אגף הכלכלה שבמשרד האוצר פרסם היום סקירה מאקרו כלכלית על השנה החולפת ולצידה תחזיות לשנה הנוכחית - 2005. הרי הן לפניכם: ותחילה - תחזית הצמיחה. התמ"ג בשנת 2005 צפוי לצמוח להערכת כלכלני האוצר ב-3.8 אחוזים. המשמעות היא צמיחה לנפש של 1.9 אחוזים. התוצר העסקי צפוי לגדול בשיעור של 5 אחוזים. להערכת האוצר, המשך תהליך ההתאוששות של המשק, השיפור בשוק העבודה והורדת שיעורי מס ההכנסה בינואר 2005 צפויים להביא לעלייה נוספת של 3.2 אחוזים בצריכה הפרטית בשנת 2005 ואילו הצריכה הציבורית צפויה לגדול ב-0.1 אחוז בלבד בשנת 2005, עקב הגבלת הגידול הריאלי בהוצאות התקציביות. זאת ועוד. בשנת 2004 ירד החוב הציבורי ל-104.9 אחוזי תוצר, ובשנת 2005 הוא צפוי לרדת לכ-103.5 אחוזי תוצר. בשנים הבאות, מספרים במשרדו של בנימין נתניהו, הממשלה תמשיך לשאוף לתוואי גירעון נמוך ולהפחתת נטל החוב כאחוז מהתוצר עד לשיעורים המקובלים במדינות המתקדמות. צמצום החוב הציבורי, במיוחד אם הוא מושג תוך הורדת נטל המיסים והורדת הוצאותיה השוטפות של הממשלה, הינו מרכיב חיוני בחיזוק הצמיחה. צמצום החוב, הם מציינים, מותיר מקורות רבים יותר להשקעות במגזר העסקי, מוריד את הריבית לטווח ארוך, מקטין את עלויות הייצור, משפר את הדרוג של המשק הישראלי בעיני משקיעים זרים - ולכן מהווה מרכיב חיוני ביצירת התנאים לצמיחה בת-קיימא ולגידול התעסוקה במשק בנכסים הקבועים - צפוי בשנה הקרובה גידול של 3.2 אחוזים בהשקעות. כלכלנ יהאוצר מסבירים, כי השינויים במלאי היוו גורם משמעותי בגידול בהשקעה הגולמית (וגם בתוצר) בשנת 2004 וצפויים להמשיך בכך בשנת 2005. המלאי למעט יהלומים וחברות הזנק, המושפע בין היתר משיעורי הריבית הריאלית, חזר ועלה בשנת 2004, לאחר ירידה ניכרת בשנים 2003-2001. בשנת 2005 צפויה התחזקות במגמת צבירת המלאי, תוך גידול ניכר במלאי חברות ההזנק, יציבות במלאי היהלומים ועלייה מתונה במלאים אחרים. ובכל הנוגע למאזן המסחרי. הגידול ביצוא צפוי להתמתן באופן משמעותי בשנת 2005 ל-6 אחוזים, כולל גידול של 6.7 אחוזים ביצוא למעט יהלומים וחברות הזנק. הסיבה לכך היא האטה בקצב גידול הסחר העולמי וההאטה בשיפור התחרותיות של תעשיות היצוא (רוב ההשפעה של הפיחות הריאלי בשער השקל ושל הירידה בשכר הריאלי במהלך 2002 ו-2003, אשר השפיעו בפיגור של כשנה על תחרותיות היצוא, מוצתה). מצד שני, אומרים באוצר, ההתאוששות בתיירות הנכנסת צפויה להימשך גם בשנת 2005 ובנוסף, צפוי גידול נוסף של 5.7 אחוזים ביבוא. בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נמשכה היציבות ב-2004 וכלכלני האוצר מעריכים, כי היא תמשך גם ב-2005. שיעור האבטלה, שהגיע לשיא של 10.9 אחוזים במחצית השנייה של 2003 וירד בשנת 2004 לממוצע שנתי של 10.4 אחוזים, צפוי לדעת הכלכלנים, להמשיך לרדת בשנת 2005, לממוצע שנתי של 9.8 אחוזים, כשמספר המועסקים הישראלים צפוי לגדול ב-3 אחוזים בשנת 2005, כאשר כל הגידול במספר המועסקים יתרכז במגזר העסקי. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מ-54.5 בשנת 2003 ל-55 אחוזים בשנת 2004. בשנת 2005 צפויה מגמת גידול זו להימשך אם כי במתינות, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה צפוי לעמוד על 55.2 אחוזים. השכר הריאלי הממוצע במשק עלה ב-2.8 אחוזים בשנת 2004 וצפוי לעלות ב-1.9 אחוזים נוספים ב-2005, זאת לאחר ירידות ניכרות בשנתיים הקודמות (ירידה של 6 אחוזים ב-2002 ושל 3 אחוזים ב-2003). באוצר מדגישים, כי התחזיות להמשך הגידול בשיעור ההשתתפות ובמספר המועסקים מותנות בהמשך הירידה במספר העובדים הלא ישראלים. במידה שתאושר כניסה מסיבית של פועלים פלסטינים לעבודה בשטחי ישראל, או אם מספר העובדים הזרים לא יוקטן כפי שהחליטה הממשלה, צפוי שיעור האבטלה להיות גבוה הרבה יותר. במשרדו של נתניהו מסבירים, כי על רקע שיעור האבטלה (הגבוה עדיין), הלחצים האינפלציוניים המתונים והחשיבות הגדולה בהאצת תהליך ההתאוששות של המשק, צפוי שבנק ישראל לא ימהר להעלות את הריבית הריאלית לטווח קצר. בשנת 2005, הם צופים, כי מדד מחירים לצרכן יעלה ב-0.5 אחוז בממוצע שנתי. באוצר סבורים, כי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי הוא גבוה. ההון האנושי, רמת ההשכלה והידע הטכנולוגי גבוהים יחסית לרוב המדינות המתקדמות בעולם והתשואה להשקעות להון פיזי גבוהה. התשתית המוסדית מפותחת והמדיניות הפיסקלית והמוניטרית מחויבות ליציבות המקרו-כלכלית כתנאי לצמיחה כלכלית בת-קיימא בטווח הארוך. בראייתם, היות והמשק הישראלי הוא משק קטן ופתוח, המשך הצמיחה בכלכלה העולמית ושיפור במצב הביטחוני יסייעו למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק. שיעור צמיחת התוצר בטווח הבינוני (5 השנים הבאות) צפוי להיות לפחות 2 אחוזים לנפש לשנה (צמיחה של קרוב ל-4 אחוזים בתמ"ג), כאשר קצב הגידול של התוצר העסקי יהיה גבוה יותר. קצבי גידול אלו ייתמכו על ידי גידול של למעלה מ-6 אחוזים מדי שנה ביצוא - קצב התואם את הגידול בסחר העולמי. התפתחויות אלה יאפשרו, לטענת האוצר, גידול ניכר בתעסוקה בסקטור העסקי, בשיעור שנתי של 3 אחוזים ויותר. שיעור האבטלה בטווח הבינוני צפוי לרדת בהתמדה ולהתייצב על כ-6 אחוזים מכוח העבודה.