בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

איך להיחשף להשקעות בבינה מלאכותית? אלו הדרכים לעשות את זה בלי להמר על מניה אחת

ממניות כמו אנבידיה ומיקרוסופט ועד קרנות ETF ממוקדות, כל הדרכים להשתתף בעליית תחום ה-AI, עם יתרונות, סיכונים ודמי ניהול שלא כדאי להתעלם מהם

אביחי טדסה | (6)
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית הפכה בשנים האחרונות לא רק למוקד של חדשנות טכנולוגית, אלא גם לאחת המגמות החמות והמרכזיות ביותר בשוק ההון העולמי. מאז פריצת הדרך של מערכות מבוססות GPT ודומיהן, התחום עבר מקטגוריה של חזון עתידני לאחד מזרמי ההשקעה המשמעותיים ביותר בקרב קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה, וגופים מוסדיים. ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטה מקצות סכומי עתק לפיתוח יכולות בינה מלאכותית, ורבות מהן כבר משיקות מוצרים מסחריים שמבוססים על טכנולוגיות שעד לא מזמן נחשבו לנחלתן של מעבדות מחקר בלבד. 


מעבר למומנטום הטכנולוגי, התשואה הפוטנציאלית היא זו שמושכת את המשקיעים: חברות עם חשיפה לתחום מדווחות לעיתים על זינוק בהכנסות או במכפיל המניה, כשמשקיעים מעריכים מחדש את תחזיות הצמיחה העתידיות. הבינה המלאכותית נתפסת בעיני רבים כ"מהפכה הבאה" כזו שעשויה לשנות סדרי עולם במגזרים שלמים, בדומה לכניסת האינטרנט בתחילת שנות האלפיים או מהפכת הסמארטפונים בעשור הקודם. הביקוש לחשיפה להשקעות בתחום הולך וגובר, ומשקיעים קטנים וגדולים כאחד, שואלים את עצמם איך בדיוק ניגשים להשקעה בתחום ה-AI?


התשובה לשאלה הזו מורכבת ממספר מסלולים אפשריים, שכל אחד מהם מבטא גישה שונה לחשיפה לתחום. הדרך הישירה ביותר היא השקעה במניות של חברות טכנולוגיה שמובילות בפיתוח בינה מלאכותית, גוגל (Alphabet), מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון ומטה הן רק חלק מהרשימה. כל אחת מהן השקיעה בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מערכות למידת מכונה, שפות טבעיות, מערכי מחשוב ענן ופתרונות חישוב ייעודיים. מניית אנבידיה, למשל, זינקה בלמעלה מ-800% מאז תחילת 2023, על רקע הביקוש ההולך וגובר למעבדים גרפיים (GPU) שמזינים את מערכות ה-AI.


אבל זו לא האפשרות היחידה. עבור משקיעים שמעדיפים פיזור רחב יותר, קיימות קרנות סל (ETFs) שמרכזות תחתן סל של מניות בתחומי AI, רובוטיקה וחדשנות. יש גם גישות עקיפות, כמו השקעה בחברות תשתית (כגון ספקיות שבבים, מרכזי נתונים, ואפילו חברות נדל"ן שמתמחות בדאטה סנטרס), או באותן חברות תעשייה, רכב, בריאות וחינוך שמאמצות מערכות בינה מלאכותית לשיפור הפעילות העסקית שלהן.


מניות הליבה: לחשוף את עצמכם ישירות לחזית הטכנולוגיה


האפשרות הפשוטה ביותר היא לרכוש מניות של חברות שמובילות את התחום. הכוונה כאן לחברות טכנולוגיה גדולות שהשקיעו רבות בתחום ופיתחו מוצרים מבוססי בינה מלאכותית כבר בשנים האחרונות. אנבידיה, לדוגמה, נחשבת למובילה בתחום של מהפכת ה-AI, בזכות המעבדים הגרפיים (GPU) שלה, המשמשים כיום כסטנדרט לאימון מודלים מתקדמים. גם מיקרוסופט בולטת מאוד, בזכות שותפותה האסטרטגית עם OpenAI והשילוב ההולך ומתרחב של יכולות AI במוצרי הענן והאופיס שלה. 

