גילום שווי הטבה לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גמלה
בג"ץ 4838/03 קרן קיימת לישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 17.1.2005.
עובדות
עו"ד גרא קורן (להלן – קורן) היה עובד של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל) בין השנים 1996-1974. בשנת 1996 ביקש קורן לצאת לפנסיה מוקדמת וביום 10.7.1996 שלחה קק"ל מכתב לקורן ובו הודע לו כי בקשתו לפרישה מוקדמת לפנסיה אושרה. קורן פרש מעבודתו בחודש ספטמבר 1996 והחל מקבל גימלה בהתאם לתנאי הפרישה שסוכמו עימו, ובכפוף לתנאי הפנסיה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין קק"ל לבין ארגוני העובדים.
כשנתיים לאחר פרישתו, הגיש קורן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה ביקש, בין היתר, להכיר במספר תוספות ששולמו לו שעה שעבד בשירות קק"ל, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת לצורכי חישוב הפנסיה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן. קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, וצימצם את טענותיו לארבע תוספות: תוספת בגין נהיגה עצמית; תוספת דמי שתיה; תשלומי אש"ל; תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה ותשלום הוצאות הטלפון.
ערעורו של קורן נדחה, למעט לענין רכיב גילום המס בגין שווי השימוש ברכב ובגין החזר הוצאות טלפון. על כך העתירה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק
תוספת גילום המס עליה נסבה העתירה אינה נמנית עם אותן תוספות שאמורות להילקח בחשבון בחישוב המשכורת החודשית האחרונה בטרם הפרישה לפנסיה שבהסכם הקיבוצי המיוחד.
גילום מס מגדיל את השכר הריאלי של העובד, ואולם קשה להבין כיצד יש בעובדה זו כדי להשליך במישרין על סיווגו של הגילום, בדיני עבודה, כרכיב בין רכיבים לגימלה. הרי לא כל רכיב המגדיל את השכר הריאלי מהווה שכר קובע לצורכי גימלה. הגילום במהותו נגזר מתשלום או מהטבה פלונים, ודינו לענין גימלה כדין התשלום או ההטבה.
מה היו הנסיבות בהן שולמו לקורן הוצאות הטלפון והוצאות רכב צמוד, והאם בהתאם למיבחנים שנקבעו בהלכה תשלומים אלה היו בבחינת שכר נושא גימלה או בבחינת תוספות התלויות בתנאי שאינן נושאות גימלה - שאלות אלו אמורות להיות מוכרעות בבית הדין האזורי על-פי מימצאי עובדה, אלא שבית הדין האזורי לא קבע בעניינם של תשלומים אלה כל מימצא שבעובדה, משום שקורן לא תבע כלל להכליל רכיבים אלה במשכורתו הקובעת לענין גימלה.
משהחליט קורן שלא לתבוע כי תוספות הרכב והטלפון ייכללו במשכורתו הקובעת לצורכי גימלה, ומשעליו מוטל הנטל להוכיח כי "תוספת" לשכר כשכר היא, יש להניח כי תוספות אלו כשמן כן הן: תוספות שאינן בנות גימלה, בין על פי ההסכם הקיבוצי ובין בהיותן תוספות התלויות בתנאי. משכך, גילום המס בגין אותן תוספות מותנה אף הוא באותו תנאי, וממילא מהווה אף הוא תוספת (שאינה בת גימלה) ולא שכר. גילום המס תולה עצמו באותו תנאי שהתוספות בגינן הוא משתלם תלויות בו.
סוף דבר - העתירה התקבלה. קורן יחוייב בשכר טירחת עו"ד של העותרת בסך 10,000 ש"ח.
הערת המערכת: פסק הדין הנ"ל קבע כי גילום בגין שווי שימוש ברכב וגילום בגין תשלום הוצאות טלפון אינם רכיבים שאמורים להלקח בחשבון שכרו הקובע של העובד לענין חישוב הגימלה לה הוא זכאי, אך מנימוקיו של פסק הדין ניתן להניח כי גילום שווי הטבה לא יהווה גם רכיב שכר שיש לקחת אותו בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, במקרה בו ההטבה שבגינה משולם הגילום מהווה תוספת המותנית בתנאי (להבדיל משכר).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
