התשואות מזנקות והדולר נופל: שוק האג"ח מאותת חוסר אמון
למרות שטראמפ נסוג חלקית ממדיניות המכסים, המשקיעים ממשיכים למכור אגרות חוב, הדולר נחלש לשפל של שלוש שנים, ומומחים בשוק מזהירים כי משהו עמוק קורה מתחת לפני השטח
סערת המכסים של טראמפ מטלטלת את שוקי ההון, אך לאו דווקא בדרך הצפויה. במקום לראות בריחה לנכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתיות, שוק האג"ח האמריקאי חווה את אחד השבועות הסוערים ביותר מאז שנות ה-80. במקביל, הדולר צנח לרמות שלא נראו מאז 2021, והמשקיעים מגלים סימנים
הולכים וגוברים של חוסר אמון ביציבות הכלכלית של ארה"ב.
התשואות על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות זינקו השבוע בשיעור שלא נרשם מאז תחילת עידן רייגן. התשואה על אג"ח ל-30 שנה טיפסה ב-57.4 נקודות בסיס והגיעה ל-4.96% - הזינוק השבועי החד ביותר
מאז דצמבר 1981. גם אג"ח ל-10 שנים רשמה עלייה חריגה של 56.9 נקודות בסיס לרמה של 4.561%. הכלכלן הראשי של BMO, דאגלס פורטר, סיכם זאת כך: "זה לא התנהגות רגילה בתקופה של מתח בשווקים". העליות בתשואות מגיעות דווקא בתקופה שבה היה מצופה מהאג"ח לתפקד כ"מקלט בטוח", במיוחד
נוכח התנודתיות החדה במדדי המניות מאז הכרזת המכסים ב-2 באפריל. למרות שטראמפ נסוג חלקית מהמהלך ונתן הארכה של שלושה חודשים לרוב המדינות, זה לא הצליח להרגיע את החששות באג"ח, אולי להפך.
הדולר האמריקאי נפל השבוע ב-2.9% מול סל המטבעות,
וצלל לשפל של שלוש שנים במדד DXY. במקביל, אנליסטים מצביעים על כמה גורמים אפשריים ליציאה מהאג"ח האמריקאיות: מכירות של גופים זרים, צמצום סיכונים מצד גופי השקעות גדולים, וכן פירוק עסקאות ממונפות מסוג "basis trade" - עסקאות שמנסות להרוויח מהפרשי תמחור בין חוזים
עתידיים לאג"ח ממשלתיות.
טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של אפולו גלובל מנג'מנט, התריע השבוע כי כל אחד מהגורמים האלה, או כולם יחד, עלול ליצור אפקט שרשרת. משרד האוצר מנסה להרגיע וטוען כי אין שיבושים מבניים בשוק, אך ההתרחבות בתשואות לצד היחלשות
הדולר מאותתים על שינוי בגישת המשקיעים.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם נשיא הפד של מיניאפוליס, ניל קשקארי, אישר שיש לחצים מסוימים, אך לא רואה עדיין התפרקות עמוקה בשוק. עם זאת, יותר ויותר כלכלנים מדגישים שהדינמיקה הנוכחית אינה רגילה, וייתכן שהיא משקפת ירידה מתמשכת באטרקטיביות
של נכסים אמריקאיים.
בהמשך לאי הוודאות שמטלטלת את שוק האג"ח האמריקאי, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, שיגר אזהרה בולטת: "תהיה מהומה בשוק האג"ח, והפד ייאלץ להתערב, אבל רק כשהלחץ יגיע לשיא". דיימון, שהתייחס לנושא במהלך שיחת המשקיעים של הבנק, הזהיר כי שלל רגולציות בנקאיות שנכנסו לאחר משבר 2008, ובראשן כללי ההון הנוקשים, מרחיקים את הבנקים מהשוק בדיוק כשיש צורך בהם כמתווכים. התוצאה, לדבריו, היא ירידה חדה בנזילות בשוק האג"ח, תופעה שמעצימה את התנודתיות ומשפיעה באופן ישיר על כל יתר שוקי ההון, ממניות ועד משכנתאות.
