ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן.  אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן? 

בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה. 

"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".    

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.    

ישראל רוצה את חברות ההייטק הגלובליות והיא נותנת להן הטבות ענק כדי להגיע לכאן. אבל צריך גם לזכור שכמו בכל מו"מ - יש לנו גם מה "לתת". יש לנו כוח אדם איכותי. אפשר וצריך במו"מ, אפילו עם אנבידיה NVIDIA Corp. -0.39%   הגדולה, להדגיש את זה, אבל אצלנו רוצים כותרות - מה יותר טוב מזה שהחברה הגדולה בעולם מגיעה אלינו. זה ניצחון לממשלה ולהייטק המקומי, אבל יש לזה מחיר. לא צריך ללכת רחוק: אינטלIntel Corp -0.03%   קיבלה המון מישראל. האם זה היה נכון כלכלית? עד לפני שנתיים–שלוש - כן. מאז לא. ההפך - החברה לא מתקדמת עם מפעלי הייצור בקריית גת, ומפטרת עובדים במקום התחזית לגיוס של אלפים.

אנבידיה זה לא אינטל של היום, אנבידיה זו אינטל של לפני 30 שנים. אבל לא לעולם חוסן. לתת לה קרקעות בחצי חינם, הטבות נוספות, 30% על הוצאות המו"פ וככל הנראה תנאים ספציפיים ייחודיים זה להעדיף חברה אחת גדולה על פני עשרות קטנות-בינוניות. בסוף יש קופה והיא צריכה להתחלק בין כולם, וברגע שמהמרים על חברה אחת, זה יכול להשתלם וזה יכול להיות בעוכרנו. זה הימור. כמו בהשקעות. אם מפזרים את זה על 10 חברות, זה כמובן עדיף. יש לנו הרבה יותר מעשר חברות גלובליות כאן, יש בלי הגזמה אפילו יותר מ-100. כל אחת לוקחת "ביס" של הטבות, אנבידיה לוקחת את הארוחה כולה. הלוואי וזה יצליח, אבל לא בטוח שהיה צריך לתת לה את כל מה שרצתה. בסוף זה האינטרס שלה להגיע לכאן - כאן נמצאים האנשים שהיא רוצה והיה אפשר להתמקח עם החברה על הגבלת הטבות שחלקן אפילו לא ידועות.

מה כן ידוע ואיך זה בעצם עובד? נתחיל בכך שבעקבות שינוי במדיניות המיסוי הגלובלית נקבע מס מינימלי של 15% על חברות רב־לאומיות הפועלות במדינות שונות. בעבר, במקרים מסוימים, חברות נהנו כאן ממס אפסי או כמעט אפסי. המהלך הבינלאומי נועד לצמצם תחרות בין מדינות באמצעות הטבות מס, ולמנוע מצב שבו מדינה אחת מושכת חברות רק בזכות שיעור מס נמוך במיוחד. אז מה עושים כדי לפתות את החברות? בישראל, הפתרון שנבחר הוא תוכנית פיצויים והטבות בהיקף של מיליארדי שקלים, שנועדה לשמר חברות קיימות ולעודד השקעות חדשות, מבלי לסטות מכללי המיסוי הבינלאומיים.

אם התוכנית של אנבידיה תתממש היא תהפוך למעסיק הפרטי הגדול במדינה. המשרות האלה אינן משרות רגילות: אלה תפקידים בתחומים מתקדמים כמו למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית ותכנון שבבים, עם שכר ממוצע גבוה הרבה יותר מהשכר במשק. המדינה רוצה את אנבידיה גם כדי לקבל את המס על השכר, אבל אנבידה תקבל מתנה - תמריצים חדשים שמספקת המדינה שכוללים זיכוי של עד 30% על השקעות במו"פ. מדובר בהשקעות במו"פ במובן הרחב - גם עובדי מו"פ, גם השקעות פיזיות. המדינה בעצם מחזירה 30% מהסכום שאנבידיה מוציאה כאן. קחו גם את המחיר הנמוך מאוד של השטח את הנחות הארנונה, את ההשקעה העקיפה שהמדינה הבטיחה - לרבות תחבורה מספקת באזור, ותקבלו שזה עולה לנו לא מעט. 

• רובוטים, רכבים או AI: מי יגנוב את ההצגה ב-CES 2026?
• הענקית הסינית שמזנקת ב-12%, ומה קורה בטסלה - המניות הבולטות בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זה עולה לנו לא מעט כי השוק תחרותי והיינו צריכים להתמודד מול מדינות אחרות, אבל גם כי לא היה מו"מ. הייתה מתנה - מענקים - כי האוצר כל כך רוצה את אנבידיה כאן. חשוב להדגיש: אנבידיה זקוקה למהנדסים שלנו. העלות של העברת אלפי עובדים למדינה אחרת, או הקמת מרכז מו"פ במדינה אחרת, או של גיוס והכשרת כוח עבודה חדש במקום אחר, יכולה לעלות פי כמה וכמה מההשקעה של אנבידיה. כלומר, לאנבידיה לא היו הרבה ברירות.