מסתמן: פתיחה ירוקה בוול סטריט
החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השלישי בשבוע. לאחר שעיכלו במשך היום החולף את דבריו של אלן גרינספאן אמש (במקביל להודעתו על העלאת ריבית מדודה של 0.25% פעם שמינית ברציפות לגובה 3%), נראה, כי המשקיעים בוול סטריט מעדיפים לשאוב עידוד מדבריו של יו"ר הפדרל רזרב ומהרמיזות (כפי שהם מפרשים אותן), כי הפד אינו מודאג מהאינפלציה בכלכלה החזקה בעולם.
קטליזטור חיובי נוסף יתקבל מצדה של זירת הנפט. שכן מחירי הנפט ירדו אמש מתחת לרף ה-50 דולר לחבית (מחיר הסגירה הנמוך ביותר מאז אמצע פברואר). בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק ממשיכים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה ביוני להדרים וב-0.08% סביב 49.46 דולר.
במרכז המסחר יעמדו היום דו"חות קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSR), לאחר שדיווח על גידול של 2.6% ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 ל-1.91 מיליארד פר"ש (1.61 מיליארד דולר)כשהוא עוקף את תחזיותה אנליסטים שחזו לו רווח של 1.59 מיליארד פר"ש ברבעון זה.
גם מניות קונגלומרט המדיה, טיים וונר (TWX) תובאנה למבחן השוק, לאחר שדיווח על תוצאות מרשימות ברבעון הראשון של 2005. הרווח של הבנק השוויצרי הגיע לגובה 860 מיליון דולר או 18 סנט למניה (בנטרול הוצאות חד פעמיות), לעומת 712 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעו המקביל, 2004 ובעוד האנליסטים חוזים לו רווח של 17 סנט למניה בלבד. הכנסות הקונגלומרט טיפסו בכ-3% לגובה של 10.5 מיליארד דולר, לעומת התחזית בשווקים, כי תציג מכירות של 10.3 מיליארד דולר בלבד.
ובישראליות. מנייית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תמשיך לרכז את עניין המשקיעים. החברה דיווחה אתמול על גידול של 26% ברווח הנקי שלה ברבעון הראשון של 2005 לגובה של 259 מיליון דולר. הרווח למניה הסתכם ב-38 סנט למניה - בדיוק כפי שצפו לה האנליסטים וגבוה בכ-23% מהרווח למניה ברבעון הראשון של 2004. אתמול נפלה מנית טבע בתל אביב וגם בוול סטריט, ללא סיבה ברורה לעין וכפי שקרה לא פעם ברבעונים האחרונים. היום היא חזרה להסחר בירוק באחד העם. האם תעשה זאת גם בתפוח הגדול?
מי שעשויה לסבול מירידות שערים היום היא מניית אלווריון. החברה דיווחה הבוקר על הכנסות של 57.2 מיליון דולר, עליה של 2% ביחס לרבעון הקודם, ו-28% ביחס למקביל, אך עם זאת, נמוך ב-800 אלף דולר מצפי ההכנסות של האנליסטים. הרווח של החברה הסתכם בנטרול הוצאות חד פעמיות של 2.5 מיליון דולר, הגיע ל-2.8 מיליון דולר, או 4 סנט למניה מדוללת, גבוה ב-1 סנט מקונצנזוס האנליסטים.
ונייס, מנגד לה, עשויה להתמקם דווקא בצידו הירוק של המתרס. החברה דיווחה היום על ההכנסות של 66.1 מיליון דולר ברבעון החולף - תוצאה הנמצאת בטווח העליון של תחזית החברה ומהווה גידול של 13.3% לעומת 58.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. בנוסף, חזרה נייס על תחזית להכנסות של 67-70 מיליון דולר ברבעון הנוכחי - השני של 2005.
עוד בגל הדיווחים. לאחר שצללה אמש בוול סטריט ב-11.25%, נשאלת השאלה, האם גיוון תמשיך במסע דרומה גם היום? החברה דיווחה אתמול על זינוק של 73% במכירות ל-22 מיליון דולר, נתון שלא ממש הרשים את המשקיעים, שכן, הצפי היה למכירות גבוהות במעט, של 22.5 מיליון דולר. גיוון הציגה גם רווח של 1.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, בדיוק כפי שחזו האנליסטים ואף סיפקה תחזיות לרבעון הנוכחי של השנה לפיהן תציג רווח של 6-10 סנט למניה על הכנסות של 24-22 מיליון דולר.
גם מניות גילת צנחו אמש חדות (7.3%) בוול סטריט, לאחר שהציגה את התוצאות שלה לרבעון הראשון. חברת צלחות הלווין רשמה ירידה של 8% בהכנסות ל-53 מיליון דולר, לעומת הרבעון המקביל, והפסד של 1.1 מיליון דולר.
ולבסוף - חוזה של מיליוני דולרים עם SBC יפנה את אור הזרקורים לכיוונה של אמדוקס. החברה תספק לחברות SBC פתרון כולל לכל שירותי ה-IP הכוללים שירותי הטמעה ואינטגרציה להבטחת שירות לקוחות, בפרוייקט הנקרא לייטספיד.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
