גילום שווי הטבה לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גמלה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק כי גילום שווי הטבה מהווה "תוספת" ולא שכר - ולפיכך לא נכלל במשכורת הקובעת לחישוב גימלה. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

בג"ץ 4838/03 קרן קיימת לישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 17.1.2005.

עובדות

עו"ד גרא קורן (להלן – קורן) היה עובד של הקרן הקיימת לישראל (להלן - קק"ל) בין השנים 1996-1974. בשנת 1996 ביקש קורן לצאת לפנסיה מוקדמת וביום 10.7.1996 שלחה קק"ל מכתב לקורן ובו הודע לו כי בקשתו לפרישה מוקדמת לפנסיה אושרה. קורן פרש מעבודתו בחודש ספטמבר 1996 והחל מקבל גימלה בהתאם לתנאי הפרישה שסוכמו עימו, ובכפוף לתנאי הפנסיה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בין קק"ל לבין ארגוני העובדים.

כשנתיים לאחר פרישתו, הגיש קורן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה ביקש, בין היתר, להכיר במספר תוספות ששולמו לו שעה שעבד בשירות קק"ל, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת לצורכי חישוב הפנסיה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן. קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, וצימצם את טענותיו לארבע תוספות: תוספת בגין נהיגה עצמית; תוספת דמי שתיה; תשלומי אש"ל; תוספת גילום המס בגין שווי השימוש במכונית צמודה ותשלום הוצאות הטלפון.

ערעורו של קורן נדחה, למעט לענין רכיב גילום המס בגין שווי השימוש ברכב ובגין החזר הוצאות טלפון. על כך העתירה.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק פסק

תוספת גילום המס עליה נסבה העתירה אינה נמנית עם אותן תוספות שאמורות להילקח בחשבון בחישוב המשכורת החודשית האחרונה בטרם הפרישה לפנסיה שבהסכם הקיבוצי המיוחד.

גילום מס מגדיל את השכר הריאלי של העובד, ואולם קשה להבין כיצד יש בעובדה זו כדי להשליך במישרין על סיווגו של הגילום, בדיני עבודה, כרכיב בין רכיבים לגימלה. הרי לא כל רכיב המגדיל את השכר הריאלי מהווה שכר קובע לצורכי גימלה. הגילום במהותו נגזר מתשלום או מהטבה פלונים, ודינו לענין גימלה כדין התשלום או ההטבה.

מה היו הנסיבות בהן שולמו לקורן הוצאות הטלפון והוצאות רכב צמוד, והאם בהתאם למיבחנים שנקבעו בהלכה תשלומים אלה היו בבחינת שכר נושא גימלה או בבחינת תוספות התלויות בתנאי שאינן נושאות גימלה - שאלות אלו אמורות להיות מוכרעות בבית הדין האזורי על-פי מימצאי עובדה, אלא שבית הדין האזורי לא קבע בעניינם של תשלומים אלה כל מימצא שבעובדה, משום שקורן לא תבע כלל להכליל רכיבים אלה במשכורתו הקובעת לענין גימלה.

משהחליט קורן שלא לתבוע כי תוספות הרכב והטלפון ייכללו במשכורתו הקובעת לצורכי גימלה, ומשעליו מוטל הנטל להוכיח כי "תוספת" לשכר כשכר היא, יש להניח כי תוספות אלו כשמן כן הן: תוספות שאינן בנות גימלה, בין על פי ההסכם הקיבוצי ובין בהיותן תוספות התלויות בתנאי. משכך, גילום המס בגין אותן תוספות מותנה אף הוא באותו תנאי, וממילא מהווה אף הוא תוספת (שאינה בת גימלה) ולא שכר. גילום המס תולה עצמו באותו תנאי שהתוספות בגינן הוא משתלם תלויות בו.

סוף דבר - העתירה התקבלה. קורן יחוייב בשכר טירחת עו"ד של העותרת בסך 10,000 ש"ח.

הערת המערכת: פסק הדין הנ"ל קבע כי גילום בגין שווי שימוש ברכב וגילום בגין תשלום הוצאות טלפון אינם רכיבים שאמורים להלקח בחשבון שכרו הקובע של העובד לענין חישוב הגימלה לה הוא זכאי, אך מנימוקיו של פסק הדין ניתן להניח כי גילום שווי הטבה לא יהווה גם רכיב שכר שיש לקחת אותו בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, במקרה בו ההטבה שבגינה משולם הגילום מהווה תוספת המותנית בתנאי (להבדיל משכר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".