יוצאת מהאופנה: פוראבר 21 הגישה בקשה לפשיטת רגל
לפי ההערכות, הרשת האמריקאית חייבת בין מיליארד ל-10 מיליארד דולר, בעוד שנכסיה שווים בין 100 ל-500 מיליון דולר בלבד. פוראבר 21 כבר פשטה רגל ב-2019, וסגרה אז מאות חנויות, התאוששה בעקבות רכישתה על ידי קבוצת Authentic Brands Group - אך לא הצליחה להתייצב מאז
ענקית האופנה האמריקאית פוראבר 21 הגישה ביום ראשון בקשה לפשיטת רגל על פי סעיף 11 בארה"ב – בפעם השנייה בתוך שש שנים. הרשת, שהיתה מזוהה עם בגדים אופנתיים במחירים נמוכים שמיועדים בעיקר לקהל הצעיר, נקלעה למשבר חמור על רקע התחרות הגוברת מצד מותגים מקוונים, שינויי הרגלי הצריכה והנפילה בהיקף המבקרים בקניונים.
המותג, שהוקם ב-1984 בלוס אנג'לס על ידי המהגרים הקוריאנים דון וג'ין צ'אנג, היה במשך עשורים אחד הגורמים הדומיננטיים בשוק האופנה המהירה (Fast Fashion). בשיאו, הפעיל המותג כ-800 חנויות ברחבי העולם, מהן כ-500 בארה"ב. ואולם עם השנים, הצרכנים החלו לנטוש את חוויית הקנייה הפיזית לטובת רכישות אונליין, והתחרות מצד ענקיות כמו שיין, אסוס וזארה פגעה קשות בעסקי הרשת.
אחד הגורמים המרכזיים לנפילתה של החברה היה מודל עסקי שהתבסס על חנויות ענק בקניונים, שנפגעו מירידת תנועת הקונים. בנוסף, פוראבר 21 התקשתה להסתגל לשינויים מהירים בטעמי הצרכנים, בייחוד בכל הקשור למודעות סביבתית ואיכותית. בעוד ששחקנים כמו H&M וזארה השיקו קווים ירוקים ומיחזור של בגדים, פוראבר 21 נותרה מאחור.
המכה הראשונה שספגה החברה היתה פשיטת הרגל הראשונה שלה ב-2019, שהביאה לסגירת מאות חנויות. היא התאוששה בעקבות רכישתה על ידי קבוצת Authentic Brands Group, אך לא הצליחה להתייצב. לאחר מכן, מגפת הקורונה ב-2020 האיצה את המעבר לקניות מקוונות, והחברה – שהשקיעה מעט מדי באסטרטגיות דיגיטליות – איבדה נתח שוק נוסף. בשנים האחרונות, פוראבר 21 ניסתה לשנות כיוון באמצעות שיתופי פעולה עם מותגים פופולריים, כמו ברבי ו-Juicy Couture, אך היוזמות לא הצליחו להציל את הרווחיות. בשוק התחרותי שיש כיום, הרשת פשוט לא היתה מהירה מספיק כדי לעמוד בקצב השינויים בענף.
פוראבר 21 הודיעה כי תפעל תחת פיקוח של בית המשפט, במטרה למכור את כל נכסיה או חלקם. לפי ההערכות, החברה חייבת בין מיליארד ל-10 מיליארד דולר, בעוד שנכסיה שווים בין 100 ל-500 מיליון דולר בלבד. לפי הודעת החברה, היא תמשיך להפעיל את החנויות שלה בארה"ב ואת האתר המקוון, לפחות בטווח הקרוב. עם זאת, לא ברור כמה זמן היא תוכל להחזיק מעמד, והאם יימצא קונה שיסכים לקחת עליה את הסיכון.
פוראבר 21 היתה בעבר אחת מחלוצות האופנה המהירה, אך כעת היא מצטרפת לשורת קמעונאיות אופנה שנכנעו ללחצי השוק המשתנה, כולל בישראל - זברה, הוניגמן, TNT, ML ועוד. השאלה הגדולה היא אם הרשת תצליח להיחלץ מהמשבר פעם נוספת, או שהפעם אכן מדובר בסוף דרכה של אחת מרשתות האופנה האייקוניות של השנים האחרונות.
אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?
החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה
מניית אורקל Oracle Corp -2.96% מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.
בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.
במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי
כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.
״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
גולדמן זאקס יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
