דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

שער הדולר מאבד 0.65% - האם הכיוון למטה יימשך?

ירידות חדות בדולר אחרי דיווח כי טראמפ יצמצם את המכסים, בניגוד למה שציפו שיעשה. מה צפוי לשער הדולר בהמשך?

הרצי אהרון | (1)
שער הדולר מאבד 0.65% מול השקל הישראלי, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על צמצום המכסים שיוטלו על ייבוא. בהמשך לירידה של 0.4% אתמול ולאחר ירידה של 1.45% בשבוע האחרון, הדולר אינדקס נופל כמעט ב-1%, בעקבות דיווח ב"וושינגטון פוסט" לפיו המכסים שיטיל הנשיא ה'חדש-ישן' יוגבלו לסקטורים חיוניים לכלכלה ולביטחון הלאומי, בניגוד לציפיות קודמות לתכנית מכסים מקיפה יותר.


מדיניות המס של טראמפ


מדיניות המכסים של דונלד טראמפ, כפי שהיא משתקפת בהקשר הנוכחי, מצביעה על כוונתו להטיל מכסים מוגבלים יותר מאשר מה שהיה מצופה בעבר. הדיווחים האחרונים מציינים כי הנשיא הנכנס טראמפ מתכנן לכוון את המכסים בעיקר לסקטורים חיוניים לכלכלה ולביטחון הלאומי של ארצות הברית, במקום להפוך את המכסים לכלליים ורחבים כפי שחששו בעבר.


רבות דובר על שער הדולר, בעיקר בהקשר של הנשיא שעומד להיות מושבע ב20/1 והמכסים שיבואו איתו, לעומת הנשיא המכהן כעת - ג'ו ביידן אשר מדיניותו שונה באופן מהותי והיא מתאפיינת בעיקר בנטייה לבטל או לצמצם את המכסים שהטיל טראמפ בכהונתו הקודמת (למשל על סין) וגם מתמקדת בשיתוף פעולה בינלאומי ובבניית מערכות יחסים עם קנדה ואירופה על ידי קידום של הסכמי סחר רחבים. אבל זה לא המצב עם הנשיא הנכנס, שעומד ככל הנראה לשנות את כללי המשחק של ביידן ואף לגרום לחזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - כל מה שצריך לדעת על העלאות מכסים - מתיאוריה ועד לפרקטיקה 


בזמן כהונתו הקודמת, טראמפ היה ידוע בשימוש במכסים ככלי לחץ במשא ומתן מסחרי. הוא הטיל מכסים על מוצרים סיניים בשווי מאות מיליארדים בניסיון להפחית את הגירעון הסחרי של ארצות הברית מול סין, וכן על יבוא פלדה ואלומיניום מכמה מדינות, כולל מקסיקו, קנדה, ואפילו האיחוד האירופי. המכסים הללו נועדו לחזק את התעשייה האמריקאית ולשפר את תנאי המסחר עבור ארצות הברית, אך הם גם יצרו תגובות נגדיות מהמדינות שנפגעו, ועוררו חששות מפני מלחמת סחר גלובלית.



מה צופן העתיד לשער הדולר?


שער הדולר מושפע מגורמים כלכליים כמו מדיניות הריבית של הפד, שבעלייה מחזקת את הדולר ובהורדה מחלישה אותו, ומאינפלציה, שכאשר היא גבוהה מדי עלולה להחליש את המטבע. נתונים כלכליים כמו צמיחה, תעסוקה, ומאזן הסחר גם משפיעים; גורמים פוליטיים וגלובליים גם הם בעלי השפעה משמעותית. מדיניות מסחרית, כמו צמצום או הטלת מכסים, יכולה לשנות את ערך הדולר; והנה לדוגמא, ההודעה על צמצום המכסים מורידה את הביקוש לדולר כמטבע מחסה.


 כפי שצפו כלכלנים רבים - בעיקר בעקבות השחיקה לאחרונה בשער הדולר מול השקל שמתחזק ואמרו כי שער הדולר יצנח ב10%.


השפעת הירידות על השוק המקומי


בישראל - שער הדולר משפיעה ישירות על הכלכלה המקומית בכך שהוא מוריד את הרווחיות של היצואנים - שההכנסה שלהם היא בדולרים וההוצאה שלהם בשקל, וגם ליבואנים אשר שם זה בדיוק ההפך - הם יהנו מהיחלשות שער הדולר. בנוסף, גם על הצרכן הממוצע זה משפיע בכך שהוא יוכל לרכוש מוצרים מיובאים בזול יותר או לחילופין, מצד המוכר -למנוע את התייקרות המוצרים למשק בית.

קיראו עוד ב"גלובל"


המדיניות של בנק ישראל תהיה ככל הנראה על ידי התערבות בשוק המט"ח, או דרך מדיניות המוניטרית, כגון שינויים בריבית בנק ישראל - דבר שלא טריוויאלי, במיוחד לא בתקופה זו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביטל את זה כבר תתקנו (ל"ת)
    Bill Hwang 06/01/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.