דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

שער הדולר מאבד 0.65% - האם הכיוון למטה יימשך?

ירידות חדות בדולר אחרי דיווח כי טראמפ יצמצם את המכסים, בניגוד למה שציפו שיעשה. מה צפוי לשער הדולר בהמשך?

הרצי אהרון | (1)
שער הדולר מאבד 0.65% מול השקל הישראלי, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על צמצום המכסים שיוטלו על ייבוא. בהמשך לירידה של 0.4% אתמול ולאחר ירידה של 1.45% בשבוע האחרון, הדולר אינדקס נופל כמעט ב-1%, בעקבות דיווח ב"וושינגטון פוסט" לפיו המכסים שיטיל הנשיא ה'חדש-ישן' יוגבלו לסקטורים חיוניים לכלכלה ולביטחון הלאומי, בניגוד לציפיות קודמות לתכנית מכסים מקיפה יותר.


מדיניות המס של טראמפ


מדיניות המכסים של דונלד טראמפ, כפי שהיא משתקפת בהקשר הנוכחי, מצביעה על כוונתו להטיל מכסים מוגבלים יותר מאשר מה שהיה מצופה בעבר. הדיווחים האחרונים מציינים כי הנשיא הנכנס טראמפ מתכנן לכוון את המכסים בעיקר לסקטורים חיוניים לכלכלה ולביטחון הלאומי של ארצות הברית, במקום להפוך את המכסים לכלליים ורחבים כפי שחששו בעבר.


רבות דובר על שער הדולר, בעיקר בהקשר של הנשיא שעומד להיות מושבע ב20/1 והמכסים שיבואו איתו, לעומת הנשיא המכהן כעת - ג'ו ביידן אשר מדיניותו שונה באופן מהותי והיא מתאפיינת בעיקר בנטייה לבטל או לצמצם את המכסים שהטיל טראמפ בכהונתו הקודמת (למשל על סין) וגם מתמקדת בשיתוף פעולה בינלאומי ובבניית מערכות יחסים עם קנדה ואירופה על ידי קידום של הסכמי סחר רחבים. אבל זה לא המצב עם הנשיא הנכנס, שעומד ככל הנראה לשנות את כללי המשחק של ביידן ואף לגרום לחזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - כל מה שצריך לדעת על העלאות מכסים - מתיאוריה ועד לפרקטיקה 


בזמן כהונתו הקודמת, טראמפ היה ידוע בשימוש במכסים ככלי לחץ במשא ומתן מסחרי. הוא הטיל מכסים על מוצרים סיניים בשווי מאות מיליארדים בניסיון להפחית את הגירעון הסחרי של ארצות הברית מול סין, וכן על יבוא פלדה ואלומיניום מכמה מדינות, כולל מקסיקו, קנדה, ואפילו האיחוד האירופי. המכסים הללו נועדו לחזק את התעשייה האמריקאית ולשפר את תנאי המסחר עבור ארצות הברית, אך הם גם יצרו תגובות נגדיות מהמדינות שנפגעו, ועוררו חששות מפני מלחמת סחר גלובלית.



מה צופן העתיד לשער הדולר?


שער הדולר מושפע מגורמים כלכליים כמו מדיניות הריבית של הפד, שבעלייה מחזקת את הדולר ובהורדה מחלישה אותו, ומאינפלציה, שכאשר היא גבוהה מדי עלולה להחליש את המטבע. נתונים כלכליים כמו צמיחה, תעסוקה, ומאזן הסחר גם משפיעים; גורמים פוליטיים וגלובליים גם הם בעלי השפעה משמעותית. מדיניות מסחרית, כמו צמצום או הטלת מכסים, יכולה לשנות את ערך הדולר; והנה לדוגמא, ההודעה על צמצום המכסים מורידה את הביקוש לדולר כמטבע מחסה.


 כפי שצפו כלכלנים רבים - בעיקר בעקבות השחיקה לאחרונה בשער הדולר מול השקל שמתחזק ואמרו כי שער הדולר יצנח ב10%.


השפעת הירידות על השוק המקומי


בישראל - שער הדולר משפיעה ישירות על הכלכלה המקומית בכך שהוא מוריד את הרווחיות של היצואנים - שההכנסה שלהם היא בדולרים וההוצאה שלהם בשקל, וגם ליבואנים אשר שם זה בדיוק ההפך - הם יהנו מהיחלשות שער הדולר. בנוסף, גם על הצרכן הממוצע זה משפיע בכך שהוא יוכל לרכוש מוצרים מיובאים בזול יותר או לחילופין, מצד המוכר -למנוע את התייקרות המוצרים למשק בית.

קיראו עוד ב"גלובל"


המדיניות של בנק ישראל תהיה ככל הנראה על ידי התערבות בשוק המט"ח, או דרך מדיניות המוניטרית, כגון שינויים בריבית בנק ישראל - דבר שלא טריוויאלי, במיוחד לא בתקופה זו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ביטל את זה כבר תתקנו (ל"ת)
    Bill Hwang 06/01/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.