אינטל בדרך למכור את חטיבת השבבים Altera לקרן סילבר לייק
מניית אינטל Intel Corp -2.68% מטפסת ב-4% במסחר המוקדם, לאחר דיווח של בלומברג לפיו החברה קרובה לסגירת עסקה למכירת רוב החזקותיה בחטיבת השבבים המתוכנתים Altera לקרן ההשקעות הפרטית Silver Lake. העסקה הצפויה היא חלק ממדיניות
חדשה של אינטל, שמטרתה להתמקד בתחומי הליבה ולצמצם פעילויות שאינן חיוניות. ההודעה הרשמית עשויה להתפרסם כבר השבוע. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה החדשה של אינטל, שנמצאת תחת לחץ עסקי וחתרה לאחרונה להיפטר מנכסים שאינם בליבת הפעילות שלה, במטרה לייעל את המבנה העסקי ולחזק
את תחומי הצמיחה המרכזיים שלה.
אינטל רכשה את Altera בשנת 2015 תמורת כ-17 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את יכולותיה בתחום שבבי ה-FPGA, המשמשים בין היתר לרשתות תקשורת. אך כעת, פחות מעשור לאחר הרכישה, החברה שוקלת למכור את מרבית החטיבה לפי
שווי שנאמד בכ-9 מיליארד דולר בלבד, ירידה חדה ביחס להשקעה המקורית. בין המתעניינים הנוספים ב-Altera ניתן למנות גם את חברת Lattice וחברות השקעה נוספות, אך על פי הדיווחים Silver Lake קרובה להשלמת העסקה, שעשויה להיות מוכרזת כבר בימים הקרובים.
מהלך המכירה משתלב במהלכי הארגון מחדש שהציגה אינטל בתחילת 2024, אשר כוללים הפרדת פעילויות שאינן בליבת העסקים שלה. מכירת Altera צפויה לאפשר לאינטל לשחרר הון ולהפנות אותו להשקעות בתחומים בהם היא רואה פוטנציאל צמיחה משמעותי יותר, כמו שבבים מתקדמים למרכזי נתונים,
בינה מלאכותית וייצור שבבים עצמאי. המהלך מדגיש את מאמציה של אינטל לחזור למעמד מוביל בשוק השבבים העולמי תוך התייעלות פנימית.
ביום שישי האחרון אינטל נחשף כי ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל, נמצא במרכז סערה בעקבות חשיפה לפיה הוא מחזיק השקעות נרחבות בתעשיית ההייטק הסינית - כולל בחברות המקושרות לצבא הסיני. הדו"ח, שפורסם על ידי רויטרס ונתמך ברישומים רשמיים בסין ובארה"ב, מעורר שאלות קשות לגבי ניגוד עניינים אפשרי בתקופה שבה אינטל מעורבת בפרויקטים רגישים של הממשל האמריקאי. לפי הדו"ח, טאן שולט בלמעלה מ-40 חברות וקרנות סיניות, ומחזיק החזקות מיעוט בלמעלה מ-600 חברות נוספות דרך גופים שהוא מוביל או בבעלותו - בהם Walden International שהקים כבר ב-1987, וכן החברות Sakarya Limited ו-Seine Limited הרשומות בהונג קונג. חלק מהחברות האלו מקבלות מימון ותמיכה ישירה מגופים ממשלתיים סיניים, ואף חלקן, על פי הדיווח, מזוהות עם צבא השחרור העממי של סין.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אינטל זינקה ב-9% - 120% מתחילת השנה; הפעם הסיבה היא אפל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות זאת, החוקים האמריקאיים הנוכחיים אינם מגבילים השקעות פאסיביות, כלומר החזקות שאינן מעניקות שליטה ישירה או גישה לטכנולוגיה. כך שלכאורה, אין בכך
הפרה של תקנות הייצוא או החוק האמריקאי. עם זאת, הנראות הציבורית של מנכ"ל החברה האמריקאית מהגדולות בעולם, שמחזיק השקעות באלפי גופים בסין, מעוררת דאגה, במיוחד כשמדובר בתחום הרגיש של שבבים וציוד טכנולוגי ביטחוני. החשיפה הזו מגיעה בעיתוי מורכב, כאשר אינטל מספקת
רכיבים קריטיים עבור תוכניות ביטחוניות של הממשל האמריקאי, ויחסי וושינגטון-בייג’ין ממשיכים להיות מתוחים סביב נושאים טכנולוגיים וביטחוניים. בעלי מניות בחברה כבר הביעו חשש מהשלכות פוטנציאליות על אמון הציבור והרגולציה, ומקורות בשוק מעריכים כי רשויות אמריקאיות עשויות
לבחון האם יש צורך להחמיר את ההגבלות על השקעות מסוג זה.
