מסתמן: פתיחה ירוקה בוול סטריט
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השלישי בשבוע. לאחר שעיכלו במשך היום החולף את דבריו של אלן גרינספאן אמש (במקביל להודעתו על העלאת ריבית מדודה של 0.25% פעם שמינית ברציפות לגובה 3%), נראה, כי המשקיעים בוול סטריט מעדיפים לשאוב עידוד מדבריו של יו"ר הפדרל רזרב ומהרמיזות (כפי שהם מפרשים אותן), כי הפד אינו מודאג מהאינפלציה בכלכלה החזקה בעולם.
קטליזטור חיובי נוסף יתקבל מצדה של זירת הנפט. שכן מחירי הנפט ירדו אמש מתחת לרף ה-50 דולר לחבית (מחיר הסגירה הנמוך ביותר מאז אמצע פברואר). בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק ממשיכים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה ביוני להדרים וב-0.08% סביב 49.46 דולר.
במרכז המסחר יעמדו היום דו"חות קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSR), לאחר שדיווח על גידול של 2.6% ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 ל-1.91 מיליארד פר"ש (1.61 מיליארד דולר)כשהוא עוקף את תחזיותה אנליסטים שחזו לו רווח של 1.59 מיליארד פר"ש ברבעון זה.
גם מניות קונגלומרט המדיה, טיים וונר (TWX) תובאנה למבחן השוק, לאחר שדיווח על תוצאות מרשימות ברבעון הראשון של 2005. הרווח של הבנק השוויצרי הגיע לגובה 860 מיליון דולר או 18 סנט למניה (בנטרול הוצאות חד פעמיות), לעומת 712 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעו המקביל, 2004 ובעוד האנליסטים חוזים לו רווח של 17 סנט למניה בלבד. הכנסות הקונגלומרט טיפסו בכ-3% לגובה של 10.5 מיליארד דולר, לעומת התחזית בשווקים, כי תציג מכירות של 10.3 מיליארד דולר בלבד.
ובישראליות. מנייית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תמשיך לרכז את עניין המשקיעים. החברה דיווחה אתמול על גידול של 26% ברווח הנקי שלה ברבעון הראשון של 2005 לגובה של 259 מיליון דולר. הרווח למניה הסתכם ב-38 סנט למניה - בדיוק כפי שצפו לה האנליסטים וגבוה בכ-23% מהרווח למניה ברבעון הראשון של 2004. אתמול נפלה מנית טבע בתל אביב וגם בוול סטריט, ללא סיבה ברורה לעין וכפי שקרה לא פעם ברבעונים האחרונים. היום היא חזרה להסחר בירוק באחד העם. האם תעשה זאת גם בתפוח הגדול?
מי שעשויה לסבול מירידות שערים היום היא מניית אלווריון. החברה דיווחה הבוקר על הכנסות של 57.2 מיליון דולר, עליה של 2% ביחס לרבעון הקודם, ו-28% ביחס למקביל, אך עם זאת, נמוך ב-800 אלף דולר מצפי ההכנסות של האנליסטים. הרווח של החברה הסתכם בנטרול הוצאות חד פעמיות של 2.5 מיליון דולר, הגיע ל-2.8 מיליון דולר, או 4 סנט למניה מדוללת, גבוה ב-1 סנט מקונצנזוס האנליסטים.
ונייס, מנגד לה, עשויה להתמקם דווקא בצידו הירוק של המתרס. החברה דיווחה היום על ההכנסות של 66.1 מיליון דולר ברבעון החולף - תוצאה הנמצאת בטווח העליון של תחזית החברה ומהווה גידול של 13.3% לעומת 58.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. בנוסף, חזרה נייס על תחזית להכנסות של 67-70 מיליון דולר ברבעון הנוכחי - השני של 2005.
עוד בגל הדיווחים. לאחר שצללה אמש בוול סטריט ב-11.25%, נשאלת השאלה, האם גיוון תמשיך במסע דרומה גם היום? החברה דיווחה אתמול על זינוק של 73% במכירות ל-22 מיליון דולר, נתון שלא ממש הרשים את המשקיעים, שכן, הצפי היה למכירות גבוהות במעט, של 22.5 מיליון דולר. גיוון הציגה גם רווח של 1.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, בדיוק כפי שחזו האנליסטים ואף סיפקה תחזיות לרבעון הנוכחי של השנה לפיהן תציג רווח של 6-10 סנט למניה על הכנסות של 24-22 מיליון דולר.
גם מניות גילת צנחו אמש חדות (7.3%) בוול סטריט, לאחר שהציגה את התוצאות שלה לרבעון הראשון. חברת צלחות הלווין רשמה ירידה של 8% בהכנסות ל-53 מיליון דולר, לעומת הרבעון המקביל, והפסד של 1.1 מיליון דולר.
ולבסוף - חוזה של מיליוני דולרים עם SBC יפנה את אור הזרקורים לכיוונה של אמדוקס. החברה תספק לחברות SBC פתרון כולל לכל שירותי ה-IP הכוללים שירותי הטמעה ואינטגרציה להבטחת שירות לקוחות, בפרוייקט הנקרא לייטספיד.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
