אבנר ודלק יגייסו 275 מיליון ד' למימון ים תטיס
שותפות חיפוש הנפט והגז, אבנר וקבוצת דלק הנמצאת בשליטתו של יתחק תשובה, עמודות לבצע גיוס ענק של 275 מיליון דולר לשם המשך מימון הפעילות בפרויקט ים תטיס.
השתיים מדווחת הבוקר, כי בימים אלה הן נמצאות בשלבים מתקדמים של גיוס מימון פרויקטלי מסוג - non recourse project finance למימון חלקן בפרויקט, המיועד בעיקרו להחליף את הלוואות הגישור הבנקאי שנטלו לפני כשנתיים ולמימון המשך ההשקעות הצפויות בפיתוחו . הגיוס יבוצע בהתבסס על חלקן של התשיים בתזרים המזומנים שינבע ממכירת גז טבעי בהתאם לחוזה שנחתם בשנת 2002 בין אבנר, דלק קידוחים, דלק השקעות ונובל אנרג' י מדיטרניאן לחברת החשמל.
השתיים מסרו, כי הליך הגיוס מתוכנן להסתיים במהלך השבועות הקרובים.
אבנר ודלק קידוחים מימנו את חלקן בהוצאות הפיתוח של פרויקט ים תטיס בהלוואות גישור בנקאיות שנטלו מבנק הפועלים ומבנק לאומי, בערבות חברות מקבוצת דלק וכנגד שעבוד נכסים של אבנר ודלק (מדובר בעיקר על חזקת הנפט אשקלון וחוזה חברת חשמל), ועל שעבוד נכסים אחרים של חברות אחרות בקבוצת דלק. מועד פירעונו של מימון הגישור הינו בחודש מארס 2005.
לצורך קבלת המימון החדש, הקימו אבנר, דלק קידוחים ודלק השקעות, חברה ייעודית (SPC) המוחזקת על ידם בהתאם לחלקן היחסי בפרויקט ים תטיס. לפי מבנה המוצע למימון החדש, תנפיק ה-SPC אגרות חוב דולריות למשקיעים מוסדיים בארה"ב העומדים והסכום המגוייס ינתן כהלוואה לשלושתן - לפי חלקן היחסי בתזרים ההכנסות מחוזה חברת חשמל, בניכוי תמלוגים. הסכמים אלה הם בתנאים זהים לתנאי אגרות החוב.
להבטחת פרעון האג"ח, תשעבדנה אבנר, דלק קידוחים ודלק השקעות, כל אחת לחוד, את חלקה בנכסי הפרויקט המתייחסים לחוזה חברת חשמל ובעיקרם, חזקת הנפט אשקלון, חוזה חברת חשמל, חוזה התפעול המשותף בין כל השותפים בפרויקט ים תטיס, מתקני הפרויקט, חוזה ההגנה על מחיר הגז, ועוד - כך שכל הביטחונות לפירעון האג"ח יגיעו מתוך הפרויקט, מבלי שתהיינה ערבויות או בטחונות חיצוניים לפרויקט.
בחברות הדגישו היום, כי אבנר, דלק קידוחים ודלק השקעות אינן ערבות זו לזו וכל אחת אחראית להחזר ההלוואה שנלקחה על ידה.
מדובר על אג"ח שחלקן יוצעו בריבית משתנה וחלקן בריבית קבועה. מועד פירעונן הסופי של אגרות החוב הינו באוגוסט 2013 - בהנחה שיגויס סכום כולל של 275 מיליון דולר, יהיה חלקה של אבנר כ-120 מיליון דולר, חלקה של דלק קידוחים יהיה כ-130 מיליון דולר וחלקה של דלק השקעות כ-25 מיליון.
האג"ח קיבלו דרוג ראשוני של BBB של S&P ודרוג Baa3 של מודיס.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")