גודייר
גודייר

בזמן שוול-סטריט צונחת: מניית הצמיגים שמזנקת ב-10%

דויטשה בנק מעלה המלצה ל"קנייה" וצופה זינוק של 41% במניית יצרנית הצמיגים לאור תוכנית התייעלות שאפתנית והערכה שהחברה תרוויח ממכסי הרכב של טראמפ

אדיר בן עמי |


גודייר The Goodyear Tire & Rubber Co , יצרנית הצמיגים הוותיקה, מזנקת ב-10% בזמן שמדדי המניות העיקריים צונחים בחדות. מאחורי העלייה עומדת המלצה חיובית של דויטשה בנק וסימנים לכך שהחברה עשויה להרוויח מהמכסים החדשים של הנשיא טראמפ.


אנליסט הבנק, אדיסון יו, שינה את המלצתו על מניית גודייר מ"החזק" ל"קנייה", וציין כי המכסים החדשים על יבוא מכוניות לארה"ב עשויים דווקא להיטיב עם החברה, שכן רוב הביקוש שלה בארה"ב מגיע מיצרנים מקומיים וצמיגים אינם כלולים במכסים המתוכננים, לפחות בינתיים.


"כל השפעה שלילית על מכירות רכבים חדשים צפויה להתמתן על ידי עלייה משמעותית בתמהיל של צמיגי חלפים, שמציעים שולי רווח גבוהים יותר", כתב יו, שחידש את הסיקור של גודייר בדצמבר האחרון. הוא הוסיף: "בסך הכל, עדיין קיימים סיכונים בביצוע, אבל אנו מאמינים שהחברה ממוקמת היטב מבחינה תפעולית להציג ביצועים עודפים, כאשר השווי הנוכחי נמצא ברמות שפל."


האופטימיות סביב המניה מגיעה לאחר התקדמות יציבה של גודייר בתוכנית קיצוץ העלויות שלה. דויטשה בנק ציין כי החברה סגרה את מכירת עסקי הצמיגים מחוץ לכביש (OTR), הכריזה על מכירת הקניין הרוחני של Dunlop וחזרה על הציפייה שמכירת עסקי הכימיקלים שלה תושלם לפני סוף השנה הקלנדרית הנוכחית.


אדיסון יו צופה עליות נוספות למניה בעתיד. הוא שומר על מחיר היעד של 13 דולר, המשקף זינוק פוטנציאלי של 41% מהמחיר בו נסגרה המניה ביום שני, ונחשב לאחד הגבוהים בוול סטריט. מחיר היעד הממוצע עומד על כ-12 דולר, בעוד שכרגע המניה נסחרת ב-9.24 דולר. למניה יש כרגע חמש המלצות "קנייה", חמש המלצות "החזק" ואפס המלצות "מכירה", מה שמעיד על אמון המשקיעים בפוטנציאל ההתאוששות של החברה.


"השיחות שלנו עם החברה חיזקו את הביטחון שלנו בכך שיש לה את האחיזה הנדרשת להשיג את היעד של 1.5 מיליארד דולר בחיסכון בעלויות ושיפור שולי הרווח עד סוף 2026", כתב יו בדוח שפרסם. תוכנית ההתייעלות של גודייר נועדה להחזיר את החברה לנתיב של צמיחה רווחית, במיוחד לאור האתגרים בשוק הרכב העולמי והתחרות הגוברת מצד יצרני צמיגים אסייתיים. האסטרטגיה כוללת מכירת נכסים לא ליבתיים, התמקדות במוצרים בעלי שולי רווח גבוהים יותר, וייעול תהליכי הייצור והלוגיסטיקה.


גודייר נסחרת כעת לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-11% מתחילת השנה ונפלה ב-25% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.