שער הדולר מאבד 0.65% - האם הכיוון למטה יימשך?
ירידות חדות בדולר אחרי דיווח כי טראמפ יצמצם את המכסים, בניגוד למה שציפו שיעשה. מה צפוי לשער הדולר בהמשך?
מדיניות המס של טראמפ
מדיניות המכסים של דונלד טראמפ, כפי שהיא משתקפת בהקשר הנוכחי, מצביעה על כוונתו להטיל מכסים מוגבלים יותר מאשר מה שהיה מצופה בעבר. הדיווחים האחרונים מציינים כי הנשיא הנכנס טראמפ מתכנן לכוון את המכסים בעיקר לסקטורים חיוניים לכלכלה ולביטחון הלאומי של ארצות הברית, במקום להפוך את המכסים לכלליים ורחבים כפי שחששו בעבר.
רבות דובר על שער הדולר, בעיקר בהקשר של הנשיא שעומד להיות מושבע ב20/1 והמכסים שיבואו איתו, לעומת הנשיא המכהן כעת - ג'ו ביידן אשר מדיניותו שונה באופן מהותי והיא מתאפיינת בעיקר בנטייה לבטל או לצמצם את המכסים שהטיל טראמפ בכהונתו הקודמת (למשל על סין) וגם מתמקדת בשיתוף פעולה בינלאומי ובבניית מערכות יחסים עם קנדה ואירופה על ידי קידום של הסכמי סחר רחבים. אבל זה לא המצב עם הנשיא הנכנס, שעומד ככל הנראה לשנות את כללי המשחק של ביידן ואף לגרום לחזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - כל מה שצריך לדעת על העלאות מכסים - מתיאוריה ועד לפרקטיקה
בזמן כהונתו הקודמת, טראמפ היה ידוע בשימוש במכסים ככלי לחץ במשא ומתן מסחרי. הוא הטיל מכסים על מוצרים סיניים בשווי מאות מיליארדים בניסיון להפחית את הגירעון הסחרי של ארצות הברית מול סין, וכן על יבוא פלדה ואלומיניום מכמה מדינות, כולל מקסיקו, קנדה, ואפילו האיחוד האירופי. המכסים הללו נועדו לחזק את התעשייה האמריקאית ולשפר את תנאי המסחר עבור ארצות הברית, אך הם גם יצרו תגובות נגדיות מהמדינות שנפגעו, ועוררו חששות מפני מלחמת סחר גלובלית.
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צופן העתיד לשער הדולר?
שער הדולר מושפע מגורמים כלכליים כמו מדיניות הריבית של הפד, שבעלייה מחזקת את הדולר ובהורדה מחלישה אותו, ומאינפלציה, שכאשר היא גבוהה מדי עלולה להחליש את המטבע. נתונים כלכליים כמו צמיחה, תעסוקה, ומאזן הסחר גם משפיעים; גורמים פוליטיים וגלובליים גם הם בעלי השפעה משמעותית. מדיניות מסחרית, כמו צמצום או הטלת מכסים, יכולה לשנות את ערך הדולר; והנה לדוגמא, ההודעה על צמצום המכסים מורידה את הביקוש לדולר כמטבע מחסה.
כפי שצפו כלכלנים רבים - בעיקר בעקבות השחיקה לאחרונה בשער הדולר מול השקל שמתחזק ואמרו כי שער הדולר יצנח ב10%.
השפעת הירידות על השוק המקומי
בישראל - שער הדולר משפיעה ישירות על הכלכלה המקומית בכך שהוא מוריד את הרווחיות של היצואנים - שההכנסה שלהם היא בדולרים וההוצאה שלהם בשקל, וגם ליבואנים אשר שם זה בדיוק ההפך - הם יהנו מהיחלשות שער הדולר. בנוסף, גם על הצרכן הממוצע זה משפיע בכך שהוא יוכל לרכוש מוצרים מיובאים בזול יותר או לחילופין, מצד המוכר -למנוע את התייקרות המוצרים למשק בית.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
המדיניות של בנק ישראל תהיה ככל הנראה על ידי התערבות בשוק המט"ח, או דרך מדיניות המוניטרית, כגון שינויים בריבית בנק ישראל - דבר שלא טריוויאלי, במיוחד לא בתקופה זו.
- 1.ביטל את זה כבר תתקנו (ל"ת)Bill Hwang 06/01/2025 17:05הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
