בתי ההשקעות ממליצים: האג"ח הקונצרניות הכי כדאיות
תחום האג"ח הקונצרני הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות וחלק ניכר של האפיק הסולידי בתיק של הישראלי הממוצע, מושקע באג"ח מסוג זה. בשל כך, החלטנו ב-Bizportal להביא בפניכם את האג"חים הקונצרנים עליהם ממליצים בתי ההשקעות מהמובילים בארץ , ישיר, מיטב ופריזמה. כל בית השקעות נתבקש לציין את 3 האג"חים הקונצרנים המדורגים המומלצים ביותר ו-3 האג"חים הקונצרנים הלא מדורגים המומלצים ביותר.
מחר נביא בפניכם ראיון מצולם עם סמנכ"ל המחקר והפיתוח של כלל פיננסים, תמיר פורת, בנוגע לכדאיות בהשקעה באג"ח קונצרני, התחזיות לאפיק השקעה זה והחלוקה האידיאלית של האפיק הסולידי.
גיא בראון ממחלקת המחקר של פריזמה בית השקעות:
המדורגות:
גזית גלוב אג"ח ד' – חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנכסים המניבים, למנהלי החברה יכולת ניהול ברמה גבוהה ביותר, הפעילות הנה מניבה ובעלת סיכון נמוך יחסית וכמו כן לחברה ישנם יחסים פיננסים מצוינים ודרוג AA של חברת מעלות.
פז נפט אג"ח ב' – חברת בתי זיקוק ואחת ממפעילות תחנות הדלק המובילות בישראל. מרווחי הזיקוק עלו ברבעון הראשון וממשיכים להיות גבוהים, החברה רווחית ובעלת דירוג AA- של חברת מעלות.
סלקום אג"ח ב' – מפעילת טלפונים סלולאריים בעלת נתח שוק בארץ של כשליש, אחת מחברות ה"תשואה" הטובות בעולם בעלת תזרים מזומנים חזק, מתייעלת כל הזמן ובעלת יחסים פיננסיים מצוינים, לחברה דירוג חוב של AA- של חברת מעלות.
הלא מדורגות:
אולימפיה אג"ח ב' – חברת נדל"ן שפועלת בארץ ובחו"ל, מנהליה בעלי ניסיון ניהולי וביצועי גבוה, לחברה קשרים רבים במזרח אירופה שם היא פועלת וכמו כן לאולימפיה מוניטין חזק.
ארזים אג"ח ב' – גם כן חברת נדל"ן אשר פועלת בעיקר באנגליה ומעט מגרמניה, לבעלי החברה המון ניסיון והצלחות בעיקר בשוק האנגלי בו עיקר פעילותם, השוק בו החברה פועלת הוא שוק מאוד מפותח וסולידי.
קמור אג"ח ה' – חברת אחזקות והשקעות הפועלת במגוון תחומי פעילות: ייבוא רכבי יוקרה, ייבוא צמיגים, השכרת נכסים וכן באחזקת זכויות באוניות תובלה. החברה שיפרה באופן ניכר את אחוזי הרווח הגולמי בתחום העיקרי – תחום הרכב, כמו כן בשורה התחתונה קמור ממשיכה לשפר את רווחיותה.
עמיר לוטן, מנהל הקרנות הסולידיות של "ירושלים" מבית ההשקעות מיטב:
אג"ח מדורג:
גזית גלוב אג"ח ד' (דירוג AA) – השוק מבקש פרמיית סיכון גבוהה מדי לאג"ח החברה, הזוכה לדירוג גבוה מטעם חברת הדירוג, במיוחד בהשוואה לחברות נדל"ן אחרות. מרווח הריבית מהאג"ח הממשלתי צפוי להצטמצם וכתוצאה מכך צפויים עלייה במחיר האג"ח ורווחי הון.
אופיר אג"ח א' (A3) – הדו"חות האחרונים של אופיר אופטרוניקה היו חלשים, בעיקר בגלל התחזקות השקל, ופגעו גם במחיר האג"ח של החברה. המחיר הנוכחי אטרקטיבי מכיוון שיכולת ההחזר של החברה לא נפגעה מהותית.
פוקס אג"ח א' (A1) – התחזקות השקל משפרת את רווחיות החברה, המייבאת את מוצריה, ומשפרת את יציבות החברה.
