אינטל בדרך למכור את חטיבת השבבים Altera לקרן סילבר לייק
מניית אינטל Intel Corp 6.72% מטפסת ב-4% במסחר המוקדם, לאחר דיווח של בלומברג לפיו החברה קרובה לסגירת עסקה למכירת רוב החזקותיה בחטיבת השבבים המתוכנתים Altera לקרן ההשקעות הפרטית Silver Lake. העסקה הצפויה היא חלק ממדיניות
חדשה של אינטל, שמטרתה להתמקד בתחומי הליבה ולצמצם פעילויות שאינן חיוניות. ההודעה הרשמית עשויה להתפרסם כבר השבוע. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה החדשה של אינטל, שנמצאת תחת לחץ עסקי וחתרה לאחרונה להיפטר מנכסים שאינם בליבת הפעילות שלה, במטרה לייעל את המבנה העסקי ולחזק
את תחומי הצמיחה המרכזיים שלה.
אינטל רכשה את Altera בשנת 2015 תמורת כ-17 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את יכולותיה בתחום שבבי ה-FPGA, המשמשים בין היתר לרשתות תקשורת. אך כעת, פחות מעשור לאחר הרכישה, החברה שוקלת למכור את מרבית החטיבה לפי
שווי שנאמד בכ-9 מיליארד דולר בלבד, ירידה חדה ביחס להשקעה המקורית. בין המתעניינים הנוספים ב-Altera ניתן למנות גם את חברת Lattice וחברות השקעה נוספות, אך על פי הדיווחים Silver Lake קרובה להשלמת העסקה, שעשויה להיות מוכרזת כבר בימים הקרובים.
מהלך המכירה משתלב במהלכי הארגון מחדש שהציגה אינטל בתחילת 2024, אשר כוללים הפרדת פעילויות שאינן בליבת העסקים שלה. מכירת Altera צפויה לאפשר לאינטל לשחרר הון ולהפנות אותו להשקעות בתחומים בהם היא רואה פוטנציאל צמיחה משמעותי יותר, כמו שבבים מתקדמים למרכזי נתונים,
בינה מלאכותית וייצור שבבים עצמאי. המהלך מדגיש את מאמציה של אינטל לחזור למעמד מוביל בשוק השבבים העולמי תוך התייעלות פנימית.
ביום שישי האחרון אינטל נחשף כי ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל, נמצא במרכז סערה בעקבות חשיפה לפיה הוא מחזיק השקעות נרחבות בתעשיית ההייטק הסינית - כולל בחברות המקושרות לצבא הסיני. הדו"ח, שפורסם על ידי רויטרס ונתמך ברישומים רשמיים בסין ובארה"ב, מעורר שאלות קשות לגבי ניגוד עניינים אפשרי בתקופה שבה אינטל מעורבת בפרויקטים רגישים של הממשל האמריקאי. לפי הדו"ח, טאן שולט בלמעלה מ-40 חברות וקרנות סיניות, ומחזיק החזקות מיעוט בלמעלה מ-600 חברות נוספות דרך גופים שהוא מוביל או בבעלותו - בהם Walden International שהקים כבר ב-1987, וכן החברות Sakarya Limited ו-Seine Limited הרשומות בהונג קונג. חלק מהחברות האלו מקבלות מימון ותמיכה ישירה מגופים ממשלתיים סיניים, ואף חלקן, על פי הדיווח, מזוהות עם צבא השחרור העממי של סין.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות זאת, החוקים האמריקאיים הנוכחיים אינם מגבילים השקעות פאסיביות, כלומר החזקות שאינן מעניקות שליטה ישירה או גישה לטכנולוגיה. כך שלכאורה, אין בכך
הפרה של תקנות הייצוא או החוק האמריקאי. עם זאת, הנראות הציבורית של מנכ"ל החברה האמריקאית מהגדולות בעולם, שמחזיק השקעות באלפי גופים בסין, מעוררת דאגה, במיוחד כשמדובר בתחום הרגיש של שבבים וציוד טכנולוגי ביטחוני. החשיפה הזו מגיעה בעיתוי מורכב, כאשר אינטל מספקת
רכיבים קריטיים עבור תוכניות ביטחוניות של הממשל האמריקאי, ויחסי וושינגטון-בייג’ין ממשיכים להיות מתוחים סביב נושאים טכנולוגיים וביטחוניים. בעלי מניות בחברה כבר הביעו חשש מהשלכות פוטנציאליות על אמון הציבור והרגולציה, ומקורות בשוק מעריכים כי רשויות אמריקאיות עשויות
לבחון האם יש צורך להחמיר את ההגבלות על השקעות מסוג זה.
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?
חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43% של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר
השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.
המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים,
mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית,
היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.
שווי השוק
כבר נמוך משווי הביטקוין
כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק
במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.
ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות
היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.
סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות
כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים
אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?
מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת
כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.
לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים
מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.
המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו
על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.
בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.
- 330 מיליון דולר: דוראל מעמיקה את הפעילות בארה"ב
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך
שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.