מייקל סיילור; קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
מניית סטרטג'י MicroStrategy Inc 2.63% נסחרת בעליות שערים לאחר שהחברה דיווחה על רכישה משמעותית נוספת של ביטקוין. החברה, המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם במטבע הקריפטו, הודיעה כי רכשה יותר מ־10,600 מטבעות במהלך שבעה ימים בלבד, בהיקף כולל של כ־963 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר שביצעה מאז חודש יולי.
לפי הנתונים שפרסמה החברה, הביטקוין נרכש במחיר ממוצע של כ־90,600 דולר למטבע, נמוך במעט ממחירי השוק בעת הפרסום. במקביל לרכישה, החברה הנפיקה כ־5.1 מיליון מניות רגילות שמהן גויסו כ־928 מיליון דולר, וכן השלימה גיוס נוסף באמצעות מכירת מניות בכורה תמידיות. המהלך החזיר את תשומת הלב להיקף האחזקות של סטרטג'י, שחצה כעת שווי של 60 מיליארד דולר. עם זאת, יחס השווי של החברה ביחס לנכסי הביטקוין שבידיה המשיך להצטמצם, כאשר פרמיית השוק על החברה ירדה ל־1.1 בלבד - הרמה הנמוכה ביותר זה תקופה ארוכה.
הירידה בפרמיה דחפה את הנהלת החברה להכריז על הקמת קרן רזרבות בהיקף 1.4 מיליארד דולר, שנועדה להבטיח תשלומי דיבידנד וריבית בעתיד. מנכ"ל החברה, פונג לה, ציין בחודש נובמבר כי פרמיה הנמוכה מאחד עלולה להצדיק מכירה של חלק מהאחזקות.
האנליסטים מנמיכים ציפיות
במקביל לדיווחים על הרכישות, החלו אנליסטים בשוק להנמיך ציפיות מהחברה. קנטור פיצג'רלד חתכה את מחיר היעד למניה ב־59%, בעוד ברנשטיין הפחיתה את ההמלצה ב־25%, על רקע ירידה של יותר מ־25% במחיר הביטקוין מאז השיא שנרשם באוקטובר. למרות זאת, ההודעה על הרכישות נתפסה כהצהרת אמון מחודשת של החברה במטבע. בשבועיים שקודם לכן רכשה סטרטג'י כמות זניחה של מטבעות בלבד, והמהלך האחרון נחשב בעיני השוק לחזרה לאסטרטגיית קניית־הירידות שאפיינה אותה בעבר.
- סטרטג'י שוקלת מכירת ביטקוין: האם הלחץ על המניה מוצדק?