אלפבית, החברה האם של גוגל, היא שחקנית מרכזית נוספת, עם השקעות עתק דרך DeepMind ופיתוחים כמו Gemini. לצידן אפשר לציין את מטא, שמקדמת מודלים פתוחים (כמו LLaMA), ואת אמזון, שבעיקר באמצעות AWS, הפכה לפלטפורמה חשובה להפעלת יישומים מבוססי AI. כדאי להזכיר גם את פלנטיר, אחת ממניות הבולטות בשנה האחרונה, החברה מתמחה בניתוח נתונים וב"ביג דאטה", עובדת בין היתר עם גופים ממשלתיים ופרטיים. מעבר לענקיות, יש גם חברות קטנות וממוקדות יותר כמו SoundHound או UiPath, שפועלות בתחומי יישום מאוד ספציפיים, כמו עיבוד קולי או אוטומציה תעשייתית.


אך השקעה במניה בודדת טומנת בחובה גם סיכונים, ירידה לא צפויה בתוצאות העסקיות, תחרות חריפה או שינוי רגולטורי יכולים לפגוע קשות בשווי של חברה אחת, גם אם התחום כולו ממשיך לצמוח. לכן, יש לא מעט משקיעים שמעדיפים דרך אחרת - קרנות סל (ETF) שמפזרות את ההשקעה על פני מגוון רחב של חברות. קרנות אלו מחקות מדדים שנבנו סביב תחום הבינה המלאכותית, הרובוטיקה או הטכנולוגיה החדשנית, וכך מאפשרות חשיפה עקיפה, אך רחבה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"


קרנות ETF: חשיפה מרובת מניות בפיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי

קרן הסל Global X Robotics & Artificial Intelligence ETF (סימול BOTZ) לדוגמה, מתמקדת בחברות שמתעסקות בפיתוח מערכות רובוטיות עם אלמנט של AI. קרן נוספת, iShares Robotics and Artificial Intelligence ETF (IRBO), מציעה פיזור רחב יותר, עם חשיפה לחברות תוכנה, ענן, וחומרה יחד. גם ARKQ, קרן טכנולוגיה של מנהלת ההשקעות קת'י ווד, כוללת חברות בולטות מהתחום, כולל כאלה שפועלות בתחבורה אוטונומית, חלל, ו-AI תעשייתי.


קרנות נוספות כמו ROBO או WTAI בנויות על מדדים שכוללים עשרות חברות בינלאומיות, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות, והן מתעדכנות תקופתית לפי קריטריונים של חדשנות, גידול בהכנסות או ניתוחי שוק. לצדן, קיימות קרנות כמו Global X Artificial Intelligence & Technology ETF (AIQ), שמתמקדת באופן ישיר בחברות העוסקות בלמידת מכונה, עיבוד שפה טבעית ויישומי בינה מלאכותית. גם First Trust Nasdaq Artificial Intelligence and Robotics ETF (ROBT) כוללת מדד סקטוריאלי ייעודי שנבנה סביב חברות AI ורובוטיקה, עם פילוח לפי שלב טכנולוגי וחשיפה עסקית.