אג"ח לא מדורג:
חלל אג"ח ה' – הלוויין עמוס 3 מבוטח ומשועבד לטובת מחזיקי האג"ח והסיכון כי לחברה לא יהיו לקוחות נראה נמוך ביחס לתשואה הגלומה באג"ח.
גי אם אף אג"ח א' – אי תשלום האג"ח במקרה של רונן צלניר, המעורב בחברה, יהיה משול לכריתת הענף שעליו הוא יושב, לכן הסיכון נראה נמוך ביחס לתשואה הגלומה.
ניאוסיטי אג"ח א' – הרקורד של המעורבים בחברה (אהוד בן ש"ך), במיוחד בקרן המשותפת עם בנק הפועלים, מצביע על היכולות שלהם ועל יכולת ההחזר של הכסף.
ההמלצות של מיכה כלפון, מנהל השקעות בישיר קרנות נאמנות:
מדורגים:
אספן נדלן 2: (תשואה 5.1%, מח"מ 3.2, דירוג A-). חברת נדל"ן העוסקת בייזום והקמת מבני תעשייה. מצטיינת במינוף חוב נמוך יחסית שיורד בהתמדה בשנים האחרונות ועם יחס הון עצמי למאזן בשיעור גבוה שמעניק כרית בטחון נוחה למחזיקי האגח כבעלי חוב. כמו כן, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל בשיעור ניכר מידי שנה.
נכסים ובנין 3: (תשואה 4% מח"מ 5.6, דירוג AA). נכסים ובניין ידועה בסגנון ניהול שמרני ש"יושב" על נכסים לאורך זמן אשר משרתים את החוב נאמנה לבעלי האג"ח. כמשקיע אשר אינו מחזיק באגח להמרה של חברה זו, אנו נצפה לתיק השקעות יציב שאינו משתנה בתדירות גבוהה עבור הצפת ערך לבעלי המניות אך חושף את בעלי החוב לסיכונים משתנים.
רבוע נדלן 2: (תשואה 3.95% מח"מ 6.6 דירוג AA-). בדומה לנכסים ובנין, רבוע נדלן לא תציף ערך באופן מהיר לבעלי המניות אך תשרת את החוב לבעלי האג"ח.
הלא מדורגים:
כלפון מציין, כי "אגחים לא מדורגים מתאפיינים ברמת סיכון גבוהה ולכן נעדיף להשתתף גם בסיכוי להצלחת החברה ולא רק בסיכון כמחזיקי אגח וגם תמורת ויתור מסוים בתשואה. תודגש רמת הסיכון הגבוהה באגחים אלו מעם היותם אגחים להמרה לא מדורגים".
אסים ב': (תשואה 5.3%, מח"מ 7.6 פרמיית המרה 50%). החברה התחילה את פעילותה בצבירת קרקעות ברומניה ללא פעילות יזמית ממשית , אך לאחרונה נכנסים ה"מנופים לשטח" ברומניה ובולגריה באופן שייצרו רווחי הון משמעותיים לבעלי המניות וחלקית גם עבור מחזיקי האגח להמרה. לצורך העניין, פרמיית ההמרה כאן אפסית ביחס לטווח הארוך של האגח ותנודתיות גבוהה במניה שיכולה לעזור לאגח להיכנס בקלות למסלול המנייתי.
ביולייט 1: (תשואה 6.8%, מח"מ 1, פרמיית המרה 41%). ביולייט מחזיקה ב 4 פעילויות של פיתוח תרופות ומוצרים רפואיים שהעיקרי שבהן תרופה להרזיה ששלב PHASE 2 אמור להסתיים בתוך חצי שנה. סיום מוצלח של שלב 2 עשוי להזניק את מחיר המניה ולהניב רווח משמעותי לבעלי האג"ח. מנגד, בעיות שיצוצו בשלב זה יגרמו לירידות במחיר המניה (והאגח) אך אנו סבורים שלא יביאו את החברה למצב של חדלות פירעון ויאפשרו פדיון מלא בתשואה נאה.
גילץ ג': (תשואה 5.2%, מחמ 5.2, פרמיית המרה 67%).עוסקת בייזום נדל"ן באזורי ביקוש בשרון. הפרויקטים מגלמים רווחיות גבוהה ו"כרית בטחון" של 5.2% תשואה נראית לנו מעניינת ביחס לפרופיל העסקי של החברה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.