דיימון מתייחס במיוחד ל-SLR - מדד רגולטורי המחייב את הבנקים לשמור רזרבות הון גם על אג"ח ממשלתיות, וטוען שיש מקום להחריג את שוק האג"ח ממנו, כדי לאפשר לבנקים להחזיק יותר חוב ציבורי מבלי לפגוע ביחסי ההון שלהם. אך לדבריו,
הבעיה רחבה יותר: "יש רשימה שלמה של רגולציות עם פגמים עמוקים שמונעות מהבנקים להשתתף בשוק כשהם הכי נדרשים". לדבריו, ללא שינוי בגישה הרגולטורית, הפד עלול להיקלע שוב למצב שבו הוא נאלץ לקנות אג"ח בעצמו - תרחיש דומה למה שקרה במהלך משבר הקורונה, אז השוק קפא והתערבות
ישירה של הבנק המרכזי הפכה לחבל ההצלה האחרון. דבריו של דיימון מצטרפים לחששות גוברים מצד משקיעים כי העלייה החדה בתשואות, היחלשות הדולר, והירידה בנזילות - כולם אותות לכך שהמנגנונים הרגילים שמייצבים את שוקי ההון כבר לא פועלים כבעבר. ולמרות שכרגע הפד מנסה לשדר
רוגע, גובר הסנטימנט בשווקים שמשהו עמוק משתנה, לא רק במדיניות המכסים, אלא באופן שבו שוק ההון האמריקאי עצמו מתפקד.
- 5.פדרל 12/04/2025 08:58הגב לתגובה זוהפדרל מתגלה כמקור שחיתות ומחלק כסף למקורבים שהם הבנקים המסחריים ואגח ממשלתיות..כסף מושחת שלא מחלחל למטה. אבל כולם משלמים אותו
- 4.עושה חשבון 12/04/2025 08:35הגב לתגובה זוהגירעון גדל ללא שליטה . זו הסיבה לעלייה בתשואות האגח וירידה $ כמו בעולם השלישי.
- 3.החיים 12/04/2025 06:51הגב לתגובה זוטראמפ הצליח לרסק את הכלכלה האמרקאית בכמה שבועותהצרכנים האמרקאים לא יסלחו על האינפלציה ריבית גבוהה גם אם הפד יוריד ריבית מה שקובע זה ריבית האגח הארוך
- 2.אנונימי 12/04/2025 03:08הגב לתגובה זובאגח הארוך ביותר ל 30 שנה המחיר שהתחיל במינוס 2% יומי סיים בפלוס 2% יומי.כלומר התשואות ירדו.
- 1.ארהב בחדלות פרעון 11/04/2025 23:12הגב לתגובה זוהסינים מוכרים את אגרות החוב הזבל של ארצות הברית. יתרות מטבע החוץ של ישראל באגחים זבל האילו.
שורט (דאי אי)השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד
עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.
בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".
הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.
את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.
- אנבידיה מושכת את השוק למעלה: הנאסד"ק בעלייה של 1.4%; גל עליות במניות ה־AI
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תיקון - כן, משבר אמיתי - לא
התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.
ביל אקמן (רשתות)ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
אקמן מגייס כספים לאחת הקרנות ובמקביל רוצה להנפיק את החברה המנהלת בוול סטריט; מה צפוי להיות השווי וגם - הדרך של אקמן לצמרת
ביל אקמן מכין את פרשינג סקוויר קפיטל (Pershing Square Capital Management) להנפקה ציבורית בתחילת 2026. כך מדווח הפייננשל טיימס. מדובר למעשה בגוף שמנהל קרנות להשקעות שמנהלות כסף של אחרים, זו פעילות קרובה מאוד לקרנות גידור שנהנים מדמי הניהול השוטפים. ההערכה היא שהקרן תצא לשוק לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר.
מהדיווח עולה כי למעשה אקמן נערך לשני גיוסים - של החברה המנהלת את הקרנות ושל קרן השקעה חדשה שתצא לציבור במקביל. לפרשינג סקוויר יש נכסים בהיקף של כ‑20–21 מיליארד דולר נכון לאמצע 2025.
ניסיון קודם של אקמן להנפיק לפני כשנה וחצי נדחה. היעד המקורי של כ‑25 מיליארד דולר צומצם משמעותית ואז ההנפקה בוטלה.
הדרך של ביל אקמן לפסגת ההשקעות
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
- אחרי 17 שנה תחת שליטה ממשלתית: ביל אקמן מציע מסלול חדש לפאני מיי ופרדי מאק
- ביל אקמן מחייך - הרץ מציגה רווח מפתיע, המניה מזנקת ב-33%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה. הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
