ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 

אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.

אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

שי כינה את פוטין "חבר ותיק" וציין כי היחסים בין סין לרוסיה עמדו במבחני הזמן, תוך שהם מהווים מודל לשיתוף פעולה בין מעצמות. פוטין, בתגובה, הדגיש כי השותפות נמצאת בשיאה, עם תיאום חסר תקדים בתחומי הכלכלה, הביטחון והדיפלומטיה. 

למצעד עצמו יש חשיבות גדולה בעיני סין ורצון גדול להרשים את העולם בעוצמה וביכולות הצבאיות. סין גם שולחת רמז, סוג של קריצה לטיוואן. האיומים של סין על טיוואן עלו מדרגה בשנה האחרונה כשהסינים מדברים על כך שהאי הוא חלק מסין הגדוטלה ואם זה לא יילך בשיחות הם יכבשו את האי.    

הקשר בין מעצמות

הפגישה התקיימה במסגרת פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) בטיאנג'ין, אירוע שמשך תשומת לב עולמית בשל נוכחותם של מנהיגים כמו פוטין, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ונציגים ממדינות מרכז אסיה. הארגון, שמונה כיום תשע מדינות חברות, כולל סין, רוסיה, הודו, איראן ופקיסטן, הפך לבמה מרכזית לקידום שיתופי פעולה אזוריים, בעיקר כחלופה להשפעה המערבית. 

עבור שי, הפסגה היא הזדמנות להציג את סין כמובילה של "דרום גלובלי", קואליציה של מדינות המבקשות לעצב סדר עולמי חדש, ללא הגמוניה אמריקאית. היחסים בין סין לרוסיה התהדקו משמעותית מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. בעוד רוסיה מתמודדת עם סנקציות חריפות מצד ארה"ב ואירופה, סין הפכה לשותפה כלכלית וביטחונית קריטית. 

• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• האיחוד האירופי בסנקציות חדשות על רוסיה; איך יגיב פוטין?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סין מספקת לרוסיה גישה לשווקים, טכנולוגיות ותמיכה דיפלומטית, בעוד רוסיה מציעה אנרגיה זולה – נפט, גז ופחם – שחיונית לכלכלה הסינית. הסחר הבילטרלי בין המדינות הגיע בשנה שעברה לשיא של 240 מיליארד דולר, אם כי ב-2025 נרשמה עד כה ירידה קלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - 125.8 מיליארד דולר בחצי השנה הראשונה, בעיקר בשל תנודות במחירי הסחורות ולחצים כלכליים גלובליים. למרות הירידה, היקף הסחר ממחיש את החשיבות של הברית הזו לשתי המדינות.