גבי ויסמן נובה
צילום: בני גמזו

כמה מרוויחים עובדי חברת נובה?

הזינוק במניית חברת המדידה לשבבים הביא לרווחי נייר של 72 מיליון דולר לעובדים, כשהמוסדיים הישראליים מחזיקים מניות בשווי 1.7 מיליארד דולר והחברה ממשיכה להציג צמיחה חזקה עם הכנסות שיא של 195 מיליון דולר ברבעון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נובה שבבים

נובהנובה -3.92%  , חברת הטכנולוגיה הישראלית המתמחה בפיתוח מערכות מדידה מתקדמות לתעשיית השבבים, ממשיכה להוכיח את עצמה כאחת ההשקעות המוצלחות ביותר בשוק ההון הישראלי והבינלאומי. המניה, הנסחרת כיום במחיר של 272 דולר, רשמה עלייה מטאורית של 605% בחמש השנים האחרונות ו-156% בעשור האחרון. בשנה האחרונה בלבד זינקה המניה ב-68%, כשהיא משקפת שווי שוק של 7.9 מיליארד דולר ונסחרת במכפיל רווח של 47.


הצלחת החברה משתקפת לא רק במחיר המניה, אלא גם בתגמול שמקבלים עובדיה. על פי נתוני החברה, בתחילת 2024 החזיקו העובדים ב-587,669 יחידות RSU שטרם הבשילו, במחיר ממוצע של 98.39 דולר. במהלך השנה הוענקו 136,736 יחידות נוספות במחיר ממוצע של 196.83 דולר, כשמחיר המניה כיום (272 דולר) משקף רווח נייר משמעותי לעובדים.


חישוב מהיר מראה כי שווי ה-RSU שנותרו בידי העובדים בסוף השנה (496,536 יחידות) במחיר השוק הנוכחי מגיע לכ-135 מיליון דולר, כאשר המחיר הממוצע בו הוענקו עמד על 127.39 דולר. המשמעות היא רווח תיאורטי של כ-72 מיליון דולר לכלל העובדים, או כ-60,000 דולר לעובד בממוצע (בהתבסס על כ-1,200 עובדים).


גם בתחום האופציות לעובדים מציגה נובה נדיבות. החברה העניקה 37,830 אופציות במחיר מימוש ממוצע של 34.18 דולר, כשמחיר המניה הנוכחי מייצר רווח פוטנציאלי של כ-9 מיליון דולר נוספים לעובדים (הפער בין מחיר המימוש למחיר השוק הנוכחי), המשקף תוספת של כ-7,500 דולר לעובד בממוצע. כלומר בסך הכל, התגמול לעובדים כולל אופציות ו-RSU מסתכם בממוצע בכ-67,500 דולר לעובד.


המוסדיים נהנו מהזינוק

המוסדיים הגדולים בשוק ההון הישראלי נהנים גם הם מההצלחה המרשימה של נובה. מנורה מבטחים מחזיקה ב-7.25% מהחברה (2.12 מיליון מניות), מגדל ביטוח מחזיקה ב-7.81% (2.29 מיליון מניות), והראל השקעות מחזיקה ב-6.15% (1.8 מיליון מניות). שווי האחזקות המשותף של שלוש החברות עומד על למעלה מ-1.7 מיליארד דולר. בראש טבלת בעלי המניות ניצבת FMR LLC עם אחזקה של 9.07% (2.66 מיליון מניות), ואחריה Wasatch Advisors עם 8.24% (2.41 מיליון מניות).


נובה תפסה את הגל: הטכנולוגיה שלה הפכה לחיונית בדיוק כשהעולם השתגע על בינה מלאכותית ומחשוב מתקדם. הדיוק של המערכות שלה בבדיקת השבבים הפך לקריטי בתעשייה שבה כל ננומטר קובע, והשוק מתגמל אותה בהתאם עם זינוק במחיר המניה.

תוצאות שיא ברבעון האחרון

נובה הציגה תוצאות מרשימות לרבעון הרביעי של 2024, עם עלייה חדה בהכנסות וברווחיות. החברה בניהולו של גבי ויסמן רשמה הכנסות שיא של 195 מיליון דולר ברבעון הרביעי, עלייה של 45% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ו-9% ביחס לרבעון הקודם. התוצאה עקפה ב-4 מיליון דולר את הקצה העליון של תחזית החברה וב-8 מיליון דולר את ממוצע תחזיות האנליסטים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הרווח הנקי על פי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP) הסתכם ב-50.5 מיליון דולר, או 1.58 דולר למניה, גידול של 32% לעומת הרבעון המקביל. על בסיס Non-GAAP, בנטרול הוצאות תשלום מבוסס מניות והפחתות, הרווח הגיע ל-62 מיליון דולר, או 1.94 דולר למניה, גבוה ב-12 סנט מתחזיות האנליסטים.


הרווחיות התפעולית של החברה המשיכה להשתפר, עם שיעור רווח תפעולי של 33% מההכנסות ברבעון הרביעי, עלייה מ-32% ברבעון השלישי ו-30% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP צמח ב-47% לעומת הרבעון המקביל והגיע ל-113 מיליון דולר, תוך שמירה על שיעור רווחיות גולמית של 58%.


נובה מייחסת את הצמיחה המרשימה להצלחת מוצריה החדשים, במיוחד מערכות ה-Metrion וה-Veraflex בתחום מדידת החומרים, וכן להתקדמות משמעותית בתחום מערכות מדידת הממדים למארזים מתקדמים. החברה ממשיכה להרחיב את בסיס לקוחותיה ולהגדיל את נתח השוק שלה בתחומי פעילות חדשים.


התחזית לרבעון הראשון של 2025 מצביעה על המשך מגמת הצמיחה החזקה, עם צפי להכנסות של 205-215 מיליון דולר ורווח למניה של 2.0-2.16 דולר על בסיס Non-GAAP. תחזיות אלו גבוהות משמעותית מציפיות השוק, עם פער של 9% בהכנסות ו-12% ברווח למניה ביחס לממוצע תחזיות האנליסטים.


המנכ"ל גבי ויסמן הדגיש כי החברה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר יותר משוק השבבים הכללי, תוך השגת חוזים חדשים עם לקוחות מובילים והרחבת נוכחותה בתחומי פעילות חדשים. ביצועים אלו מרשימים במיוחד על רקע האתגרים והאיומים הקיימים בשוק השבבים העולמי.


נובה נסחרת כעת לפי שווי של 7.9 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה זינקה ב-38% מתחילת השנה וב-68% ב-12 החודשים האחרונים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.