עתירה לבג"ץ נגד הסמכת בתי הדין הרבניים לנהל בוררויות אזרחיות

תנועת משמר הדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ לבטל את החוק המאפשר לבתי הדין הרבניים לנהל בוררויות בנושאים אזרחיים בהסכמת הצדדים. החוק אושר בידי הכנסת בחודש שעבר, מוצג בידי הממשלה כמענה לפסיקת בג"ץ שביטל לאחר שנים סמכות זו של בתי הדין, ובידי מתנגדיה - כהמשך מגמה של הדתה ואף כפייה דתית.

לטענת משמר הדמוקרטיה, מדובר ב"חתירה תחת אושיות שלטון החוק ומערכת המשפט הממלכתית של מדינת ישראל, וכתוצאה מכך פגיעה קשה, בלתי מידתית ובלתי חוקתית גם בזכויות יסוד חוקתיות ומוגנות, ובראשן הזכות לשוויון, זכות הגישה לערכאות וזכויות עובדים". החוק "משנה את מערך הסמכויות הענייניות וחלוקתן בין בתי המשפט האזרחיים לבין מערכת בתי הדין הדתיים - הרבניים והשרעים - באופן המנוגד להוראות חוק יסוד השפיטה, ולעקרונות יסוד חוקתיים על פיהם מעוצבת  מערכת המשפט בישראל כמערכת שיפוט ממלכתית,  אחודה מבחינה נורמטיבית והירארכית".

"מערכת מפלה באופן עקרוני"

עוד נטען בעתירה: "החוק החדש יוצר כך מצב בלתי מתקבל על הדעת, במסגרתו יתקיימו במדינת ישראל הליכים משפטיים שמצד אחד ייערכו בבתי משפט רשמיים של המדינה, המתוקצבים במלואם על ידה, ואשר תוצאותיהם היא פסקי דין אשר ניתנים לאכיפה על ידי רשויות המדינה; ומהצד השני מדובר בהליכים שייערכו על ידי דיינים אשר מטבע הגדרת תפקידם וסמכותם אינם מחוייבים לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ושתכלית הדין המהותי על פיו הם פוסקים שונה באופן מהותי מתכלית הדין במערכת המשפט במדינה דמוקרטית.

"מערכת בתי הדין בה יתקיימו הליכים אלה היא מערכת אשר מפלה באופן עקרוני וכעניין מובנה, את כל מי שאינו גבר יהודי אורתודוכסי -  נשים אינן רשאיות לכהן בה כשופטות, וסדרי הדין כמו גם הדין המהותי החל בה, מבוססים על הלכות שנוצרו בתקופה קדומה בהתאם למסורת אשר מעדיפה גבר על פני אישה, את היהודי כעליון על פני מי שאינו יהודי, ורואה בקיום מצוות הדת ערך עליון". מדובר בפגיעה בסטטוס-קוו, במסגרתו נשמר מעמדם של בתי הדין הדתיים כבעלי בלעדיות בתחום האישות, נאמר עוד.

פגיעה קשה במיוחד בתחום העבודה

לטענת משמר הדמוקרטיה, הסכמת הצדדים אינה יכולה ליצור סמכות שיפוט ואינה יכולה לגבור על הסמכות העניינית המוקנית בחוק לבתי המשפט. בתי הדין יוכלו למעשה לכפות על צדדים להתדיין ביניהם, במיוחד אם מדובר במי שיחששו שסירוב לכך יהווה עבירה דתית. החוק גם קובע, כי לא יהיה צורך באישור של בית המשפט לפסקי בוררות אלו - וזאת בניגוד לדין החל ככלל בתחום הבוררות. עוד טוענת התנועה, כי הפגיעה תהיה קשה במיוחד בתחום העבודה, בשל פערי הכוחות בין עובדים למעסיקים ובשל חוסר מומחיותם של בתי הדין הדתיים בתחום.

עוד נטען בעתירה, כי יש לראות את החוק כ"כחלק מתוך שורה של חוקים המהווים הפיכה משטרית, ותוכנית רחבה יותר לריסוק הרשותהשופטת מערכת המשפט בכלל". לדברי התנועה, לאחר שהממשלה לא הצליחה לפגוע במערכת המשפט באמצעות תיקונים לחוק יסוד השפיטה, "פוצלה התוכנית לשורה של חוקים שמחלישים ומפוררים, כולם יחד, את מערכת המשפט הישראלית, מה שמכונה 'שיטת הסלמי'. החוק מושא עתירה זו נועד 'לפרוס עוד פרוסת סלמי' ולנגוס  בעצמאות מערכת המשפט הישראלית, בממלכתיות שלה וביכולתה למלא את תפקידה". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד מורן סבוראי ומירי גרוס.