם אם אינכם משקיעים ישירות ב-AI, קרוב לוודאי שאתם כבר חשופים לתחום דרך מדדים רחבים.

בשלב זה חשוב להבחין בין קרנות שמעניקות חשיפה ישירה וממוקדת לחברות AI (כמו BOTZ, AIQ או CHAT), לבין קרנות ענפיות רחבות יותר, שם ה-AI הוא רק מרכיב אחד בין רבים. מי שמחפש חשיפה ממוקדת צריך לבדוק לעומק מה מרכיבי הקרן, מה שיעור החברות שמתמקדות בפיתוח ליבה של בינה מלאכותית, ומה רמות הריכוזיות בתוך הקרן. חלק מהקרנות כוללות עשרות מניות, אך למעשה רובן נשענות על מספר קטן של חברות שמרכזות את עיקר המשקל. לכן, קרן שנראית מגוונת על פניו עשויה בפועל להיות מאוד תלויה בביצועים של מניה אחת או שתיים.

ומה עם דמי הניהול? פרט קטן שיכול להיות משמעותי

בעת בחינת קרן ETF, חשוב לא רק לבדוק את הרכב המניות שבה, אלא גם את שיעור דמי הניהול. קרנות סקטוריאליות או חדשניות, כמו אלו המתמקדות בבינה מלאכותית גובות לעיתים דמי ניהול גבוהים יותר מקרנות פסיביות רגילות. לדוגמה, קרן BOTZ גובה כ-0.68% לשנה, בעוד קרנות כמו QQQ על מדד נאסד"ק גובות כ-0.20% בלבד. ההבדלים האלה אולי נראים שוליים בטווח הקצר, אך לאורך שנים הם יכולים להצטבר לפערים מהותיים בתשואה נטו. לכן, לפני שמחליטים להשקיע, כדאי לבדוק לא רק מה קונים, אלא גם כמה זה עולה.

בסופו של דבר, אין דרך אחת "נכונה" להשקיע בתחום הבינה המלאכותית, אלא מגוון אפשרויות שכל אחת מהן משקפת סגנון שונה של חשיפה, רמת סיכון שונה, ורמות מעורבות שונות מצד המשקיע. מה שמשותף לכל הדרכים הוא שתחום ה-AI הפך כבר כעת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק ההון, ויתכן כי ימשיך להיות כזה בשנים הקרובות. המשקיעים יכולים לבחור אם ללכת בנתיב הישיר ולבחור מניות מובילות, או ליהנות מפיזור באמצעות קרנות ETF, אך בכל מקרה, ההבנה של מה בדיוק קונים חשובה לא פחות מהכוונה להשקיע.