רוברט אנטוקול פלייטיקה
צילום: אוהד רומנו
דוחות

פלייטיקה מפספסת, המניה נופלת

חברת המשחקים הישראלית דיווחה על עליה קלה בהכנסות ברבעון הרביעי שעמדו על כ- 650  מיליון דולר, לצד מעבר ללהפסד של 4 סנט למניה; החברה צופה כי תסיים את  שנת 2025 עם הכנסות של 2.82 מיליארד דולר (אמצע הטווח), מעל לצפי האנליסטים
איתן גרסטנפלד | (2)

חברת המשחקים הישראלית פלייטיקה פלייטיקה סיימה את הרבעון הרביעי של השנה עם הכנסות של כ-650 לצד הפסד של 4 סנט למניה, בעוד צפי האנליסטים היה להכנסות של 633 מיליון דולר לצד רווח של 24 סנט למניה. החברה צופה כי תסיים את שנת 2025 עם הכנסות של 2.82 מיליארד דולר (אמצע הטווח), מעל לצפי האנליסטים.


הכנסות החברה עמדו בסוף הרבעון הרביעי על כ-650.3 מיליון דולר, עליה של כ-1.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעל לצפי האנליסטים להכנסות של 633 מיליון דולר. ההכנסות מפלטפורמת DTC (מכירות ישירות לצרכן) עמדו על 174.6 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.


בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר להפסד נקי של 16.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של כ-37.3 מיליון דולר בתקופה המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם עמד על כ-183.9 מיליון דולר ירידה של כ-2.6% לעומת התקופה המקביל אשתקד.


במבט קדימה, החברה צופה כי תסיים את שנת 2025 עם הכנסות בטווח שבין 2.8-2.85 מיליארד דולר, לצד EBITDA מתואם בטווח שבין 715-740 מיליון דולר. צפי האנליסטים המוקדם היה להכנסות של 2.75 מיליארד דולר.


"אנחנו נרגשים מההתקדמות שהשגנו ביישום אסטרטגיית החזרה לצמיחה שלנו, אשר באה לידי ביטוי ברכישה המוצלחת של "SuperPlay אמר רוברט אנטוקול, מנכ"ל החברה. "בראייה קדימה, אנחנו נלהבים מהמשחקים החדשים שלנו והזדמנויות M&A נוספות, שאנו מאמינים שיובילו לצמיחה עקבית בהכנסות וייצרו ערך לבעלי המניות שלנו."

 

"הגישה הממושמעת שלנו בהקצאת הון וניהול הפורטפוליו משתקפת בתוצאות EBITDA חזקות, המדגימות את המחויבות שלנו למקסם את התשואה" אמר קרייג אברהמס, נשיא וסמנכ"ל כספים. "כשאנחנו ממשיכים בפיתוח תמהיל הפורטפוליו שלנו, אנו צופים שהשנה תהיה שנת מעבר, בה נשקיע בסטודיואים שנרכשו לאחרונה בשלבים המוקדמים. אנו מאמינים שהשקעות אלו ימצבו אותנו בפני צמיחה מחודשת ב-EBITDA החל משנת 2026 ואילך."


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואים כמה השוק מתרגש מהבשורה (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/02/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    צריך לשים את המפתחות כמה שיותר מהר
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?

על הנדל"ן בניו יורק, המחירים וההשפעה הצפויה של בחירת ממדאני

אסף רוזנהיים |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

אין מדינה שמייצגת יותר את הקפיטליזם מאשר ארה"ב, ואין עיר שמייצגת יותר את ארה"ב מאשר ניו יורק, וזו התעוררה בימים האחרונים לראש עיר חדש ורדיקאלי: זוהרן ממדאני, נציג הזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי. פעילים בשוק הנדל"ן חרדים מממדאני. הצהרותיו במהלך הקמפיין כללו התחייבות להקפאת שכר דירה, פיתוח דיור ציבורי במימון עירוני, העלאות מיסים על עסקים ועל בעלי הכנסות גבוהות, ואף פתיחת רשתות מזון עירוניות מוזלות. כל אלו הציפו חששות כבדים בקרב יזמים, משקיעים ובעלי נכסי, והצפי היה לגל עזיבה עם היבחרו.

אולם לצד החששות, מומחים רבים מציינים כעת, לאחר היבחרו, כי השפעתו המעשית של ממדאני על שוק הנדל"ן בעיר מוגבלת מאוד, וכי יסודות השוק הניו-יורקי איתנים דיים כדי לעמוד גם בפני רוחות פוליטיות חזקות. לטענתם, גם ממדאני עצמו יודע שעל-מנת להוציא את תוכניותיו מהכוח אל הפועל, הוא יצטרך שיתוף פעולה הדוק של המגזר העסקי.

הכיוון: הגדלת ההיצע

החשש המרכזי בשוק נוגע להתערבות רגולטורית אגרסיבית ובלתי זהירה, תופעה שכבר טלטלה בעבר את שוק הנדל"ן בניו יורק. כך, ב-2019 נכנס לתוקף חוק הגנת הדיור והשוכרים (HSTPA), שהגיע בהפתעה ושינה בן לילה את הפעילות הנדל"נית ברחבי העיר. אלא שהפעם הסיטואציה מעט שונה: חלק גדול מהצעדים הדרמטיים כבר יושמו בשנים האחרונות, תחת שליטה דמוקרטית שהכתיבה את הטון בהיבט המדינתי והעירוני. חוקים כמו HSTPA, "פינוי הוגן" והגינות בדמי שכירות, כבר עיצבו מחדש את כללי המשחק.

במקביל, תנועות חדשות כמו YIMBYism (בתרגום חופשי: "כן, בחצר האחורית שלי", מעין זרם אידיאולוגי ותנועת מדיניות ציבורית התומכים בהגדלת היצע הדיור באמצעות עידוד בנייה חדשה),  צוברות כוח. עמדתן היא שהדרך לשפר את איכות החיים ולהוריד מחירים איננה דרך הגבלות, אלא על-ידי הגדלה משמעותית של ההיצע, והן מחזירות את הדיון הציבורי לכיוון הגדלת ההיצע והאצת הפיתוח.

 

מה באמת יכול ממדאני לעשות?