גילום שווי הטבה לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גמלה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק כי גילום שווי הטבה מהווה "תוספת" ולא שכר - ולפיכך לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גימלה. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

בג"ץ 4838/03 קרן קיימת לישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 17.1.2005.

עובדות

עו"ד גרא קורן (להלן – קורן) היה עובד של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל) בין השנים 1996-1974. בשנת 1996 ביקש קורן לצאת לפנסיה מוקדמת וביום 10.7.1996 שלחה קק"ל מכתב לקורן ובו הודע לו כי בקשתו לפרישה מוקדמת לפנסיה אושרה. קורן פרש מעבודתו בחודש ספטמבר 1996 והחל מקבל גימלה בהתאם לתנאי הפרישה שסוכמו עימו, ובכפוף לתנאי הפנסיה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין קק"ל לבין ארגוני העובדים.

כשנתיים לאחר פרישתו, הגיש קורן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה ביקש, בין היתר, להכיר במספר תוספות ששולמו לו שעה שעבד בשירות קק"ל, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת לצורכי חישוב הפנסיה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן. קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, וצימצם את טענותיו לארבע תוספות: תוספת בגין נהיגה עצמית; תוספת דמי שתיה; תשלומי אש"ל; תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה ותשלום הוצאות הטלפון.

ערעורו של קורן נדחה, למעט לענין רכיב גילום המס בגין שווי השימוש ברכב ובגין החזר הוצאות טלפון. על כך העתירה.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק

תוספת גילום המס עליה נסבה העתירה אינה נמנית עם אותן תוספות שאמורות להילקח בחשבון בחישוב המשכורת החודשית האחרונה בטרם הפרישה לפנסיה שבהסכם הקיבוצי המיוחד.

גילום מס מגדיל את השכר הריאלי של העובד, ואולם קשה להבין כיצד יש בעובדה זו כדי להשליך במישרין על סיווגו של הגילום, בדיני עבודה, כרכיב בין רכיבים לגימלה. הרי לא כל רכיב המגדיל את השכר הריאלי מהווה שכר קובע לצורכי גימלה. הגילום במהותו נגזר מתשלום או מהטבה פלונים, ודינו לענין גימלה כדין התשלום או ההטבה.

מה היו הנסיבות בהן שולמו לקורן הוצאות הטלפון והוצאות רכב צמוד, והאם בהתאם למיבחנים שנקבעו בהלכה תשלומים אלה היו בבחינת שכר נושא גימלה או בבחינת תוספות התלויות בתנאי שאינן נושאות גימלה - שאלות אלו אמורות להיות מוכרעות בבית הדין האזורי על-פי מימצאי עובדה, אלא שבית הדין האזורי לא קבע בעניינם של תשלומים אלה כל מימצא שבעובדה, משום שקורן לא תבע כלל להכליל רכיבים אלה במשכורתו הקובעת לענין גימלה.

משהחליט קורן שלא לתבוע כי תוספות הרכב והטלפון ייכללו במשכורתו הקובעת לצורכי גימלה, ומשעליו מוטל הנטל להוכיח כי "תוספת" לשכר כשכר היא, יש להניח כי תוספות אלו כשמן כן הן: תוספות שאינן בנות גימלה, בין על פי ההסכם הקיבוצי ובין בהיותן תוספות התלויות בתנאי. משכך, גילום המס בגין אותן תוספות מותנה אף הוא באותו תנאי, וממילא מהווה אף הוא תוספת (שאינה בת גימלה) ולא שכר. גילום המס תולה עצמו באותו תנאי שהתוספות בגינן הוא משתלם תלויות בו.

סוף דבר - העתירה התקבלה. קורן יחוייב בשכר טירחת עו"ד של העותרת בסך 10,000 ש"ח.

הערת המערכת: פסק הדין הנ"ל קבע כי גילום בגין שווי שימוש ברכב וגילום בגין תשלום הוצאות טלפון אינם רכיבים שאמורים להלקח בחשבון שכרו הקובע של העובד לענין חישוב הגימלה לה הוא זכאי, אך מנימוקיו של פסק הדין ניתן להניח כי גילום שווי הטבה לא יהווה גם רכיב שכר שיש לקחת אותו בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, במקרה בו ההטבה שבגינה משולם הגילום מהווה תוספת המותנית בתנאי (להבדיל משכר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.