בקטגוריית הקרנות היותר ממוקדות, אפשר למצוא גם את Roundhill Generative AI ETF (CHAT) – קרן חדשה יחסית שמתמקדת בחברות שפועלות במרכז מהפכת ה-AI הגנרטיבי, כולל מודלים שפתיים כמו GPT ופלטפורמות מבוססות תמונה ווידאו. בנוסף, VanEck Semiconductor ETF (SMH) אמנם אינה מוגדרת כקרן AI, אך מהווה חשיפה עקיפה קריטית – שכן חברות כמו אנבידיה, TSMC ו-ASML נחשבות לתשתית הבסיסית של התחום. עבור מי שמעדיף קרנות כלליות יותר, גם במדדים כמו Nasdaq 100 (קרן QQQ) או מדד הטכנולוגיה האמריקאי XLK, קיימת חשיפה עקיפה לבינה מלאכותית, שכן חברות כמו אנבידיה, מיקרוסופט, AMD ואחרות מהוות אחוז גבוה מההרכב. כלומר, גם אם אינכם משקיעים ישירות ב-AI, קרוב לוודאי שאתם כבר חשופים לתחום דרך מדדים רחבים.


בשלב זה חשוב להבחין בין קרנות שמעניקות חשיפה ישירה וממוקדת לחברות AI (כמו BOTZ, AIQ או CHAT), לבין קרנות ענפיות רחבות יותר, שם ה-AI הוא רק מרכיב אחד בין רבים. מי שמחפש חשיפה ממוקדת צריך לבדוק לעומק מה מרכיבי הקרן, מה שיעור החברות שמתמקדות בפיתוח ליבה של בינה מלאכותית, ומה רמות הריכוזיות בתוך הקרן. חלק מהקרנות כוללות עשרות מניות, אך למעשה רובן נשענות על מספר קטן של חברות שמרכזות את עיקר המשקל. לכן, קרן שנראית מגוונת על פניו עשויה בפועל להיות מאוד תלויה בביצועים של מניה אחת או שתיים.


ומה עם דמי הניהול? פרט קטן שיכול להיות משמעותי


בעת בחינת קרן ETF, חשוב לא רק לבדוק את הרכב המניות שבה, אלא גם את שיעור דמי הניהול. קרנות סקטוריאליות או חדשניות, כמו אלו המתמקדות בבינה מלאכותית גובות לעיתים דמי ניהול גבוהים יותר מקרנות פסיביות רגילות. לדוגמה, קרן BOTZ גובה כ-0.68% לשנה, בעוד קרנות כמו QQQ על מדד נאסד"ק גובות כ-0.20% בלבד. ההבדלים האלה אולי נראים שוליים בטווח הקצר, אך לאורך שנים הם יכולים להצטבר לפערים מהותיים בתשואה נטו. לכן, לפני שמחליטים להשקיע, כדאי לבדוק לא רק מה קונים, אלא גם כמה זה עולה.


בסופו של דבר, אין דרך אחת "נכונה" להשקיע בתחום הבינה המלאכותית, אלא מגוון אפשרויות שכל אחת מהן משקפת סגנון שונה של חשיפה, רמת סיכון שונה, ורמות מעורבות שונות מצד המשקיע. מה שמשותף לכל הדרכים הוא שתחום ה-AI הפך כבר כעת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק ההון, ויתכן כי ימשיך להיות כזה בשנים הקרובות. המשקיעים יכולים לבחור אם ללכת בנתיב הישיר ולבחור מניות מובילות, או ליהנות מפיזור באמצעות קרנות ETF, אך בכל מקרה, ההבנה של מה בדיוק קונים חשובה לא פחות מהכוונה להשקיע.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    vhrui 05/06/2025 09:11
    הגב לתגובה זו
    לא רעה.
  • 4.
    אנונימי 05/06/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    כתבה מלמדת .תודה
  • 3.
    הכי טוב VUG עם דמי ניהול אפסיים. (ל"ת)
    עמית 05/06/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
  • אכן. 0.04% שנתי. (ל"ת)
    אנונימי 05/06/2025 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 05/06/2025 07:36
    הגב לתגובה זו
    המשקיעות בבינה.
  • 1.
    בדקתי אף נייר לא נתן רווח טוב עד היום. לא שווה . (ל"ת)
    מיכאל 05/06/2025 06:56
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.