מסתמן: פתיחה ירוקה בוול סטריט

המשקיעים ישאבו עידוד מ: 1. רמיזה של גרינספאן, כי הפד אינו מודאג מהאינפלציה בארה"ב ו-2. מחירי הנפט שירדו אמש מ-50 ד' לחבית בישראליות: חוזה חדש לאמדוקס ודו"חות נייס ואלווריון למבחן השוק
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - עליות שערים נכונות לוול סטריט בפתיחת יום המסחר השלישי בשבוע. לאחר שעיכלו במשך היום החולף את דבריו של אלן גרינספאן אמש (במקביל להודעתו על העלאת ריבית מדודה של 0.25% פעם שמינית ברציפות לגובה 3%), נראה, כי המשקיעים בוול סטריט מעדיפים לשאוב עידוד מדבריו של יו"ר הפדרל רזרב ומהרמיזות (כפי שהם מפרשים אותן), כי הפד אינו מודאג מהאינפלציה בכלכלה החזקה בעולם.

קטליזטור חיובי נוסף יתקבל מצדה של זירת הנפט. שכן מחירי הנפט ירדו אמש מתחת לרף ה-50 דולר לחבית (מחיר הסגירה הנמוך ביותר מאז אמצע פברואר). בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק ממשיכים החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה ביוני להדרים וב-0.08% סביב 49.46 דולר.

במרכז המסחר יעמדו היום דו"חות קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSR), לאחר שדיווח על גידול של 2.6% ברווח הנקי ברבעון הראשון של 2005 ל-1.91 מיליארד פר"ש (1.61 מיליארד דולר)כשהוא עוקף את תחזיותה אנליסטים שחזו לו רווח של 1.59 מיליארד פר"ש ברבעון זה.

גם מניות קונגלומרט המדיה, טיים וונר (TWX) תובאנה למבחן השוק, לאחר שדיווח על תוצאות מרשימות ברבעון הראשון של 2005. הרווח של הבנק השוויצרי הגיע לגובה 860 מיליון דולר או 18 סנט למניה (בנטרול הוצאות חד פעמיות), לעומת 712 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעו המקביל, 2004 ובעוד האנליסטים חוזים לו רווח של 17 סנט למניה בלבד. הכנסות הקונגלומרט טיפסו בכ-3% לגובה של 10.5 מיליארד דולר, לעומת התחזית בשווקים, כי תציג מכירות של 10.3 מיליארד דולר בלבד.

ובישראליות. מנייית ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע תמשיך לרכז את עניין המשקיעים. החברה דיווחה אתמול על גידול של 26% ברווח הנקי שלה ברבעון הראשון של 2005 לגובה של 259 מיליון דולר. הרווח למניה הסתכם ב-38 סנט למניה - בדיוק כפי שצפו לה האנליסטים וגבוה בכ-23% מהרווח למניה ברבעון הראשון של 2004. אתמול נפלה מנית טבע בתל אביב וגם בוול סטריט, ללא סיבה ברורה לעין וכפי שקרה לא פעם ברבעונים האחרונים. היום היא חזרה להסחר בירוק באחד העם. האם תעשה זאת גם בתפוח הגדול?

מי שעשויה לסבול מירידות שערים היום היא מניית אלווריון. החברה דיווחה הבוקר על הכנסות של 57.2 מיליון דולר, עליה של 2% ביחס לרבעון הקודם, ו-28% ביחס למקביל, אך עם זאת, נמוך ב-800 אלף דולר מצפי ההכנסות של האנליסטים. הרווח של החברה הסתכם בנטרול הוצאות חד פעמיות של 2.5 מיליון דולר, הגיע ל-2.8 מיליון דולר, או 4 סנט למניה מדוללת, גבוה ב-1 סנט מקונצנזוס האנליסטים.

ונייס, מנגד לה, עשויה להתמקם דווקא בצידו הירוק של המתרס. החברה דיווחה היום על ההכנסות של 66.1 מיליון דולר ברבעון החולף - תוצאה הנמצאת בטווח העליון של תחזית החברה ומהווה גידול של 13.3% לעומת 58.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. בנוסף, חזרה נייס על תחזית להכנסות של 67-70 מיליון דולר ברבעון הנוכחי - השני של 2005.

עוד בגל הדיווחים. לאחר שצללה אמש בוול סטריט ב-11.25%, נשאלת השאלה, האם גיוון תמשיך במסע דרומה גם היום? החברה דיווחה אתמול על זינוק של 73% במכירות ל-22 מיליון דולר, נתון שלא ממש הרשים את המשקיעים, שכן, הצפי היה למכירות גבוהות במעט, של 22.5 מיליון דולר. גיוון הציגה גם רווח של 1.2 מיליון דולר או 4 סנט למניה, בדיוק כפי שחזו האנליסטים ואף סיפקה תחזיות לרבעון הנוכחי של השנה לפיהן תציג רווח של 6-10 סנט למניה על הכנסות של 24-22 מיליון דולר.

גם מניות גילת צנחו אמש חדות (7.3%) בוול סטריט, לאחר שהציגה את התוצאות שלה לרבעון הראשון. חברת צלחות הלווין רשמה ירידה של 8% בהכנסות ל-53 מיליון דולר, לעומת הרבעון המקביל, והפסד של 1.1 מיליון דולר.

ולבסוף - חוזה של מיליוני דולרים עם SBC יפנה את אור הזרקורים לכיוונה של אמדוקס. החברה תספק לחברות SBC פתרון כולל לכל שירותי ה-IP הכוללים שירותי הטמעה ואינטגרציה להבטחת שירות לקוחות, בפרוייקט הנקרא לייטספיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.

קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptקבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gpt

למרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם

למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מערכת הבריאות

הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן. 

שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.

המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.

תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41%  מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות. 

טיפול מקיף בקהילה דרך קופות החולים, קרדיט: גרוק
טיפול מקיף בקהילה דרך קופות החולים - קרדיט: גרוק