ליפ בו טאן אינטל
ליפ בו טאן אינטל

אינטל בדרך למכור את חטיבת השבבים Altera לקרן סילבר לייק

החברה קרובה להשלמת מכירת רוב החזקותיה בחטיבת Altera לקרן סילבר לייק, כאשר לפי בלומברג הודעה רשמית עשויה להתפרסם כבר בימים הקרובים, כחלק ממיקוד מחודש בתחומי הליבה של אינטל
אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אינטל ליפ-בו טאן

מניית אינטל Intel Corp 0.5%   מטפסת ב-4% במסחר המוקדם, לאחר דיווח של בלומברג לפיו החברה קרובה לסגירת עסקה למכירת רוב החזקותיה בחטיבת השבבים המתוכנתים Altera לקרן ההשקעות הפרטית Silver Lake. העסקה הצפויה היא חלק ממדיניות חדשה של אינטל, שמטרתה להתמקד בתחומי הליבה ולצמצם פעילויות שאינן חיוניות. ההודעה הרשמית עשויה להתפרסם כבר השבוע. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה החדשה של אינטל, שנמצאת תחת לחץ עסקי וחתרה לאחרונה להיפטר מנכסים שאינם בליבת הפעילות שלה, במטרה לייעל את המבנה העסקי ולחזק את תחומי הצמיחה המרכזיים שלה.


אינטל רכשה את Altera בשנת 2015 תמורת כ-17 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את יכולותיה בתחום שבבי ה-FPGA, המשמשים בין היתר לרשתות תקשורת. אך כעת, פחות מעשור לאחר הרכישה, החברה שוקלת למכור את מרבית החטיבה לפי שווי שנאמד בכ-9 מיליארד דולר בלבד, ירידה חדה ביחס להשקעה המקורית. בין המתעניינים הנוספים ב-Altera ניתן למנות גם את חברת Lattice וחברות השקעה נוספות, אך על פי הדיווחים Silver Lake קרובה להשלמת העסקה, שעשויה להיות מוכרזת כבר בימים הקרובים.


מהלך המכירה משתלב במהלכי הארגון מחדש שהציגה אינטל בתחילת 2024, אשר כוללים הפרדת פעילויות שאינן בליבת העסקים שלה. מכירת Altera צפויה לאפשר לאינטל לשחרר הון ולהפנות אותו להשקעות בתחומים בהם היא רואה פוטנציאל צמיחה משמעותי יותר, כמו שבבים מתקדמים למרכזי נתונים, בינה מלאכותית וייצור שבבים עצמאי. המהלך מדגיש את מאמציה של אינטל לחזור למעמד מוביל בשוק השבבים העולמי תוך התייעלות פנימית.


ביום שישי האחרון אינטל נחשף כי ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל, נמצא במרכז סערה בעקבות חשיפה לפיה הוא מחזיק השקעות נרחבות בתעשיית ההייטק הסינית - כולל בחברות המקושרות לצבא הסיני. הדו"ח, שפורסם על ידי רויטרס ונתמך ברישומים רשמיים בסין ובארה"ב, מעורר שאלות קשות לגבי ניגוד עניינים אפשרי בתקופה שבה אינטל מעורבת בפרויקטים רגישים של הממשל האמריקאי. לפי הדו"ח, טאן שולט בלמעלה מ-40 חברות וקרנות סיניות, ומחזיק החזקות מיעוט בלמעלה מ-600 חברות נוספות דרך גופים שהוא מוביל או בבעלותו - בהם Walden International שהקים כבר ב-1987, וכן החברות Sakarya Limited ו-Seine Limited הרשומות בהונג קונג. חלק מהחברות האלו מקבלות מימון ותמיכה ישירה מגופים ממשלתיים סיניים, ואף חלקן, על פי הדיווח, מזוהות עם צבא השחרור העממי של סין.


למרות זאת, החוקים האמריקאיים הנוכחיים אינם מגבילים השקעות פאסיביות, כלומר החזקות שאינן מעניקות שליטה ישירה או גישה לטכנולוגיה. כך שלכאורה, אין בכך הפרה של תקנות הייצוא או החוק האמריקאי. עם זאת, הנראות הציבורית של מנכ"ל החברה האמריקאית מהגדולות בעולם, שמחזיק השקעות באלפי גופים בסין, מעוררת דאגה, במיוחד כשמדובר בתחום הרגיש של שבבים וציוד טכנולוגי ביטחוני. החשיפה הזו מגיעה בעיתוי מורכב, כאשר אינטל מספקת רכיבים קריטיים עבור תוכניות ביטחוניות של הממשל האמריקאי, ויחסי וושינגטון-בייג’ין ממשיכים להיות מתוחים סביב נושאים טכנולוגיים וביטחוניים. בעלי מניות בחברה כבר הביעו חשש מהשלכות פוטנציאליות על אמון הציבור והרגולציה, ומקורות בשוק מעריכים כי רשויות אמריקאיות עשויות לבחון האם יש צורך להחמיר את ההגבלות על השקעות מסוג זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.