גילום שווי הטבה לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גמלה
בג"ץ 4838/03 קרן קיימת לישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 17.1.2005.
עובדות
עו"ד גרא קורן (להלן – קורן) היה עובד של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל) בין השנים 1996-1974. בשנת 1996 ביקש קורן לצאת לפנסיה מוקדמת וביום 10.7.1996 שלחה קק"ל מכתב לקורן ובו הודע לו כי בקשתו לפרישה מוקדמת לפנסיה אושרה. קורן פרש מעבודתו בחודש ספטמבר 1996 והחל מקבל גימלה בהתאם לתנאי הפרישה שסוכמו עימו, ובכפוף לתנאי הפנסיה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין קק"ל לבין ארגוני העובדים.
כשנתיים לאחר פרישתו, הגיש קורן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה ביקש, בין היתר, להכיר במספר תוספות ששולמו לו שעה שעבד בשירות קק"ל, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת לצורכי חישוב הפנסיה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן. קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, וצימצם את טענותיו לארבע תוספות: תוספת בגין נהיגה עצמית; תוספת דמי שתיה; תשלומי אש"ל; תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה ותשלום הוצאות הטלפון.
ערעורו של קורן נדחה, למעט לענין רכיב גילום המס בגין שווי השימוש ברכב ובגין החזר הוצאות טלפון. על כך העתירה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק
תוספת גילום המס עליה נסבה העתירה אינה נמנית עם אותן תוספות שאמורות להילקח בחשבון בחישוב המשכורת החודשית האחרונה בטרם הפרישה לפנסיה שבהסכם הקיבוצי המיוחד.
גילום מס מגדיל את השכר הריאלי של העובד, ואולם קשה להבין כיצד יש בעובדה זו כדי להשליך במישרין על סיווגו של הגילום, בדיני עבודה, כרכיב בין רכיבים לגימלה. הרי לא כל רכיב המגדיל את השכר הריאלי מהווה שכר קובע לצורכי גימלה. הגילום במהותו נגזר מתשלום או מהטבה פלונים, ודינו לענין גימלה כדין התשלום או ההטבה.
מה היו הנסיבות בהן שולמו לקורן הוצאות הטלפון והוצאות רכב צמוד, והאם בהתאם למיבחנים שנקבעו בהלכה תשלומים אלה היו בבחינת שכר נושא גימלה או בבחינת תוספות התלויות בתנאי שאינן נושאות גימלה - שאלות אלו אמורות להיות מוכרעות בבית הדין האזורי על-פי מימצאי עובדה, אלא שבית הדין האזורי לא קבע בעניינם של תשלומים אלה כל מימצא שבעובדה, משום שקורן לא תבע כלל להכליל רכיבים אלה במשכורתו הקובעת לענין גימלה.
משהחליט קורן שלא לתבוע כי תוספות הרכב והטלפון ייכללו במשכורתו הקובעת לצורכי גימלה, ומשעליו מוטל הנטל להוכיח כי "תוספת" לשכר כשכר היא, יש להניח כי תוספות אלו כשמן כן הן: תוספות שאינן בנות גימלה, בין על פי ההסכם הקיבוצי ובין בהיותן תוספות התלויות בתנאי. משכך, גילום המס בגין אותן תוספות מותנה אף הוא באותו תנאי, וממילא מהווה אף הוא תוספת (שאינה בת גימלה) ולא שכר. גילום המס תולה עצמו באותו תנאי שהתוספות בגינן הוא משתלם תלויות בו.
סוף דבר - העתירה התקבלה. קורן יחוייב בשכר טירחת עו"ד של העותרת בסך 10,000 ש"ח.
הערת המערכת: פסק הדין הנ"ל קבע כי גילום בגין שווי שימוש ברכב וגילום בגין תשלום הוצאות טלפון אינם רכיבים שאמורים להלקח בחשבון שכרו הקובע של העובד לענין חישוב הגימלה לה הוא זכאי, אך מנימוקיו של פסק הדין ניתן להניח כי גילום שווי הטבה לא יהווה גם רכיב שכר שיש לקחת אותו בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, במקרה בו ההטבה שבגינה משולם הגילום מהווה תוספת המותנית בתנאי (להבדיל משכר).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
גם בשוק המט"ח בדיסקונט אופטימיים על המטבע. לפי התחזית, השקל צפוי להמשיך ולהתחזק במהלך 2026, עם יעד של 3 עד 3.12 שקל
לדולר בסוף השנה, גבוה מהערכת הקונצנזוס. בדיסקונט מייחסים זאת לשילוב של ירידה בפרמיית הסיכון המקומית, חשבון שוטף חיובי, המשך יצוא בהיקף גבוה של שירותי הייטק ותחום הביטחון, והזרמת הון זר למשק.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