- בעוד המניה הרגילה מתרסקת: בכירי סטרטג׳י רוכשים מניות בכורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים בקנטור פיצג'רלד ציינו גם כי החברה נוהגת לרכוש ביטקוין כאשר המהלך "מגדיל ערך" מבחינתה, ללא קשר למחיר הנוכחי של המטבע. לדברי האנליסטים, אסטרטגיה זו נותרה בעינה גם לאחר הירידות האחרונות. גם בבית ההשקעות TD Cowen ראו בצעד איתות חיובי. בהערכה שפרסמו כתבו כי משקיעים המאמינים בביטקוין לטווח בינוני וארוך צפויים לראות ברכישה הרחבה מהלך מחזק, בעיקר אם מחיר המטבע יחזור לטפס לרמות השיא.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTסין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
טראמפ אישר לאנבידיה למכור לסין שבבים מוחלשים, אבל כצפוי - הסינים לא מוכנים, מבחינתם: הכל או כלום; בינתיים: חברות שבבי ה-AI מאיצות בזכות תמיכה ממשלתית וכסף מהבורסה הסינית
בייג'ין מסרבת להתפשר על שבבים מוחלשים של אנבידיה, ומאיצה את הרחקתה של אנבידיה מהשוק הסיני דרך התקדמות מהירה בייצור מקומי. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי ארה"ב תאשר ייצוא של שבבי אנבידיה מסוג H200, השני בחוזקתו אחרי בלקוול, ל"לקוחות מאושרים" בסין, תמורת 25% מההכנסות שיועברו לממשל האמריקאי. אבל הסינים לא יסכימו לקבל שבבים נחותים.
ההחלטה אמורה היתה להחזיר לאנבידיה חלק משוק הסיני, אולם, רגולטורים סיניים כבר הזהירו בעבר חברות טכנולוגיה מקניית גרסאות מוחלשות כמו H20, וטראמפ עצמו הודה כי "סין לא רוצה שבבים נחותים" והנה זה הופך לרשמי - הסינים מסרבים "להצעה" של טראמפ. הממשל יפעל למנוע את ההפצה של שבבים מאנבידיה. אנבידיה, נזכיר ציפתה למכור בקצב של 50 מיליארד דולר בשנה כשברבעוני האחרונים על רקע מלחמת השבבים היקף המכירות הוא - אפס.
ההסכם בין טראמפ לאנבידיה נועד להקל על מתיחות הסחר בין המדינות, אך הסיכוי שהוא יהפוך לישים הוא נמוך. שבבי H200, שמציעים 141 טרה-פיילופס של עיבוד צף , פי 6 מ-H20, נחסמו קודם לכן תחת מדיניות ביידן מחשש לשימושים צבאיים. טראמפ שינה את הגישה, והעלה את התשלום מ-15% על H20 ל-25% על H200, מה שצפוי להניב לארה"ב 10 מיליארד דולר שנתיים, רק שהסינים אומרים - "הכל או כלום". הם לא מוכנים להיות רוכש נחות, הם לא מוכנים לקבל את המוצר הנחות.
הרקע למשבר נעוץ במלחמת השבבים שהחלה ב-2022, כאשר ארה"ב הגבילה ייצוא מתקדם מחשש להשפעה על ביטחון לאומי. סין, ששוק השבבים שלה צמח ל-220 מיליארד דולר ב-2025 (גידול של 15% משנה קודמת), הגיבה בתוכנית "Made in China 2025" המעודכנת. המטרה: 50% עצמאות עד סוף השנה, לעומת 15% ב-2019. תוכנית Big Fund III הקצתה 47 מיליארד דולר לקווי ייצור, והממשלה בנתה 40 מרכזי R&D חדשים. ההוצאה על ציוד ייצור זינקה ב-53% בהחצי הראשון של 2025, והייצור המקומי של פוליסיליקון, חומר גלם מרכזי, הגיע ל-80% מהשוק העולמי. חברות כמו עליבאבא, טנסנט ובייטדאנס, שרכשו מיליון שבבי H20 ב-2024, העבירו 45% מאימוני AI מחוץ לסין, בעיקר לארה"ב ואירופה, אך הן חוזרות בהדרגה לחלופות מקומיות.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גל של חברות שבבי AI סיניות נמצא במרוץ כשהן מצמצמות את הפער בהדרגה וצופות כי תוך שנים בודדות יגיעו למערכת מלאה שלא תיפול מהקיימות בשוק, גם לא של אנבידיה.
